Sign In

Remember Me

לברוח חזרה זה הכי קל

לברוח חזרה זה הכי קל

לא הכל זוהר במעבר למדינה חדשה. לפעמים אנחנו בורחים מזכרונות העבר, ולא חושבים לרגע שהזכרונות האלו יבואו איתנו, כמו תולעת פרזיטית, לחיים החדשים שאנחנו עומדים לפתוח בהם.

לפעמים יש שדים שאנחנו סוגרים בארון, ובגלל יוקר הטיפול הפסיכולוגי בישראל אנחנו לא מטפלים והורגים אותם כשהם קטנים.

עברתי לברלין בלב שלם לפני שש וחצי שנים, וחשבתי שהמעבר יעשה לי רק טוב וכל השדים יישארו מאחוריי. אולי לא באמת חשבתי על השדים. רציתי להיעלם מהמקומות עם הזכרונות הרעים, אבל לא חשבתי שזה משהו רציני באמת. אולי כי אף פעם לא התעמקתי וחפרתי בזה בצורה טיפולית.

שלושה חודשים אחרי שעברתי לברלין ניסיתי להתאבד, אבל פישלתי ונשארתי בחיים. כמה חודשים אחר כך, בתחילת דצמבר 2014, ניסיון נוסף היה קצת יותר מוצלח, אבל כפי שאתם שמים לב- לא באמת הושלם. סתם שכבתי בטיפול נמרץ בקומה יומיים, ואחר כך שבוע במחלקה פסיכיאטרית סגורה. בזבוז של כדורים ותאי מוח.

כל שנה אני חוגגת שלושה ימי הולדת: המקורי, ברלינולדת (היום שעברתי לברלין) ויום ההולדת השני שלי (תחילת דצמבר), אחריו הפסקתי לנסות להתאבד. הפעם הראשונה שחגגתי את השלושה היתה ב-2015, ואז כבר הייתי בסיומו של הטיפול הפסיכולוגי (שניתן בחינם למבוטחי הביטוח הציבורי כאן). הפסיכולוג שלי אמר שהעובדה שהצלחתי להתגבר על הרצון להתאבד ראויה לחגיגה בכל שנה, והסכמתי איתו.

היום עולמי אחר, היום אני לא בורחת מבעיות והפתרון שלי הוא לא להזיק לעצמי. היום אני מוצאת פתרונות יצירתיים ועוזרת גם לאחרים. למזלי, ההתמודדות עם כל התהליך היתה בברלין. אני לא חושבת שהייתי מצליחה לשרוד אותו במקום אחר. פה אני מצליחה להתמודד עם כל מה שלא הצלחתי להתמודד בתל אביב. האווירה נתנה לי את ההשראה, אבל גם אני השתניתי וברלין נכנסה לדנא שלי, כך שהשיפור ניכר.

אני חושבת שמה שאני מנסה לומר הוא שגם אם קשה כשעוברים למדינה חדשה, לשפה חדשה, בלי משפחה ו/או חברים – צריך להתמודד עם המציאות ולא לברוח ממנה. אל תחזרו לישראל אחרי שעזבתם – זה הרי הכי קל. תישארו, תתמודדו ותבטחו בעצמכם על שעשיתם את ההחלטה הנכונה. לברוח זה הכי קל, להצליח בחיים החדשים זה עבודה קשה, אבל אם תרצו ותאמינו מספיק בעצמכם – תצליחו. אני כבר מאמינה.

ברלינאית ברמ"ח איברים ומגשימת חלומות

Subscribe
Notify of
4 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Flying Dutchman
Guest
5 days ago

ברלינאית יקרה שלי, בלי להכיר אותך אישית, רק מלקרוא אותך באדיקות אני מוכרח להודות שאני מופתע. לא הייתי מאמין בחיים שאת מסוגלת להתאבד. אני אישית התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי ותרופתי היות וגם לי לא חסרות צרות בחיי ואני חושב שבתור מהגר לעתיד, עדיף לעבור למדינה החדשה ולחיים החדשים כשאתה פחות או יותר נקי ממשקעים. תמשיכי לחזק ולהתחזק.

Last edited 5 days ago by Flying Dutchman
5 days ago

אנחנו מכירים כבר ארבע שנים, ואני יכול להעיד שמהרגע הראשון שנפגשנו בלונדון, שידרת ביטחון, שמחת חיים וחיוניות. את הרבה יותר חזקה מרוב האנשים כי רדפת אחר החלום שלך ולא וויתרת.

כל הכבוד, אני מעריץ :*

איש אחד
Guest
8 days ago

ידוע שחיי המהגר קשים כשאול
רק בני המהגרים נקלטים ונהנים
גם לי יש לפעמים תסכול עמוק
מדוע נולדתי בישראל ולא בונקובר?
מה אעשה?

Last edited 8 days ago by איש אחד
אנונימי
Guest
9 days ago

ריגשת