עצרתי ברמזור אדום בצומת נמיר – חיים לבנון בתל אביב. פתאום הופיעו שני ליצנים על מעבר החצייה והחלו במופע קרקס באמצע הצומת. הבחור העיף כדורים באוויר, הבחורה עשתה להטוטים עם מקל. הסתכלתי עליהם בפליאה דרך שמשת המכונית וחייכתי.
ביום אחר מצאתי את עצמי מול קניון עזריאלי מחפש את הקו לדיזנגוף סנטר. חיפשתי WiFi בנייד ולא מצאתי, אז שאלתי את הבחורה שעמדה לצידי. ״סליחה, איזה קו מגיע לדיזינגוף סנטר?״ היא חשבה לרגע ואז קראה בקול לאנשים בתחנה ״חבר׳ה! איזה קו מגיע לדיזנגוף סנטר?״. אנשים השיבו לנו ״קו 63 בתחנה האחרונה״. עמדתי נפעם.
האנשים מבטאים את עצמם בחופשיות, לא חוששים, לא שבויים בנורמות חברתיות – זה היה מהנה לראות את זה מנקודת מבט של תייר. ישראל היא אטרקציה, היא מקום בו השפה והיסטוריה ייחודיים עם מזג אוויר נעים. אלו היו שבועיים מדהימים בארץ. וזה לא שהארץ השתנתה, אלא משהו בתוכי. רמת השירות בארץ לא תמיד היתה לבבית, אנשים עישנו ברציף של הרכבת, הפקקים בת״א מעצבנים, הבנייה בישראל מכוערת יחסית לאירופה, אבל כתייר מה זה משנה? נהנתי ממה שהיה. המשפחה, מזג אוויר, השפה העברית ואפילו מתל אביב.
כדי להנות מהארץ היפה שלנו, הגרו קודם לחו"ל ואז תבואו לבקר.
היה כיף 🙂
הפוסט הקודם – אני יוצא לנופש בישראל
תל אביב מזכירה את לונדון אם אתה לא גר פה 😉
הדבר הכי טוב בלהיות תייר בישראל זה לחזור הביתה במדינה אחרת אחרי שבוע…