Sign In

Remember Me

לא מבוכים ולא דרקונים

לא מבוכים ולא דרקונים

אחרי שטיילנו בצרפת בשיא האימפריה של נפוליאון, הפעם ננחת בתקופה אחרת, עידן האבירים, הנסיכות [והדרקונים?]. פרמטיבית יותר אך לא פחות מרתקת. בתור חובבת היסטוריה, צרפת היא גן עדן של פסטיבלים היסטוריים ושחזורים היסטוריים. הפעם, נערך פסטיבל ימי הביניים ליד הבית שלי !
אומנם הוא היה במתכונת הרבה יותר מצומצמת וצנועה, אבל עדיין היה פאקינג מגניב. מסתבר שיש מגרש ספורט ענק ליד הבית שלי, ושם בעצם הוא נערך. כניסה חופשית, עם דוכני מכירה של אוכל, כמו שצרפתים יודעים, קראפים, וואפל בלגי, המבורגר, הוט דוג וצ'יפס. ברחבת הדשא הגדולה היו מפוזרים משחקים רבים מימי הביניים ומול כל משחק היה הסבר. רוב המשחקים היה צריך לשחק בזוגות, והיות ובאתי לבד [חברה שלי לא רצתה לבוא בסוף], לא יכולתי לנסות חצי מהם. הייתה משיכה בחבל, קביים, באולינג וכד' וכד'. אני שיחקתי בכמה וזה היה נחמד, אבל דיי השתמעממתי לבד. גם רוב העיסוקים היו לילדים, וכל הקהל היו ילדים עד גיל 13 שבאו עם ההורים או הסבים שלהם. אז דיי הרגשתי לא קשורה חח

כשהגעתי בסביבות 1 בצהריים היה כבר חם, יום קיצי של 25 מעלות ! כן, יש לי דה ז'ה וו. ממתתי מחום, אפילו שלבשתי קצר.
היה גם טורניר של משחק כדור של ימי הביניים, אך כמו שבחיים לא התעניינתי בכדורגל וגם ממשחקי המחניים בבית ספר ברחתי, זה בכלל לא עניין אותי. מה שמשך את תשומת ליבי, היו דוכנים שונים של ימי הביניים. המפעילים החלו להגיע בסביבות 2. הייתי הראשונה להגיע לדוכן הראשון, של נפח. הוא הציג כיצד ייצרו כלי נשק בעבר ; הוא חבט במוט מתכת ארוך על סדן, חימם בפחם, שום הכה, ואז גם עיקל את הקצה החד. אז הופיע עוד בחור, שהציג לנו כיצד הוא מכין טבעת מתכת. לאט לאט הצטרפו עוד אנשים והנפחים המשיכו להציג לנו כיצד עבדו בעבר מתחת, אך הם לא הסבירו דבר.

היו גם דוכנים שלא הבנתי מה המטרה שלהם, וגם לא בדיוק היה שם הסבר או מישהו לשאול. זה היה פסטיבל ממש צנוע שעיירה קטנה בערך כפרית ארגנה, אבל למרות הכל רואים שהשקיעו.כל דוכן היה מעוצב בצורה מעניינת ומושכת לעין, ומה שעוד יותר הלהיב אותי זה שלא היו הרבה אנשים כך שהיה לי את השקט שלי להסתובב ולהתלהב ברוגע, בלי שמסה אנושית דוחפת וצועקת ומציקה.

המשכתי להסתובב ולהצטלם, ואז הכרוז שכל הזמן הודיע כל מיני דברים שלא בדיוק הקשבתי, כמו שיש הגרלה לטאבלט סמסונג וכד' וכד' החל לפתע לדבר על הדוכנים שעד הרגע רק אני ועוד 2 אנשים הסתובבנו ביניהם XD והסביר בקצרה עליהם וציין שיש דוכן עם מכשירי עינויים מימי הביניים, דוכן נפחים, דוכן עם מגדת עתידות וכד' וכד'. התאכזבתי. לא היו שום מכשירי עינויים, רק עץ עם קוץ ממתכת.
אבל ליד היה מכשירי ענישה מימי הביניים, עמוד קלון וסד. ושם הופיע בחור בלבוש תקופתי ונתן לאנשים לנסות. הוא פשוט הכניס אותם פנימה ונעל ! אני הסתכלתי, ביישנית כולי ואז הוא אמר לי : "בואי תנסי" ואני כזה, "לא, לא תודה" והוא כזה: "אני אצלם אותך בפנים" וממש התביישתי אבל הסכמתי בסופו של דבר והוא נעל אותי בפנים ואמר. "טוב ועכשיו את נשארת ככה כל היום." ואני כזה צוחקת ואומרת: "אוי לא!"
אחרי כמה שניות הוא שחרר אותי. בהתחלה התפדחתי להצטלם כלואה בסד, אחר כך ביקשתי ממנו בעצמי כי זאת מזכרת מעניינת חח XD שלחתי לאימא שלי ואמרתי לה שהענישו אותי.
הרבה אנשים שעברו אמרו, "צריך לאמץ את זה בבתי הספר, זה מאוד שימושי למשמעת" והבחור הסכים איתם. או שהם אמרו לילדים שלהם שזה מה שיקרה להם אם לא יהיו ממושמעים חח. באופן מגוחך, רוב הילדים שניסו את הסד ממש נהנו, היה ילד אחד שניסה כל מכשיר כליאה ובאחרון, הוא אמר, "בניגוד לשאר המכשירים, כאן אני בכלל לא נהנה!"
זה היה סד ממש קטן בצורת משולש שכובל את הכלוא בתנוחת מתפלל עם המבט לרצפה. לא נראה נוח בכלל.

דוכן כלי הענישה היה צמוד לדוכן כלי הנשק ואלו היו הדוכנים שהכי הסבירו בהם. אני קוראת להם, הדוכנים המושקעים ביותר. ואז עברנו לפינה עם כלי נשק מהעבר. והבחור הסביר תחילה בדוכן הענישה שאלו אינם מכשירי עינויים, ושסד הוא לא גיליוטינה ואין לבלבל ביניהם, שמטרתם היא רק להשפיל, לא לפגוע ולא לענות, והדבר הכי גרוע שיכול לקרוא זה שעוברי אורח ישפכו עלייך שתן ופירות רקובים שאתה בפנים. כן, כמו בסרטים. לאחר מכן, עברנו לכלי הנשק של ימי הביניים. בתמונת הנושא של הכתבה תוכלו לראות את כלי הנשק המרהיבים, היה שם מבחר מרהיב של כל מיני כלי נשק שאני אפילו לא ידעתי על קיומם. הבחור לקח כל כלי נשק, הדגים כיצד משתמשים והסביר עליהם. אחר כך הוא לקח מתנדב מהקהל, הלביש אותו כאביר והם נלחמו ביחד. זה היה גדול. הייתה עוד אישה, שיותר עזרה לו.

לאחר מכן, כל אחד היה יכול להתלבש כאביר ולהצטלם. כל מתמודד מהקהל, היה מולבש במעיין קפוצ'ון לבן, ואז קפוצ'ון מטבעות מתכת וקסדה, ולאחר מכן, האביר שלנו אמר, תבחר לך נשק. בתור שלי, אני בחרתי חרב, כמובן. המתמודד מקבל גם מגן ומצטלם ככה. הבחורה צילמה אותי. לא יצאתי פוטוגנית בעליל.
הרגשתי כאילו אני עומדת להתשתף במשחק של מבוכים ודרקונים.

אלו היו רק כלי נשק שהיו בשימוש בצרפת, ודיברו על ימי הביניים ספציפית רק בצרפת, ולא באירופה בכללי. למשל הבחור הציג מעין קידון שדמתה לקידון של הספרדים המאה ה-15, ושאלתי אותו אם זה כלי נשק ספרדי, הוא אמר שזה כלי נשק צרפתי לכל דבר.
אחר כך עברתי בדוכן של המגדת עתידות אבל רק העפתי מבט, בדרך לדוכן שבו שתי בחורים הכינו שריון טבעות שכל אביר שמכבד את עצמו לבש. זו פשוט עבודת נמלים. הם לקחו טבעת מתחת, פתחו אותה עם מלקחיים, הכניסו לשריון שמורכב ממאות טבעות שזורות ביחד וסגרו. הכל עם כוח, סבלנות ודיוק. מדהים.
אחר כך ישבתי על הדשא, בשמש, ולמדתי למבחן בהיסטוריה. לפתע הגיעו אליי 2 אבירים ונסיכה במגדל ושרו שירים של ימי הביניים. קמתי והכנסתי מהר את המחבת והטלפון לתיק והאביר פנה אליי : "שלום לך עלמה צעירה, מי את?"
ואני עניתי, : "אני מישהי אבודה" ואז שלושתם אמרו: "אהה את …" מצטערת, הוא אמר מילה בצרפתית שאני לא מכירה, אך ככל הנראה איזהשהוא תואר מימי הביניים. ואז הם שרו ואני כולי מתלהבת, והם אמרו לי : "נראה אם תצליחי לעמוד באתגר ולתפס במגדל". הייתי צריכה לתפס למעלה בעזרת שני החניתות שהם מחזיקים. זה היה קשה והצלחתי קצת מהחצי, הם אמרו לי כל הכבוד ואז המשיכו בדרכם. ברוב טיפשותי לא צילמתי אותם !
ואז אנשים החלו ללכת. התחלתי להיות דיי עייפה ורעבה, ולא רציתי לאכול קראפ או צ'יפס. לאחר כל הקראפים והקרואסונים שאכלתי התחלתי לסבול מכאבי בטן, לכן התחלתי לעבור לתזונה בריאה. והמצבי השתפר תוך שבועיים ! היה עוד מירוץ מכשולים שנראה באמת מגניב, אך התור היה כל כך ארוך שלא היה לי חשק כלל לחכות, רק רציתי הביתה.

בקיצור, זה היה פסטיבל ממש נחמד, אומנם קטן וצנוע אבל דיי נהנתי. תמיד חלמתי לבקר בפסטיבל של ימי הביניים. קיבלתי גם אלון לפסטיבל ענק של ימי הביניים, משהו רציני יותר, עם טורנירים, סוסים, טירות … שיערך בעיירה מימי הביניים [שיש בה גם טירה שעדיין לא הספקתי לבקר, אך רציתי] שנמצאת לא רחוק מאיפה שאני גרה. אני מאוד מקווה שיצא לי ללכת לשם, ואם כן, כמובן שאעדכן אתכם איך היה !

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

הגב

7 תגובות ב "לא מבוכים ולא דרקונים"

  Subscribe  
החדש ביותר הישן ביותר לפי מספר הצבעות
הודע אל

צילומים נהדרים והחוויה נשמעת נהדרת 🙂

במיוחד אהבתי את מכשירי העינויים, הענישה וההשפלה, רק בשבילם הייתי חוזר לימי הביניים…

זה פשוט כל כך מגניב. קראתי בנשימה אחת את החוויה שלך ואמרתי לעצמי שאם יצא לי להיות בצרפת, אני אחפש פסטיבל (או שפשוט אצור איתך קשר ותגידי לי אם יש כזה…).
נשמעת חוויה ממש מיוחדת והעובדה שלא מדובר במשהו גדול אלא קהילתי ו"מקומי" הופכת את זה לעוד יותר מגניב (כן, כבר אמרתי מגניב). תודה על השיתוף והתמונות.

תשמעי, זה נראה הכי מגניב בעולם!! אצלנו גם יש פסטיבלים של ימי הביניים, אבל לא יצא לי לראות משהו כזה!! איזה כיף שיש אותך להראות כמה שווה להיות בצרפת בדברים האלו – אף תייר לא מכיר ולא יודע, וזה כל הקסם. ממש מקסים ונוס, אהבתי ברמות!!