פעם, כשעוד גרתי בישראל, נסעתי לראיונות לדוקטורט באוניברסיטאות בארה"ב. אחת מהן היתה אוניברסיטת ברנדייס במסצ'וסטס. היה באמת ביקור מדהים שם, פגשתי פרופסורים ודוקטורנטים שחוקרים בתחום שלי, עשו לי סיבוב היכרות ואפילו הייתי בהרצאה אחת בשביל התרשמות.
אבל כשהגעתי למלון, כתבתי בפייסבוק שאין מצב שאני אלך לשם כי זו אוניברסיטה יהודית וזה כמו ישראל הקטנה. מה זה אומר אוניברסיטה יהודית וישראל הקטנה? יש להם חופשות ביום כיפור, פסח וכו'. הם גם חוגגים את יום העצמאות הישראלי. יש שם גם הרבה יהודים וישראלים, שמרגישים כמו בבית.
לא היתה שם הפרדה בין גברים ונשים, או חיוב בשיעורי דת כמו שאנחנו מכירים מאוניברסיטת בר-אילן, למשל. פשוט מסורת ותרבות יהודית.
לפעמים זה לא נתפס אצל ישראלים חילונים. בוודאי שכך זה לא נתפס אצלי, כמישהי שעם השנים פיתחה שנאה יותר ויותר לדת היהודית (היתה לי יותר בעיה עם שליחיו של אלוהים על אדמת ישראל, למען האמת). אם אומרים אוניברסיטה יהודית, חזקה עלינו שאנחנו מדברים על סגנון בר-אילן או ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, לא?
אז זהו, שכנראה זה לא ככה.
כשהתחלתי לעבוד במקום בו אני עובדת (כולכם זוכרים את התלונות שלי על האפס שהחלפתי), חשבתי לעצמי שהנה, זו עוד אוניברסיטה כמו ברנדייס, מנקודת מבט של ישראלית.
מאז חלף הזמן, ולמדתי שזה לא בדיוק ככה. טורו התגלה כקולג' שאמנם נותן חופשות בחגים היהודיים (אני בחופש מהעבודה ביום שני הקרוב, לדוגמה), אבל תכל'ס יהודים וישראלים הם ממש במיעוט שם. כשאני הגעתי הייתי הישראלית השניה בצוות, חוץ מהרקטורית. יש שם סטודנטים מלבנון וערב הסעודית באותה מידה שיש מישראל (כלומר, ממש לא הרבה, לצערי).
היום קצת השתנה המצב (אני מדברת כאילו עברו שנים, אבל לא יאומן שעברו רק 9 חודשים מאז שהתחלתי לעבוד שם!), ויש עוד עובדת ישראלית אחת במדור מנהל סטודנטים ועוד אחת תצטרף אליי למשרד בשבוע הבא (ובעתיד הקרוב תחליף אותי כשאעבור לתפקיד אחר).
בגזרת הסטודנטים, לסמסטר הנוכחי נרשמו חמישה סטודנטים ישראלים בעקבות פעולות שאני עשיתי בחודשים האחרונים. אני די גאה בזה, זה לא מובן מאליו.
תפסתי את עצמי חושבת "איזה מגניב זה שיבואו עוד ישראלים לכאן". אני! איזה הזוי! אני אשכרה רוצה שיבואו ישראלים, כי
- הרי תמיד תמכתי בישראלים שרצו לעזוב את ישראל (להוכחה 5 השנים שניהלתי את האתר הזה)
- אחרי הכל, זה דווקא נחמד שיש לי עם מי לדבר עברית בברלין חוץ מחברה וחצי
- אין לי ילדים (חוץ מבעלי, אבל משומה לא מחשיבים אותו לצרכי מס…) והסטודנטים הישראלים הפכו לאלו שצריך לדאוג להם, וזה די סבבה, למרות שאני לא מפחיתה מתשומת הלב לסטודנטים אחרים…
- זה מקל כשאני לא צריכה להסביר את המנטליות הישראלית בכל פעם, לכל אחד
מאז שהגעתי לברלין הייתי מעורבת בפעילויות לישראלים. היו שנים שיותר, היו שנים שפחות. החודשים האחרונים הגבירו את המעורבות שלי במובן של קשר עם סטודנטים נוכחיים ועתידיים, ואפילו בוגרים. עכשיו פתאום הפעילויות שלי הפכו לפעילויות הסברה על הקולג' ואני ממש נהנית מזה. פתאום זה לא כזה נורא להיות ישראלית בברלין 🙂
אז הנה כמה מילים על טורו קולג' ברלין.
זה קולג' פרטי (כלומר הלימודים לא בחינם), שבניגוד לאוניברסיטאות הציבוריות (שם הלימודים הם כמעט בחינם) הלימודים הם באנגלית, ולא בגרמנית. התואר מוכר גם כאמריקאי וגם כגרמני, תנאי הקבלה מאוד נוחים, לא צריך פסיכומטרי ויש חופשות בחגים היהודיים והגרמניים.
שכר הלימוד תלוי בנקודות זכות (ככה שמשלמים לפי כמות הקורסים שלוקחים), אבל הסמסטר הראשון הוא סכום קבוע מראש, כשאם אתם נרשמים בהרשמה המוקדמת אתם יכולים לקבל הנחה (הסמסטר הבא מתחיל בפברואר וההרשמה המוקדמת אליו מסתיימת בדצמבר). יש מלאן מלגות, גם "רגילות של כולם", גם כאלו שמיוחדות לישראלים וגם כאלו שמיועדות לחברי הקהילה היהודית (אם אתם מחליטים לעבור לברלין ולהיות חברים בקהילה, זה לא חובה).
זה קולג' קטן יחסית (פרטי זה לא אומר סדר גודל של הבינתחומי) ויש יחס אישי לכל סטודנט. כשאני למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, הייתי אחת מ-500 ורק אם בלטתי בשיעור ידעו את שמי. בטורו ברלין הפרופסורים יודעים את השמות של הסטודנטים וגם שמים לב אם חסרים. באמצע אוקטובר חוזרים, כנראה, ללמוד בקמפוס (משולב עם אונליין), ואז גם ניתן יהיה לקבל ויזת סטודנט הרבה יותר בקלות, גם אם אתם ממדינה אדומה.
הבנין של הקולג' הוא בנין היסטורי לשימור, והיה לפני המלחמה בית של אדריכל יהודי, שבאין יורשים חוקיים, עיריית ברלין מצאה לנכון להשכיר אותו לקולג' בעל אופי יהודי. יש לנו אפילו רקונים בעץ חלול בחצר שמובילה לאגם שליד הקולג' (וזו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שראיתי רקון במציאות).
אה, ויש לנו גם אפשרות למצוא לכם חדר/דירה בתנאים נוחים (פרויקט שאני התחלתי ומנהלת, אגב).
אז הנה כמה לינקים לתכניות (בשבילכם, אבל אתם מוזמנים לחלוק גם עם חברים…) ואם יש לכם שאלות נוספות אז תכתבו אליי (אפשר גם בעברית) ל office@touroberlin.de (יום כיפור וזה, אז אני חוזרת למשרד רק בשלישי 🙂 )
וכמובן, שתהיו בריאים. מאחלת לכם שיום אחד תיגמר החלמאות אצלכם, אבל גם אם לא, בואו לברלין – כאן קר יותר ויש אותי לעזור לכם 😉
היי !
איך אפשר ליצור איתך קשר בנוגע לסיוע במציאת דירה להשכרה בברלין ?
היצירת קשר באתר לא עובדת …
תודה מראש !
אחינעם
הי אחינעם, אני מסייעת בחיפוש דירה רק לסטודנטים שלנו… אם את מעוניינת ללמוד אצלנו, את מוזמנת לפנות למייל שמצוין כאן בכתבה למעלה.
לסיוע בחיפוש דירה בברלין עבור אנשים שהם לא סטודנטים בטורו, אני ממליצה לפנות ליוליה זהבי: https://www.facebook.com/juliacaresberlin
או לאייל אדלמן: https://www.facebook.com/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C-104324748113019
בהצלחה!
לא היית מנחש שתעבדי באוניברסטיה יהודית, אבל לפי מה שאת מתארת זה באמת חביב ואני מבין. גם אני ישראלי, ויש עוד רבים וטובים אחרים, בעיקר אלו שירדו מהארץ 🙂
אז כל הכבוד, במובן מסויים את ממשיכה בפעילות המסורה לעודד ישראלים להגר לחו"ל וממשיכה את העבודה הנהדרת שעשית חמש שנים באתר הזה.
מעניין אם יש לכם סטודנטים גם ממזרח אסיה?
יש, אבל לא הרבה
יואו איך התגעגעתי אלייך ברלינאית! כיף שחזרת לכתוב!
ראיתי פרסומת לקולג' שלכם בפייסבוק חח. בהצלחה!
יא כפרעלייך!!
ברוך שובך ברלינאית יקרה!! כל כך היו חסרים לי המאמרים שלך. מה שלומך חוצמזה? איך ברלין בימים אלה?
הולנדי!! איזה חיוך אתה מעלה כאן בקור של 8 מעלות!! אנחנו בסדר, החמירו קצת את ההגבלות, אבל בסה"כ טוב, אין תלונות 🙂 נראה לי שאשב בסופש לכתוב על הקורונה כאן…
חחח, הלוואי והייתי הולנדי… אם גרמתי לך לחייך, זה טוב. עכשיו כשיש סגר קורונה בארצנו "הדמוקרטית והנאורה", יש הרבה זמן לעשות דברים כמו למשל ללמוד שפות חדשות. אני למשל לומד גרמנית, דנית ונורבגית דרך אתר דואלינגו, שאגב אני ממש ממליץ עליו.
יואו עוד מישהו שאוהב שפות גרמניות! לצערי אין לי זמן ללמוד כרגע, התחלתי פעם ללמוד דנית והולנדית אבל הפסקתי, כרגע ישלי רק קורסים בגרמנית באוניברסיטה אז אני לומדת גרמנית
אכן שפות מרתקות, אבל נורא קשות.. ניסיתי בנוסף גם ללמוד הולנדית ופינית דרך אותו אתר. לימוד שפה זה דבר שמחייב התמדה והקדשת זמן שלמרבה הצער לא תמיד יש. מה גם שלי אישית מאוד קשה ללמוד שפות חדשות. יש גיל מסוים שכבר קשה לבן אדם ממוצע לקלוט שפות.
איזה כיף לשמוע ממך! מקווה שנוכל מדי פעם לשמוע ממך עדכונים כאלה ואחרים. נגיד איך הקורונה השפיעה על שגרת החיים בעיר, או על שדה התעופה החדש שסוף סוף ייפתח בחודש הבא (נחזיק אצבעות).
לנושא, אולי אני יוצא קצת חצוף כי זאת העבודה שלך, אבל בתור מישהו שרוצה להתחיל ללמוד בגרמניה בקרוב אני חייב לומר שאני לא ממש מצליח להבין למה לבחור ללמוד באוניברסיטה פרטית יקרה שאף אחד לא מכיר, כשאפשר ללמוד בחינם (או ממש בזול, תלוי איפה בגרמניה) באוניברסיטאות ציבוריות מעולות, מוכרות ונחשבות שמדורגות גבוה. אבל זה רק אני…
את חד משמעית הכותבת האהובה עליי כאן ומאוד התגעגעתי 🙂
איזה כיף לשמוע, ערן! לכל אחד ואחת הסיבות שלהם לבחור באוניברסיטה פרטית במקום בציבורית. אלו שפירטתי למעלה הן באמת הסיבות העיקריות. מכל אלו, אני מאמינה שהלימודים באנגלית הם האלמנט המושך ביותר לאנשים, בגלל שבציבוריות אתה חייב גרמנית ולמלא אנשים אין כוח לשבת שנה-שנתיים וללמוד גרמנית ברמה מספיק טובה ללימודים.
שקלתי לכתוב על הקורונה, אבל תהיתי אם זה יעצבן את האנשים שקוראים מישראל. בכל מקרה, בדיוק אתמול הודיעו על תקנות חדשות שיהיו תקפות מיום שבת, אז אולי אכתוב בשבוע הבא על זה 🙂
גם אני התגעגעתי! לפעמים אני כל כך עמוסה בעבודה שאני שוכחת מהחיים עצמם 😉
היי שמח לקרוא עדכון ממך! אני ניסיתי להתכחש לעבר הישראלי שלי, מה שגרם לי לסוג של משבר זהות. בשנה האחרונה למדתי לחיות בבאלנס מסויים וכן לפעמים אני גם גאה במוצא שלי. לעיתים תכופות יותר אני מביוש ומנסה להתחמק מהשאלה "אז מאיפה אתה באמת מגיע?"
המשך סופ"ש נעים!
תודה!