Sign In

Remember Me

ישראלים לא מבינים באמת מהו חופש

ישראלים לא מבינים באמת מהו חופש

יש תופעה אחת בישראל שדרכה אפשר להסביר כמעט את כל הבעיה כולה: ישראלים לא באמת מבינים את מושג ה'חופש'.

ישראלים נמצאים תחת הרושם שחופש משמעו 'עצמאות'. קרי: ממשל חזק, צבא חזק ועם חזק. עצמאות מבחינתם היא הביטוי לחופש, אחרי אלפי שנות גלות.

מבחינת הציבור הישראלי העצמאות מאפשרת לעם היהודי את היכולת לממש את חייו ואת החזון הלאומי, הדתי או כל חזון אחר – ולכן היא מגשימה את מושג החירות.

ובכן, זה אותו הדבר בדיוק – רק הפוך. עצמאות היא פחות או יותר ההיפך מחירות. והסיבה לטעות נעוצה בכך שישראלים לא מבינים באמת את מושג ה'חופש'.

למה – בהגדרה – המדינה כופה?

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב החברה האנושית – והיא דווקא בולטת יותר בחוגי שמאל 'ליברליים' למרבה ההפתעה – היא המחשבה לפיה למדינה יש תפקיד חשוב מאוד.

רוב האנשים רואים במדינה מעין מושיע לצרות שלהם. הם בטוחים שכל מה שטוב זה בזכות המדינה, וכל מה שרע זה בגלל היעדר התערבות של המדינה.

במילים אחרות – אנשים חושבים שהדרך שלהם להגשים את עצמם תלויה מאוד במדינה. ולכן, לדעתם, המדינה ומוסדותיה מחוללים את החופש שלהם.

אבל זו שגיאה קשה. 

המדינה היא, בגדול, ישות כופה, שחוסמת את החופש של הפרטים. בהגדרה, המדינה היא כפיה ששוללת מאנשים את החירות שלהם.

הרעיון המקורי של מדינה היה מאוזן. הרצון היה שהעם, האזרחים, יקנו למדינה כוח כופה, אבל רק למטרות מאוד ספציפיות. ההגיון היה שיותר יעיל וחכם שבמקום שכל אחד יגן על עצמו ועל קניינו בכוחות עצמו מפני זרים, אפשר יהיה להתאגד כקבוצה ולייסד צבא שיעשה את ההגנה עבור כולם. במילים אחרות: למדינה הוענק כוח, אבל הכוח היה מוגבל. מידתי.

המדרון החלקלק של הכוח

הבעיה היא, שעם הזמן, חלה שחיקה הולכת וגוברת בתפקיד האמיתי של המדינה. במקום שכוחה יהיה מוגבל ומאוזן לצרכים מאוד ספציפיים, הכוח של המדינה הלך והתעצם.

יש לכך שתי סיבות מרכזיות:

האחת, המדינה עצמה, המוסדות, הארגונים, חתרו לעוד ועוד כוח. זה טבעי. כל אחד, ללא יוצא מהכלל, מעוניין ביותר כוח מאשר בפחות כוח. זה ברור מאליו.

השניה, גם האזרחים עצמם, בטיפשותם, דרשו עוד ועוד כוח למדינה. ולמה? משום שהם רצו מזור לבעיות שלהם. האזרח הפשוט לא מבין את מושג החירות והחופש. ולכן הוא טועה לחשוב שהדרך לפתור את הבעיות שלו היא באמצעות הגדלת הכוח למדינה.

כך נוצר מדרון חלקלק. ככל שיש למדינה יותר כוח, כך קל למדינה לצבור עוד כוח ובמקביל הציבור דורש עוד כוח שיגיע לידיה. התוצאה הבלתי נמנעת היא, שהמדינה הופכת יותר ויותר ריכוזית וחזקה. הפרט הופך יותר ויותר חלש. והחופש? הולך ונשחק.

הציבור צריך לדרוש פחות כוח

אם הציבור היה פוקח את עיניו, הוא היה מבין שהדרך לפתור את הבעיות שלו, היא בדיוק ההיפך מהדרך שאליה הוא חותר. הדרך לעשות זאת היא באמצעות הפחתת הכוח של המדינה. הקטנה משמעותית של סמכויות השלטון. לקיחת הכוח חזרה לאזרח.

דוגמאות:

– במקום לדרוש זכויות שוות בנישואי קהילת הלהט"ב – יש לדרוש העדר מעורבות מוחלטת של המדינה בנישואי הפרט.

– במקום לדרוש חלוקת תקציבים מאוזנת דמוגרפית בין הציבורים השונים – יש לדרוש הפחתה משמעותית של תקציב המדינה למינימום ההכרחי – כלומר הפחתה משמעותית שתחול על כל קבוצות האוכלוסיה.

– במקום לדרוש חינוך לערכים ליברליים ולא דתיים – יש לדרוש העדר מעורבות של המדינה בחינוך.

– במקום לדרוש גיוס שווה לכולם – יש לדרוש ביטול חובת הגיוס ומעבר לצבא מקצועי.

וכך הלאה. כמעט בכל דרישה ציבורית שעולה, הדרך להשיג את המטרה של הדורש היא בדיוק ההיפך מהדרישה שלו. פשוט לדרוש פחות כוח למדינה ויותר כוח חזרה לפרט.

אבל הציבור בישראל רחוק שנות אור מלהבין את זה. הישראלים לא באמת מבינים מהו 'חופש'.

אני יזם הייטק, נוסע מתמיד שטס מסביב לעולם, בעל בלוג "המתמידים" בו אני משתף תובנות מנסיעותיי. כיום אני חי בישראל, אבל נערך לעזיבה. אני איש מרכז-שמאל, קפיטליסט, שמאמין בחירות מוחלטת ובהתערבות מינימלית (אך לא אפסית) של המדינה בחיי הפרט. כבר שנים שאני מרגיש זר בישראל, ומחכה ומצפה כבר ליום שיבשילו התנאים לעזיבתי.

Subscribe
Notify of

14 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Member
4 months ago

ברוב המדינות המערביות בעולם יש כפיה דומה (למעט כפיה צבאית). בניו זילנד יש כפיה מאסיבית של אידיאולוגיה LGBTQ. בקורונה היתה כפיית חיסונים וסגרים. יש מדיניות מכוונת להפוך את המדינה ליקרה כולל דיור מזון ודלק. הכל יד מכוונת שמקשה על חיי האזרחים. אז איפה באמת יש חופש? באף מדינה אין חופש!
חופש נמצא במוח ובסגנון חיים של האדם. כאשר הוא לוקח תפקיד מתבונן ולא משתתף פעיל במשחק. זה החופש האמיתי.

Admin
5 months ago

מאמר גאוני שמסביר באופן יפיפה את הבעיה המרכזית של אנשים רבים, לא רק בישראל, אלא גם באפריקה ובמזרח התיכון. אהבתי במיוחד את הפתיחה: ישראלים נמצאים תחת הרושם שחופש משמעו 'עצמאות'. קרי: ממשל חזק, צבא חזק ועם חזק. עצמאות מבחינתם היא הביטוי לחופש, אחרי אלפי שנות גלות.מבחינת הציבור הישראלי העצמאות מאפשרת לעם היהודי את היכולת לממש את חייו ואת החזון הלאומי, הדתי או כל חזון אחר – ולכן היא מגשימה את מושג החירות.ובכן, זה אותו הדבר בדיוק – רק הפוך. עצמאות היא פחות או יותר ההיפך מחירות. והסיבה לטעות נעוצה בכך שישראלים לא מבינים באמת את מושג ה'חופש'. בהמשך אני רוצה להוסיף… Read more »

Last edited 5 months ago by הישראלי הנודד
עיט עם עלה של זית
Guest
5 months ago

הבעיה היא שלא רק בישראל זה ככה אלא בכל העולם ובגלל זה עכשיו כל העולם מדרדר. אנשים ממש אוהבים את הnanny state ומסרבים להבין שבגלל זה נגזלות מהם חירויות. הם מסרבים להכיר בפרדוקסליות של דרישותיהם – יותר התערבות של המדינה ויותר חופש, הם לא מבינים שזה לא אפשרי וככל שהמדינה מתערבת יותר היא פוגעת יותר בחירויותיהם. הסיבה לדעתי היא שאנשים רוצים להימנע מלקחת אחריות, ממש מפחדים מלקחת אחריות ולכן מבקשים מהמדינה לעשות זאת במקומם ואז גם נדפקים וגם דופקים את כולם.

Reply to  עיט עם עלה של זית
5 months ago

גם אני רואה את הדברים בצורה שכתבת. בעיניי התמיכה הציבורית במגבלות והאיסורים שהממשלות האיוולות כפו על אזרחיהם בתקופת הקורונה, היא הוכחה שהאדם המצוי מחפש סמכות, אבא ואמא שיגידו לו מה לעשות, כי הוא פוחד לקבל אחריות.

אלמוני
Guest
5 months ago

נתן זהבי הוא הבנאדם הכי צדיק בישראל !
https://www.youtube.com/watch?v=mg_E4-FAh3w&ab_channel=IdanNagar

משה מ
Guest
6 months ago

אוקי, אז אני מבין שאדוני ליברטריאן.
לנושא עצמו, אני חושב שזה תלוי באוכלוסיה.
דברים נחמדים כמו סוציאל דמוקרטיה, "צבא העם" וכו יכולים לעבוד כשהאוכלוסיה היא יחסית הומוגנית כמו בחלקים מסקנדינביה לדוגמא.
במקום כמו ישראל שיש בו מספר שבטים שונים מאוד באמת שהפתרון שלך עדיף בהרבה.
הצרה היא שאתה רק מתחיל לדבר עם אנשים מהצד הליברלי על הפחתת מדינת הרווחה ומעורבות המדינה והם מתחרפנים, אני חושב ששורש הבעיה היא שהציבור החילוני עדיין חושב ש"הוא זה המדינה והמדינה זה הוא" ולא מבין שהוא סתם עוד מיעוט שצריך לדאוג לחופש שלו ולזכויותיו.

טועה אתה
Guest
Reply to  הנוסע המתמיד
6 months ago

בשפה המקצועית, תמיכה בצבא ואכיפת חוק ותו לא נקרא ליברטריאניות

תמיר
Guest
6 months ago

אני חושב שאחת הסיבות לכך שכח רב שמרוכז בידי מנגנון המדינה היא המורכבות ההולכת וגדלה של חברות אנושיות והטכנולוגיה שבהן נעשה שימוש. בכל זאת, אני מסכים עם רוב הדברים, אבל אני סבור שחינוך חייב חד משמעית להיות בידי המדינה: אחרת, נקבל שוב מעמדות וכפועל יוצא אנאלפביתים ומכאן נזק כלכלי וחברתי. ככלות הכל, זה מה שהימין האמריקאי ההזוי רוצה, וזה סימן לכך שזה רעיון גרוע במיוחד….

תמיר
Guest
Reply to  הנוסע המתמיד
6 months ago

הבנתי אותך (הערה כללית למי שלא מסכים: אשמח לשמוע טיעונים ענייניים במקום thumbs down……)
אין כסף לחינוך יסודי = אין בית ספר = נבערות = חזרה בתשובה (?) = דור של בורים ועמי ארצות = ישראל על סטרואידים…….

משה מ
Guest
Reply to  תמיר
6 months ago

שיטת השוברים לא אומרת שהמדינה לא נותנת כסף לחינוך, בדיוק להיפך.
כל אדם מקבל שובר ששווה כסף ושולח את ילדיו לבית ספר לפי בחירתו.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A

SID
Guest
Reply to  תמיר
6 months ago

"אנאלפבתים" זה בדיוק מה שאתה מקבל עכשיו, כאשר החינוך הוא בידי המדינה. אנשים בוגרים שסיימו בית ספר ועשו בגרות לא מסוגלים לחבר משפט קוהרנטי וחושבים שהולנד זה בניו יורק (אני לא ממציא את זה, יש אנשים כאלה).
חינוך זה הדבר הראשון שצריך לצאת מידי המדינה, אחרת אתה תקבל זומבים חסרי יכולת חשיבה עצמית שניתנים לשליטה בקלות. וזאת בדיוק הסיבה שאף מדינה לא תרצה לוותר על הכוח הזה.