אתם נערים בני טיפשעשרה, בשיא גיל ההתבגרות. הפרצוף שלכם כבר הספיק להתכסות כולו בשדה אדום ומציק של חצ'קונים ובראשכם מתרוצצות מחשבות ורגשות שנובעות מההורמונים שגופכם מפריש ללא שליטתכם. כמו כל נער, נפלתם קורבן לבלבול וליאוש שעומדים ללוות אתכם עוד שנים רבות קדימה. יש לכם חלומות, שאיפות ורצונות, שלרוב משתנים ככל שאתם מתבגרים. בין כל הרצונות והחלומות שבאים וחולפים כעלי השלכת בסתיו באירופה ולא בישראל, הרצון הבולט ביותר, בין אם אתם מודעים לו ישירות או שהוא עדיין מסתתר בתת מודע שלכם – הוא להגר לחו"ל.
ברגע זה, זה מתבטא בפנטזיות על מדינות אחרות, ותוהים: הלוואי והייתי נולד בארה"ב, מעניין איך זה יהיה לגור בגרמניה, הלוואי ושההורים שלי יקומו בבוקר ויחליטו לעבור לקנדה. המדינות מתחלפות, נשנות ונעלמות, ואתם עדיין שקועים במבוך של בלבול, כאשר רצונכם היחיד הוא בסה"כ לקבל החלטה – לאן להגר?
לא כולנו התברכנו בדרכון אירופאי מלידה. חלקנו ממוצא של מדינה אירופאית, אך איבדנו את הזכאות לאזרחות או שהמדינה לא נמצאת באיחוד ולעיתים הדרכון אפילו לא שווה כלום. אחרים, בכלל ממוצא מזרחי. ואז העניין נעשה הרבה יותר מתסכל ואבוד.
ברגע הזה לפתע, אתם מרגישים אבודים עוד יותר. מה, אם אין לי דרכון אירופאי יהיה לי קשה יותר להגר? האם אתקע כאן כל החיים שלי? מה עשיתי שזה מגיע לי? למה לו מגיע ולי לא?
בין כל המחשבות והתסכולים, אתם עדיין שקועים בחיפוש אחר המדינה שתהיה לכם למולדתכם החדשה, לגן העדן שלכם. עם הזמן, לפתע הדרכון האירופאי נראה לכם רק בונוס, אתם רוצים רק לעוף מכאן ומהר, ומבחינתכם – כל הדרכים כשרות. להכיר בחור/ה הולנדי/ת חתיך/ה, לימודים או סתם לעבור לגור אצל בן הדוד של אבא שלך שחי בגרמניה.
אבל עדיין נותרת אותה שאלה שכולנו מתעלמים ממנה, לא פתורה. לאן לעזאזל נעבור?
והשאלה הזו, גוררת אחריה שאלות דומות אחרות, כמו חתולי רחוב שמתנפלים על קופסת טונה שמישהו השאיר. איפה יתאים לי לגור? מה סוג התרבות שאני מתחבר אליה? האם אני פריק של שמש וים או שאני דוב קוטב שמעדיף חורף מושלג ו-15 מעלות בקיץ?
וכאן, אני באה לעזרתכם
גם אני כמוכם, התלבטתי רבות לאן להגר. אצלי, זה בא כגלים.
בהתחלה, רציתי לגור בארה"ב. לאחר שחייתי שם כמקומית במשך חודשיים הבנתי שחלומי לגור בחו"ל. נהניתי כל כך מלהאכיל סנאים בבוקר, מהירוק שמסביבי ומהאנשים הנחמדים, לפחות במחוז הזה ליד קנדה. לראות איילים בחוץ הקסים אותי כל יום מחדש, למרות שלדודה שלי זה נראה כמובן מאליו.
ואז, רציתי ממש לגור בסקוטלנד. אני בן אדם אנטי-חום אנט-שמש וים, מהטיפוסים האלו שבאים באמצע החורף עם חולצה קצרה ולא קר להם. המזג האוויר הקר והמעונן, כל הירוק וההיסטוריה משכו אותי מאוד. אהבתי את הטירות, רציתי תמיד לחפש את המפלצת מלוך נס והתרבות של הגברים בחצאית נראתה לי מסקרנת.
ועכשיו, אני חולמת לגור בצרפת. אבא שלי מטורף על התרבות הצרפתית ומגיל קטן הוא לימד אותי מלא על צרפת, הוא היה שם שאנסונים ביום שישי בצהריים והמנגינות הציפו את כל הבית, הוא היה מסביר לי על סוגי יינות ושותה כמעט כל יום כוס יין אדום עם גבינה בטענה שזה בריא ללב. [הוא היה שותה יותר מדי יין …]
הוא לימד אותי הרבה על תרבות צרפת, על ההיסטוריה והכל. הוא סיפר לי בהערצה על הסופרים הצרפתיים ועד כמה שהוא אוהב אתת שארל דה גול ואת מלכי צרפת. כן, ככה גדלתי. ירשתי ממנו את הפרנקופיליות הזו והתחלתי ללמוד צרפתית לבד. השקעתי בזה מלא זמן ומאמץ, והגעתי בעצמי לרמה גבוהה של B2. אני מפטפטת בחופשיות בצרפתית, קוראת ספרים בצרפתית, מתבטאת בכתב בקלות בצרפתית … והכל למדתי לבד, ובעצמי. אספר לכם בהמשך איך ללמוד שפות לבד.
אז אני החלטתי כרגע לנסות את מזלי בצרפת ולנצל את זה שיש לי כבר ידע צרפתית כשפה שנייה. כרגע מבין כל המדינות אני מתחברת הכי לתרבות הצרפתית: לאכול טוב, קשר לעבר ולהיסטוריה, לטייל הרבה ולצרוך הרבה תרבות. לבקר בטירה בלואר קוסם לי הרבה יותר מלצאת לבלות במועדון, אבל כל אחד והאופי שלו.
אבל איך בעצם למצוא את מקומך בעולם?
ראשית, תעשו מעין טבלה קטנה, או רשימה. לפי הנוחות שלכם. תרשמו כל מה שאתם מצפים/מחפשים במדינה. לאחר מכן, תחלקו את החיפוש שלכם ל-4-5 קטגוריות, לפי חשיבותם עבורכם. לפי דעתי, אלו הקטגוריות החשובות ביותר שאתם צריכים לקחת בחשבון:
מיקום, אקלים, שפה ותרבות. אתם כמובן יכולים כמובן להוסיף קטגוריות נוספות. לאחר מכן, תעשו רשימה של בעד ונגד. כן, זה נשמע חנוני, אבל כל השיטות האלו באמת עוזרות להחליט. כך בעצם אתם בונים מעין תעודת זהות למדינה שאתם מחפשים, ואז לפתע החיפוש נעשה יותר קל ויעיל.
כדי שתבינו יותר, אדגים לכם איך עושים זאת:
מה אתם מחפשים במדינה: מה אתם מצפים מהמדינה? מה חשוב לכם ומה פחות חשוב? לדוגמא, אני מצפה לגור במדינה שהדת מופרדת ממדינה ושתהיה לי הזכות לחופש מדת. אני מעדיפה מדינה קרה ואירופאית, מדינה סוציאלית עם איכות חיים טובה וגבוהה, שבה תרבות העבודה לא גולשת לחיי הפרטיים ושיהיה לי זמן איכות עם המשפחה. חשוב לי שזו תהיה מדינה עם תרבות והיסטוריה מפוארת. יכול להיות שלכם יש העדפות אחרות.
מיקום: איזה מיקום אתם רוצים? צפון, דרום, אמריקה, אוסטרליה? המיקום הוא פרמטר חשוב מאוד, יכול להיות שתעדיפו באירופה כי אתם רוצים להיות קרובים לישראל [כדי לבקר משפחה וחברים] או שתעדיפו בניו זילנד כי אתם מעדיפים להתנתק מהכל ולפתוח באופן אבסולוטי חיים חדשים.
אקלים: אתם פריקים של ים שמש וחום או שאתם מעדיפים להתרכבל בבית עם החתול כשיורד בחוץ שלג? אקלים הוא פרמטר חשוב מאוד, אם אתם רגישים לקור תקחו בחשבון שיש מדינות שיורד בהם שלג בחורף, אולם מערכת החימום הביתית הרבה יותר מפותחת מישראל. אם אין לכם בעיה עם קור אבל חום גורם לכם לסלידה וכאבי ראש, כדאי שתורידו מהפרק מדינות חמות, כמו ספרד ומקסיקו למשל. לא חסר אתרים באינטרנט שמציגים את הטמפרטורות הממוצעות בכל מדינה בחורף ובקיץ. אם אתם מסתדרים עם כל אקלים באשר הוא – הרווחתם.
שפה: ייתכן ומערכת החינוך הפינית קורצת לכם מאוד, אבל לא לקחתם בחשבון שפינית נחשבת כאחת השפות הקשות ללמידה. ואולי אתם לא הכי מתחברים לתרבות הלטינית, אבל ספרדית נחשבת כשפה קלה, פשוטה וכיפית ללמידה. חשוב שתקחו בחשבון את השפה במדינה המקומית, לא תוכלו להסתדר עם אנגלית כל החיים שלכם. ייתכן שאתם כמוני וששפות גרמניות נשמעות לכם מאוד נעים באוזן, או שאתם מתחברים יותר לשפות לטיניות כמו ספרדית/איטלקית. ייתכן שבכלל, אין לכם ראש ללמוד שפה חדשה ותעדיפו להסתפק במה שיש ולהישאר עם אנגלית.
תרבות: תחשבו לרגע על עצמכם. מי אתם, מה האופי שלכם? האם אתם אנשים חמים שאוהבים לקרוע את רחבת הריקודים במועדון ולצאת כל שישי בערב, לבלות במסיבות ולרקוד, או שאתם טיפוסים מופנמים ותרבותיים שמה שגורם להם אושר זה לקרוא ספר בבית קפה קטן בפרברי העיר? לכל מדינה יש תרבות אחרת ושונה. יש מדינות עם תרבות חמה, שמעודדת לחגוג הרבה ולהנות, כמו ספרד למשל ויש מדינות עם תרבות נוקשה יותר כגון אוסטריה. רוב הפעמים התרבות מושפעת מהאקלים של המדינה, כך שבשוודיה רוב האנשים מעדיפים להישאר בבית עם משפחה וחברים, בגלל חודשי החורף הארוכים והקרים, לעומת צרפת שבה אוהבים לצאת לטייל ולהנות ממזג האוויר הטוב.
יוקר מחייה ומה שמסביב: עוד מדד חשוב מאוד שחשוב שתקחו בחשבון. מה גובה המשכורות במדינת היעד? האם הן מצדיקות את המחירים בסופר או שהן לא שוות את המאמץ של העבודה. ידעתכם שחלב באיסלנד עולה בסביבות 19 שקל ושבנורווגיה המבורגר וצ'יפס במקדונלס עולה 25 דולר, אבל המשכורות שם גבוהות? ושבגרמניה הפירות והירקות הרבה יותר יקרים, ושבמזרח אירופה תוכלו לאכול במסעדת יוקרה בגרושים?
למרות שאנחנו חיים בעידן גלובלי בו אותו המזון נמצא בכל מקום, חשוב שתקחו בחשבון את תרבות האכילה בכל מדינה. תחשבו על עצמכם – אתם צמחונים/טבעונים, רגישים לגלוטן או אלרגיים למשהו? אם אתם טבעונים כדאי שתבדקו אם במדינת היעד תוכלו למצוא בקלות מזון טבעוני לא יקר, ואם אתם אלרגיים לחלב כניראה שיהיה לכם די קשה להסתדר בשוויץ. חשוב שלא תגוועו ברעב אחרי הכל.
עכשיו שחילקתם מדינות לפי קריטורינים ומצאתם כמה מועמדים, תערכו רשימה של בעד ונגד. מה מעלה לכם במדינה, מה מוריד לכם ממדינה? למשל, קנדה נראת לכם היעד האולמטיבי עם איכות חיים גבוהה ופתיחות למהגרים, אך מה שמפריע לכם זה האקלים הקר או המרחק מישראל.
כך, לאחר שעברתם את כל התהליך הזה. אני מאמינה שיהיה לכם הרבה יותר קל להחליט.
רק חשוב לי לציין שאין דבר כזה מדינה מושלמת, תמיד תצטרכו להתפשר על משהו.
אתרים שימושים שיכולים לעזור לכם:
מדד יוקר המחייה בכל מדינה בעולם [האתר מאפשר לכם גם להשוות] – https://www.numbeo.com/cost-of-living
אקלים וטמפרטורות ממוצעות בכל מדינה בעולם – https://www.worldweatheronline.com/country.aspx
משכורות ממוצעות ברחבי העולם, לפי עבודות – http://www.worldsalaries.org
יוטיוב – https://www.youtube.com
מספיק להסתכל בסרטונים של מקומיים שחיים במדינות האלו כדי להכיר מקרוב את התרבות במדינת היעד.
לאחר שמצאתם את בחירת לבכם, כעת, קפצו לביקור ותחרשו את המדינה לכל אורכה. אתם יכולים לבקר באתרים היסטוריים, במועדונים, להתנדב ואפילו לקפוץ לקניות בסופר. תכירו את המדינה מקרוב, תשננו שמות של ערים ותכירו לעומק מנהגים וחגים לאומיים. תתחילו ללמוד את השפה המקומית ותנסו למצוא לכם חברים ומכרים מהאיזור. כך תדעו אם באמת מתאים לכם לגור שם. ואפילו גם תגיעו מוכנים מראש.
VENUS
ונוס, תודה על ההצעות. הייתי מציע מאד להוסיף קריטריון: האופי הפוליטי במדינת היעד. הכוונה עד כמה האופי הפוליטי דומה להשקפת עולמנו, ויותר חשוב מכך לדעתי, לנסות להעריך/לנבא כמה גרוע זה יכול להתדרדר — האם עדיין נרצה להשאר שם אחרי שהתאמצנו להגר לשם? בעיקר עבור אנשים שהטריגר העיקרי להגירה עבורם הם נסיונות ההפיכה המשטרית בישראל ב 2023, או הפקרת בטחון אזרחי ישראל בדרום ובצפון בשנת 2024, או נסיונות הממשלה והעומד בראשה ב 2024 להאחז בשלטון גם באמצעים לא ממלכתיים, או הילודה הגבוהה בקרב אוכלוסיות ישראליות שאינן מאמינות בליברליזם או בדמוקרטיה כלל. כדוגמה, קחו את הונגריה ב 2024, שבה אורבן מקדם בפועל… Read more »
חורף, אני מבינה לליבך. אותו הדבר אני מרגישה עם צרפת. אני קוראת חדשות רק מאתרים צרפתיים ומתרגשת ב-14 ביולי למרות שאני לא עושה משהו מיוחד אני מרגישה התלהבות בליבי … אני שמחה שמצאת את מקומך, מקווה בשבילך שתצליח להגשים את החלום ולעבור ללונדון ! מקווה שתמצא פתרון יעיל וחכם.
תודה רבה שמואל, הייתי בעיירה ליד שיקגו, מישיגן.
כתבה מקסימה
איפה גרת בארצות הברית?
היי ונוס, תודה על התגובה, זה היה מאוד מעודד. לגבי לונדון, זה משהו שאין לי ספקות לגביו, אני די בטוח שזורם לי דם כחול-אדום-לבן בעורקים :). הייתי שם כבר שלוש פעמים (כשלושה שבועות במצטבר), עם עוד סיבוב שהולך להתרחש ביוני ואני ממתין לו נרגש ונלהב. כשזה מגיע לטלוויזיה, אינטרנט, פורומים, חדשות – אני לגמרי חי את בריטניה, אף יותר מאשר את ישראל. אני סמוך ובטוח שזהו מקומי. 🙂 לרילוקיישן צריך בד"כ ותק כלשהו במקום העבודה ותפקיד שמצדיק אותו, ולצערי אין אופציה כזו בנמצא (על אף שכצעיר רווק אני אמור להיות דיי אטרקטיבי לרילו). ניסיתי לאורך השנים לשלוח קו"ח למשרות באנגליה, ספורים אלו… Read more »
היי חורף אני בדיוק כמוך, רק שאני צעירה ממך בכמה שנים. מיותר לציין שאני מאוד חרדתית וגם עם חרדה חברתית, ככה שאני לגמריי מבינה את הפחד והלחץ מהמעבר. בשביל זה אני כותבת באתר, כדי לתת תקווה לאנשים כמונו, וגם להסביר מנקודת המבט שלי איך להגר. ואני כמו ברלינאית לא אציג את הצדדים היפים, אלא גם את הקשיים. יש באתר באמת כתבות יפות שברלינאית ותני כתבו שמסבירים איך להגר צעד צעד, אתה יכול להעזר בהם. לי אישית הם נתנו מלא השראה. כל עוד יש לך יעד שאתה רוצה אליו 95% [אף אין דבר כזה 100%] זה כבר דבר טוב, ואתה יכול… Read more »
תודה ונוס. אני כיום בן 25, עם 7 שנים של רצון עז שרק הולך ומתגבר לעזוב (ללונדון). אני עובד בהייטק מזה כמה שנים במשרה מכובדת (אך מתסכלת ברמה האישית) ומטבע היותי לא-בזבזן, הצטברו לי חסכונות מרשימים ביותר, עוד מספר חודשים סוף כל סוף משרד הפנים הרומני יואיל בטובו להנפיק לי את הדרכון המיוחל – לכאורה, כל הנתונים שאפשר רק לחשוק בהם לעשות את הצעד. אבל אין לי מושג איך לעשות אותו. לבד. בלי אף אחד שם שידע לתמוך ולהכווין או לתת תחושת ביטחון, כי פשוט אין לי מושג מאיפה להתחיל. מה עושים ברגע שהמטוס נוחת וכף הרגל דורכת מחוץ לשדה התעופה.… Read more »
אין מקום מושלם.בכל מקום יש מגרעות.אבל זה העולם.וכל אחד עושה את הבחירות שלו.ההשוואה בין פקיסטן לישראל מעוררת גיחוך.כך שחבל להגיב על זה.
קנדה
אף מקום בעולם הוא לא מושלם, בקנדה המיסוי גבוה בהרבה וכך גם שעות העבודה, אך אם הינך מרגיש שזהו מקומך תחת השמש, אז ברכותי
שוקי,
להגיד שאין שום השוואה בין פקיסטן וישראל היא בגדר בורות וחוסר ידע, לגבי העניין, פקיסטן גם כן "איננה מדינת עולם שלישית" שכן היא בעלת תעשייה מפותחת ותשתיות סבירות (ביחס לאזור), ואפילו בעלת נשק גרעיני, ישראל אמנם "מעצמת הייטק" כביכול, אך רחוקה מאוד מהעולם הראשון (העולם המערבי) ולעומת זאת ישראל עדיין נמצאת במצב טוב בהשוואה לעולם השני (העולם האקס-קומוניסטי) לגבי העניין הדתי-דמוגרפי, ישראל רחוקה שנות אור מהעולם המערבי הליברלי-חילוני, והמדינה כופה את חוקי היהדות על כל יושביה, ואמנם אין "בורקות" לנשים, אך "גוים" בארץ מוגדרים "כגזע תחתון", ולכן הגירה לחו"ל היא לא תמיד בהקשר הכלכלי.
בעבר שהיתי בקנדה.גם נישאתי בה.ההלם התרבותי היה עצום.השקט.המרחבים.הרוגע.המרחק מסיר הלחץ.החופשיות חוסר ההגבלה.לא נדחפים.מחירים זולים.אין סוף של אפשרויות קניה.השפע האדיר.היופי המהמם.ויש אנשים טובים.יותר תמימים.יותר נינוחים.ואתה יכול להתחבר עם מי שתרצה.לצערי חזרתי לפה.ופה לא טוב לי.מבחינה אישית.וכנראה שמתי שהוא אצטרך לארוז מזוודה.ולצערי גם לא אתגעגע ולא ארגיש צורך לחזור או להביט לאחור.כשגרתי בקנדה לא הרגשתי געגוע.רק רצון להישאר לעד.גם הקור לא מרתיע מי שילך לונקובר ולבריטיש קולומביה יגלה שמזג האויר שם די סביל.יש איזורים שהקור סביל ולא קיצוני.כמו רמת הגולן בערך.לא מינוסי ענק.אז גם עם זה הצלחת להתמודד.