ישראל בחרה: מדינת הלכה דתית ולאומנית

האיראנים בחרו כצפוי בימין הדתי והפשיסטי.

אופס! איראנים? מה פתאום… אבל מה ההבדל? ברצינות, האם יש הבדל בין אללה עכבר, או לשמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד? האם יש הבדל בין הלאומנות הישראלית לאיראנית. ישראל ואירן כל כך דומות. לא! מה פתאום דומות כי הם מתפללים חמישה פעמים ביום, ואתם רק שלושה (5:3 לטובת המוסלמים) – אז מה באמת ההבדל בין המפלגות הדתיות בירושלים לאלו באירן?

מה ההבדל בין פיפי (יש שקוראים לו ביבי) לבין ידידו פושע המלחמה פוטלר (שיש שקוראים לו פוטין)? או בינו לבין הדיקטטור מטורקיה? לפיפי ומנהיגים סמכותניים יש ערכים ומטרות דומות להפליא. לא מפתיע שהנשיא ההונגרי ההומופוב היה הראשון להתקשר לפיפי לאחל לו בהצלחה. הם ניזונים מאותו הקהל – לאומני, דתי, שמרן שבז לחירויות האדם. "תראה לי מי המנהיגים שמתקשרים אליך ואגיד לך מי אתה."

אני מודה שיש לי סלידה איומה כלפי פיפי, הוא לא רק מסריח, אלא גם דוחה ברמות קשות כי אני מבין את המניעים והמטרות שלו. דמגוג למופת. הוא מזכיר לי את טראמפ שהאידיאולוגיה היחידה שלו היא טיפוח נרקיסיזם וכדרך אגב הוא גם אנטי-אמריקה. כל כך הרבה אמריקאים, מימין ושמאל, נגד הרעיונות האינדבדואליסטים של אבות המייסדים של ארה"ב שזה דורש מאמר נפרד.

הימין בישראל התחזק מאוד בבחירות האחרונות, מסיבה פשוטה שהוא מציג אידיאולוגיה סדורה ועקבית במשך עשרות שנים. מה שהוביל את הציבור לבחור בהם, מעבר לריבוי הדמוגרפי של השרצת ילדים כמו מקקים, הוא הביטחון שהם משדרים בעקביות שלהם. למשל, הומאים הם חיה טמאה שסופה להיכחד, ולמצעד הגאווה אין מקום בירושלים, העקביות הזאת מושכת אליה מצביעים מירושלים וטהרן, בניגוד למשל לשמאל ההססן שאליו אכתוב בהמשך.

סמוחטה ובן-גלם הם העתק של המוסלמי העני, החשוך והמפגר, רק בגירסה היהודית, שכל משפט שני אומר "אינשאללה" או בעברית "בעזרת השם". זו מערכת ערכים דתית שתוביל את ישראל לתהום. ישראל תהפוך, או שהיא כבר, עוד מדינה ערבית אבל בשפה העברית עם אותה המנטליות מוסלמית כי האלוקים שלנו חזק יותר. הבעיה המרכזית – אין אלוהים בכלל. דת היא מחלת נפש. שתבינו למה האיסלם מעורר לי חלחלה, תבינו למה אני מוקיע גם את היהדות, הנצרות ומה שבינהם.

"להיות הומו זה פגיעה מוחית" קבע הרב חאלד סלמאן מבני ברק
(הימין הדתי מתעב את האיסלם, אבל הם בדיוק אותו הדבר, רק מדברים שפות שונות)

מנגד עמד השמאל הפתטי, שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו, עם מסורת חצי סוציאליסטית וחצי קומוניסטית הם לא הצליחו, למרבה השמחה, לשכנע את האנשים לבחור בהם, והיתה להם הזדמנות מצויינת. הם היו בשלטון, אבל גמגמו… קחו למשל את קוץ (יש שקוראים לו גנץ). קוץ היה הרמטכ"ל הכי פחדן שהיה בצה"ל, כל כך פחדן שהוא פחד לתמוך באוקראניה. הסגידה העיוורת למנהיג חזק ונערץ כמו פוטלר, גרמה לו לשקשק מפחד שהוא שמע שיש בסיס רוסי בסוריה. הוא וראשי מערכת הביטחון שחזקים לפגוע בחייל או באזרח הפשוט, היו חלשים לקבל את ההחלטה להשמיד את הטרול הרוסי מעבר לגבול, תוך מילמול שביטחון ישראל קודם ל…בלה בלה בלה. אילו ביטחון ישראל היה חשוב לו ולגנרלי הצבא הכי מוסרי בעולם הם היו נכנסים לעזה ומחסלים את החמאס וכבונוס מפציצים את אירן, ועל הדרך את רוסיה באוקראינה. זה שהמפלגה הדבילית שלו קיבל יותר ממנדט אחד זה בושה לישראלים על אי המוסריות שלהם לתמוך בקוץ כזה.

על הלהטוטן שזורק לפידי אש כבר כתבתי מזמן, בלון שסופו להתפוצץ כי כשאין שכל, אין אידיאולוגה. משרת ראש הממשלה היתה גדולה למידותיו, הוא היסס, גמגם ובעיקר פחד. חבורה של פחדנים חסרי חוט שדרה שמתפקדים שעושי דברם של אנשי מערכת הביטחון המושחתת בישראל.
מרצ? התיידדתי עם התומכים שלהם, במסעדות הם אכלו חסה בזמן שאני זללתי בשר אדום, אבל לפחות במיטה הם היו ליברלים למדיי. בכל אופן, המפלגה הזאת, היא לא יותר מאשר קישוט, אין לה שום עומק פילוסופי, אפס אידיאולוגיה, מצע מקושקש ואנשים שטחיים שמדברים במילים יפות על שיוויון וסקס אורלי, אבל הם לא פחות גרועים מהימין הפשסיטי. שוויון זה קומוניזם, והם בדרך לשם, גם אם כרגע זה לא נראה כך. אז מה אם הם חילונים? במהות השמאל הוא קומוניסט שזוקף לזכותו הישג מרשים של יותר ממאה מיליון מתים. גם אם קשה לראות זאת כיום, הגרעין האידיאולוגי של השמאל בכלל ומרצ בפרט הוא נגד החיים, נגד החירות ולא רציונלי בעליל (מר"צ היו הראשונים לתמוך במגבלות הקרונה נגד חירויות האזרח).

אלו השמאל לא היה מגמגם ומאמץ את הקומניזם באופן גלוי, למשל לשחד מצבעים בהעלאת שכר המינימום, לתמוך במונופול הבריוני של וועדי העובדים, להטיל מכסי מגן למען הבטלים, לברבר על חלוקת ההון מחדש ולא לשכוח לחוקק כמה חוקים נגד היזמים, היצרנים ובעלי ההון שבזכותם אנחנו חיים בשפע, היה לו סיכוי טוב יותר, כי כך עובד הבאג הדמוקרטי: המנהיג שמציע את השוחד הגדול ביותר מפתה יותר אנשים לבחור בו. לא מזמן ביקרתי בישראל, ואמא של אחד החברים סיפרה שמשיחי השקר של המפלגה השסניקית של האייטולה עובדיה זצ"ל ביקרה אצלה בבית ומסרה לה מעטפה ביד. בתוכה היה כרטיס מגנטי נטען, הם אמרו "אם תבחרי בנו וש"ס תזכה, נמלא לך את הכרטיס בכסף ותוכלי לקנות מצרכים לשבת!" תיאוקרטיה יהודית 2022 – לתפארת מדינת ישראל.

הימין והשמאל הם באותה הקטגוריה, שניהם קולקטיבסטים. הראשון פשיסט והשני קומיניסט, כעיקרון הם מעדיפים את "טובת הכלל" על טובת האינדיבידואל.

לכן ההבדלים בין הימין לשמאל כמעט אינם קיימים. שניהם ישעבדו את אזרחיהם בדרכים שונות, אבל התוצאה זהה: פחות חירויות לאדם.

הציר הפוליטי האמיתי, שאף אחד לא מדבר עליו הוא בין קולקטיבסטים לאינדיבידואלסטים. הימין והשמאל בישראל (ובשאר המדינות המערביות) נמצאים, שניהם באותה הקטגוריה של תמיכה ברעיונות קולקטיבסטים. תדמיינו ציר שהקצה הקולקטיבסטי שלו מתפצל לשתים כמו מזלג, ושם נמצאים כל המפלגות הפוליטיות.

מנגד מי בצד השני של הציר? מי תומך בזכויות האינדיבידואל? אף מפלגה. הקיום של הציר בין קולקטיבסטים לאינדיבידואלסטים בלתי נראה. בארה"ב יש את הרפובליקנים והדמוקרטים, שני המפלגות האלו תומכות ברעיונות קולקטיבסטים נגד זכויות האדם, נגד האינדיבידואל – וההבדל הוא בדרך בה כל אחת מהמפלגות פוגעת בחירויות של אזרחיה. לכן, שני המפלגות האלו נמצאות באותה הקטגוריה.

האם הימין בישראל יתמוך בשוק חופשי? מה פתאום! פיפי מעולם לא תמך בשוק החופשי, זה נכפה עליו בתקופה שהיה שר האוצר לפני יותר מעשרים שנה כי לא היתה לא ברירה, אבל משנתו הכלכלית אינה קפיטליסטית, למרות שהוא מציג את עצמו ככזה.
האם השמאל לרבות מרצ תומכים בזכויות וחירויות האדם? בוודאי שלא! מלבד הכרה מסויימת בזכויות להט"ב, אין להם שום אידיאולוגיה אינדיבידואלסטית, (ולמרות שהם מתיימרים להיות כאלו). תנו להם כוח והם יפגעו בזכויות האדם (וגם בגייז בדרכים עקיפות). כלומר, פאשיזם וקומוניזם שניהם רעים באותה המידה אך כל אחד פוגע בחירויות האדם בדרך שאופיינת לו.

הפוליטיקאים מטילים עלינו את הסיכון ובורחים מאחריות

בעבר, גנרלים ומנהיגים היו חולקים את הסיכון של החלטותיהם עם ניתניהם. נפוליאון נלחם בעצמו ונשבה, ועוד דוגמאות רבות בהיסטוריה מראות שבעבר מנהיגים ומצבאים נטלו סיכונים, שכשלונם היה עשוי להסתיים בפציעתם או מותם. כיום, הפוליטיקה מעוותת מהיסוד. מנהיגים פוליטים וגנרלים אוכלי חינם מסכנים את הציבור אבל מסירים את נטל הסיכון מעליהם.

שאזרח מקבל החלטה שגויה הוא ישלם עליו, אם בעסק שלו שנכשל ולכן יפסיד את השקעתו, או בנישואים שגויים לבחירת ליבו שהסתיימו בגירושין מכוערים.
אבל שמנהיג פוליטי מקבל החלטה שגויה, אין שום סיכון, שום עונש או פגיעה במעמדו, לעיתים להיפך. ואני רוצה להציג לדוגמא את פיפי שכיהן כראש הממשלה שהתחילה מגיפת הקורונה.

פיפי, כמנהיג סמכותן (שאילו היה יכול להעלים את מתנגדיו, היה עושה זאת מזמן. אז בנתיים נסתפק בביטול מערכת המשפט), חפץ כמו דמותו האהודה טראמפ לזכות בכמה שיותר אהדה ציבורית להבטיח את המשך כהונתו הקרימינלית בחסות החוק. לכן, עלה לו רעיון – הוא שלח את המוסד למבצעים אינפנטילים לגרמניה כדי לקבל דגימות של וירוס הקורונה. מטרתו היתה לפתח חיסון מהיר, ולהתרברב בעולם שישראל היא המדינה הראשונה שפיתחה חיסון. הוא היה מבטיח לעצמו תהילה מהמקווה הטהרה בבני ברק ועד לירושלים של זימה.

אבל מה לעשות שהתוכנית נכשלה, המדענים הטובים ביותר בישראל כבר ירדו מהארץ, ואלו שנשארו במכון ויצמן לא היה את הידע, הכישורים והאמצעים לפתח חיסון וכך חלומו של פיפי נמוג ואיתו גם… מיליון וחצי ש"ח.

וזה בדיוק הנקודה – המבצע המיוחד להבאת וירוס הקרונה לארץ עלה למשלם המסים מליון וחצי ש"ח, אבל על הכישלון פיפי לא שילם את המחיר. אילו היה מצליח, היא מתרברב כמנהגו, אבל על הכישלון אף אחד לא מדבר. שבוע לאחר מכן, נמצא וירוס הקורונה בדמם של ישראל שחזרו מחו"ל, וכל ההרפתקה של פיפי ומערכת הביטחון הישראלית המשוחתת שאף אחד לא מדבר עליה היתה נחסכת.

בעולם שלי, פיפי היה נתבע על ידי המדינה, והוא היה נדרש לשלם מכיסו את מיליון וחצי ש"ח שבזבז. המערכת מאפשרת כיום למנהיגים פוליטים לא להשתתף בסיכון, ולכן הם לא משלמים את מחיר הכישלון. העיוות הזה מוביל את פיפי ודיקטטורים אחרים להמר על חשבון הציבור למען סיכון קטן אבל מתגמל מאוד מבחינתם כי הם לא שותפים לסיכון. זה הימור בפיס, הסיכויים שלו קטנים, אבל פיפי לעולם לא ישלם את המחיר. ככל שהוא יהמר יותר, הסיכויים ההסתברותיים שלו לזכות גדלים ובשלב מסויים הוא יזכה. לדוגמא, פיפי אמנם מסריח נורא אבל בעל חושים חדים כיתוש מטריד באמצע הלילה, הוא מצליח להריח את התמונה הפוליטית טוב יותר מקוץ וחבריו מהשמאל. הוא יודע שאם ימכור לאוקראניה נשק (ואני מייחל לכך בכל ליבי), הוא עשוי לזכות בגדול, אבל הוא לא ישלם את המחיר אם ישראל תותקף על ידי הרוסים. לכן, שווה לו לקחת את הסיכון. קוץ פעל מפחד, אבל פיפי מבין את כללי תורת המשחקים שהסיכוי שפוטלר יתקוף קלוש (אגב לכל הפחדנים שמפחדים מהרוסים – שימו לב שהטורקים מוכרים נשק לאוקראניה ופוטלר מחזר אחרים, כי מנהיגים סמכותנים מבינים רק כוח. אם רוצים למנוע נשק גרעיני מאירן, צריך למכור נשק לאוקראניה והרבה. משוואה פשוטה שפיפי כמנהיג סמכותן מבין את השפה הבריונית של חברו התאום פוטלר ולכן קיים סיכוי שישראל סוף סוף תמכור נשק לאוקראניה).

לפני שמונה שנים ירדתי מהארץ. זו היתה החלטה נבונה, לא רק במובן האישי, הכלכלי והחברתי אלא מסתבר שגם במובן הפוליטי.

מבחן פתע לקוראי האתר –
סכם את הנקודת המרכזיות במאמר.

התשובות הנכונות –

• אין הבדל בין ימין ושמאל (שניהם קולקטיבסטים), ואין כיום מפלגה שתומכת באינדיבידואלסטים.
• אין הבדל מהותי בין היהדות לאיסלם (שינהם רוע בהתגלמותו, האיסלם אלים יותר פיסית, אבל הפילוסופיה זהה).
• אין הבדל בין מערכת הביטחון הישראלית לאיראנית (או לסעודית). שינהם פועלים נגד אזרחי ארצם, ולמען הטאליבנים בירושלים, טהרן או ריאד.
• אין הבדל בין פיפי לקקי, תרתי משמע.

אם הגעתם עד לכאן, בבקשה… תרדו מהארץ בגו זקוף!