Sign In

Remember Me

תחבורה בישראל

מאמר אורח מאת יותם

לא ממש לאחרונה התפרסם שהממשלה מתכננת להשית מס חדש על הנהגים בכבישי ישראל- "מס נסועה". הרעיון הוא להתקין בכל כלי רכב קופסה עם משדר ומקלט ג'י.פי.אס. הקופסה תדע לשדר בכל רגע איפה האוטו נמצא ובהתאם לכך יחושב המס. נהג אוטו שנסע בתל אביב בשעות העומס יחוייב ביותר כסף מנהג שנסע בחיפה או בבאר שבע. באותן השעות. חישוב גס (קישור לכתבה) מראה שההוצאה על המס החדש עלולה לעלות לנהגים אלפי שקלים בשנה.

הטענה שנשמעת מכיוון הממשלה היא שעל ידי המיסוי החדש ניתן יהיה להקטין את מספר כלי הרכב על הכבישים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. מצחיק שבמקום לנסות לפתור את בעיית גודש התנועה על ידי השקעה בתחבורה ציבורית הממשלה בעצם מעודדת שימוש ברכב פרטי. בכך שהיא שוקלת לאמץ מדיניות מיסוי אגרסיבית כזאת הממשלה עושה בדיוק ההיפך ממה שהיא מנסה לטענתה להשיג. הרעיון שהיא מביעה הוא שצריך להטיל מס מאוד כבד בשביל שיהיה סיכוי שאנשים ישקלו לוותר על הרכב הפרטי. למעשה הממשלה  אומרת לנו בגלוי מה שכל אחד כבר יודע. התחבורה הציבורית בארץ לא שווה כלום, ואין שום אלטרנטיבה ראויה לרכב הפרטי.  מי שמעוניין להתנייד בישראל כדאי שיהיה לו רכב.

לפני שבוחנים את האלטרנטיבות כדאי קודם כל לציין שלהחזיק רכב בישראל היא בעצמה משימה לא פשוטה. ראשית יש את עניין העלות. אחזקת רכב בארץ היא עניין לא זול בכלל. עלות רכישת כלי רכב בישראל היא עניין יקר. יקר מאוד. הממשלה, היבואנים וסוכונויות הרכב כולם גוזרים קופון שמן על גבו של הצרכן הישראלי. כל מי שהיה באמריקה פעם ושם לב בודאי ראה שמחירי הרכבים שם זולים בערך פי שניים. בסיכומו של עניין מתקבל הרושם שמי שמבקש לקנות רכב בארץ צריך לשלם "מס" של 100 אחוז רק על זה שהוא קונה את רכבו בישראל. תוסיפו לכך את העלויות הנלוות: דלקים שמחירם שוב עד פי 2 מבארה"ב (100% מס כבר אמרנו?), ביקורים במוסך, טסטים וטיפולים, תווי חנייה, דוחות חנייה ודוחות תנועה שלא משנה כמה זהירים בסופו של דבר כולם מקבלים ועוד לא דיברנו על הביטוח. בחישוב גס שפעם עשיתי, עלות אחזקת רכב בארץ שנוסע 50-40 ק"מ חמישה ימים בשבוע (שימוש לא אינטינסיבי) יכולה בקלות לעבור את ה-2000 שקלים בחודש.

על חווית הנהיגה בארץ חבל להרחיב את הדיבור. נאמר רק שהיא דוחה בערך כמו שהיא מלחיצה. יש תחושה של תחרות בלתי נגמרת בין הנהגים שבה כל אחד משתדל כמיטב יכולתו "לא לצאת פראייר". התחושה הזאת באה לידי ביטוי במקרים שבהם יש (או יכול להיות) קונפליקט בין שני כלי רכב או בין כלי רכב להולך רגל. מדובר בסיטואציות שמוכרות לכל מי שנוהג בכבישי הארץ. למשל הולך רגל שרוצה לחצות מעבר חציה- בדרך כלל צריך להתפרץ לכביש כדי שמישהו יחשוב לתת לו את זכות הקדימה שמגיעה לו. או רכב שמנסה להספיק להיכנס לכיכר כדי שלא יצטרך להמתין לרכב שכבר נמצא בה, החלפת נתיבים היסטרית לפני רמזורים- הרי אף ישראלי לא רוצה "לצאת פראייר" וליפול בנתיב בו מספר הרכבים הממתינים הוא לא הכי קטן ועדיין לא דיברנו על מציאת חניה.

אז למה עדיין כמעט כל מי שיכול מחזיק אוטו? התשובה נעשית ברורה אם מחשיבים את האלטרנטיבות. הבא נסקור כמה מהן:

רכבים דו אופניים-

  1. אופניים/אופנועים- לא מתאים לכולם. רק למי שצעיר/בכושר טוב וגר לא מאוד רחוק המקום שאליו הוא צריך להגיע בבוקר. לא תמיד נעים. בחורף קר. בקיץ מזיעים. לא לכולם יש מקלחות בעבודה, וגם מי שיש לו – לא תמיד יש זמן להתקלח בבוקר. מי שבכל זאת בוחר באופציה הזאת שלדעתי היא בכלל לא רעה צריך לקחת בחשבון שהוא מסתכן בפציעה או אף גרוע מכך. מה שהבינו כבר כמעט בכל מדינה מפותחת עדיין לא הבינו בישראל. אופניים לא מתאימות לא לכביש ולא למדרכה. הן דורשות תשתית נפרדת. בארץ פשוט אין תשתיות מספקות לרוכבי אופניים אפילו לא בגוש דן. יש כמה שבילים מפוזרים ולא מחוברים ואי אפשר באמת להגיע מנק' א לב' בלי לעבור ב א-כביש או ב-מדרכה בדרך. מי שבוחר ליסוע בכביש שם את החיים שלו בכף ידו של הנהג הישראלי. זוכרים אותו? דיברנו עליו קודם. לא בחירה מוצלחת במיוחד. מי שבוחר ליסוע על המדרכה מסכן גם את עצמו וגם את הולכי הרגל. בקיצור אופניים = סכנה.
  2. אופנועים/קטנועים- גם כן לא מתאים לכולם. אופנועים נחשבים אפילו מסוכנים יותר ובהתאמה יש עליהם גם ביטוח יקר. כאן אין את האופציה של נסיעה על המדרכה. חייבים ליסוע על הכביש, כלומר להיות חשופים לסכנה כל הזמן. בכל זאת זהו כלי הרכב הפרטי המועדף על צעירים, ואפשרות לא רעה בסה"כ.

תחבורה ציבורית-

כולם יודעים שהבעיה הכי גדולה עם תחבורה ציבורית בישראל היא שאין אותה בשבת. צריך להגיע לאנשהו בשבת? קח מונית! אין מוניות? תלך ברגל או שתקנה אוטו! מדינת ישראל אינה מכירה בזכותו של האזרח חסר הרכב שתהיה לו תחבורה ציבורית בשבת. זה מתחבר לכל נושא הכפייה הדתית בארץ שלדעתי צריך בעצם לקרוא לה כפייה יהודית כי כפי שהוסבר פה בעבר הכפייה הדתית לא הייתה מצליחה לעבור בלי שיתוף הפעולה המלא מצד היהודים החילונים. ככה זה שרוב החילונים בישראל, שמתלוננים על כפייה דתית אבל אוהבים את המדינה שלהם יהודית, עדיין לא הפנימו את האמת הפשוטה שאי אפשר לאכול העוגה ולהשאיר אותה שלמה. רציתם מדינה יהודית? במדינה יהודית אסור לנסוע בשבת! לפחות לאלה שאין להם רכב.

בחזרה לנושא, למי שמעוניין להגיע ממקום למקום בתחבורה ציבורית בישראל יש בדרך כלל רק שתי אפשרויות:

  1. אוטובוסים- עמוסים לעייפה, לא אמינים ולא מדוייקים. על חווית הנסיעה אין מה לדבר . בשעות העומס  לא תמיד מוצאים איפה לשבת. וגם אם יש איפה לשבת אי אפשר להתחמק מתחושת הצפיפות המחנק והדוחק.  תוסיפו לזה את כל הרעות החולות של נהיגה בכבישי ישראל. קרי פקקים, עצירות פתאומיות והרבה מאוד לחץ ותקבלוחוויה יומיומית שכרוכה בהרבה עוגמת נפש. לדעתי הסיבה היחידה שאנשים נוסעים היום באוטובוסים היא שפשוט אין להם ברירה. למי שאין כסף להחזיק רכב ולא גר מספיק קרוב למקום העבודה או לרכבת זאת האופציה הכי ריאלית.
  2. רכבות- לא צפופות כמו אוטובוסים, הרבה פחות אמינות ולא מדוייקות באותה מידה בערך. לגבי חווית הנסיעה, אם הסכמנו שנסיעה באוטובוסים היא "לא נעימה" אז נסיעה ברכבת עלולה לעלות לך בטראומה לכל החיים. כל מי שלא מבין על מה אני מדבר, די לו שינסה להיזכר איך זה לנסות להחליף רכבת בשעת עומס בתחנת תל אביב מרכז כשאתה מנסה לרדת מהרכבת אבל מולך עומד נחיל אנושי רב עוצמה שנחוש לעלות לקרון עכשיו ומייד תוך שהוא דוחף אותך בגסות בחזרה פנימה. זאת חוויה מאוד לא נעימה שיחודית לרכבות בארץ.

מוניות- גם כאן יש חלוקה די ברורה לשתי אפשרויות.

  1. מוניות שירות- אין להן זמני הגעה ושירות קבועים. הנהג מחכה קודם כל שהמונית תתמלא ורק אז הוא נוסע. לפעמים לוקח דקה לפעמים יותר. למשל בשעות הקטנות של הלילה יכול לקחת גם שעה. בתור מי שנסע פעמים רבות על הקו של נתניה תל אביב אני יכול לומר שחווית הנסיעה פחות נעימה מאשר באוטובוס ולעתים אף מסוכנת. זה כלי רכב קטן ביחס שנוסע במהירות גבוהה מאוד ומועד לתאונות לפחות כמו אם לא יותר ממכונית פרטית. ברוב המוניות שנסעתי בהן אין חגורות בטיחות לנוסעים כך שלדעתי זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון. מזל שרוב הזמן הן תקועות בפקקים כמו שאר כלי הרכב שהן עלולות להתנגש בהם.
  2. מוניות ספיישל- המחיר היקר שלהן עושה אותן לא ריאליות לרוב האנשים. בגדול זה אותו דבר כמו רכב פרטי רק עם נהג שככל הנראה ינסה לדבר איתך כל הנסיעה אם תרצה או שלא. אם את אישה קחי בחשבון שעלולים להטריד אותך מינית. אם אתה גבר כנראה הדבר הכי גרוע שיקרה לך זה שתגלה שעשו לך חור נוסף בראש.

אני יודע שיש עוד אלטרנטיבות למשל המטרונית והכרמלית בחיפה והרכבת הקלה בירושלים. על הרכבת הקלה והמטרונית לא כתבתי מהסיבה הפשוטה שאני לא כל כך מכיר (ברכבת הקלה נסעתי אולי פעם אחת ובמטרונית אף פעם), אבל אני מאמין שמי שמכיר אותן יוכל למצוא קווי דימיון לרכבות ו/או לאוטובוסים. לגבי הכרמלית, מהניסיון המועט שלי הנסיעה בה נוחה למדי אבל היא מובילה משום מקום לשום מקום ולכן לרוב המוחלט של האנשים היא אינה רלוונטית. על הרכבת הקלה בגוש דן שנמצאת בתכנון כבר יותר 40! שנה אין לי מה לומר.

המסקנה שלי מכל הסיפור הזה היא שאי אפשר להסתדר בארץ בלי רכב פרטי. רוב הישראלים מבינים זאת, ולכן אין פלא שכמעט כל מי שיכול להרשות לעצמו רכב יקנה רכב, וזאת גם הסיבה שמספר המכוניות על הכבישים נמצא כל הזמן בעלייה ולא הולך לרדת. שום אגרת גודש לא תשפר את המצב כי אנשים תמיד יעדיפו לשלם יותר בשביל לחסוך לעצמם עוגמת נפש על בסיס יומיומי ובצדק! זאת גם הסיבה שהרבה אנשים מעדיפים לשלם הרבה יותר מ-2000 שקל כל חודש ולעשות ליסינג בעיקר כדי לחסוך לעצמם את הכאב ראש של התעסקות עם מוסכים ישראלים. אני גם מאוד יכול להבין אותם. ביקור במוסך בארץ זאת חוויה מצלקת. לא פחות. חושבים שאני מגזים? תנסו לחשוב אם שמעתם פעם על בן אדם שהגיע למוסך ולא יצא משם עם חשבון הרבה יותר גדול ממה שאמרו לו/חשב שיעלה לו. כשאתה בא למוסך בארץ, כל אחד יודע, אם אין לך פרוטקציה ואתה לא מכיר שם אף אחד, אתה יכול להיות בטוח שהולכים לעשות עליך קופה. למה? ככה! כי יכולים. האבסורד הוא שהפחד מביקור במוסך גורם לאנשים להזניח את הרכב שלהם ובסופו של דבר לשלם יותר, אבל זה כבר נושא אחר.

האם ייתכן שהאנשים שעומדים מאחורי רעיון המס החדש אינם מבינים זאת? זה בהחלט יכול להיות. כמעט תמיד מדובר באנשים מנותקים מהעם שאינם מרבים להשתמש בתחבורה ציבורית (אם בכלל).

אבל התחושה שלי היא שקובעי המדיניות דווקא מבינים היטב את המצב. או לכל הפחות הם יודעים שבעלי הרכבים יעדיפו לשלם כמעט כל סכום של כסף ולשמור על הרכב הפרטי (פשוט אין להם ברירה). השאלה היחידה היא למה להם לתמוך ביוזמה שהם יודעים שנידונה מראש לכישלון? פשוט כי זה רווחי להם. אולי המטרה האמיתית של המיסוי החדש היא בסה"כ (עוד) שוד וגזל של האזרח שמבקש להגיע לעבודה בבוקר. התחבורה ציבורית קורסת? אנשים מוכנים לשלם כל סכום של כסף על הרכב? אז למה שהרשויות לא ירוויחו מהמצב. "המדינה הבוזזת" כבר אמרנו? אמרנו.

 

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.

הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz