לקחו לי את האביב

האביב הגיע. לפחות ככה זה בחנויות. יש פה קטע של "נושא," לפני הכריסמס כל החנויות היו מקושטות לחג, יום אחרי שהוא עבר כבר קישטו לחג הבא וכך כל פעם יש נושא אחר אותו מוכרים. כשהאביב הגיע (ביומן) כל החנויות התחלפו לנושא הקיץ והאביב. בקוסטקו מוכרים כל מה שאפשר לדמיין שמתאים לעונות החמות; קייקים, בריכות לגינה, גזיבו, ריהוט גן (מלא סוגים ובשפע) וכמובן שבכל מקום האופנה אביבית ואפילו פיג'מה ארוכה לא הצלחנו להשיג יותר.

עכשיו נשאלת אצלי (ולא רק אצלי) השאלה – "מה זה האביב הזה?" כל הזמן יורד גשם ואפרורי. איפה הפריחה? איפה הירוק והצהוב? הסגול והכתום? נראה לי שהוא קיים רק בפייסבוק ואצל אנשים שמתגוררים בישראל. לקחו לי את האביב, לקחו את הפריחה, את השמש הזו שמחממת במידה הנכונה והביאו לי משהו אחר שאני לא מכירה. אתמול הבת שלי שאלה את חברותיה אם זה האביב, אם זה מה שהם שמחו לקראתו ואם זה תמיד ככה? ומה הייתה התשובה – "כן." זה האביב ולי בא לשים מיליון סימני קריאה.

אנחנו נחתנו בקיץ והטמפרטורות מדי פעם היו קרירות אך לרוב היה נעים. עברנו את הסתיו שהיה מהמם ביופיו והשאיר אותנו ללא מילים ועם הרבה תמונות. הגענו אל החורף, שאני באופן אישי חיבקתי בחוזקה בזמן שהדלקתי את הקמין וצפיתי בפתיתים בלי הפסקה ואז הגיעה העונה הלא ברורה הזו שנקראת אביב ואני חושבת שמישהו משקר לי.

אם מישהו נוסף יגיד לי "אבל ממש קר בקנדה" ויראה בכך חיסרון, מעכשיו אני אענה לו, "זה לא החורף, זה האביב." האביב האפרורי, הלא נעים, הגשום (פתאום כן צריך את המטריה ששוכבת כבר חודשים בארון ללא מעש), שעושה חשק ללכת לישון מוקדם ולא לקום.

כשבתי הייתה קטנה הקראתי לה ספר "קופסת הצבעים של אפרורי." הוא מספר על גמד שהיה צובע את העולם בגוונים, עד שיום אחד קוף כלשהו גנב לו את קופסת הצבעים. הוא הולך לחפש את הקופסה ולבינתיים העולם שלו נהיה אפור. הסוף טוב, הקופסה מוחזרת לו ועולמו חוזר להיות צבעוני. עתה, אני מרגישה שאני בתוך הספר ורוצה שיחזירו לי את קופסת הצבעים כדי להתחיל לצבוע את החוץ בצבעים המדהימים שאני יודעת שיכולים להיות פה.

המשך אביב שמח, מיטל.