פוסט אורח מאת ירוא במהלך השבוע האחרון, בעקבות אירוע החטיפה, אנחנו מתוודעים יותר ויותר לשיח הישראלי הכוחני כפי שהוא נגלה לפנינו במערומיו. בזמן שההשתוללות בשטחים נכנסת לשבוע השני שלה הציבור הישראלי המשולהב על ידי התקשורת וההנהגה הלוחמניות שלו מתבצר בעמדותיו ובצדקתו המוחלטת המדומיינת. כל זה נעשה תוך התרסה כלפי מסרים מפייסים וחסרי תקדים מצד ההנהגה הפלסטינית. היטיב לתאר את אותו השיח עיתונאי הארץ אורי מ...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ישראל היא מקום קטן ומוכה גורל. מסביב לה מדבר עצום ורב. מצבה הכלכלי אינו מזהיר. השחיתות השלטונית פושה בה. כבר קרוב לחמישה עשורים שהיא מנהיגה משטר צבאי שמקדם נישול ודיכוי בשטחים הנתונים לשליטתה. היא מהווה גורם מתסיס באזור. קברנטיה מובילים אותה אל עברי פי פחת. עברה מלא מחדלים ואסונות. עתידה לוט בערפל, איש לא ישורנו, ישראל היא מדינה העומדת על סף תהום. ישראל בעבור העולם היא כמו ירוחם...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה נכון, לא לכל שאלה יש תשובה ובטח שלא חד משמעית. בתור מישהי שמקבלת אנשים באשר הם והתנהגויות כמו שהן, אני לא מצפה לתשובות ספציפיות כל הזמן. אבל כשהשאלות הן קיומיות עבורי, אני חשה בכאוס והנה הדוגמה שאולי תצליח לבטא את זה: לאחרונה רץ ברשת סרטון בו בחורצ'יק (נראה אמריקאי) יצא עם חברתו 4 שנים במהלכן הוא הספיק לטייל במלא מקומות בעולם ובכל מקום הוא צילם חלק מקליפ שהיה כביכול מאד...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא ברומן המפורסם "הדבר" (La Peste) מאת אלבר קאמי מסופר על עיירה קטנה בצפון אלג'יריה בשם אוראן שנחרבת בשל מחלה מסתורית ולא ברורה (ידועה רק בשם דבר). בתחילה המחלה מתפשטת לאט. פה ושם נודע על מקרים של הידבקות. אחר כך אנשים מתחילים למות… שערי העיר נסגרים. התושבים, כ-300 אלף (!), נכלאים בפנים במין הסגר המוני… ככל שנמשך הסיפור נדבקים יותר ויותר אנשים ומניין הגופות וה...
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא היה היה פעם ג'ונגל באו אנשים מחוץ לג'ונגל ונכנסו לתוך הג'ונגל האנשים חיפשו מקום לבנות בו בית בית ל"עם האנשים" חיפשו, חיפשו ובסוף מצאו. מצאו אזור בלי הרבה עצים התחילו לבנות העצים שאלו אותם מה הם עושים? "מה זאת אומרת? אנחנו בונים בית!" אמרו האנשים לא ולא! אמרו העצים. היער הוא שלנו. תמצאו מקום אחר לבנות לכם בית. אז נהייתה מלחמה בין האנשים לעצים האנשים ניצחו אז ה...
קרא עוד »
פוסט אורח מאת ירוא קנס בגובה 250 ש"ח על חניה בניגוד לתמרור… מסתבר שהאוטו שלי אינו אוטובוס. וגם לא מונית. ידעתי שאסור ובכל זאת חניתי. למה? כי נמאס כבר מלחנות בחניון של האוניברסיטה ולשלם 22 ש"ח לשעתיים. אפילו שסטודנטים אמורים לשלם פחות. לפעמים המערכת לא עובדת. אז גם סטודנטים משלמים לפעמים יותר ממה שהם אמורים לשלם… ואני שואל למה אף פעם, כשמערכות לא עובדות, אי אפשר לשלם פחות? אז ...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה היום שיתפתי לראשונה את אחת מהחברות שלי בעניין ה"הלאה". היא היתה אצלי והיתה שתיקה. אנחנו מכירות "רק" שלוש או ארבע שנים, אבל אני מכירה את עצמי כמעט 35 שנה ואני יודעת ששתיקה אצלי היא רצון להגיד משהו ופחד ממה שיקרה אחרי שהמילים יצאו לחלל האויר. אז סיפרתי. בהתחלה גימגמתי ובסוף הסברתי שכבר באוקטובר אנחנו נוסעים לעבור "ועדת קבלה". היא שאלה אותי מה...
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה יש לי המון שאלות. באופן עקרוני אני טיפוס די סקרן, כמעט אין נושא שאני לא מתעניינת בו וכך מטבעי אני מתייחסת גם לקנדה. זו אמנם רק תחילת הדרך, אבל אנחנו בהחלט רואים את עצמנו שם בעוד שנה וחצי (ומקווים לפחות). האיש שלי מתרכז בחיים שם. איך יהיה, איזו עבודה הוא ימצא, איזה יחס הוא יקבל, איזה בית יהיה לנו (נגיד בעוד ארבע שנים) ואיפה נטייל כמשפחה. לי יותר קשה לראות לתכנן את המרחק....
קרא עוד »פוסט אורח מאת ירוא “!L'Etat c'est moi” dit le roi de France Louis XIV האמרה המפורסמת, שלא לומר ידועה לשמצה, "המדינה זה אני" מיוחסת למלך לואי ה-14, שליטה האבסולוטי של צרפת. מעניין לראות כמה הרבה מהישראלים היום מזדהים עם האמירה הזאת אפילו שרובם המוחלט ודאי לא יודו בכך אפילו בינם לבין עצמם. תכונה אחת שמיוחסת לישראלים רבים היא הוכחונות. ישראלים אוהבים להתווכח. אני הולך להתייחס לכך כאל עובדה....
קרא עוד »מאת: מיטל אור / עוברים הלאה זהו. החלטנו לעבור הלאה. אנחנו כבר יודעים למה אנחנו רוצים לעבור ועכשיו מתחיל החלק הפרקטי של "איך עוברים". יורדים מהארץ, עוזבים, מהגרים… לא משנה איך נחליט לקרוא לזה, אנחנו ממשיכים הלאה. קנדה נראית לנו אופציה נפלאה. יש בה דגש גדול על שוויון בין האזרחים, היא ממוקמת במקום שביעי בעולם ברמת איכות החיים והיא מתפרסת למרחבים אדירים כך שצפיפות היא לא הקושי. קראנו, ...
קרא עוד »