היסטוריה של בלגיה לטיפשים

באמת חשבתם שזאת עומדת להיות כתבה על ההיסטוריה של בלגיה ? תודו, תודו שחשבתם לעצמכם מה ההיסטוריה של בלגיה קשורה להגירה. באמת יש ספר כזה בשם "היסטוריה של בלגיה לטיפשים" [L'histoire de Belgique pour les nuls] ולא, לא באתי לעשות לכם היום יומן קריאה על הספר הזה וגם לא לדבר על בלגים, למרות שאני מתה על ההומור שלהם, עדיין בחרתי את צרפת [מכמה סיבות].

ועכשיו נהיה רציניים. היום באתי לספר לכם כמה טיפים איך להסתדר במדינה חדשה, ומה לעשות ולא לעשות מלדמיין באוטובוס בתל אביב את עתידך מגרמניה עד באמת לרגע שאתם באמת עולים למטוס לגרמניה, טיסת הלוך בלבד.

אז כן, חלום ההגירה מתחיל כתינוק בעריסה במוחנו לרוב כשאנחנו נערים בגיל הטיפשעשרה, רגע לפני הצו ראשון שיקבע אם נהפוך לצעצועים של הממשלה או ששפר עלינו המזל ואנחנו זכאיים לפטור. וכבר ברגע הזה, הרבה אנשים, כמוני, שלא מרגישים שייכים, מקללים את היום הזה בליבם וחושבים בייאוש, "מה עשיתי רע שקוללתי ונולדתי דווקא כאן ולא בדנמרק". חלקנו נוטשים אותו עם השנים מכל מיני סיבות, בין אם זה מהפחד מהלא נודע, בין אם מחוסר הרצון לעזוב את המשפחה והחברים או סתם הדעה השתנתה. מה שיהיה, כמו במיונים לחייל האוויר, לא כולם מתקבלים. והגירה זה לא משחק ילדים, הגירה זה לא לכל אחד. זה קשה, זה מייאש, זה מדכא, זה מרגיז, זה מתסכל אבל … בסופו של דבר, אחרי כל החרא שאוכלים, לפתע, זה היה שווה את זה. אז כן, צריך להיות גבר, גם אם את אישה, תהיי גבר, ותעשו את הצעד הגורלי !

תתעלמו מההומור ההזוי שלי. איך בכלל זה הגיע למצב שאני רושמת את הפוסט הזה מהחדר שלי איי שם בעיירה קטנה באיל דה פראנס ? הכל בזכות תושייה, תעוזה וכוח רצון. לא לוותר למרות הקשיים, לא להקשיב לאף אחד שמנסה לחנך אתכם ולהוריד אתכם מזה, ולהוכיח לעולם וגם לעצמכם, שאתם יודעים מה אתם רוצים וששום דבר לא יעצור בכם, גם לא הצבא הפרוסי. אני כבר כמעט 4 חודשים בצרפת ולמרות שדברים מתחילים להשתפר, אני עדיין מוצאת את עצמי במשברים, עדיין מרגישה לא קשורה ולפעמים גם חוטפת התקפי חרדה. לא הכל ורוד בסיפור ההגירה. ואין גיל לפחד, להסתגלות למקום חדש. זה נורמאלי, כל אחד עובר את זה. גם המשפחה שלכם כשהיא עלתה לארץ הרגישה לא שייכת, לא קשורה, רצתה לחזור הביתה ; ותראו אותם היום … מה שאומר שאין דבר שעומד בפני הרצון והסבלנות.

החיים יפים כשאתה בן 8, ונולדת בחו"ל

אז מה לעשות כדי לקדם את חלום ההגירה?

1. לדעת מה אתם רוצים מעצמכם. וזה בין הייתר כולל לאיזה מדינה אתם רוצים להגר. יש יותר מ-100 מדינות בעולם ואני בטוחה שאתם לא מתלהבים להגר לבוסניה או לפקיסטן … לא ! רוב הסיכויים שתעדיפו את מערב אירופה, את קנדה או את אוסטרליה … וכן, כדאי כבר לדעת לאן אתם רוצים להגר, וכשאתם חושבים שמצאתם את יעד החלומות שלכם, לחקור עליו, כאילו אתם בשב"כ ואפילו לדעת את הפרטים הכי לא חשובים שיש, כמו למשל מי היה הנשיא לפני 40 שנה. מי יודע, אולי זה יעזור לכם יום אחד.
אם אתם שומרים כשרות וחשובה לכם היהדות, תבדקו אם יש באיזור קהילה יהודית או בית חב"ד, כנ"ל לגבי חנויות כשרות. אם אתם סובלים ממחלה שדורשת טיפול תרופתי קבוע, תמצאו את התרופות המקבילות לתרופות במדינת היעד ותבקשו מרופא המשפחה שלכם מכתב [באנגלית] עם ההיסטוריה הרפואית שלכם והתרופות שאתם נוטלים. תעשו שיעורי בית, אפילו תכתבו מיני ספרון בוורד עם כל הדברים שיכולים לעזור לכם, ממוסדות לימוד ושמות של סופרים מקומיים ומידע על תחבורה ציבורית עד רשימת מסמכים שצריך לתרגם ואפילו מה לארוז. זה מה שאני עשיתי, וזה עזר לי מאוד.
תלמדו את השפה המקומית, אם היא לא אנגלית. האינטרנט מפוצץ היום באפליקציות חינמות [שהמומלצת מביניהם היא Duolingo] ; גילוי נאות : את הבסיס שלי בצרפתית למדתי בדולינגו, לפני 5 שנים פחות או יותר. אחר כך תשקיעו כסף בקורסים טובים [מומלץ קורסים מטעם השגרירות, כמו המכון הצרפתי, מכון גתה, המכון האיטלקי וכד'].
תעשו מילון כיס קטן עם מילים שימושיות שיכולות לעזור לכם מאוד בהמשך, בכל תחומי החיים. שמות של מקצועות, אוצר מילים ביוקרטי, ביטויים מקומיים … הידעתכם שrealitní makléř זה סוכן נדל"ן בצ'כית ?
2. תמצאו עבודה מזדמנת. אם אתם עדיין בחטיבה או בתיכון ויש לכם קצת זמן פנוי, נצלו את זה כדי לעבוד. בין אם זה במקדונלס או כבייביסיטר של השכנים, תוכלו להרוויח לאט לאט כסף כדי להתקרב עוד יותר למטרה. אתם תצרכו הרבה מאוד כסף להתחלה, וההוצאות שלכם הולכות להיות מטורפות. כדי שתגיעו מוכנים ולא תסתמכו על ההורים.
אם אתם מבוגרים יותר ויש לכם מקצוע ביד, נהדר, תשימו כל חודש סכום כסף בצד, כמה שאתם יכולים [למשל 500 שקל] ואל תגעו בזה. יש לכם ייתרון ואולי אפילו תוכלו למצוא כבר עבודות במקצוע שלכם במדינת היעד. אבל אם לא מצאתם בפעם הראשונה, אל תלחצו, תתפשרו על עבודות "ברמה יותר נמוכה", לפחות שתהייה לכם הכנסה להתחלה. כן, זה לא כיף לעבוד כקופאי במקדונלס אחרי שהיית איש הייטק בישראל [ואני מקצינה], אבל לפעמים, המקדונלס הזה עוזר לכם להתאקלם בהתחלה בארץ החדשה ועוזר לכם לממן את כל ההוצאות הראשונות בזמן שאתם מחפשים עבודה נורמאלית. תתפשרו, כשאתם מגיעים למדינה חדשה, רוב הסיכויים שרמת החיים שלכם בהתחלה תהייה יותר נמוכה מזו שבארץ.

מה לא לעשות?

1. אל תעשו שטויות. נכון, זה מפתה לפרוץ לרכב של המנהל המרושע ולכתוב על השמשה בטיפקס "שחר המלך היה פה" אבל חבל על התיק פלילי שייפתח לכם אחר כך. תהיו ילדים טובים, אל תנהגו בשכרות, אל תפלחו מסטיקים מהמכולת של חיים ואל תשרפו את שיעורי הבית במדורה בל"ג בעומר … תיק פלילי יכול לדפוק לכם את העתיד, בין אם זה בארץ ובמיוחד אם זה בחו"ל.
2. אל תוותרו על החלום אם יש לכם דרכון ישראלי.
גם אני נדפקתי עם דרכון ישראלי, זה לא אומר שאתם תשארו תקועים בארץ כל החיים. גם בעלי הדרכון אירופאי צריכים לעשות סידורים ביוקרטים לפני שהם באמת יכולים לעבוד במדינה, נכון, הרבה יותר קל ויותר כיף להציג את הדרכון הגרמני שלך, אבל למי שלא שפר המזל, אל תוותרו על החלום. זה אפשרי, אם מאות סודנים הצליחו לחצות ברגל את המדבר ולהגיע לאירופה [ולישראל] ולמצוא עבודה טובה ולהתבסס, כשהדרכון שלהם לא שווה כלום, גם אתם יכולים. יש לדרכון ישראלי ויזת תייר חינם 3 חודשים ברוב מדינות העולם [בעיקר באירופה], ותוכלו לחיות על ויזת סטודנט או ויזת עבודה עד שלאט לאט החוק יבוא לקראתכם ולאחר כמה שנים תוכלו להגיש בקשה להתאזרחות … ככה זה עובד, פעם לפני שהיה איחוד אירופאי, אנשים היגרו בדרך של הויזות.

המטוס נחת בקנדה ואתם יורדים בהתרגשות עם כל הנוסעים לעבר עתיד חדש. "הגעתי, מה עכשיו?" אתם תוהים לעצמכם. "מה יהיה אם לא אצליח למצוא עבודה ?" "מה יקרה אם לא אצליח למצוא דירה נורמאלית?" "ואם אכשל בלימודים?" "ואם יהיו גזענים כלפיי?" גם לי היו את החששות האלו לפני וגם בימים הראשונים, ואני מודה, אני טיפוס חרדתי עם התקפי חרדה, ואצלי זה היה אפילו קיצוני, אבל שרדתי את זה והבנתי שזה לא תמיד מה שאנחנו חושבים ומה שמכניסים לנו לראש זה נכון.
למשל, איזה פוץ אמר לי שעושים בעיות בפתיחת חשבון בנק לזרים במכוון. ממש נלחצתי ונכנסתי לפאניקה. אבל כשבאתי לפתוח חשבון בנק ואמרתי לה בנימוס "שלום, אני סטודנטית זרה ואני מעוניינת לפתוח חשבון בנק", הנציגה שאלה אותי "מאיפה את", עניתי "ישראל" והיא ישר אמרה לי בהתלהבות, "שלום" בעברית ! כבר אחרי שבועיים קיבלתי את הכרטיס שלי.
תנסו לשכוח את כל השטויות שהאכילו אתכם בארץ, החיים זה לא שחור ולבן.

מה לעשות?

1.  לנסות ליצור קשרים חברתיים, כשיש חברים ואנשים שעוזרים לך, זה הרבה יותר קל ! אם שפר עליכם המזל ומסתבר שיש לכם בן דוד מקרבה שלישית שחי באותה המדינה, נסו ליצור איתו קשר, אולי הוא יוכל לעזור לכם.
2. לחשוב כמו מקומי. נכון, זה ממש מלהיב להיות בפעם הראשונה בחיים בגרמניה והמגנטים במרכז ברלין ממש מפתים … לא ! אל תקנו בחיים במרכזים תיירותים. המחירים שם תמיד יקרים פי 2, אל תהיו פראייאים. לכו לקניון המקומי, לכו לסופר השכונתי. המחירים שם הרבה יותר שפויים ואז אתם מגלים שבאירופה המחירים באמת לא כמו בארץ, רק במקומות הומי תיירים.
כשהגעתי לצרפת נחרדתי לגלות שכל המחירים בסופר הם בדיוק כמו בארץ, רק ביורו [למשל אם לחם עולה בארץ 6 שקל אז בסופר זה בערך יורו וחצי] ואפילו יקרים יותר. ואז עם הזמן נפל לי האסימון ופשוט הבנתי שנפלתי על עיירה שקרובה לפריז ועוד על מיני מרקט. אל תקנו בחיים במיני מרקט, אלא רק ברשתות הגדולות. המחירים שם הרבה יותר זולים. לדוגמא : במיני מרקט חלב עולה 1,20 יורו, ברשת גדולה, 0,83 יורו. יחי ההבדל הקטן !
גם במובן של מגורים, אם אתם לא מצליחים למצוא דירה בעיר, תחשבו כמו מקומי ונסו בעיירות שמסביב ! הרי לא כל אלו שעובדים בעיר הגדולה גרים שם, רוב המקומיים גרים בעיירות קטנות מסביב ומשתמשים בנפלאות התחבורה הציבורית. כך גם תחסכו כסף וגם תזכו לנופים מדהימים כל יום מהחלון של הרכבת [או הרכב]

מה לא לעשות?

1. להשוויץ שאתם מ"העם הנבחר" ושבאתם להיות אור לגויים. לא, פשוט לא. אני בטוחה שבתור כאלו שמהגרים אתם מספיק חכמים כדי להבין שאין דבר כזה עם נבחר ושיהודים וישראלים הם כמו כולם, אבל בכל מקרה אני אחזור ואגיד, אל תשוויצו מאיפה שבאתם, זה יכול לגרור תגובות לא נעימות מצד החברה ובצדק, אף אחד לא אוהב כשמרגישים עליונים עליו.
2. אל תמהרו לחפש את הישראלים. נכון, זה טבעי לחפש אנשים כמוך שמבינים אותך, ונכון, שישראלים שחיים באיזור כבר כמה שנים באמת יכולים לעזור לכם, והם עוזרים ! אבל אל תלכו עם זה רחוק מידי ותקימו קולנייה ישראלית בפראג, תעזרו בקהילה הישראלית המקסימה אבל גם צאו להכיר את העיר, תכירו חברים מקומיים וגם אנשים מארצות אחרות. זה כיף, ואחרי הכל, אתם מההתחלה היגרתם למדינה החדשה, אז תנו פוש ונסו להשתלב בחברה, יהיה הרבה יותר קל להשתלב כשיש לכם גם חברים מקומיים וגם חברים ישראלים-מקומיים.

אז מה למדנו בסופו של יום ? שלמרות הקשיים, ב-1831 בלגיה קיבלה עצמאות מהולנד ולאופולד סקסה-קובורג הוכתר כהמלך הראשון של בלגיה. סתם חח, לא למדנו כלום על בלגיה, אבל אני מקווה שהכתבה הזאת עזרה לכם איכשהוא

*מצטערת מראש אם יש לי שגיאות כתיב, אני התרגלתי כבר לכתוב מאמרים בצרפתית ובעברית לפתע מרגיש לי קצת קשה להתבטא.