Sign In

Remember Me

מבחן ההגירה – האם נעבור לקנדה או לא

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה

אני יודעת שאני נראית אחד האנשים הרגועים ביותר בקהל, אבל מבפנים אני הר געש וזה בדיוק מה שהרגשתי בדרך לראיון בלשכת ההגירה שבפרדריקטון. אמרו לי שניתן לשער שלא ישאלו אותי שאלות כיוון שאני לא המגישה העיקרית של הבקשה, אבל מה שאומרים לא חייב להיות תואם למה שקורה בפועל… 

הזימון שלנו היה לשעה 9:30 בבוקר, אז כבר ב- 7:45 היינו ברכב, לבושים בהקפדה ועושים דרך של כשעה ורבע לכיוון פרדריקטון NB. הנסיעה עצמה היא מאד יפה אבל זה לא מפתיע בהתחשב שמדובר בקנדה. הגענו למקום ויחד איתנו היו עוד 4 משפחות. 3 הגיעו ברכב אחד ולכן הם נרשמו לפנינו וגם נכנסו לראיון לפנינו. בקיצור… יצא שאנחנו נכנסנו לראיון סביב 12:00 בלבד. 

נכנסנו לראיון והשאלה הראשונה של קצינת ההגירה הייתה על שם המשפחה שלנו, היא אמרה שהוא שונה משל כל השאר ואנחנו הסברנו לה את המשמעות שלו. לאחר מכן התיישבנו והקצינה שאלה אותנו למה החלטנו לעבור לקנדה. היא פנתה אל האיש שאמר שלמעשה זו הייתה ההחלטה שלי ומשם כמעט כל השאלות הופנו אליי, כולל על אופי העסק שלי וגם מאיפה למדתי את האנגלית שלי.

המשפחה שהייתה בחוץ מדדה את הזמן שלקח לנו והיא אמרה שהראיון ארך בדיוק 15 דקות…

לאחר הראיון הייתי מלאת רגשות, לא ידעתי אם התשובות שלי היו טובות או לא. טיילנו מעט בפרדריקטון ועשינו את דרכנו לבית הכנסת של סנט ג'ון, שם קבענו סיור בתים עם ג'ון מ'קלן המתווך שהסכים להראות לנו בתים מבפנים על מנת לקבל הרגשה על גודל החדרים והמראה הכללי של הבתים. התוצאות של הראיון חיכו לנו במייל כשהגענו לסנט ג'ון ושמחנו לעבור שלב. עכשיו נותר לנו לבלות עוד מספר ימים במקום, להגיע לישראל, לאסוף מסמכים ובסוף לעבור…. (זה רק נשמע פשוט על הכתב כרגע אבל עם הזמן אני אעדכן כיצד זה מתקדם).

סיור בתים
סיור הבתים עם המתווך שכבר שיבחתי את סבלנותו, ג'ון מ'קלן היה קצר ומעניין. זה נחמד לראות בית קנדי מבפנים ולא רק מבחוץ. על פניו בכל הבתים שראינו החדרים נראו קטנים, אך לכל אחד יש חדר ארונות משלו, מה שהופך כל חלל להרבה יותר ממצה וגם כלכלי כי אין ממש צורך לרכוש ארונות. אנחנו ראינו בתים באזור מילג'וויל.

רוב התושבים אוהבים את השכונה הזו. מדובר באזור חדש יחסית, תשתית ברמה גבוהה, בתי ספר טובים ורמת ההכנסה של התושבים באזור היא כמובן ממוצעת ומעלה. באופן אישי לנו לא ממש אכפת (נכון לחודש אוקטובר בטיול ולא במגורים של חודש פברואר המושלג) לנסוע כל יום קצת יותר. התפיסה שלנו היא שיש להימנע ממחויבויות כספיות לבנק ולכן כנראה שאנחנו נעדיף להתרחק מהעיר טיפה ולהגיע לכיוון קוויספמסיס/ רות'סיי (אם נמצא מציאה) או להגיע לכיוון המפטון, מה שידרוש מאיתנו 25-35 דקות נסיעה לעיר.

סיור הבתים היה מעניין ומבלבל עבורי בו זמנית. ההרגשה הפנימית שלי אומרת שאני אעשה הכל על מנת שלא להעביר את הילדים בתי ספר בין השנים אם אין ממש צורך בכך. לכן, חשוב שנבחר את השכונה שלנו מעט לאחר שננחת חזרה בקנדה. 

כאן נכנס גורם משמעותי נוסף לחיים והוא הפרופורציות – 

בזמן הביקור בסנט ג'ון קיבלנו המון מידע. לרגע זה היה נראה שניתן לתכנן כיצד נחייה במהלך של שבוע בלבד ואז הקול השפוי מזכיר שאני חוזרת הביתה, לשני ילדים בוגרים וחכמים שיכולים להבין קצת מהי החוויה שאנחנו עברנו. יש לנו זמן ואפילו הרבה זמן כדי לקבל החלטות ולכן זה באמת לא משנה ברגע זה איפה אנחנו רוצים לגור בעוד שנתיים….

< למאמר הקודם     |     למאמר הבא >

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.


הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz