Sign In

Remember Me

להיות רווקה ללא ילדים בצרפת VS בישראל

להיות רווקה ללא ילדים בצרפת VS בישראל

אני עדיין מתחת לגיל 30, אבל לא כזה רחוקה מהגיל הזה. בכל מקרה, את גיל ה-25 עברתי. אני לא אשכח איך ב-2016 הלכתי לבית חולים לבקר את דודה שלי שילדה, ומיטה לידה בחדר התאוששות אחרי לידה, הייתה נערה בת 18 !

אחותי הקטנה באה לבקר אותי בצרפת במשך חודש, ושוחחנו על כל מיני נושאים בנאליים, אבל גם על דברים יותר פילוסופיים. ושתינו מסכימות על דבר אחד, לא רוצות ילדים לפני גיל 30 !

שמתי לב, שבכל פעם שאני באה לבקר בישראל, אנשים שאני לא מכירה מרשים לעצמם להיכנס לי לחיים (ולרחם) ולשאול אותי, למה בגילי אני עדיין רווקה וללא ילדים ? קודם כל, זה מהצד של אמא שלי, דודה שלי וסבתא שלי מצד אמא, שלא מפסיקות להציק "בגילך כבר הבכור היה בבית ספר", "בגילך את כבר אמורה להיות נשואה" וכמובן, שלא מזמן, גיליתי שמישהי שאני לא סובלת (הציקה לי כשהייתי קטנה), בת של חברים של דודה שלי, התחתנה לא מזמן (ועוד חתונה יהודית כשרה…) והיא כולה קצת יותר צעירה ממני. אני כלכך שמחה לא להיות בארץ, מהסיבה שלא היו מפסיקים להציק לי ולהשוות אותי אלייה. תודה לאל, זה רק צד אחד במשפחה שלי, אותו צד "ציוני" שמתגייס לצבא, חוגג חגים אבל בכל מקרה מתעקש שהוא "חילוני". אין דבר רע לשמור מסורת, אבל אל תגידו שאתם חילוניים.

הם גם לוחצים על בן דוד שלי, בן 20, שכבר ימצא מישהי ויתחתן. מסכן.

מצד אחד, אני רוצה חתונה חילונית. מצד שני, לא ברור לי בכלל אם אני רוצה להתחתן… מצד שלישי, אני רוצה להתבולל. אם יהיו לי ילדים, אני ממש לא רוצה לגדל אותם על ערכים של יהדות וציונות, אלא על ערכים של קבלת השונה, חשיבה עצמית ושימוש בשכל. רוב האנשים היהודים, לפחות 98%, בואו נהיה ריאליסטים, הם עם זיקה ליהדות. זיקה שאין לי.

בנוסף, אין לי בראש בכלל לא חתונה ולא ילדים. עזבו אותי. למה בישראל למשל יש באוניברסיטאות תוכניות לימודים לאימהות, ובצרפת זה לא קיים ? כי בצרפת אין את הלחץ החברתי (והדתי) שלהביא ילדים בגיל כמה שיותר מוקדם, בצרפת נותנים לאישה באמת להתפתח כפי שהיא רוצה, זאת אומרת – ללכת ללמוד (ולא לצבא), לעבוד, ואז אם היא רוצה, ילדים. וזה לא חובה. אם אישה מחליטה לא להביא ילדים, מכבדים את ההחלטה שלה. אגב, בצרפת, לפחות בערים הגדולות, הגיל הממוצע לילד ראשון הוא 32-34 ! בכל המקומות שעבדתי בהן, כמעט כל הקולגות שהיו בגילאים של ההורים שלי, אמרו שהן ילדו בגילאים ההללו, מה שמאשר את הסטטיסטיקה הזאת. הייתה לי אפילו הקיץ שיחה על זה עם קולגה, שאמרה לי שאני עדיין ממש צעירה, ושלא אתן לאנשים להלחיץ אותי לגבי זה !

ומה בארץ ? היו מלחיצים אותי, קוראים לי אגואיסטית, לא בסדר… ושאני יהיה "מבוגרת מידי" בשביל ילדים. בתור אישה חילונית, דאיסטית (מאמינה שיש דבר כזה ישות עליונה, אבל לא מאמינה בדתות), שרוצה להיות אשת קריירה, וקודם לפתח את עצמי אישית, זה לא בסדר העדיפויות שלי.

גם צריך למצוא מישהו מתאים, ועל כל הפוצים שנפלתי, אני ממש לא מתכוונת להיות בזוגיות ולהפוך לאמא עם מישהו שלא מכבד אותי ומזלזל בי. בישראל, זה "נקפוץ על החבר הראשון, העיקר שיהיה ילד בגיל 20, ואז נתרגש אם לא הולך". בצרפת המנטליות היא שונה. "קודם תמצאי את הבחור המתאים, ואז תביאי ילדים." כל החברות שלי, הצרפתיות, הן רווקות, או עם בן זוג, לא רוצות בכלל ילדים בזמן הקרוב. לשם השוואה, שמרתי בפייסבוק כמה חברים מהחטיבה והתיכון, והופעתי לגלות שכמעט כולם כבר נשואים עם ילדים. הייתי בהלם.

בצרפת, מעולם לא אמרו לי מילה על זה שבגילי אני רווקה בלי ילדים. בצרפת שמים קודם כל עדיפות לbien être של האישה, בתור בן אדם, ולא בתור "משריצת ילדים" כמו בארץ.

בארץ, אם את לא אמא כבר בגיל 25 מקסימום, הפסדת את חייך. בנוסף, עדיין קיים חוסר שייווין בין נשים וגברים בארץ, בין אם זה במשכורת, או בעובדה שגיליתי לא מזמן, שזה רק הגבר בזוג נשוי שמנהל את חשבון הבנק ! הייתי בהלם. בצרפת מתלוננים על חוסר שיוויון בין נשים וגברים, אבל בהשוואה לארץ, זה בכלל לא גרוע. כי בארץ, זה עדיין במנטליות הפרמטיבית של האנשים, שאישה צריכה להשריץ ילדים ולהיות עקרת בית. והגבר לעבוד.

עוד סיבה לבנות צעירות שרוצות להתפתח אישית להגר, ולא להישאר לגור בישראל איפה שהמנטליות של המאה ה-19 עדיין קיימת. כי אל תשכחו, שאפילו בימי הביניים נשים היו יוצאות לעבוד, נלחמות (כמו ז'אן דארק) ואפילו מולכות.

 

מאמר שלי חוקים שלי : יש לכם זכות לא להסכים איתי, אבל יש דרך להגיד זאת בלי לרדת לרמות נמוכות. תגובות נאצה ותגובות שמטרתן רק לרדת על כותבת המאמר בלי שום צפי לדיון מעמיק לא יאושרו. זה כולל גם הבחנות פסיכיאטריות בשקל 90, וכל מיני שירותים פסיכולוגים מאנשים שמעולם לא שמו את רגליהם בפקולטה לרפואה / פסיכולוגיה.

למי ששכח, "לשון הרע" (יש המכנים גם "הוצאת דיבה") הוא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר: אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו'). לדוגמא : להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג ; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו.

בהליך אזרחי, הנפגע (התובע) רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי. ניתן לקבל פיצוי בסכום של עד כ-80,000 ₪ (נכון ל-2023) בגין כל פרסום המהווה לשון הרע, מבלי שנדרש להוכיח כי נגרם נזק, בפועל, כתוצאה מהפרסום (מקור).

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

Subscribe
Notify of

6 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Member
3 months ago

במדינות מערב דוברות אנגלית ומדינות אסיה מתקמדות כגון דרום קוריאה ויפן גם חשבו ככה על קריירה לאשה. ממליץ מאוד ללמוד מהטעויות של הנשים הללו. כי בגיל 40 אם תתחרטי ותרצי באמת משפחה, הרכבת כבר נסעה. אל תפלי בשטיפת מוח של הפמיניזם.
בהצלחה

Last edited 3 months ago by CLATYR
טלי
Guest
3 months ago

אם את רוצה להתבולל ואין לך זיקה ליהדות אז הצד ההגיוני הבא – טבילה והתנצרות. אין בזה שום רע בכלל. מאחלת לך בהצלחה!

Iztok
Guest
6 months ago

זה גם תלוי בנחישות שלך להגיד בתקיפות ובאופן שלא משתמע לשני פנים, שיניחו לך.

Calm Techno
Guest
7 months ago

אחלה מאמר! ישראל מדינה שמרנית ולכן יש פה תרבות שמרנית פרימיטיבית… אז כגבר פחות מרגישים מגבלות אבל כאישה כן. " לא רוצות ילדים לפני גיל 30 !" – בחירה שלכן. ילדים זה לא צעצועים. צריך לבוא בראש בוגר, עם כיס עמוק, ועם הרבה ניסיון חיים בחגורה. חלק מהסיבה למה הרבה אנשים לוקים בחינוך ותרבות בסיסיים או שהם חוו חוויות לא נעימות בבית (ריבים וגירושים של ההורים) היא שגם ההורים שלהם עדיין "ילדים" בראש. "אנשים שאני לא מכירה מרשים לעצמם להיכנס לי לחיים (ולרחם)" – זה חוצפה ישראלית בסיסית. זה חלק מהתרבות פה, וב-"מדינות דרומיות וחמות" שכולם "אחים ואחיות שלי"… שחררו אותנו… Read more »

Admin
7 months ago

כאינדיבידואלית, את אחראית לחייך, לאושרך, ולכן הבחירות הם שלך, ושלך בלבד.
בחברות שמרניות הלחץ על האישה הרווקה, ללא ילדים, גדול יותר, זה תכונה שבטית שמאפיינת את ישראל יותר ממדינות מערביות.

אני מבוגר ממך בהרבה יותר שנים, וגם לי אין ילדים, זו היתה החלטה (נכונה) מסיבותיי שלי. ייתכן שהדברים ישתנו בעתיד, אבל כיגיע הזמן.

אולי אנשים רוצים לראות תבנית נורמלית, זה מרגיש להם בטוח יותר שכולם מתנהלים על פי הספר.

אבל כגבר פוליאמורי (דו-מיני), אף אחד לא שאל אותי לגבי חתונה או ילדים, אני מניח שהגישה כלפי נשים שונה מאוד, והלחץ עליהן גדול בעיקר מעל לגיל שלושים.

Last edited 7 months ago by הישראלי הנודד