אם עוד היה לי איזשהו בדל של ספק ברצון להגר מישראל, בחודשים האחרונים גם הוא נמוג לחלוטין. מבחינתי, בהסתכלות אל עבר עתיד המדינה, רק אפשרות אחת באה בחשבון – לברוח מכאן, וכמה שיותר מהר.

המתמטיקה של הדמוגרפיה

אנשי מרכז שמאל משחקים בנדמה לי. המציאות טופחת על פניהם נכוחה אבל הם עסוקים בשכנוע עצמי או בניסיונות לשכנע אחרים. אבל אי אפשר לשחק עם המספרים. יותר נכון, אפשר אולי לשחק איתם, היום. גם, בקושי. המספרים היותר חשובים הם אלו של המחר. המציאות הישראלית שאנחנו חיים בה כיום הולכת רק למקום אחד. והוא בלבד.

לפי נתוני הלמ"ס:

נכון להיום האוכלוסיה החרדית מונה בערך 10% ואילו האוכלוסיה הלא חרדית מונה בערך 70%.

בשנת 2065 האוכלוסיה החרדית צפויה למנות 49% ואילו האוכלוסיה הלא חרדית תמנה 35%.

זאת אומרת, שהאוכלוסיה החרדית, והיא בלבד, מתישהו ב-40 שנה הקרובות צפויה להפוך לרוב מתמטי.

וזו רק האוכלוסיה החרדית!

האמת החשובה היא, שהאוכלוסיה החרדית היא רק חלק קטן מאוד מהתמונה.

הציבור הלא חרדי מגוון גם הוא, והוא כולל: דתיים עמוקים, דתיים לייט, מסורתיים וחילוניים. כאשר בתוך שלושת הציבורים הראשונים – דתיים עמוקים, דתיים לייט ומסורתיים, יש נתח גדול של אנשים שיעדיפו את השמירה על ערכי היהדות לפני שמירה על ערכים ליברליים, בכל מקרה של התנגשות ישירה.

במילים אחרות, גם אם תטענו שהיום יש קונסטלציות פוליטיות שיוצרות מעין 50:50 במחלוקת בין יהודית לדמוקרטית ברור לכל מי שלא עוצם את עיניו, שתוך כמה שנים, גג כמה עשורים בודדים, יהיה כאן רוב גדול – עצום – בעם שיעדיף יהודית על פני דמוקרטית.

אבוי! אז מה עושים?

לצערי – אתחיל במה לא עושים.

לא קורעים את הגרון. לא צועקים. לא משתוללים. לא שורפים את המדינה. לא יוצאים לרחובות. לא נלחמים בטחנות רוח. לא יורדים לאיילון. לא. לא. לא. פשוט לא.

זה ממילא לא עובד. זה רק מדרבן את ציבור ה'יהודית' לזרז את ההפיכה המשטרית. הם אדישים. לא מתרגשים מזה. זה משעמם ולא מעניין. הם גם ככה חושבים שמדובר בכמה עשרות אלפי סמולנים שוטים. 2-3 מנדטים בלחץ. פיהוק.

מה כן עושים? יש רק פיתרון אחד ואין בלתו – להגר החוצה. לצאת. לחפש את עצמכם במדינות אחרות שיסכימו לקבל אתכם שבהם תוכלו לבנות את עצמכם מחדש. אין שום פיתרון אחר לצערי.

אבל שמעתי שיש כל מיני רעיונות של טקטונים, היפרדות וכו'

שטויות מקושקשות. כל הרעיונות הללו תלויים בכך שתהיה הסכמה בין שני חלקי העם – ציבור ה'יהודית' וציבור ה'דמוקרטית'. אלא שמדובר בשני אויבים שלא יסכימו ביניהם על כלום. אין שום אמון בין שתי קבוצות שונות כל כך. ממילא כל אחד מאשים את השני בגזלייטינג, בהמצאות, בשקרים. לא יכולה להיות ביניהם שום הסכמה על כלום.

אבל חשוב מכך – אם אני מקרב ציבור ה'יהודית', אני בחיים ובשום פנים ואופן לא אסכים לוותר על כלום בשביל המיעוט השוטה. שילך ויחפש לעצמו מקום אחר. מה זה הדבר הזה? הפסדת בבחירות אז אתה מבקש להפריד את המדינה לשניים? באיזו חוצפה? זו המדינה של הרוב ושהמיעוט יילך ויחפש לעצמו מדינה אחרת אם כל כך רע לו.

תוסיפו לזה שמהלכים שכאלה לא יצליחו גם מבחינה פרקטית פשוט משום שמי שצריך לקדם אותם זה שלטון – והשלטון בחיים, אבל בחיים, לא יוותר על כוח. אין שום סיכוי כזה. שכחו מזה ותפסיקו להתאמץ.

ואם אין לי איך לעזוב?

קודם כל – אני כמעט בטוח, שאם תרצו מספיק לעזוב, ותתחילו היום לעבוד בכיוון, אתם תצליחו.

לאורך עשרות השנים האחרונות ישראלים רבים הצליחו להשתקע ולמצוא את עצמם במדינות רבות בעולם. מקרבם היו גם כאלה ללא השכלה, כסף או רקע כלשהו. רק עלו על מטוס וקבעו עובדות בשטח. זה נכון שזה מצריך מאמץ רב. וזה נכון שלא בטוח שתצליחו, אבל אני מעריך שרוב הסיכויים שכן. אבל אתם חייבים להתחיל היום.

ואם מישהו לא מאמין שזה אפשרי, אני חייב להגיד שאני לא מכיר אפילו בן אדם אחד שסיפר לי לאורך עשרות השנים האחרונות שהוא רוצה לעזוב לארה"ב, לקנדה או לאירופה, והוא חזר לישראל בגלל שסורב לשהות באותה מדינה או במדינה אחרת. לא מכיר מקרים כאלה. אני כן שומע על אנשים שהפרו ויזה או תנאי שהיה ונזרקו מהמדינה הזרה אבל אני לא מכיר אנשים שבאמת ניסו – ולאורך זמן – להגר למדינה זרה כלשהי ולא מצאו שום מקום אחד שיסכים לקבל אותם. אז די עם התירוצים.

ככל שתידחו את הקץ, רק תקטינו את הסיכויים שלכם. מדינות רבות פותחות או סוגרות את שעריהן בהתאם לנפח הנכנסים. כשיתחיל גל הגירה משמעותי מישראל (והוא יתחיל, שלא יהיה לכם ספק), מדינות רבות מיד יסגרו את הדלת. ככל שתחכו – אתם תישארו בחוץ.

ביאסת

מצטער. אין חדשות טובות בפי. המציאות הישראלית ברורה. רק צריך לפקוח את העיניים ולא להתכחש לה. כל התנגדות לעניין תהיה חסרת כל ערך. אין שום פיתרון אחר.