על כריסמס, אזרחות וחיות אחרות

יש לי שלושה שבועות חופש. שלושה. שבועות.
אני עובדת כבר שנתיים באותו מקום, ואף פעם לא לקחתי חופשה כזו ארוכה. אבל, הי, הרווחתי אותה ביושר. עבדתי ימים כלילות (ליטרלי), אירועי גיוס סטודנטים, ימים פתוחים, הרצאות אורח, ועוד מלא בלה בלה בלה. מתיש.
אז חופשה. ומה אני מתכננת לעשות? לתייק, לארגן ולסדר. טוב, אולי גם קפה עם חברים וחברות. אולי הגיע הזמן להתחיל את הביוגרפיה בגרמנית של מנואל נוייר (אם אתם לא יודעים מי זה, אתם יכולים להפסיק לקרוא כאן ואנחנו לא חברים יותר!). אולי אני יכולה להמשיך סוף סוף את ה"בנאליות של הרוע" של חנה ארנדט. אולי הגיע הזמן להתניע את המחקר שלי מחדש, רק שהפעם במקום חיזבאללה, אתמקד בתפקידה של גרמניה בנאט"ו.
אמאל'ה! כל כך הרבה תכניות! ויש לי רק שלושה שבועות! ויש חגים באמצע!
יו, אני חננה.

אז בשבועות האחרונים עשינו קצת סיבובים ברחבי האזור, וביקרנו בכמה וכמה שווקי חג המולד. אולי אני אפתיע כאן כמה מהישראלים שהרבה מהשווקים אכן פתוחים, אבל במתכונת של למחוסנים ומחלימים. אני רואה באתרי החדשות הישראלים שהמצב בגרמניה מתדרדר ויאדה יאדה יאדה. אז לא, המצב בגרמניה אפילו משתפר, וההגבלות נועדו לעודד אנשים להתחסן, זה הכל.
אז שווקים – היינו בצלה (CELLE), שזה במדינת המחוז סקסוניה התחתונה, והכל שם זה "בתי שוקולד" (ככה אני קוראת להם לפחות). פשוט נפלא. ועם השוק, אז בכלל. התמונה שבכותרת היא של גג של דוכן מצלה.
נסענו ליומיים, והמלון היה בדיוק מעל הרחוב המרכזי של השוק. לא היה בדיוק את השפע של השנים הקודמות, אבל עדיין מקסים.

(דיר גאד, אני ממש מתנצלת, אבל הכישרון שלי הוא לא בהצבת תמונות, סורי…)

כמובן שהיינו בכמה שווקי ברלין, אבל זה כבר לא חדשות…
אבל!! בסוף השבוע האחרון היינו בהמבורג, ושני השווקים הכי שווים שם הם השוק ההיסטורי, והשוק בשכונת סנט פאולי (לאוהדי הבונדסליגה: כן, משם הקבוצה הידועה). שניהם מדהימים (נראה אם תצליחו לזהות מה זה מה מהתמונות שלמטה), אבל אני חייבת לציין שזו היתה הפעם הראשונה שלי לבקר בשוק של סנט פאולי. ואו, פשוט ואו. היו מלאן אנשים, אז הרגשתי קצת מטופשת לצלם כמו תיירת, אבל ואו. אם אתם בהמבורג בתקופת השווקים – אל תחמיצו (את שניהם)!

ולסיום, חדשות טובות! כמעט שנתיים אחרי שביקשתי להתחיל את תהליך ההתאזרחות, קיבלתי סוף סוף טפסים למלא. אין על הבירוקרטיה הגרמנית, אין.