5 ימים בתור תייר בפריז

זה הפוסט הראשון שלי באתר הזה. אני כותב חדש פה. אני לא יודע כל כך איך לכתוב "הקדמות" או "איך להציג את עצמי", אבל אני חושב שזה פחות משנה. אבל אם זה משנה, אתם מוזמנים להעיף מבט על הדיסקריפשן שלי כדי לקבל יותר מידע על בבלוג ועליי. אני פשוט סתם לא אוהב כל מיני פוסטים מקדימים של "היי, אני יואל בן 30, מתגורר בירושלים, לומד כלכלה באוניברסיטה העברית ואני מטר 75 ואוהב לטייל כשמשעמם לי ולצפות בסדרות אנימה. והמאכל האהוב עליי הוא פיצה עם פטריות טריות ועם תירס", או "היי, אני תמיר ואני בן 25. אני אוהב לעסוק בספורט, לכתוב ולקרוא ולאכול פיירוגי עם גבינה ולבלות עם חבר שלי הפולני מיכאל ירום". הראשון אמנם לא נכון לגבי, והשני כן כי באמת קוראים לי תמיר, ואני באמת בן 25 ושאר ירקות שרשמתי קודם. אבל זה לא משנה, שתי ההקדמות משעממות באותה המידה ולא מספקות שום דבר מרגש, מעניין, אינפורמטיבי או מועיל לשאר אוכלוסיית כדור הארץ. בכל מקרה, כפי שהבנתם מהדיסקריפשן, הבלוג הזה אמור להיות באופן כללי בלוג פובלציסטי, פרובוקטיבי ולעורר תגובות כאלו או אחרות, בגבול הטעם הטוב כמובן ובהתאם לתקנון האתר. אבל הפוסט הזה לא יהיה פרובוקטיבי, שנוי במחלוקת, או "סתם מעצבן", בניגוד לרוב הפוסטים העתידיים שהולכים להתפרסם, החלטתי דווקא להתחיל עם פוסט קליל וחמוד על הכמה ימים בודדים שבהם הייתי בפריז בתור תייר ונהנתי שם מאוד: )

היום הראשון בפריז

ביום שלפני, נסעתי באוטובוס מוורשה לפריז עם חברת FlixBus, כלומר באוטובוס. זוהי חברת אוטובוסים גרמנית שעושה נסיעות בין עירוניות ובין לאומיות, באירופה ובארה"ב עד כמה שידוע לי. הייתה לי נסיעה של 9 שעות מוורשה לברלין עם עצירה קצרה בפוזנן, שבה עצרתי לקנות מיץ פיאות ולחם בייגל. לאחר שהאוטובוס הגיע לברלין, הייתה שעה הפסקה (קונקשן), ומשם עליתי לאוטובוס לפריז, הנסיעה הייתה 12 שעות ללא הפסקות. בסך הכל 22 שעות נסיעה, כולל העצירות. הנסיעה עלתה 300 שקל בערך, אם כי נסיעות רבות יכולות לעלות הרבה פחות, ואף 150 ש"ח. תלוי בתאריך בו בוחרים לנסוע, בדומה לטיסות. עוד לפני שהגעתי לפריז, כלומר, במהלך הנסיעה, לא יכולתי שלא לשים לב לארכיטקטורה המהממת של פריז וליופיה המיוחד של העיר, ללא ספק אחת מהערים היותר יפות שקיימות באירופה ואף בעולם, ואני בטוח שיש הרבה שיסכימו איתי. הגעתי למחרת בבוקר לתחנת Bercy בפריז, שכונה שנמצאת בדרום מזרח העיר. אני לא יודע צרפתית כלל ולא התמצאתי בעיר, אז חבר שלי שגר בצרפת קבע להיפגש איתי ולאסוף אותי, אותו הכרתי בוורשה בעבר באחד המפגשים (אני אישית לא אוהב את וורשה ואני כבר לא גר שם וכמעט שלא מבקר שם, אבל על זה אני אכתוב בפוסט אחר בפירוט). בכל מקרה, החבר שלי היה נחמד ואמר שאחכה לו בבית קפה והוא יבוא לאסוף אותי מBercy Cafe, בית קפה צרפתי קלאסי שכונתי שנמצא לא רחוק מהתחנה. הזמנתי שם שוקו שהגיע עם 2 קוביות סוכר, והיה מאוד טעים אבל הכמות הייתה נורא קטנה והבית קפה היה יקר להחריד, לא שאני מופתע כי מסעדות בצרפת הן יקרות, בפרט בפריז. באופן מפתיע, המלצר היה נחמד דווקא ושאל אם אני מבין אנגלית, אז עניתי שכן. בניגוד למצופה ולדעה הקדומה שהצרפתים אנטיפטים או שהפריזאים אנשים נוראיים, דווקא השירות היה בסדר גמור, מהחוויה האישית שלי לפחות. לאחר מכן חבר שלי הגיע, והזמין אותי לעוד שוקו, קרואסון ובגט עם חמאה. האוכל היה מדהים, וזה הדבר הראשון שאכלתי ושתיתי בצרפת. מכל המדינות שהייתי בהם באירופה, או בעולם, ללא ספק המטבח הצרפתי הוא אחד מטעימים והאיכותיים יותר בעולם, יחד עם המטבח הפולני שאני מאוד אוהב (דעתי האישית כמובן) אם כי אני חושב שהרבה יסכימו איתי בנושא הזה. לאחר מכן, חבר שלי לקח אותי לגשר, היה שם נהר ממש יפה והרבה בניינים מודרניים, לא רחוק מהיציאה של פריז לערי הלוויין שליד. לאחר מכן חבר שלי לקח אותי לקניון מכיוון שרציתי סים צרפתי, רציתי אינטרנט אבל לצערי נאלצתי להסתפק בשיחות טלפון בלבד, עלה לי 10יורו. סים עם אינטרנט בצרפת עולה 40 יורו, בעוד בפולין ב30 ש"ח ניתן לקבל אינטרנט ושיחות ללא הגבלה. לבסוף נסעתי איתו למקדולנס כדי להשתמש בויי פיי ולמצוא דירה, אך לבסוף החלטתי ללכת להוסטל מסיבות כאלו או אחרות וחבר שלי ליווה אותי להוסטל. השארתי שם את החפצים, חבר שלי עזר לי ואחרי זה הזמין אותי  לבירה ללא אלכוהול על חשבונו. אני לא אוהב בירה כל כך, למעשה, אני שונא בירה, אבל יחסית לבירה נהנתי. השירות במקום היה בסדר.

יום שני בפריז

ביום השני שלי בפריז, לא עשיתי כלום למעט לנוח ולשכב במיטה בהוסטל, והפעם היחידה שיצאתי היה לכספומט לא רחוק מההוסטל מכיוון שהייתי חייב שלם כסף על מנת לשהות בהוסטל. מכיוון שלא עשיתי שום דבר באותו היום אז לא ארשום דבר כי אין לי על מה.

יום שלישי בפריז 

קמתי בבוקר, ממש מוקדם, ב6:30 בדומה לאתמול – וגם אכלתי ארוחת בוקר. זה לא בדיוק החלק המעניין בסיפור, אבל בניגוד לאתמול לא נשארתי בהוסטל ומיד לאחר מכן יצאתי לשדרות שאנטי אליזה. וכן, הן הרבה יותר יפות מהשדרות רוטשילד האלה בישראל,שאני אישית לא מבין למה תיירים טורחים לבקר שם, אבל שיהיה. בחזרה לנושא, לא היה לי מושג איך להגיע לשם אז שאלתי את הService במטרו, וקיבלתי מפה עם הסבר איך להגיע לשם ומתי להחליף מטרו ואיך. השירות היה בסדר, לא כאלה אנטיפטים כפי שהישראלים מתארים את הצרפתים. בדרך עצרתי בפארק מהמם שנקרא "דה בוט שומון", פארק מהמם, מאוד ונקי ויש בו את הנופים היותר יפים באירופה, ממליץ לבקר.
לאחר מכן נכנסתי למטרו אחר שנמצא בהמשך, שאלתי בService והיה שם אפריקאי שעבד שם, דווקא הוא היה בסדר והוא עזר לי והיה סבלני. יצאתי מהמטרו הגעתי לשאנטי אליזה, הדבר הראשון שראיתי היה פסל של "שער הניצחון", מעין מצבה כזו. בהחלט יצירת מופת וניתן לראות שהשקיעו בארכיטקטורה וזה מקצועי מאוד, אם כי אני לא יודע מה הפסל מסמל כי אני לא בקיא בהיסטוריה הצרפתית. לאחר מכן טיילתי בשדרות שאנטי אליזה, וכמו שציינתי קודם – זה הבדל של מזרח ומערב לעומת שדרות רוטשילד הללו שנמצאים בתל אביב… שדרות שאנטי אליזה הן רחבות ומלאות במסעדות יוקרתיות ופלצניות וחנויות בגדים. עצרתי שם לאכול גלידת סורבה ו2 כדורים ממש קטנים עלו קרוב ל20 ש"ח. אני לא נוטה להוציא הרבה כסף, אבל פריז זו בהחלט חוויה של פעם בחיים אז הרשתי לעצמי קצת. לאחר מכן נפגשתי עם venus (זאת שכותבת פה ומתגוררת שנה וחצי בצרפת), קבענו בקניון Les hallas, זה קניון גדול כזה ועמוס, ששונה מאלו שראיתי מישראל, פולין ומרוב הקניונים שיש בעולם. לאחר מכן היא הגיעה, הראתה לי את העיר והיא לקחה אותי למסעדה סינית שהייתה יחסית זולה ולסופר גדול של אושון שנמצא בLe kremlin, והיה שם מלא אוכל צרפתי במחירים מצחיקים, בניגוד למסעדות ובית קפה שלוקחים הון תועפות על פרוסת לחם.

יום רביעי בפריז

גם ביום שלמחרת נפגשתי עם Venus, היא הראתה לי את הספריה ולקחה אותי לאיזה מקום אחר ליד הספריה לאכול בו במחירים יחסית זולים, היה שם מלא סוגים של אוכל ובאמת שכמעט הכל ממש טעים בצרפת.

יום חמישי בפריז – היום האחרון בצרפת 

ביום הזה נפגשתי שוב עם חבר שלי, זה שהכרתי בוורשה. הוא בא לאסוף אותי מההוסטל והזמין אותי לארוחה במסעדה צרפתית שנמצאת לא רחוק ממגדל אייפל. שתיתי שוקו, אכלתי חביתה עם בייקון ולחם עם חמאה. האוכל היה פשוט מדהים! לאחר מכן, הוא לקח אותי למגדל אייפל, והוא אמר לי שהוא היה בו לפני 10 שנים והתור היה בו ארוך להחריד – והוא המתין שם 4 שעות בפעם האחרונה שביקר שם אך באופן מפתיע נכנסנו תוך 5 דקות ולא היו כמעט אנשים במקום הזה. חבר שלי אמר שהמקום יפה, אך לדעתו המגדל לא היה יותר מ"Bunch of Steels" וצחקנו מזה. לאחר מכן, החבר שלי לקח אותי שוב לשדרות שאנטי אליזה ועצרנו לשתות תה. לאחר מכן עשינו הליכה ארוכה, וראיתי מלא בניינים וארכיטקטורה מהממת וכל מיני מצבות ופסלים כאלו או אחרים, ועל הדרך ראינו המון ניידות שמתוכננות להפגנה של היום שאחרי (רציתי מאוד להגיע ולראות, אבל לצערי לא הייתה לי את האפשרות). לאחר מכן נסענו במטרו לGare de Nord, השכונה ההיא שנחשבת בעייתית עקב הפליטים הרבים ששוהים בה. ראיתי שם הרבה הומלסים ליד התחנת מטרו, והמשכתי משם ברגל עם חבר שלי לStalingrad שנחשב לאזור מפוקפק ובעייתי. אני לא יכול להגיד שזו השכונה הכי טובה בפריז וזה רחוק מהמקום הכי מוצלח בעיר, אבל לא הרגשתי סכנה ממשית והיו גם הרבה צרפתים בשכונה ובאזור הזה. בתגובה, אמרתי לחבר שלי "Well, I wasn't killed or kidnapped.." ובתגובה הוא ענה "Not yet" ואני ממש צחקתי ולאחר מכן הוא הוסיף "You are not that important" ולא הייתי בטוח אם לקבל את זה בתור מחמאה או לא, היה בהחלט משעשע וכיף ונהנתי מהטיול. לאחר מכן הוא ביקשתי ממנו שיסע איתי לסופר ההוא שביקרתי בו עם Venus, הוא הסכים ובא איתי. לאחר מכן הוא בא איתי להוסטל, הציע לי לשחק שחמט והוא לימד אותי לשחק, אבל הפסדתי מכיוון שאני גרוע בשחמט. לאחר מכן הוא שיחק עם מישהי אחרת, אבל בזמן הזה ביררתי איך להגיע לשדה תעופה והוא אמר לי שאני חייב להזדרז והוא עזר לי להגיע לשם וליווה אותי. הוא היה ממש נחמד ועזר לי בכל הטיול בצרפת.
בשדה תעופה העובדים היו גסי רוח אבל עובדים בשדה תעופה לרוב אנטיפטים ברוב המקומות, זו אינה תופעה יחודית לפריז.

לסיכום,
אוכל: האוכל הצרפתי מאוד טעים ונחשב לאחד מהיותר טעימים באירופה. אם כי האוכל יקר למדי במסעדות ובבית קפה, אבל בסופרים זה זול אם קונים ברשתות הגדולות כמו אושון וקרפור.

יוקר מחיה: פריז מאוד יקרה ומחירי השכירות דומים לאלו של תל אביב. זול יותר משמעותית בערים אחרות. האוכל זול בסופרים אפילו בפריז, אבל מוצרי קוסמטיקה ואלקטרוניקה יקרים. סים צרפתי כולל אינטרנט עולה 40 יורו לחודש!

תחבורה: התחבורה הציבורית די טובה, יש תדירות גבוהה של רכבות מטרו שמגיעים לרוב המקומות בעיר. אם כי הרכבות יחסית מיושנות ולא כל כך נקיות, די מוזר שבהתחשב בכך שצרפת מדינה עשירה.

אוכלוסיה: אני לא מאוד יודע כי לא הייתי הרבה זמן בפריז ולא ביקרתי בערים אחרות, אבל ממה שידידה שלי מספרת לי מחוץ לפריז הרבה יותר נחמדים וחברותיים. אבל יחסית לעיר בירה ומרכזית מאוד, נתקלתי באנשים בסדר ולא חוויתי עוין מאנשים או מגסות רוח ב5 ימים ששהיתי בפריז. רוב האנשים היו סבלנים וגילו רצון לעזור.