לא הכל זוהר במעבר למדינה חדשה. לפעמים אנחנו בורחים מזכרונות העבר, ולא חושבים לרגע שהזכרונות האלו יבואו איתנו, כמו תולעת פרזיטית, לחיים החדשים שאנחנו עומדים לפתוח בהם.
לפעמים יש שדים שאנחנו סוגרים בארון, ובגלל יוקר הטיפול הפסיכולוגי בישראל אנחנו לא מטפלים והורגים אותם כשהם קטנים.
עברתי לברלין בלב שלם לפני שש וחצי שנים, וחשבתי שהמעבר יעשה לי רק טוב וכל השדים יישארו מאחוריי. אולי לא באמת חשבתי על השדים. רציתי להיעלם מהמקומות עם הזכרונות הרעים, אבל לא חשבתי שזה משהו רציני באמת. אולי כי אף פעם לא התעמקתי וחפרתי בזה בצורה טיפולית.
שלושה חודשים אחרי שעברתי לברלין ניסיתי להתאבד, אבל פישלתי ונשארתי בחיים. כמה חודשים אחר כך, בתחילת דצמבר 2014, ניסיון נוסף היה קצת יותר מוצלח, אבל כפי שאתם שמים לב- לא באמת הושלם. סתם שכבתי בטיפול נמרץ בקומה יומיים, ואחר כך שבוע במחלקה פסיכיאטרית סגורה. בזבוז של כדורים ותאי מוח.
כל שנה אני חוגגת שלושה ימי הולדת: המקורי, ברלינולדת (היום שעברתי לברלין) ויום ההולדת השני שלי (תחילת דצמבר), אחריו הפסקתי לנסות להתאבד. הפעם הראשונה שחגגתי את השלושה היתה ב-2015, ואז כבר הייתי בסיומו של הטיפול הפסיכולוגי (שניתן בחינם למבוטחי הביטוח הציבורי כאן). הפסיכולוג שלי אמר שהעובדה שהצלחתי להתגבר על הרצון להתאבד ראויה לחגיגה בכל שנה, והסכמתי איתו.
היום עולמי אחר, היום אני לא בורחת מבעיות והפתרון שלי הוא לא להזיק לעצמי. היום אני מוצאת פתרונות יצירתיים ועוזרת גם לאחרים. למזלי, ההתמודדות עם כל התהליך היתה בברלין. אני לא חושבת שהייתי מצליחה לשרוד אותו במקום אחר. פה אני מצליחה להתמודד עם כל מה שלא הצלחתי להתמודד בתל אביב. האווירה נתנה לי את ההשראה, אבל גם אני השתניתי וברלין נכנסה לדנא שלי, כך שהשיפור ניכר.
אני חושבת שמה שאני מנסה לומר הוא שגם אם קשה כשעוברים למדינה חדשה, לשפה חדשה, בלי משפחה ו/או חברים – צריך להתמודד עם המציאות ולא לברוח ממנה. אל תחזרו לישראל אחרי שעזבתם – זה הרי הכי קל. תישארו, תתמודדו ותבטחו בעצמכם על שעשיתם את ההחלטה הנכונה. לברוח זה הכי קל, להצליח בחיים החדשים זה עבודה קשה, אבל אם תרצו ותאמינו מספיק בעצמכם – תצליחו. אני כבר מאמינה.
@ברלינאית,
Respect. תהיי חזקה, החיים שווים את זה.
תודה יקירי 🙂
היי. קודם כל הסיפור שלך בהחלט מעורר השראה וכל הכבוד על הדרך שעברת ושלא ויתרת למרות הכל.
רציתי לשאול האם בתור אזרח בולגרי אני יכול לקבל טיפול פסיכולוגי חינם באחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי?
תודה רבה אנטי ישראלי גאה 🙂 בתור תושב מבוטח בביטוח ציבורי בגרמניה, אתה יכול לקבל טיפול פסיכולוגי בחינם. לגבי שאר מדינות האיחוד אני לא מתמצאת, אבל זה הולך לפי תושבות, ולא אזרחות. לי יש רק אזרחות ישראלית בינתיים, ועדיין מקבלת את אותן הטבות כמו אזרחים בביטוח הציבורי 🙂
Welcome back!
סבבה. ויש לך מושג במקרה מה הקריטריונים לתושבות ( ותק מחיה…)
על גרמניה אני לא סגור בגלל שהשפה קצת קשה ללמידה. שוקל ללמוד צרפתית.
מעניין איך התקציב הממשלתי בצרפת שם לבריאות הנפש
( לא שבהכרח לא אוכל להסתדר בלי זה אבל שווה בכל זאת לנסות – בגדול החלום שלי זה לגור בשוויץ אבל עם האזרחות הבולגרית שלי זה יהיה בעייתי יותר וקראתי ששוויץ מתחילה לצמצם אפשרויות גם למדינות "אירופאיות יותר" – יש לציין שהיחס לרומנים ובולגרים שונה כולל בבריטניה בעקבות הברקזיט)
היי ברלינאית, אשמח לדעת באיזה ביטוח את מבוטחת. עשיתי עם אחד שהוא נורא יקר ועזבתי.
יש עוד אלפי סיפורים דומים לשלך. ברגע שישראלים נמצאים במרחק בטוח מספיק בשביל להתחיל לחשוב על מה שהם עברו כאן הם מתחרפנים.
אני זוכר שפעם כתבת שהפסיכולוג שלך היה ישראלי. זה לא מנע ממך לבטוח בו? איך הוא התייחס לתפיסה שלך להגירה? הוא שיתף אותך אי פעם למה הוא היגר לברלין?
אני אתחיל מהסוף. הוא היגר לברלין כדי ללמוד פסיכולוגיה, ואני נפלתי עליו בסוף ההתמחות שלו. אחד הדברים שהכי אהבתי בו היה שהוא לא שיפוטי, אבל מצד שני גם לא היינו ממש שונים בתפיסות העולם. לגבי הלבטוח בישראלים. זה קצת מורכב. באתי עם כזה אנטי לישראלים שהם לא חברים שלי, פשוט כי אני עם ניסיון רע מישראלים בישראל. בדיעבד, רוב החברים שלי בהתחלה היו ישראלים לשעבר, מהגרים כמוני, שבישראל כנראה שלא הייתי מכירה אותם לעולם (דת, תרבות, מיקום, השקפות עולם וכו'). אליו ספציפית הגעתי דרך פייסבוק, אחרי שהביטוח הרפואי שלי הציעו שאלך לטיפול פסיכולוגי בעברית וגם נתנו לי רשימה של מטפלים… Read more »
כן עזרת מאוד!
כתבת שהוא פרסם את עצמו בקבוצה בפייסבוק. איזו קבוצה? ישראלים בברלין?
וזה ממש מגעיל מצד שאר המטפלים שלא הסכימו לקחת אותך. זאת העבודה שלהם זה לעזור לאנשים, לא לברוח מהם!
תודה 🙂 באחת הקבוצות של הישראלים בברלין. זה היה לפני שנים, לא זוכרת איפה בדיוק.
למה הפסיכולוגים ברחו ממך?
כי בגרמניה הם אחראים חוקית אם אני בטיפולם ומתאבדת. כך לפחות הבנתי מאחד מהם.
מעריך את זה שבחרת לשתף את זה איתנו, זה ממש אמיץ מצידך.
ברלינאית יקרה שלי, בלי להכיר אותך אישית, רק מלקרוא אותך באדיקות אני מוכרח להודות שאני מופתע. לא הייתי מאמין בחיים שאת מסוגלת להתאבד. אני אישית התחלתי לאחרונה טיפול פסיכולוגי ותרופתי היות וגם לי לא חסרות צרות בחיי ואני חושב שבתור מהגר לעתיד, עדיף לעבור למדינה החדשה ולחיים החדשים כשאתה פחות או יותר נקי ממשקעים. תמשיכי לחזק ולהתחזק.
אנחנו מכירים כבר ארבע שנים, ואני יכול להעיד שמהרגע הראשון שנפגשנו בלונדון, שידרת ביטחון, שמחת חיים וחיוניות. את הרבה יותר חזקה מרוב האנשים כי רדפת אחר החלום שלך ולא וויתרת.
כל הכבוד, אני מעריץ :*
ידוע שחיי המהגר קשים כשאול
רק בני המהגרים נקלטים ונהנים
גם לי יש לפעמים תסכול עמוק
מדוע נולדתי בישראל ולא בונקובר?
מה אעשה?
להתחיל לקרוא להעמיד לדין ולתבוע בביליונים את הפושעים הישראלים והאמריקאים שהופקדו על שלמותנו וביטחוננו ועשו הכל להיפך כשהם יכלו אחרת
ריגשת