מה קורה לצרפת?

אני מאמינה שאני חיה כבר מספיק בצרפת כדי להבין שצרפת זה כבר לא מה שהיא הייתה בעבר. אומנם אני חיה בצרפת כמעט שנה וחצי, אבל אני מכירה את התרבות הצרפתית כל כך טוב וקוראת כל יום חדשות באינטרנט בכל מיני עיתונים כמו le parisien ו-20 minutes, אולי העיתון היחידי בעולם שמשתמש באימוג'י בכתבות שלו. והעתיד פה מרגיש לי בדרך לטמיון, מיום ליום המצב במדינה מתדרדר, מיום ליום, מרפובליקה צרפת נהפכת לאוליגרכיה. אוליגרכיה שנשלטת על ידי משפחת מקרון.
למי שלא יודע, בניגוד לאריסטוקרטיה, אוליגרכיה זוהי צורת שלטון בה הכוח הפוליטי מצוי אצל קבוצה/משפחה קטנה עם האינטרסים האישיים שלה, שלרוב בניגוד לאריסטוקרטיה, הם לא עושים דבר לטובת האזרחים אלה רק חיים על חשבונם. זה המצב בצרפת, משפחת מקרון חיה על חשבון התושב הצרפתי, קונה סט סכו"ם וצלחות לארמון שלהם ב-500 אלף יורו ומעלה כל יום מיסים ומוסיפה מאות מיסים חדשים על דברים הזויים [לא מזמן הייתה כתבה על הכוונה להוציא מס חנייה, מס על תדלוק ואף מס על זריקת זבל בכמויות]. אני באמת לא אוהבת לדבר על פוליטיקה ובאמת שזה לא התחום שלי, אבל כשאני חיה בלב הבלאגן הזה, אני לא יכולה להתעלם ממה שקורה במדינה שכל חיי חלמתי לגור בה. ואני חושבת לעצמי, האם כאן אני רוצה להקים משפחה ולחיות עד הזקנה ? האם במדינה הזאת שקורסת מפליטים, שמעלה מיסים על כל דבר ושבכל מוסד עושים לך את המוות ?

חברה שלי, ספרדייה, רוצה לקנות דירה בפריז [היא אישה מבוגרת]. יש לה את הכסף, ויש לה אישור בנק. היא אפילו מצאה דירה ובחור שמעוניין למכור לה. נשמע פשוט, לא ? אבל היא צריכה אישור מנוטריון. כאן מתחילה הבעיה. אף נוטריון לא רוצה לתת לה את האישור הזה, בלי שום סיבה. כל אחד מתרץ לה משהו אחר. חברה שלי סיפרה לי את זה היום בבית קפה, כולה בשוק. בספרד, זה ממש לא ככה. בספרד, הנוטריונים טובים פי כמה מהצרפתים. אני והיא נפגשות לפחות פעם בשבועיים, ותמיד אנחנו מדברות על מה שעובר בחיים שלנו. ולאחרונה, אנחנו לא מפסיקות להשוות את המצב בצרפת לספרד וישראל במובן השלילי. אז מה בעצם משאיר אותנו בצרפת ?
1. לימודים. 2. האהבה לתרבות והשפה הצרפתית.
גם בבנק הצרפתי עשו לה את המוות, היא כמעט בכתה. בספרד, היא אומרת, השירות בבנקים מעולה. בצרפת, מנסים לנצל זרים, ואת העובדה שהיא קצת מתקשה לדבר צרפתית, היא מדברת אבל ממש טוב צרפתית ומשתמשת באוצר מילים שאני אפילו לא מכירה, אבל, אבל, יש לה מבטא ספרדי כבד והיא מתקשה להגות. אני מדברת צרפתית שוטף ולאט לאט מאמצת את המבטא, ולא נתקלתי בכזה יחס כפי שהיא נתקלה בו. ורק בגלל המבטא שלה. זה כל כך מרגיז אותי חוסר הצדק הזה, הגזענות הזאת. אני לא מבינה מה קורה למדינה הזאת. הכל פה קורס. אני מתארת לעצמי איזה סיוט עוברים אלו שבקושי מוציאים מילה בצרפתית וכואב לי הלב עליהם.

בטח שמעתם על מחאת הטווסים הצבועים, שבעקבות העלאת מחירי הבנזין [אם אני לא טועה, כי הם התחילו למחות גם על דברים אחרים] מאות צרפתים יצאו לרחובות, לבושים באפודות צהובות והחלו לחסום כבישים בינעירוניים, להפגין בערים שונות ובעיקר לעבור את המעבר החצייה הלוך ושוב כמעין חיקוי למשפט אחד שמקרון אמר, לצרפתי מובטל, אשר מהדהד כבר במשך כמה חודשים בתקשורת הצרפתית "אני חוצה את הרחוב ובקלות מוצא לך עבודה".
זאת אולי המחאה הכי מצחיקה שנתקלתי בה. כן אני מודה שזה די משעשע שכדי למחות, אומרים לך ללבוש אפודה צהובה.
אני תומכת במחאה שלהם, ומאמינה שהם צריכים להגביר אותה. רק לפני חצי שנה הייתה מחאת הרכבות והאוניברסיטאות הגדולה, שגרמה לי לשבת בבית חודשיים כיוון שכל האוניברסיטאות היו חסומות, והגעתי למצב שהמורים מעבירים שיעורים בפארק או בבית קפה, ואת המבחנים עוברים מהמחשב בבית. האמת, זה היה מאוד נחמד. אהבתי ללמוד מהבית ! לא הייתי לחוצה מהרכבות, לא הייתי לחוצה בכלום. קמתי בשקט שלי בבוקר, שתיתי קפה, התקלחתי, פתחתי את המחשב, למדתי ואז סיימתי אחרי כמה שעות והיה לי זמן לתחביבים, לעיסוקים …
בקיצור, הפעם זה העלאת המיסים הרגיזה את העם הצרפתי. ואני מריחה מהפכה מתקרבת.

עד עכשיו לא התעניינתי כל כך במה שקורה, עד שרפורמה חדשה מאיימת לשנות את חיי ונוגעת לי באופן אישי. העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות. צרפת ידועה במדינה שמושכת אלייה סטודנטים מכל קצוות העולם, בגלל שיוויון הזכויות בין סטודנטים צרפתים ואירופאים לסטודנטים שאינם מהאיחוד [וזה לא כולל פוצים עם דרכון אירופאי שלא חיו יום אחד בחייהם באירופה], שכר הלימוד המצחיק ותנאי הקבלה הקלים בטירוף … בינינו, רק לדעת צרפתית ברמה B2, לעבור מבחן והתקבלת !
אבל המערכת הזאת לא נראית יותר לשרים הנפוחים, משום מה עלה הרעיון, בפסיכולוגיה הפוכה אבסורדית להעלות את שכר הלימוד לסטודנטים זרים מ-170 יורו [שכר לימוד שווה בין כל הסטודנטים, בין אם הוא צרפתי, אירופאי, אמריקאי, ישראלי, רוסי או אפילו חייזר] ל-2000 יורו. בקיצור, ממשלת צרפת רוצה לאמץ מערכת חינוך מפלה בין אנשים רק בגלל צבע הדרכון שלהם ! ובכל זה בכוונה תחילה למשוך אליהם מלא סטודנטים סינים, רוסים והודים [היי, ממתי הודו, סין ורוסיה נמצאות באיחוד?!] אבסורד, לא ?

אבל לי זה נוגע מאוד. מאוד. אני שנה שנייה לומדת בצרפת, וזה מתאפשר בעיקר כי שכר הלימוד הוא כמעט אפסי. מה לעשות, אני לא באה ממשפחה טחונה, אני לא עם אזרחות אירופאית ואני בסה"כ בן אדם פשוט, רגיל וממוצע. אני לא מבינה למה אני צריכה לאכול חרא, למה אני צריכה להידפק ולמה החלומות שלי צריכים להתנפץ רק בגלל שהדרכון שלי הוא כחול ולא אדום. זה חוסר צדק, זה אפליה וזו גזענות. אחת הסיבות שבחרתי את צרפת זה כי היא לא מפלה בין סטודנט זר לסטודנט אירופאי, הסטודנטים הזרים מקבלים את אותם הזכויות וההנחות כסטודנט אירופאי. מספיק אני צריכה לסבול מישראלים באירופה שלא מפסיקים להתנשא עליי עם הפנקס האדום המסריח שלהם, תסלחו לי על השפה שלי, אבל אני סובלת מספיק מאפליות ומבטים לא לעניין כי העזתי לבוא לצרפת עם דרכון כחול. מתייחסים אליי כאל נחותה, כאל סוג ב'. רק על משהו שלא מבחירתי. אני מספיק מתבשלת במיץ של עצמי, ומרגישה מה לא עשיתי בסדר שאני צריכה לסבול כזאת אפלייה על רקע האזרחות שלי.

וביננו, אני יותר אירופאית מהם. חונכתי בחינוך אירופאי, ההורים שלי לא רואים בכלל ערוצים ישראלים ובמשפחה שלי מדברים שפות אירופאיות. יש לי משפחה בשוויץ, גרמניה, רוסיה ואפילו קרובת משפחה מאוד רחוקה שגרה בפריז ! ובאמת שאני לא רוצה להשוויץ, אבל זה מביא אותי למצב שאני צריכה להראות לאנשים מה אני שווה, רק בגלל פאקינג דרכון ! ותאמינו לי שבחיים לא ביקשו ממני תעודה מזהה, מלבד מקרה אחד שבו הייתה לי תקלה בכרטיס מועדון בסופר, וגם אז כרטיס סטודנט הספיק להם. ותאמינו לי שעם המראה שלי, אנשים שואלים אותי אם אני אוסטרית, גרמנייה, אמריקאית, בריטית ואפילו מאיזה עיר אני בצרפת. השותף שלי סבור שאני מאוסטרית למרות שאמרתי לו שאני לא, והוא ממשיך עם זה ושואל "זה מה שעושים באוסטריה, זה מנה אוסטרית?" וכד' וכד'. ובינינו, הלוואי והייתי נולדת באוסטריה …

הרי מה שונה ביני לבין בן אדם אחר ? השלד שלנו אותו דבר ! אם במאה הקודמת היו מפלים אנשים בגלל הדת שלהם, היום זה נטו מהאזרחות שלהם, אם יש להם אזרחות אירופאית או לא. אם שפר מזלם וההורים עשו להם בלידתם אזרחות גרמנית או שלצערם הרב הם נולדו להורים אוקראינים, מדינה שמנסה להצטרף לאיחוד אך לא נראה שזה יקרה בשנים הקרובות, אם בכלל. האיחוד האירופאי זו בעיה אחת גדולה שיוצרת גזענות, אפליה ומשבר כלכלי חמור. ואם שכר הלימוד יישאר 170 יורו לסטודנטים רוסים, צרפתים, סינים ואירופאים ו-2000 יורו לישראלים אני מצידי מוציאה דרכון רוסי מהסבתא כדי לממש את הזכות הבסיסית שלי ללימודים … אם זה בכלל שווה זאת, אם כל מה שקורה במה שנשאר מצרפת.

כי מה לעשות, אני לא מסוגלת לעבור פסיכומטרי. אני אולי מטומטמת, אולי נכה בראש, אבל הראש שלי לא עובד תחת לחץ. נקודה. אני דיסלקטית, סובלת מחרדות מגיל קטן ותחת לחץ אני אפילו לא אוכל להגיד לכם כמה זה 1+1 ! צרפת חסכה לי את עינוי הפסיכומטרי ואפשרי לי את הזכות הבסיסית ללימודים גבוהים. רק דרשו ממני לדבר צרפתית. סוף סוף הרגשתי בטוחה בעצמי, סוף סוף הרגשתי שאני שווה משהו. האוניברסיטה בצרפת חיבקה אותי, נתנה לי מלא התאמות לימודיות ומבטיחה לי שיהיה לי כמה שיותר נוח בלימודים, הצמידה לי סטודנטית שעוזרת לי לרשום מה שהמרצה אומר באמפי ולא מפלה אותי על הדיסלקציה והקשב וריכוז שלי. ורק בגלל "הנכות" שלי, בשביל ישראלים אני לא כשירה ללמוד באוניברסיטה, כי אני לא יכולה לעמוד בלחץ, כי בשבילם אינטליגנציה נמדדת על כמה מהר אתה עונה לשאלה ולא מה אתה עונה לשאלה …

תמיד הרגשתי שאני צריכה להוכיח לאנשים שאני גם שווה משהו, כשהשפילו אותי מכיתה א' ועד אמצע י'ב [הם פשוט התבגרו חח], התרגלתי לצורך להוכיח שגם אני שווה משהו. ותמיד מגיע הרגע שגורם לי להרגיש נחותה יותר מאחרים. ואין תחושה יותר נוראה מכך שמפלים אותך על משהו שכלל לא תלוי בך. כמה קרעתי את התחת כדי ללמוד בצרפת. למדתי צרפתית מהבוקר עד הערב [אבל נהניתי מזה], עברתי פעמיים את מבחן השפה, גם כשנכשלתי בפעם הראשונה לא ויתרתי. גם כשלא התקבלתי לאוניברסיטה בפעם הראשונה לא הרמתי ידיים, באתי בצרפת בכוח ולמדתי  צרפתית. עברתי את המבחן פעם שנייה, בזבזתי 2000 שקל על המבחן + קורס הכנה, שהיה לי בסבסוד כי הייתי סטודנטית באוניברסיטה כדי להצליח. קרעתי את התחת להתקבל לתואר, ועברתי את כל המכשולים שנתקלתי בהם. והיו לי כל כך הרבה בלאגנים ובעיות בקיץ. עם הויזה, עם האוניברסיטה, עם מלא דבר. והכל עברתי. באתי למבחנים כשהייתי במצב נפשי ברצפה ומרוסקת [מסיבה שאני מעדיפה לא לציין] והכרחתי את עצמי להמשיך ללמוד. גם אם אני לא מקבלת ציונים ואו בתור התחלה, אני משקיעה את הנשמה קורעת את התחת, מה שאפילו בתיכון לא עשיתי. ואז מגיע שר *** שמחליט להעלות את שכר הלימודים לסטודנטים לא אירופאים, רק בגלל האזרחות שלהם. אני מרגישה כועסת ומיואשת על כל העולם. מרגישה שכל הדרך שלי הייתה לשווא, כל הכסף, הכל היה לשווא. שלא אכפת להם כמה אתה אוהב את צרפת וכמה טוב אתה מדבר צרפתית, כמה שנים בזבזת על החלום הצרפתי … אלא רק מה צבע הדרכון שלך !

כי יום אחד אם החוק הזה יתממש. זה הסוף, אני אצטרך לחזור לארץ כי אני פשוט לא מסוגלת לשלם כזה סכום אסטרונומי לשנת לימוד.  גם ההורים שלי לא מסוגלים. ומלגה אני לא יכולה לקבל. כי אני באה ממשפחה במצב כלכלי טוב, למרות שכל הכסף נגמר מהר בגלל יוקר המחייה הגבוה להחריד בארץ, כך שגם עם שני הורים שעובדים מהבוקר מהערב ומרוויחים טוב, הם עדיין מתקשים לסיים את החודש. אז בטח שהם לא יכולים לממן אותי. ומה אז, אצטרך לעזוב את הלימודים והכל לשווא ? לזרוק שנתיים מהחיים שלי לפח ? ולהישאר בלי לימודים בלי תואר ? רק כי "נדפקתי" עם אזרחות ישראלית ?! רק כי אני לא טחונה ?! רק בגלל זה ?! צרפת נהפכת למדינה לעשירים. ולא למשפחות אמידות, ואפילו כבר לא למשפחות עשירות. לנטו משפחות סופר עשירות. כאלו שחיות בטירות. בסגנון מעמד האצולה בשלטון הישן. בקצב הזה, המחירים ימשיכו לעלות, המיסים גם, ואם הם מעלים את הדבר הכי טוב שהיה במדינה הזאת, מה יישאר בצרפת ? מדינה יקרה בטירוף, יותר מישראל אפילו, עם פליטים בכל חור שרק לעשירים מאוד יש את הזכות והיכולת לחיות בכבוד בה. ומה המהפכה הצרפתית השיגה בכך שביטלה את המעמדות החברתיים והשיגה שוויון לכולם, אם לאחר 200 שנה הגלגל חוזר לאחור והאוליגרכיה הצרפתית מאיימת להפוך את צרפת למדינה היפר יקר ששופטת אנשים רק לפי מצבם הכלכלי ?

אני משתפת את כעסי עם כל אותם אנשים כמוני, שנאלצים לסבול מאפליה וגזענות, בעיקר מישראלים אחרים, רק בגלל צבע הדרכון שלנו, דבר שכלל לא בשליטתנו. אני סולידרית איתכם, אחים לדרכון כחול !