Sign In

Remember Me

יום ראשון לביקור – סינט ג'ון

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה

היום הראשון של הביקור בסינט ג'ון התחיל בעשר בבוקר בבית הכנסת. קיבלו אותנו הרבה אנשים כשבראשם דן ונורמן. נורמן מדבר לאט יחסית, יש לו זמן וגם סיפור מעניין, דן קצת יותר מהיר ממנו ומהרגע הראשון אפשר להתרשם מקצב החיים הדי רגוע באזור.

בית הכנסת בסיני ג׳ון

בבית הכנסת הסבירו לנו מה עומד לקרות במהלך הביקור שלנו ובכלל הסבירו לנו על המון דברים קנדיים ודברים שקשורים למקום. מה שהפתיע אותי יותר מכל היה שהבנקים כאן לא לוקחים עמלה. לא על הכנסת כסף לחשבון ולא על החזקה שלו. אני שאלתי שוב ושוב על זה והם לא הבינו מה אני לא מבינה, אבל שיהיה.

לאחר מכן יצאנו לטייל בעיר, האמת היא שמבחינתי המרכז הוא לא הדבר הכי מרגש שיש, אבל שיהיה. הטיול לקח לנו המון זמן (יחסית כמובן), בעיקר עקב השיחות שהתארכו עוד ועוד. כיוון שבשעה 18:00 הלכנו לבית הכנסת לתפילה/ קבלת שבת, חזרנו למלון להתארגנות + ארוחה קלה.

החוויה בבית הכנסת הייתה בסך הכל נעימה. למרות שלהבנתי מדובר על קהילה רפורמית, היו מזמורים שלא הכרתי, אבל היה נחמד + אנשים נחמדים. כל קבלת השבת ארכה פחות או יותר חצי שעה ולאחר מכן נפגשנו באופן קצת ספונטני עם זוג (ואחד מהילדים שלהם בן העשר) שסיפרנו לנו את החוויות שלהם ואני אתאר אותן בנקודות:

  • עבודה – הוא עובד והיא עוד לא. הוא מרוויח מעל למינימום והם כרגע חיים מהכנסה זו בלבד.
  • רכב – הם לא מחזיקים. אם הם רוצים לצאת לחופשה הם שוכרים רכב מקומי בסכום של 15$ ליום (עוד לא גיליתי איפה, אברר בעוד יומיים).
  • לימודים – רמת הלימוד נמוכה יותר מאשר בארץ. הלימודים מתקיימים בשפה האנגלית ובשלב כלשהו לומדים צרפתית. מתייחסים למהגרים ממש טוב ונותנים תמיכה בשיעורי הבית ובקליטה. אין תשלום על בית הספר וכן צריך להכין ארוחות אלא אם משלמים בנפרד (על ג'אנק). אין תלבושת אחידה.
  • קצבת ילדים – עבור כל ילד מקבלים קצבה של 100-300$ תלוי בהכנסת ההורים.
  • פעילויות – ישנן פעילויות למהגרים שתקפות כל עוד לא התקבלה האזרחות. הפעילויות כוללות מפגשים, חוגים, קייטנות והכל… חינם.
  • בריאות – לאחר כשלושה חודשים מקבלים ביטוח רפואי, עד אז יש לדאוג לפרטי כמו ביטוח נסיעות לחו"ל. אין רופא משפחה פרטי אלא רק לאחר 4 שנים. עם זאת, ברגע שיש צורך להגיע לרופא ניתן להזמין תור מהיום להיום.

אלו פחות או יותר הנקודות השונות שעלו בשיחה, או לפחות אלו שהיו רלוונטיות עבורנו. בסיום השיחה הלכנו (שוב) להתארגנות לפני יציאה ל"פפר פאב" בו חגגנו את יום ההולדת שלי.

יום ההולדת הייתה אחת החוויות הטובות שהיו לי בימי ההולדת שלי. חגגנו, שתינו (לא יותר מדי), אכלנו אוכל קצת יותר מדי חריף לטעמי ואי שם לקראת חצות הגענו חזרה למלון ונרדמנו.

לסיכום – המפגש הראשוני עם הקהילה היה פשוט מדהים. אנשים נפלאים, אכפתיים ומרגשים.

ניתן לשער שהיום השני שלי עם סנט ג'ון יהיה לא פחות מרתק.

< למאמר הקודם     |     למאמר הבא >

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.

הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz