צרפת VS ישראל

אז ברוכים הבאים לקרב הצמוד של שתי מדינות על הים התיכון – צרפת וישראל. שתי מדינות אלו חולקות מאפיינים רבים במשותף, חלקכם עלולים אפילו להפתיע אתכם. אך כמובן שצרפת זאת צרפת, וישראל זאת ישראל. לכל מדינה יש יתרונות וחסרונות. בכתבה שלנו היום אני לא מתכוונת "להלל" אף מדינה ולומר שמדינה אחת היא יותר טובה מהשנייה, כי בסה"כ, בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. ובשהותי בצרפת גיליתי שיש תחומים שישראל עדיפה בהם פי אלף.

פריז

ובכן, כולנו אוהבים פשטידות, נכון ? זה גאוני, זה קל להכנה וזה טעים מאוד. בצרפת, הפשטידות הן היסטוריה והן נקראות, גרטן. כן, גרטן זה בעצם פשטידה. בצרפת הפשטידות הנפוצות הן פשטידות כרובית/ברוקולי ותפוחי אדמה, רק שלא עושים פירה מהתפוחי אדמה, אלא חותכים אותם לעיגולים, עורמים, מוסיפים גבינה, תבלינים [לפעמים גם בייקון] רוטב בשמל וגבינה ולתנור.
הצרפתים מפציצים בגבינה בפשטידות שלהם, ובכל דבר אחר, כך שאם אתם אלרגים לחלב די תתקשו למצוא מה לאכול בצרפת. בשבילי, זה גן עדן. אני אוהבת בשר ואני אוהבת מוצרי חלב. יש משני העולמות בשפע.
למשל היום הכנתי לעצמי פשטידת כרובית וברוקולי, אבל בגרסא הישראלית. הגרסא הצרפתית לא יצאה משהו. בגרסא הצרפתית, מבשלים את פרחי הברוקולי והכרובית במשך 20 דקות, חותכים אותם לחתיכות קטנות ואז מערבבים עם שמנת חמוצה וגבינה. לפעמים גם מוסיפים רוטב בשמל. וכמובן שיש כאלו שמוסיפים בייקון [בצרפתית lardon] או נקניק חזיר [בצרפתית jambon]. בגרסא הישראלית מערבבים את הברוקולי והכרובית עם 2 ביצים, שתי כפות קמח, 200 גרם גבינה לבנה/200 גרם קוטג'. משטחים היטב ומפזרים גבינה, מומלץ.
מה שמחזיק הכל בפשטידות הצרפתיות זאת הגבינה, לכן הם מפציצים בגבינה, משהו כמו 200 גרם. בישראלית, מה שמחזיק זה הקוטג'/גבינה לבנה והביצים. יאמר לזכותה של ישראל שהגבינה הלבנה הישראלית טעימה פי כמה.
אז, הכנתי שילוב של שתיהם, וכמובן, עם עזרה מאימא שלי שאמרה לי מה לשים בפשטידה. שמתי 150 גרם שמנת חמוצה [אני חושבת, נשאר בערך חצי-שליש של קופסא של 250 גרם], 2 ביצים, 3 כפות קמח, קופסה קטנה של יוגורט בטעם טבעי [במקום הקוטג'/גבינה לבנה] וערבבתי הכל ביחד. אחר כך הוספתי כמובן גבינת אמנטל מגורדת מעל, 100 גרם. בקיצור, הגרסא הישראלית לפשטידה מנצחת לפי דעתי, טעימה יותר ועשירה יותר. אבל בצרפת, המוצרים הרבה יותר זולים. 200 גרם גבינה מגורדת עולה בערך 5-6 שקל. בארץ 10-12 שקל. פי 2 אותה גבינה ! הפשטידה כרגע מוכנה והריח מעלף. גם הפשטידות הצרפתיות טעימות מאוד !
אבל אין על הגרטן תפוחי אדמה הצרפתי. שלמות.

ועכשיו נעבור לחלק הפחות טעים של הכתבה שלנו … כי מי אוכל נייר ?! חוץ מהילד ההוא שהיה איתי בכיתה כשהייתי בכיתה א', שאכל ניירות עם דבק ואני גם ציירתי לו כריכים והוא ליטרלי אכל את זה ואמר שזה טעים ם-ס
כן, ניחשתם נכון. בירוקרטיה. למרות שזאת המצאה פרוסית, המילה בירוקרטיה מקורה מצרפתית, והיא באה מהמילה Bureau – משרד/שולחן עבודה. Bureaucratie. המילה הזאת גורמת לכל אחד צמרמורת בגב, המילה הזאת אחראית לחצי מהתקפי החרדה של כל מהגר לחו"ל, והמילה הזאת יכולה לדפוק אותך כמו שהיא יכולה לעזור לך.
בשתי המדינות הבירוקרטיה איטית, אך יאמר לזכותה של ישראל שהם יעילה [ומהירה] יותר. בצרפת, נדמה שהפקידים לא בדיוק יודעים לעשות את העבודה שלהם. ובצרפת, אתם לא יכולים לדרוש לדבר עם המנהל, לעיתים אין עם מי לדבר וצריך לנסות להגיע למשא ומתן עם הפקיד הלא יוצלח … לפעמים הבירוקרטיה הזאת מוציאה את כל החשק מלחיות בצרפת. איכס.

בכל הנוגע לטבע ופארקים צרפת לוקחת בענק. אגמים, יערות, חיות פרא שתחלמו לראות בארץ, טירות ומבצרים, נהרות … שלמות. הפארקים מלאים במלא ירוק, במזרקות מדהימות ולפעמים גם בפסלים מגניבים. בפארקים יש ספסלים ושבילים לאופניים וגלגליות. בנוגע לפארקים וטבע. אין על צרפת. תענוג לעיניים.
האביב פה מהמם רצח, הכל פורח וירוק. ויש ציוצי ציפורים כל היום. כן, גם כשמחשיך חח.

פארקים בצרפת, זו חורשה או שזה פארק?

בישראל אנו מכירים שביתה כאיומים בתקשורת, שרובם לבסוף מתבררים כשמועות, ואז אם באמת מאיימים על שביתה למחרת, איכשהוא בדקה ה-90 מודיעים שנערך משא ומתן והשביתה מבוטלת. בפעם האחרונה שהייתה שביתה בארץ, הייתה כשהייתי בכיתה ט' ב-2011, באתי לבית ספר ואז ילדים והורים שחזרו הודיעו לנו בדרך שאין בית ספר כי אין שביתה. הייתי בעננים. היה אמור לי להיות בוחן באותו היום! חח
בצרפת, הם הולכים עם זה עד הסוף. בכל הזמן שהייתי בצרפת, היתה שביתה לפחות 10 פעמים, אם לא יותר. יש הפגנות, barricade [ערימות של רהיטים וכל מיני חפצים כדי לחסום, הדוגמא הקלאסית – עלובי החיים] ודברים מבוטלים. כרגע יש שביתה באוניברסיטה שלי, כל הכניסות חסומות ואין לימודים. גם הרכבות חוגגות, ויש לעיתים רכבת פעם-פעמיים בשעה וכל העולם מתחרפן. הכל עמוס ומפוצץ ולמזלי איכשהוא תמיד אני מצליחה למצוא מקום לשבת לפני שכולם נדחסים בפנים כמו סרדינים ואז מתחילים הריבים, הצעקות והקללות, והבקשות של העובדים להידחס עוד כדי שעוד אנשים יוכלו לעלות. בחיי. זה לגמרי כאב ראש ! אבל לפחות הצרפתים יודעים להילחם על מה שחשוב להם ולא מוותרים. Vive la révolution !

 ההמולה שנגרמת בגלל 2 רכבות בשעה

לא חשבתי שאשמח כלכך שהאביב הגיע, ואז אקלל את הרגע הזה חח. אין ספק שמזג האוויר משוגע פה. בימים האחרונים היה חמסין בצרפת, ומזל שלא הקשבתי לאימא שלי ולקחתי איתי שורטים וחולצות קצרות, וסנדלים. אחרת הייתי נחנקת ונאלצת לקנות לעצמי, למרות שיש לי טונות בגדים קצרים אצל ההורים שלי.
ובחמסין, בניגוד לארץ, זה נסבל. דבר ראשון, אין לחות. דבר שני, בבוקר קריר ונעים. לעיתים בבוקר יש 13 מעלות ואז תוך 3 שעות זה עולה ל-30 מעלות. משהו מטורף! מה שבלתי נסבל פה זאת העובדה שברכבות ובאוטובוסים אין מזגן. כל פעם שהרכבת מגיע אני אומרת "הנה התנור על הגלגלים הגיע" חח … סיוט. גם אם כל החלונות פתוחים ונושבת קצת רוח זה בלתי נסבל.
אה כן, יש גם רוח, שקצת מקלה את החום. ובצל נעים. סה"כ סביל, ואני מאחלת שכל הקיץ יהיה ככה, אפשר להתרגל לזה. קריר בלילה, חם ביום. ואין לחות! רק שיוסיפו מזגנים לרכבות ולאוטובוסים, כבר בחנויות יש.
אולם, האלרגיות אביב-קיץ שלי הן הרבה פחות גרועות בצרפת. אם בארץ הייתי כולי מכוסה בפריחה מכף רגל ועד ראש, בצרפת יש לי ממש פריחה חלשה שלצערי מופיעה בעיקר על הפרצוף … אני בעיקר הצטננתי והיה לי חום, טוב זה גם קרה לי בארץ. וכשאני בשמש אני תמיד מתעטשת. אבל האלרגיה הזאת נסבלת, לא כמו בארץ שאני ממש סובלת מסיפטומים קשים, פריחה מגרדת ללא הפסקה, כאבי ראש, בחילות, חוסר תאבון, כוויות מהשמש …

אלו הבתים הפרטיים בצרפת, יפים הרבה יותר מהארץ וגם זולים הרבה יותר! 

ונעבור לקטע האנושי והחשוב ביותר … מנטליות. בני אדם הם יצור חברתי, שלא מסוגל להסתדר לבד, גם אלו שיעידו על עצמם שהם מסתדרים לבד יופי [כמוני למשל] צריכים קצת חברה מידי פעם [נו, אני מכירה את עצמי היטב]. ומנטליות זה דבר חשוב. בצרפת האנשים הם השילוב המושלם של תרבות אירופאית ותרבות חמה ומחבקת. חוץ מפריז. בפריז הם לא פחות גרועים מהארץ, מה שגרם לי לשנוא עוד יותר את העיר הזאת חח. בפריז הם גסי רוח, סנובים, ומגעילים. מה שגרם לסטיגמות שכל הצרפתים כאלו, אך זה ממש לא נכון. אפילו אם תיצאו לעיר 5 קילומטר מפריז לפתע האנשים יהיו ממש נחמדים. אפילו חברה שלי שנולדה וגדלה בפריז אישרה זאת מנסיונה האישי!!!
בצרפת אני פוגשת אנשים, ואם יש חיבור ואנחנו מדברים תוך 10 דקות הם נותנים לי פייסבוק, טלפון, מייל, סקייפ, כל דבר אפשרי. ואני נותנת את שלי. בארץ, בעבודה דיברתי עם קולגות במשך חודש, היינו אוכלות ביחד, יושבות ביחד בהפסקות ומפטפטות ואף פעם איכשהוא לא היה לי לא טלפון שלהן ולא פייסבוק. כשביקשתי מחברה שלי, שהכרתי בעבודה, אם אפשר את המספר שלה, כדי שנוכל לפטפט בווטסאפ, היא הסתכלה עליי במבט מופתע ומתנשא, "בשביל מה את צריכה את המספר שלי ?". ממש נפגעתי. אנחנו מסתובבות כל היום ביחד ולא נאה לך להביא את המספר שלך? ושנדבר גם מחוץ שעות העבודה?
בצרפת זה לא ככה, אם באמת יש קליק עם הבן אדם הם נותנים מרצונם האישי אפילו תוך 10 דקות. חוץ מבפריז כמובן. האנשים שם לא שונים מהישראלים. הם די אותו דבר, באחת הכתבות אמרתי שפריז מזכירה לי את תל אביב ואני מוסיפה עוד מיליון מרקים לזה, פריז מזכירה לי את תל אביב. לטוב ולרע!
כמו ישראלים, צרפתים מפציצים באוכל. צרפתים אוהבים לארח, לשתות ולצאת …

שוק בצרפת – נראה בדיוק כמו בארץ, יש שם הרבה מציאות בזול ואיכשהוא כמו בארץ, גם הערבים מוכרים שם ם-ס

רציתי לרשום את הכתבה הזאת הרבה זמן, אך לא יצא לי מפאת חוסר זמן ולחץ פיזי [ונפשי]. צרפת חולקת כמה דברים במשותף עם ישראל, אך יש דברים שהופתעתי לגלות שהם לא משהו בצרפת, וישראל עולה עליהם, כמו בירוקרטיה ויעילותה [גם מבחינת זמן], טעם הגבינה הלבנה ושמפואים בזול … בסופו של דבר בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. וכמובן, שיש בצרפת דברים שהיו מוסיפים בהרבה לישראל, כמו ארכיטקטורה, היסטוריה, נימוסים וקור.

נסיים עם תמונה מהאביב בפריז

צרפת היא לא הדובדבן של הקצפת, ויש בה דברים אפילו יותר גרועים מהארץ, אך האהבה שלי אל התרבות והשפה הצרפתית זה מה שגורם לי כל כך לאהוב את המדינה הזאת.