26 למרץ 2014
עבור לפרק ב' – יום הטיסה
ב- 19 למרץ, בשעה 21:30 נחתתי בטיסה של easyJet בשדה תעופה Luton המרוחק של לונדון. איך שיצאתי מהמטוס נכנסתי למצב רוח קרב, במובן החיובי – את הספקות והחששות השארתי במטוס ולקחתי איתי את כתובת המייל שמסרה לי בריטית צעירה שישבה לידי במטוס.
לקחתי מלוטון רכבת לתחנת הרכבת London Bridge במרכז לונדון ובנסיעה התיידדתי עם בחור הולנדי שהיגר ללונדון ועובד בחברת expedia בידיעה שקשרים חדשים מובילים להזדמנויות. אני יודע שזה נשמע קלישאה, אבל כשאתה בודד במדינה זרה, זו הדרך להתאקלם. תוך כדי השבוע הראשון גילתי שלומר לאנשים "אני חדש בלונדון ואין לי כאן משפחה או חברים" גורם לרובם לאותת על נכונות לקשר ואז מחליפים פרטים. זה לא שאני טיפוס מוחצן, להיפך, אני ביישן ומופנם, אך חלק מהקשרים השטחיים האלו יוכלו לעזור בעתיד.
מ- London Bridge התקשרתי לדיוויד, הבעלים של הדירה שהזמנתי באתר airbnb ובשעה 1:00 בלילה הוא ובנו טרחו לאסוף אותי ברכבם מתחנת הרכבת. דיוויד הוא בריטי מבוגר עם שיער ראש לבן ובנו המאומץ, שחור ממוצא אפריקאי.
ניסיון החיים לימד אותי שהחוויות המוצלחות ביותר הן הלא צפויות. אך לכזאת לא ציפתי. התחוור לי שדיוויד התחתן עם אישה מזימבבואה. מסתבר שזימבבואה הייתה מושבה בריטית וככזאת האישה מצאה דרך להגר ללונדון לתקופה זמנית, שם היא הכירה את דיוויד ולאחר זמן מה הם התחתנו. שלושת ילדיה (בן אחד ושתי בנות) מנישואיה הקודמים עברו לחיות עימם. כיום, כולם בעלי דרכונים בריטיים, מדברים אנגלית שוטפת במבטא בריטי. הבנות עובדות והבן לומד הנדסה אזרחית באוניברסיטת לונדון. צילמתי את הדרכונים שלו:
למרות השעה המאוחרת היה לדיוויד ואישתו חשוב לדעת את מי הם מארחים. את דיוויד הייתי מעריך בתחילת שנות השישים. טיפוס בריטי אינטלקטואל, קר ומנומס ואת אישתו הצעירה חמה ובטוחה בעצמה. יש להם עסק קטן בתחום ההוראה עם חמישה עובדים.
ישבנו בסלון עד שלוש לפנות בוקר והם שאלו שאלות ובחנו אותי, כנראה שאני הישראלי הראשון שמתגורר אצלהם. הכימיה עם דיוויד הייתה מיידית. אני אוהב שיחות אינטלקטואליות ופוליטיות. לאישה סיפרתי שסבתי וסבי ברחו במלחמת העולם השנייה מאיטליה לקונגו שבאפריקה, כך שלמעשה אימי נולדה בקונגו, אז בשליטת בלגיה הצרפתית. אחרי דיונים ארוכים על אתאיזם, פוליטיקה, גיוס בכפייה, דייוד קם ממקומו ולחץ את ידי. התקבלתי! מאוחר יותר הוזמנתי להישאר ללון אצלם למשך שלושה חודשים.
קיבלתי חדר ענק ומרוהט עם שירותים פרטיים וחדר כביסה, למעשה כל הקומה התחתונה שייכת לי עם יציאה בלעדית לחצר וכל זה בעלות זעומה של 10 פאונד ליום או 280 פאונד לחודש (1,620 ₪ לחודש, חצי מהמחיר ששילמתי בזמנו בפלורנטין בת"א). החיסרון היחיד שהם גרים רחוק ממרכז לונדון, נסיעה שאורכת שעה, אבל זה לא נורא להתחלה.
דבר נוסף, המשפחה הזאת ענייה, אי אפשר לפספס את זה אפילו בדברים הקטנים. מה שמעניין שלמרות שהם גרים בשכונת עוני יש להם בית פרטי של שלוש קומות, עם שטחים מקיר לקיר. אז לילדים אין כסף לאייפד או למחשב משוכלל והמטבח ישן אבל מצוייד בכל מה שצריך כדי להכין אוכל.
מרבית התושבים בשכונה הם שחורים ומהגרים ממדינות עניות, אין משהו מלבב בשכונה מלבד תחנת הרכבת ללונדון. ולמרות זאת, אני מרגיש נוח. האוטובוסים והרכבות מגיעים בזמן, האנשים בשכונה נראים קשיי יום אבל חביבים וידידותיים.
למחרת, נכנסתי לשני סניפי בנק כדי לברר כיצד לפתוח חשבון בנק. הם ביקשו ממני חשבונות של גז או חשמל ל'הוכחת כתובת'. הסברתי שרק אתמול הגעתי ללונדון ואני מתארח אצל משפחה שמצאתי באתר airbnb. אז הם ביקשו ממני מכתב ממעסיק מקומי, אז שוב הסברתי שרק הגעתי. נקלעתי למבוי סתום.
פניתי לדיוויד ואישתו והתייעצתי עימם. הם הציעו שכדי לפתוח חשבון בנק כדאי להירשם קודם במרפאה האזורית. דיוויד הגיע איתי למרפאה עם מכתב מטעמו שאני שוכר אצלם את הקומה התחתונה ומתארח ללא הגבלה זמן (דבר שאינו מדוייק, אך כדי להירשם במרפאה עליו היה להביא מכתב זה חתום על-ידו). המזכירות אישרה את קבלת הבקשה להירשם ונקבעה לי פגישה לשבוע הבא עם אחות שתבחן את מצבי הרפואי.
דיוויד אומר שהרישום למרפאה האזורית יאפשר לתת הוכחת כתובת לבנק. אני לא ממש מבין איך זה עובד אבל אני סומך עליו. הערך מוסף שאני מקבל מהמשפחה המארחת הוא מעבר למגורים: סיוע שמתבטא במענה לשאלות רבות ואפילו בלימוד בישול אפריקאי מסורתי 🙂
התוכנית לחודשים הקרובים: לפתוח חשבון בנק > למצוא דירה קבועה > לחפש עבודה > ובעתיד הרחוק יותר להקים עסק.
הבן שלהם שבמקרה מכיר זוג ישראלים ערך ביננו היכרות. נסענו לבקר אותם במרכז לונדון בדירה בקומה גבוהה שמשקיפה על לונדון.
כמה שהשתדלתי, לצערי, הם היו אדישים והאווירה היתה אדישה. אחרי חצי שעה של אווירה מתוחה יצאתי עם החבר מזימבבואה ולא נראה שאשוב. הם עיצבו את הבית שלהם בסגנון הייטק מודרני, קר, מנוכר ושטחי כשעשן סיגריות שלהם נכנס מהמרפסת לחלל הסלון. ממש ההיפך הגמור מהסגנון הארכיטקטוני אנגלי-אירופי החם והעתיק.
דירה
בפרק הראשון, כתבתי על דירות שחיפשתי באתר gumtree, ואכן נסעתי לראות דירה עם שותפים במרכז העיר, ב- Zone 1, ליד הייד פארק וקרוב ממש ל- Tube. עלות חודשית 500 פאונד כולל הכל, אך השותפים הצרפתים לא מצאו חן בעיניי.
אנגלית
האינטרקציה שלי עם אנשים דוברי אנגלית מכריחה אותי לשפר את האנגלית באופן דרמטי. זו הסיבה שאני ממליץ לכל מי שרוצה ללמוד אנגלית, לכו לגור במדינה דוברת אנגלית במשך מספר חודשים.
מי שרוצה לרכוש ספרים ללימוד אנגלית לכל הרמות יכול למצוא אותם ברשת הספרים Waterstone.
יוקר המחייה
למעט תחבורה ציבורית ודיור, המחירים בת"א גבוהים יותר מבלונדון. זה נכון שלונדון יקרה, הרבה יותר מברלין למשל, אבל לא יותר מת"א אם אני מתעלם מפרמטר הדיור. בלונדון אפשר לרכוש מזון ומוצרים במחיר זול יותר מבישראל. יש שם חנויות שמוכרות מוצרים בפאונד אחד, למשל בחנות Poundland קניתי משחת שיניים, נוזל לניקוי שיניים, שמפו, תחליב גוף, סבון ידיים ועוד מוצרים שכל אחד מהם עלה לי פאונד אחד (בגרמניה הם עולים יורו אחד). אם אני זוכר נכון, הנוזל לניקוי שיניים בישראל עולה מעל ל- 25 ₪ כשבלונדון הוא עלה לי אחד פאונד שהם 5.7 ₪.
אבל, אם תלך למרכז העיר ותקנה בחנויות היוקרתיות תגלה פער מחירים עצום. אותם מוצרים שנמכרים בפאונד בחנויות העוני ימכרו במרכז העיר בשלוש פאונד. מצד שני, בחנויות היוקרה תמצא מגוון גדול ועשיר יותר של מוצרים עם חווית קנייה משופרת וקופות אוטומטיות ללא קופאיות. בעיקרון, אפשר לקנות בזול או ביוקר, השאלה איפה קונים.
התחבורה הציבורית יקרה מאוד בלונדון אבל גם מאוד יעילה. יש כל מיני שיטות להוזיל את העלויות כמו כרטיס שבועי או חודשי ואם אתה סטודנט אז המחיר סביר.
טיפים נוספים
– רכשו מוקדם ככל האפשר בקופות הרכבת התחתית כרטיס Oyster שמקנה הנחה לכרטיס שבועי או חודשי. בעלי תעודת סטודנט מקבלים הנחה משמעותית.
– היכנסו לאחד ממרכז הקניות Tesco יש שם מחלקה של תקשורת עם כרטיסי סים של כל חברות הסלולר בבריטניה. אתם יכולים לערוך השוואה בין כולם ולבחור את המתאים לכם. (מחיר לדוגמא: כרטיס pre-paid עם 100 דקות שיחה, 250 הודעות טקסט ואינטרנט מהיר עד 1 גיגה בעלות של 15-10 פאונד).
– התיידדו! לקחתי מונית השבוע ותוך כדי נסיעה הנהג שאל מאיפה אני. עניתי לו מת"א ואז הוא השיב "אתה מדבר עברית" (בעברית!) בהתחלה חשבתי שהוא יודע לדקלם מספר משפטים בהרבה שפות, אז החמאתי לו באנגלית, אבל הוא המשיך לדבר בעברית עד שקלטתי שהוא מדבר עברית. הוא סיפר שהוא אנגלי שנולד בלונדון והתגורר ארבע שנים בישראל, למד עברית ובסוף חזר ללונדון. סיפרתי לו שהגעתי לפני מספר ימים ואני מחפש דירה. הוא שידך לי את חבר שלו (ישראלי) בעלים של מספר דירות בשכונת גולדרס גרין. לכן, התיידדו עם אנשים. לא ציפתי שנהג מונית בעל מראה ומבטא בריטי הוא יהודי שדובר עברית.
– אל תתבייש (וגם אל תתרברב) שאתה ישראלי. אנשים כאן לא ישפטו אותך על פי מוצאך אלא על פי מי שאתה. רוב האנשים לא אנטישמים ורוב האנשים לא שונאים ישראלים באשר הם. ואגב, כל הסיפורים האלו שאירופה מוצפת במוסלמים ויש מלא אנטישמים, אז מבחינה עובדתית אחוז המוסלמים בישראל גבוה הרבה יותר מבאירופה.
– ואם כבר מדברים על ישראלים, למי שבכל זאת מרגיש יותר בנוח איתם, שיחפש בפייסבוק את הקבוצות 'ישראלים בלונדון', יש שם אלפי חברים שיכולים לעזור.
אני אמשיך לעדכן,
Tany
