אז גדלתם בישראל, אתם צעירים או מבוגרים, יש לכם כבר משפחה, חברים קרובים, שפה שאתם מדברים בביטחון ואולי אפילו כבר דירה עם משכנתא. אך יש דברים בארץ שקצת מפריעים והמחשבות על הגירה למקום אחר מתחילות להזדחל לתודעה. אז רואים תמונות של חברים בחו"ל, עד כמה הטבע יפה, והמשכורות יותר טובות ובכללי איכות החיים יותר טובה. מהסביבה מגיעה האימרה "הדשא של השכן תמיד ירוק יותר" וככה השגרה ממשיכה. הולכים לעבודה, מטפלים בילדים, הולכים לישון וככה ההגירה נשארת רק במצב רדום של מחשבה. אך האמרה "מחשבה בוראת מציאות" אינה מדוייקת, כי הרי אם הייתם רק חושבים על זה, הייתם כבר בחו'ל, לא? אז זהו, שלא.
אתם נמצאים במצב שלא ממש רע לכם אך גם לא כזה טוב, רק בסדר. מצב של נוחות!
עכשיו, מה יניע משפחה ממוצעת בישראל לרצות לצאת ממצב הנוחות הזה ששואב. השגרה ששואבת. ובכן, צריך לפתח מוטיבציה, אם אין מוטיבציה, אין אש פנימית להשיג את המטרה והיא כנראה גם לא תושג.
המחשבות על הגירה מכיווני החלו עוד כשהייתי בן 17. אחת ההכשרות שלי היא עבודה סוציאלית, ושינוי חברתי הוא חלק ממי שאני, אני נלחם למען צדק חברתי. אני לא מגיע ממשפחה עשירה, אני בכלל מגיע ממשפחה שגם היגרה לישראל מחו"ל אך לא הייתה לי על זה שליטה. מאז שגדלתי, אני לוקח אחריות מלאה על חיי. וכאשר אני לוקח אחריות אני רוצה בשבילי ובשביל המשפחה העתידית שלי את הטוב ביותר! הרי למה לי להתפשר אם אפשר לא לעשות זאת? אם מדברים על לחיות בישראל, יחסית בישראל החיים טובים כי אם משווים מדינות אחרות כמו הרפובליקה של קונגו, ישראל היא גן עדן.
עכשיו אם נשווה את מדינת ישראל לניו זילנד אנחנו נראה שאיכות החיים בניו זילנד לרבים מאיתנו תהיה גבוהה משמעותית. אם יש מקום שבו איכות החיים גבוהה הרבה יותר, למה שלא נחיה שם? ובכן, יש כמה סיבות ולרבים הן שונות, אך יותר מכך התהליך לקראת הלא נודע! אולי שם יהיה יותר רע? כמה כסף צריך להשקיע? אולי לא נצליח להשיג תושבות?
זהו ההגיון שלנו. הקול הזה מטרתו להגן עלינו מסכנה פוטנציאלית ולהשאיר אותנו באיזור הנוחות, הרגיל והמוכר, ולכן כל החששות, דאגות והאמונות המגבילות מתחילות להציף אותנו. ואז החרדה מתחילה להתעורר וחשיבה על הגירה נדחת עד לטריגר הבא. וככה עוברות שנים.
כמובן בגיל 17 לא הייתי בשר הגירה נחשק למדינות הפופלאריות שרוצות מהגרים. אז מה עשיתי? הפכתי על עצמי למבוקש. הלכתי ללמוד מקצוע מבוקש, שיפרתי אנגלית, למדתי את אתר ההגירה בעל פה, דיברתי עם המון אנשים שעשו את זה. בקיצור התפקסתי על הדרך להשגת המטרה- להגר. עכשיו בתהליך הזה הייתי צריך לעורר מוטיבציה פנימית, הייתי צריך לזכור ולדעת תמיד למה אני עושה את מה שאני עושה.
ואז הגיע אירוע מאוד מעניין שגרם לאש שלי מעט לדעוך! המחאה החברתית של 2011 שבה אנשים צעירים הלכו לחיות באוהלים ברוטשילד. בהמשך ב-2014 נאור נרקיס הביא את "מחאת המילקי". אנשים התאחדו ואמרו שנמאס להם להיות מנוצלים, איך יתכן שמילקי בישראל עולה פי 10 יותר ממה שהוא עולה בברלין? זה עורר סערה במדינה, זה ממש הדליק משהו אצל רבים מאיתנו. נפתחו דפים ברשתות החברתיות "עולים לברלין", "עולים לאוסטרליה", "עולים לקנדה" וכו'.. וגם "עולים לניו זילנד" (שכיום הקבוצה נקראת ישראלים – ניו זילנד – מעבר והגירה שאני פתחתי). באותה תקופה המטרה היתה לגרום לשינוי במדינה ואם לא יהיה אז אנשים פשוט יעזבו! אני מאוד החזקתי מנאור וממה שהוא הצית. באמת האמנתי שעכשיו יגיע השינוי שסוף סוף ייחלתי לו – לחיות בכבוד בישראל.
לאחר מס' חודשים נאור התביית על הסופר פארם והראה כמה שהמחירים שנגבים שם הם מאות אחוזים יותר ממה שהמוצרים האלה עולים באמת. עבודה בעיניים על הצרכנים והוא הבטיח לפתוח רשת פארם מתחרה שהמחירים בה יהיו הוגנים! הייתי מאוד שמח שזה יקרה! זה יוריד את יוקר המחיה לאזרחי ישראל משמעותית! הגישה למוצרים בסיסיים גם למיעוטי יכולת תתרחש ללא כל קושי! ולאחר כשבוע, מה קרה? נאום נעלם! בום! שום פארם מתחרה, אין שיחות על מחאה המילקי, כלום! מה קרה? לא יודעים! פניתי לנאור ולא היתה תשובה!
התאכזבתי נואשות, ציפיתי שמשהו יקרה, ובסוף ללא כל הסבר הכל התאדה כלא היה. פה כבר הבנתי, שינוי לא יהיה כאן, נשבר לי, הגב של הגמל נשבר! התקווה לשינוי עברה והרוח מהמפרשים הפסיקה לנשוב! אך מיכלית דלק שלמה הגיעה במקום!
בשביל לשמור על מוטיבציה גבוהה יש צורך בדלק שצריך לשפוך באופן תמידי על המדורה. ככה תשמרו את אש המוטיבציה על להבה גבוהה. והאש שלי דלקה יותר מכל המדורות שאתם שורפים בל"ג בעומר בכל רחבי הארץ ביחד! לאחר מס' חודשים כבר הייתי בחוץ, בניו זילנד.
אני רוצה לשתף אתכם בחלק מהסיבות שעזבתי ועזרו לי לשמור על אש המוטיבציה דולקת.
הסיבות שלי ששברו את גב הגמל:
+ המדיניות היא לקחת הרבה ולתת מעט (שירות צבאי, מיסים גבוהים, לימודים בתשלום)
+ מערכת חינוך כושלת
+ בריאותית – זיהום אוויר כבד, מפעלים מסוכנים בחיפה וברמת חובב, ריסוס מאסיבי ממטוסים לצורך פרוייקט הנדסת אקלים (זריעת עננים וכו')
צילום: שי לוי, פלאש 90 , עיתון מעריב (המפעלים בחיפה)
+ לעיתים רחוקות ראיתי שמיים כחולים נקיים (לרוב זה אפור או צהבהב)
+ מחסור במקומות יפים להנות מהם בטבע בביטחון – (שדה מוקשים מאז המלחמות של שנות ה60), מחסור בירוק בעיניים
+ יותר מדי אבק
+ מזג אוויר לא נוח (חם מדי)
+ מחירי דיור אסטרונומיים
+ שליטה של מונופולים בשוק העסקי – חוסר הגינות. הקשיית על עסקים קטנים ובינוניים להתרומם ולהיות רווחיים.
+ שחיטות בממשלה (אין הרבה מה להרחיב)
+ מתן הגנה מאוד מוגבל לחושפי שחיטויות
+ המצב הבטחוני
+ לעומת הדרכון הניו זילנדי, דרכון הישראלי מוגבל מבחינת אשרות – יש צורך בהגשת ויזה לאוסטרליה וארה"ב, אי כניסה לדובאי, לא תקף למאלזיה, קשה מאוד להכנס לאינדונזיה.
+ בשביל להתקדם במקומות עבודה צריך לבוא על חשבון מישהו אחר, פיתוח היכולת "לענות" כמו שצריך, להרגיש במקומות עבודה כעבד, פוקוס על עבודה רובוטית ופחות על חיי משפחה, אפלייה של נשים בהריון שרוצות להכנס לשוק העבודה, אפלייה מוסווית כנגד מי שלא שירת בצבא.
+כפייה דתית, אי קבלת השונה
+ שכר מאוד נמוך למטפלים ועובדים סוציאליים, פוקוס על מודל רפואי בשירותי הבריאות ופחות על הוליסטי.
+ שליטה בתקשורת על ידי קומץ יחידים
+ ריסוס פירות וירקות בכמויות הכבדות ביותר מכל מדינות הOECD
+ יבוא פירות וירקות מחו'ל כאשר יש שפע של פירות וירקות בארץ והמדיניות לגרום לפשיטת רגל בקרב החקלאים המקומיים
+ ההכנסות ממשאבי הטבע כגון גז אינם משפרים את איכות חייהם של התושבים
+ חוצפה, חוסר סבלנות, עקיפות וחיתוכים בכבישים איש לרעהו.
+ יוקר המחייה התופח (מכוניות יקרות, דלק יקר, מזון יקר, דיור יקר, ביטוח יקר)
+ פוקוס על קונפליקט ( מרוקאים מול האשכנזים, יחס שלילי כלפי ההגירה הרוסית, חרדים מול חילונים, מוסלמים מול יהודים, שחורים ( סודנים אריתראים, אתיופים מול לבנים)
+ ממש לא ראיתי את העתיד שלי במדינה
כאשר הגעתי לניו זילנד, המשכתי להוסיף לרשימה דלק למה כן להשאר וכל היתרונות של ניו זילנד. הדלק הזה, זה מה שעזר לי לעשות את התהליך בצורה חלקה ולהתעלות מעל כל הקשיים.
אנשים שאלו אותי למה אני מפרסם כל מיני מחדלים שליליים שקורים בארץ, איך זה קשור לשיח של ההגירה לניו זילנד? אז אני מקווה שעכשיו זה ברור שאתם צריכים למצוא תמריץ. התמריץ לעשות שינוי הוא כאשר האדם מנסה להמנע מכאב (כל הסיבות שכתבתי למעלה) ולקבל הנאה (כל הסיבות להיות בניו זילנד), כאשר שומרים על המשוואה הזאת, המדורה דולקת ואתם פועלים לקראת השגת המטרה.
זה היה שיעור בסיסי במוטיבציה ושיתוף קצר של הדרך שעברתי בדרך להגירה.
כאשר האש דולקת, לא משנה מה מצבכם, את תמצאו דרך להשגת המטרה. אל תתנו לאיזור הנוחות, הקול הפנימי הזה שמנסה לשמר אתכם במקום באמת לעמוד במקום, החיים שלנו קצרים, הזמן הולך ואוזל, הגענו לחיים האלה להנות מהטוב ביותר ולחיות בשפע, אין מקום לפשרה.
שלכם,
דמיטרי בילצקי, מנטור הגירה
תודה רבה, מאמר מאוד מעניין וכתוב היטב:) אין ספק שיש הרבה מה ללמוד ממך. ואשמח גם לתת את דעתי על נקודות ספיציפיות במאמר: 1) "המדיניות היא לקחת הרבה ולתת מעט (שירות צבאי, מיסים גבוהים, לימודים בתשלום)" מדיניות מבורכת וטובה, תומך בה בהחלט 🙂 רק בצד ההפוך – לקחת כסף מהמדינה ולא לשרת. צריך 2 לריקוד טנגו… 2) "מחשבה בוראת מציאות" – מסכים, זה טוב לחשוב אבל זה לא מספיק… צריך גם לעשות. 3) אני מסכים שרמת החיים טובה יותר מקונגו, אבל ללא ספק רחוקה מזרח ומערב מהמקום הראשון. יחד עם זאת, אני חושב שרמת חיים זה לא המדד היחידי לבסס… Read more »
ווואווווווו בהחלט נכון!!!!
אני רק מחכה לחידוש אזרחות צרפתית שלי ובורחת מי פה..מסתבר שלא רק אני חושבת ככה בדיוק!
הי דימטרי ,kia ora , קראתי בעיון ויש לי מספר הערות, לגבי הנדסת אקלים שיש בישראל זה קיים בכל העולם , גם בניוזילנד יש כמטריילס ועכשיו יש בעיה בשנים האחרונות של 1080. לגבי פירות וירקות בארץ, אין בכלל כמעט ייבוא אלא רק שיש חוסר חמור, ההיפך הוא הנכון חקלאים מייצאים לחו"ל פירות בגלל שמרוויחים יותר כסף בצורה זו. לא כל הפירות והירקות מרוססים, צריך לדעת ממי לקנות. החקלאים בישראלים מאותגרים עם הרבה בעיות בגלל שהמדינה לא ממש תומכת בחקלאים. לגבי משכורות יש טבלאות שכר ולפי זה מקבלים. מהנדסים, רופאים יקבלו יותר ממורים ועו"ס בכל מקום בעולם. הקונפליט מזרחים ואשכנזים תמיד… Read more »
מעולה דמיטרי
בהחלט זריקת מוטיבציה
אבל גם יכול להוביל למפח נפש ומרמור אם תהליך ההגירה משום מה לא יצליח ונמצא את עצמנו חוזרים לארץ שכל כך רצינו לעזוב
נכון וזה בידיוק מה שקרה לי, אז חזרתי לארץ, אך לא להרבה זמן. לנו יש את יכולת הבחירה אם לנטב את האנרגיה למירמור, דיכאון, בכי או לקראת צמיחה, התפתחות ויצירה. תקרא את הפוסט החדש שלי הוא מדבר בידיוק על זה! הצלחה מתחילה בהחלטה, זאת אומרת אם החלטת שאתה תושב ניו זילנד או כל מדינה אחרת, זה קביעת עובדה ליקום, ואתה תעשה כל מה שצריך בשביל להגיע לשם. אם לא ההיתי מצליח להגר גם בפעם השניה, ההיתי ממשיך את התהליך פעם שלישית, רביעית או חמישית, זה לא משנה כמה זמן העיקר להיות בתהליך לקראת המטרה ולעשות את המקס'.
מאמר יפה, אני הוסיף שהמניעים שלי להגירה היו מעבר ליוקר המחייה המטורף בארץ (שנובע מהתערבות ממשלתית, ולא להיפך), הוא אי הפרדת הדת מהמדינה כשהשיא היה שהמוכרת במכולת סירבה למכור מזון ארנבות לחתול שלי בטענה שהוא לא כשר לפסח, זה מגוחך.
בישראל הכל מסובך מדיי.
כל הקטע של כשרות הפסח בישראל (בין היתר, מאבטחי חמץ בבתי חולים) הוא קטע דפוק בדיוק כמו הקטע שבמדינות המוסלמיות הנוצצות ביותר, כמו למשל דובאי, לאשה אסור לנהוג במכונית כי זה נגד הדת.
היי דימיטרי, קראתי בעניין את כל הקטעים שלך, וחסר לי פה משהו- אחרי שבפרק 3 נאלצת לחזור לישראל, חיכיתי לשמוע איך בכל זאת חזרת לניו זילנד. אבל במקום לספרת זה התחלת להרצות על כמה טוב בניו-זילנד (פרק 4) ועכשיו- עניין המוטיבציה. שזה נחמד ושוב, אבל איך בכל זאת חזרת שוב לניו זילנד?
מסכים אורלי! אחד החסרונות (אולי היתרונות) שאני קופץ ממקום למקום. מתנצל שזה משפיע עלייך באיזה שהיא צורה. אך הבנתי את הרמז וארשום המשך!
משפיע עליי באיזו צורה? לא כל כך, רק כמו ספר מתח שהסוף שלו חסר… 🙂
מחכה לפענוח התעלומה!
כתבה מעוררת השראה! אני דווקא מאותם אנשים שממש שונאים את נאור נרקיס. הנזק שהוא עשה לקהילה בברלין הוא עצום, וישראלים רק באים עם אנטי כלפינו בגללו. שמחה שהוא נעלם.
איזה נזק נעשה לקהילה בברלין? מה הוא עשה ספציפית שעשה נזק?
וול, מאז כולם חושבים שעברנו לברלין בגלל המילקי, ולא עובר שבוע בלי שאני נשאלת אם עברתי לברלין בגלל המילקי, ואם המילקי באמת יותר זול (אגב, כן, אבל הוא הכי לא טעים בעולם, יש מעדנים יותר טעימים, אבל יותר יקרים). בנוסף, מאז העניין של התקשורת בהגירה של הישראלים לברלין גבר, ואיתה גם ההסתה, הסילופים והשקרים לגבי המחיה בברלין, והישראלים בברלין. עד היום מגיעים אליי לקוחות שאומרים לי "אבל נאור נרקיס אמר…".
כבר אז היה לי ברור שהקאקער הזה נרקיס הוא כמו קיקיון – צמח מהר, התנפח ואז גם נעלם מהר כלא היה. סיפור קיקיוני קלאסי. הוא תמיד הציג את ההגירה לברלין כמשהו פשוט שכל אחד יכול בקלות לעשות אותו, מה שכמובן לא נכון ושקרי בעליל.
נראה לי שלא מדובר במילקי כשלעצמו, המילקי הוא סמל לחיים הנוחים יותר בגרמניה.
וכסמל, הוא מבטא אמת מסויימת על המניעים למעבר לגרמניה, לא?
אהבתי מאד. כתבת מדויק והסברת את מהות ההגירה.
אני יכולה להגיד שבכלל לא חשבתי על הגירה בילדותי. להפך. אבל ברגע שהחלטתי, שום דבר לא עצר אותי ורק חיפשתי פתרון (בכלל לא חשבתי בהתחלה להגר אלא לצרת לחופשה ארוכה מאד…).
כל הכבוד ותמשיך לעדכן.
תודה מיטל!
כתבה מצויינת וחשובה!
מסכמת את אחת הבעיות הכי גדולות של אנשים להגיע להגירה מוצלחת, בין אם הם בשלב המחשבה ובין אם הם נכנעים בתהליך. ויותר מזה- בעיית אזור הנוחות מאפיינת כמות עצומה של אנשים בהרבה מאספקטי חייהם. החלפת עבודה, החלפת מגורים, שינוי תחום עיסוק, שינוי דרכי חיים, ובנושא הזה גם הגירה. מחכה לכתבות ההמשך, תודה רבה! 🙂
בבקשה בר!
ואוו מרגיש ממש כאילו שאני כתבתי את זה. שאפו על כתבה מצוינת שמסכמת את הכל בצורה הכי טובה ואמיתית שאפשר. תצליח בניו זילנד אנחנו מנסים להגיע לפינלנד.
בהצלחה בהגירה!