נושא היחסים הרומנטיים זה נושא אחד החשובים (אם לא הכי חשוב) שיש בחיינו! האם למצוא אהבה בחו"ל או להגיע כבר נשואים?
במאמר הבא, אדבר על יחסים מנקודת מבט גברית, אך הוא כמובן רלוונטי לשני המינים!
הרבה מאיתנו חוששים להגר לבד לחוץ לארץ. הרבה חושבים האם להתחתן קודם ואז לטוס עם המשפחה? או לטוס לבד יהיה יותר קל ואולי מקסימום למצוא בחוץ לארץ בת זוג?
במקרה שלי מלחתחילה היתה לי בת זוג שביחד איתנו רצינו תיכננו לבצע הגירה לניו זילנד! את הסיפור הבא (שהוא אמיתי לחלוטין רק את השמות אטשטש) שבו אני אתאר את התהליך של האם הצלחנו להגר ביחד? או שההגירה התבצעה לחוד? את כל זה תגלו בהמשך.
התחלתי לאהוב ילדות עוד מגיל 3 ששיחקתי ברופא ומטופל עם ידידה עוד שחייתי באוקראינה. כמובן בגיל 3 המשחק היה רק נטו משחק! חח, ועד היום אני זוכר שהילדה, טניה, אהבתי את איך שהיא בדקה אותי. בצורה שהיא דאגה שאני בריא ומרגיש טוב! ומה קרה? פחדתי להגיד לה שהיא ילדה נהדרת, לא חשפתי רגשות. בהמשך שההיתי בן 6, כבר בכיתה א' בישראל, נשבתי בקסמייה של ילדה בכיתה שלי. מבחינתי היתה היתה האדם המושלם בתבל, והמצאותה בכיתה, נתנה לי כוח ומוטיבציה ללכת לגן חיות שנקרא בית ספר יסודי ישראלי. שם האלימות תפסה דימננטיות רבה יותר משיעורי הבעה עברית!
למצוא אהבה בחו'ל
אך עברו 6 שנים, בית הספר היסודי נגמר, אלפי הזדמניות להגיד לה מה אני מרגיש התפספסו, והסיפור הפך להיסטוריה. אך הפואינטה היא, שיחסים עם נשים נתנו לי דלק למדורה שנקראת חיים. נתנו לי עיניין, נתנו לי מוטביציה לצמוח ולהפתח בחיים. תמיד האמנתי וראיתי שמאחורי כל גבר מצליחה עומדת אישה מצליחה.
עם השנים השקעתי הרבה בעצמי, בגלל שלא גדלתי בסביבה הכי תומכת בבית, אפשר להגיד טראומטית להפליא, בטחון עצמי ולהיות נער מושך לא ההיתי. הצלחה בחורות שההיתי נער היתה רק בחלומות, רק שייכת לגברים אחרים בבית ספר, לא לי. אך יחד עם זאת מוטיבציה להשתנות היתה גבוהה, ואני בהחלט השתנתי לטובה. את הקעקוע של העכביש שקיעקעתי על היד שמאל שלי היה הסמל של השינוי שחל בי. ולהיות אהוב על בחורות, להעריך את עצמי ולהיות מושך כבר נהפך לחלק ממני.
בגלל הסיפור של הסביבה הלא תומכת בבית, זה נתן לי פוש נוסף להגירה, בנוסף לכל שאר המדדים שכולנו רוצים לברוח מישראל למדינה יותר מתאימה לנו. את ניו זילנד בחרתי הרבה בגלל הסיבות היותר הגיונית אז (ב2008 קיבלתי החלטה, 2014 ניסיון ראשון, 2016 ואילך הצלחה, ניתן לראות בפוסטים הקודמים בבלוג שלי).
בניסיון הראשון שלי של ההגירה, טסתי לניו זילנד ב2013 על ויזת טיול עבודה. בזמנו היו רק 200 מקומות לישראלים לקבל את הויזה הזאת. היא היתה נחטפת תוך 15 דקות! (בהשוואה להיום שכחודש ימים היא היתה פתוחה). אני ישבתי כמו מטורף וספרתי את הדקות לפני שההרשמה לויזה תפתח, קראתי לבת הזוג (סיגי- שם בדוי) גם להכין מסמכים ולהגיש תוך כדי איתי. ונחשו מה? היא אמרה שהיא רוצה לישון ושהיא תגיש מחר (היה 11 בלילה). לא התווכחתי איתה (מרוקאית אחרי הכל), הגשתי לויזה והלכתי לישון. כאשר היא באה להגיש בבוקר, הויזה כבר נסגרה וההינו צריכים לטוס כאשר לי יש אופציה לעבוד ולה אין! זה היה קושי ראשוני בתחילת הדרך שלנו לניו זילנד כזוג.
מציאת אהבה בחו"ל
בנוסף גם פחדתי לטוס לניו זילנד לבד! לא ידעתי איך אסתדר, מה אעשה, איך אמצע מגורים? איך ארוויח כסף שמה? איך אמצע רכב? האם בטוח? הבת זוג היתה דואגת להרבה דברים ביחסים שלנו – לאוכל, סידורים, היתה גם עובדת ואני ההיתי סטודנט לעבודה סוציאלית וגם עבדתי. הרגשתי ביטחון אם אסע איתה. ידעתי שהיחסים שלנו לא היו מושלמים, אך האמנתי כאשר יש מטרה משוטפת אנחנו נתגבר יחד כזוג! והאם כך קרה? המשיכו לקרוא.
בסיום הלימודים היו לנו כמספר חודשים לקרוע את הטוחס ולהרוויח כמה שיותר כסף לפני הטיסה! אני עבדתי במלונות ים המלח והיא עבדה במשאבי אנוש. בהחלט הצלחנו לחסוך לטיסה ועוד כ12 אלף דולר ניו זילנדי (רק אני) לטיסה עצמה. היא לא הצליחה לחסוך הרבה בגלל שהיו לה חובות, והתנהלותה הכלכלית היתה לא אידיאלית. כל מה שהיא היתה מרוויחה היתה משלמת את הלוואות ואת ההוצאות השוטפות ולא היתה חוסכת שום דבר. לאותה עת, כבר ההינו שנתיים ביחד, וגם גרנו ביחד, ואת ההוצאות השוטפות חילקנו חצי חצי ולא היו לנו חשבון משותף. מה היתה ההתנהלות הכלכלית שלנו בזוגיות אולי אפרט בהמשך -)
מציאת אהבה בחו"ל
וכך טסנו לניו זילנד לראשונה. הלכנו לישון בהוסטל באוקלנד בשכונת PARNEL היוקרתית. 28 שעות טיסה עייפו אותנו ממש וחוץ מלישון בימים הראשונים לא עשינו הרבה! ואז התחלנו לטייל באוקלנד.. ולהתחיל להבין מה אנחנו רוצים. בתכלס הגעתי לניו זילנד למטרת טיול והיכרות עם המקום, פתאום תוכניות ההגירה נשכחו, ורק להיתמע בהרגשה הזאת שאני נמצא במדינה אחרת, דוברת אנגלית קיבלו עדיפות!
מה עשינו בחודש הראשון שלנו באוקלנד? כל זה בפוסט הבא!