ואם היינו עושים את התהליך ההפוך של ה"עלייה" לארץ?

מגיל קטן מעודדים אותנו לערוך מחקר של השורשים של המשפחה, אבל בכדי להצדיק את מקומינו ב"מדינת ישראל" כיהודים, ולחזק את הקשר ל"עם" היהודי. אבל מה אם מחקר השורשים הזה, שבסופו של דבר, גורם לנו להבין שאין לנו שום קשר למדינת ישראל ?

לקח לי זמן לקלוט, רק אחרי 5 שנים בצרפת, שאני אשכרה גדלתי באדמה גנובה. אני לא שמלאנית ולא יודעת מה, והפוליטיקה בארץ מעניינת לי את ה… הבנתם. כל מה שאני רושמת פה זאת התחושה האישית שלי, והבנות שהגעתי אליהן לבד. אפילו ששמעתי שפרצה מלחמה בארץ, זה לא עשה לי כלום. שום תחושה, מעבר ל"איזה הורים מפגרים יש לי, מתי הם יתעוררו ויקלטו מה הולך סביבם, כשאיראן תזרוק עליהם פצצת אטום ויהיה מאוחר מידי??". ודאגות למשפחה הקרובה שלי שחיה שמה, עם כמה "תפילות" לאם יש איזה ישות שמה למעלה, שלמשפחה שלי תיפול האסימון.

כן אני אגואיסטית, אני חושבת רק על "התחת של עצמי" ולא על מדינה שאפילו מבחינה גנטית, אין לי שום קשר אלייה. אזרחות זה רק דף, שלא אומר כלום. זה כמו המהגרים המוסלמים בצרפת, שמחזיקים באזרחות צרפתית, אבל מבחינה גנטית ותרבותית, הקשר שלהם לצרפת הוא מקרי בהחלט. ואני מגדירה את עצמי כבת מהגרים. ההורים שלי לא עלו לישראל, הם היגרו לישראל. אני גדלתי בתרבות אירופאית-אשכנזית, וכשחיפשתי את התרבות ההכי קרובה לתרבות של המשפחה שלי, הייתי מופתעת – גרמניה. ולקח לי זמן להבין, זה יותר נכון האנשים מסביבים ששמו לב לזה. כי איך שהגעתי לצרפת, תמיד שאלו אותי אם אני באה מגרמניה (חלק גם חשבו שוויץ, פולין, פינלנד, אבל כן זה נשאר באירופה).

זה הגיע למצב כשהיה לי מבחן לפני שנתיים, והמרצה נכנסה באמצע כדי להזכיר למשגיחה ש"יש סטודנטית שיש לה את הזכות להשתמש במילון גרמני-צרפתי" תוך כדי שהיא מביטה בי ומחייכת. מעולם לא ביקשתי התאמה כזאת, ומעולם לא אמרתי שום מילה על זה שהיו לי קשיים עם השפה.

חלק מהמאמרים שפורסמו לאחרונה, בעיקר המאמר של הנוסע המתמיד, די כבר עם הבולשיט הזה של 'המסורת', גרמו לי להבין עד כמה התחושות הפנימיות שלי צדקו. תחושות שזילזלו בהן תמיד בארץ. כתבה שקראתי לא מזמן בעיתון צרפתי אפילו גרמה לי להרגיש בפעם הראשונה כצודקת, ולא כ"הכבשה השחורה". המאמר סיפר את סיפור של אחיו של זמר צרפתי מפורסם, ז'אן-ז'אק גולדמן, שהואשם ברצח של שני רוקחים בפריז. מה שתפס את עיניי היה דבר שלא היה קשור בכלל לפרשה. הכותב סיפר על הילדות של הנאשם, שהיה בן למהגרים "פולנים ויהודים". הוא אפילו ציין שפייר גולדמן אמר באחד הרעיונות ש"אמא שלו חזרה לפולין לאחר המלחמה בכדי לפתח את המדינה שלה, והוא העביר את הילדות שלו בין פולין וצרפת". המדינה שלה. פולין. לא ישראל. קודם כל, מה שגרם לי עוד יותר להעריץ את ז'אן-ז'אק גולדמן, זה העובדה שהוא לא ציוני, לא הוא, ולא המשפחה שלו. במקום לנטוש את המדינה שלהם שהייתה הרוסה אחרי המלחמה ו"לעלות" לארץ ישראל, האמא של החצי-אח של ז'אן-זאק חזרה ועזרה לפתח את המדינה שלהם. חלק כמובן היגרו לצרפת, ועוד מדינות, ועזרו גם לפתח.

מה המוסר בזה ? שבישראל לא מעודדים אותנו לשמר את השורשים שלנו, אלא לשכוח מאיפה באנו, עם אותו התירוץ שמשום מה עובד כמו שצריך, כי האוכלוסיה כבר באה מאירופה שטופת מוח ע"י פנאטיים ציונים : יהדות.

והמאמר של הנוסע המתמיד גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי, שאני לא היחידה שחושבת ככה. המסורת של הישראלים-יהודים היא תמיד קשורה לדת. אבל בתור אדם חילוני ואתאיסט אמיתי, ולא "אתאיסט לפי דעתי", כשאין שום זיקה ליהדות, ושלא מבינים מה הטעם בלחכות ליום כיפור בכדי לבקש סליחה במקום להתנצל ישר אם טעינו ועשינו משהו רע, מבינים שבכלל, אין לנו מה לחפש בישראל. שלא רק זה, זאת אדמה גנובה שנמצאת במלחמה מאז 1948 !

דיי, נמאס. אני רוצה לחיות בשקט. עזבו אותי מהזיוני שכל על ציונות ועל יהדות. זה מעניין לי את ה…

אני רוצה להתקדם ולהתפתח. זה שאמא שלי יהודיה לא נותן לאף אידולואגיה וממשלה להחליט בשבילי איפה אני צריכה לגדול, מה הדת שלי ובמה אני צריכה להאמין. אני לא מאמינה בשום דת, זכותי !

וזה רק מוכיח שמגיל קטן אני מחפשת מאיפה אני באה, כי מגיל קטן לא הרגשתי שייכת בארץ, מגיל קטן לא האמנתי ביהדות ! זה הגיע למצב שאפילו עשיתי בדיקת דנא. ומה יצא לי… 70 אחוז אשכנזייה. 3 רבעים ! מה שאומר שמצד אחד, כן, היהודים חיו בקהילות סגורות במשך מאות שנים וזה למה יש להם דנא קרוב ודומה, אבל מצד שני, תקחו יהודי אשכנזי ותשוו אותו ליהודי מזרחי או ספרדי, זה כמו להשוות בין אירופאי לערבי מבחינת מראה, תרבות והתנהגות. כמו להשוות בין נוצרי קופטי מצרי ונוצרי קתולי צרפתי, אם אתם מחפשים את דוגמא מבוססת על הדת.

וזה לא דבר רע להיות ערבי. מה שמצחיק אותי, שהמזרחים בארץ הם הכי גזענים כלפי ערבים, שהם בעצמם בעלי תרבות ערבית. הם שוכחים שהמשפחה גדלה בעיראק, במרוקו, שהמימונה הוא העתק הדבק של הרמאדן, רק במקום לשבור את הצום, שוברים את האיסור אכילת חמץ.

וגם ב-70 אחוז "יהודיה אשכנזיה" יצא לי כמעט 90 אחוז יהדות גרמניה ופולין (ואפילו אלזס !). והמשפחה שלי עלתה מאוקראינה. הם בעצמם היגרו לשמה במאה ה-19 מסתבר ! ומצד שני, שהמשפחה שלי, התערבבו עם מקומיים : הונגרים, צרפתים, גרמנים, הולנדים ואפילו פינים ! מה שאומר שאני אירופאית ממוצעת, כי כל אירופאי הוא בעצם ערבוב של עמים !

אז כן, היה עם עברי שלפני 2000 שנה הוגלה. אבל אירופה הייתה תמיד מורכבת ממאות עמים. אתם חושבים שיש דבר כזה צרפתי וגרמני אמיתי ? אפילו צרפתי ממוצא,שעושה בדיקת דנא, מגלה שהוא למשל 15 אחוז סלטי, 60 אחוז צפון מערב אירופה ואפילו 10 אחוז יהודי אשכנזי (השוואה עם צרפתי "ממוצא צרפתי", שנולד בצרפת, ושעשה את הבדיקה). מה שאומר, שאנשים תמיד התערבבו.

כשמתאהבים במישהו באמת, ושלא שטופים מוח ע"י דת, לאף אחד לא אכפת אם אתה סלטי, גרמאני, רומאי או חייזר. אל תשכחו שהמדינות של היום באירופה אלו הגבולות כפי שהם היו אחרי מלחמת העולם השנייה. במשך מאות שנים היו אימפריות באירופה. והשורשים הגנטים שלי מותאמים בול לגבולות של האימפריה הרומית הקדושה (יעני גרמניה), פרוסיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (ואפילו קצת מצרפת !). מה שאומר, שמבחינתי, אני ממוצא גרמני. כשאין דת שתתן זיקה לאדמה, שגם ככה מעולם לא הייתה שייכת לי, אז מן הסתם שהבחירה הטבעית זה לחזור הביתה. לאירופה.

וכן אתם תגידו, "אבל היגרת לצרפת". זה כי אני אוהבת את התרבות הצרפתית מגיל קטן. וכפי שציינתי, גיליתי שורשים רחוקים באלזס וגם צפון צרפת (יצא לי בערך 15 אחוז צפון מערב אירופה, וזה הראה טוב מאוד את צרפת במפה, עם התאמות דנא של צרפתים שבזכותם הצלחתי לראות באופן מפורט את האיזורים, כי אצלי זה מעורבב ממש, וזה היה בעיקר אלזס לורן וצפון צרפת (פיאקרדי, Nord-pas-de-Calais… שמבחינה היסטורית זה גם נחשב פיקארדי). ומחקר על היהודים האשכנזים גילה לי שעד המאה ה-17, יהודים חיו גם בצפון צרפת, ואפילו בנורמונדי, עד שלואי ה-14 המטומטם הזה ביטל את Edit de Nantes והיהודים היגרו למזרח (נעצרו באלזס לורן, או הגיעו לפולין, גרמניה…).

ומה שהכי הפתיע אותי, השם נעורים של אמא שלי זה דייץ. מסתבר שזה השם של היידיש שדובר באלזס לורן על ידי היהודים ! כניראה המשפחה של אמא שלי מוצאה הוא מאלזס לורן לפני 300 שנה. אבל לא מצאתי שום דבר לפני 1857… ):

כשלומדים היסטוריה לבד, ולא מה שמכניסים לנו בחטיבה ובתיכון בארץ. מבינים הרבה יותר טוב מאיפה אנחנו באים.

וכפי שאמר הנוסע המתמיד במאמר שלו, לאנשים לא אכפת ממה שאבות אבותיהם עשו במרוקו, שהסבא רבא היה יועץ המלך, או שבפולין הסבתא חלבה פרות ומכרה בשוק חמאה תוצרת בית. לא אכפת להם מהשורשים שלהם. אכפת להם רק מה"מסורת היהודית". ואם צריך למחוק היסטוריה משפחתית של מאות שנים, מדינת ישראל מאחורי זה. כי זה בסדר למחוק 2000 שנה ולגרום לאנשים לשכוח מאיפה הם באמת באו !

ואין דבר רע בלהיות מרוקאי, עיראקי, פולני, רוסי. רק בישראל, והבדיחות הגזעניות של העדות, זה דבר רע ובושה. והכי אירוני, מגיל קטן אומרים לי ש"אני לא נראת יהודייה" (יהודי זה דת, למה יש דבר כזה מראה יהודי? אני מכירה אישית הרבה יותר יהודים בלונדינים עם עיניים כחולות, חלקם מהמשפחה שלי, מאשר לא יהודים עם המראה הזה) אבל מצד שני ש"חבל שהיטלר לא סיים את העבודה". מדינה עקומה.

ומה אם אנשים, במקום לחפש את הזיקה ליהדות ול"מסורת", היו באמת מתעניינים בהיסטוריה המשפחתית שלהם? כי אפילו בקבוצות של גיאינולוגיה ישראלית, האנשים תמיד מחפשים את "היהדות, יהדות", "רוצה לבקר רק מקומות שבהם החיו היהודים בספרד", כאילו השאר לא מעניין. זה מחליא אותי, אני גולשת מאז רק בקבוצות חקר צרפתיות. כי בשביל כל צרפתי ממוצא, יהודי זה דת. לא לאום.

*בתמונה ראשית : תמונה שמצאתי אצל אחד האלבומים של סבתא שלי, שצולמה בוינה. לצערי אין לי שום מידה על התקופה.