האלמנטים הנסתרים בשיקול מעבר לחוץ לארץ

הפוסט הזה ידבר על מה שאף אחד לא יגיד לכם על מגורים בחו'ל. על מה שנסתר מכם כאשר אתם חושב על מעבר לחו"ל, על האלמנטים האלה אני אדון בהרחבה.

כאשר חיים בישראל כמדינת מוצא שנולדתם בה או חייתם רוב חייכם, השיווק שבחו"ל טוב יותר הוא מאוד דומיננטי.

איפה שהוא בראש שלנו אנחנו רוצים להאמין שהרבה מבעיותינו יפתרו באמצעות מעבר לחו”ל והתחלה חדשה.

בתור מישהו שחי בניו זילנד 10 שנים אני יכול להגיד לכם שיש מחיר מאוד גבוה שאתם משלמים במעבר והוא לא רק כספי.

אחרי תקופה כזאת שאני חי שם וכשאני חוזר לארץ אני מתחיל לראות כמה יש יתרונות לישראל על פני מגורים לחוץ לארץ. בין היתר שישראל זה מדינה מאוד משפחתית, עדיין יש איזהשהוא פוקוס על משפחה ילדים וזוגיות. לעומת זאת מדינות מערב דוברות אנגלית ומערב אירופה זה מדינות שהולכות לקראת הכחדה אנושית בגלל הילודה הנמוכה ובילבול בתפקיד בין המינים, מאטריכליות כבדה ופמינזם.

על מנת לפתור את הבעיה הזאת המציאו את ההגירה. רוב המהגרים אינם בעלי מקצוע ובסופו של דבר לוקחים עבודות פשוטות מהמקומיים. המקומיים העשירים שיש להם נכסים גם נהנים מההגירה בגלל ששווי הנכסים שלהם עולה כולל מחירי השכירות.

דרך נוספת שמדינות המערב דוברות אנגלית מנצלים את המהגרים זה בשפיכת כל החסכונות שלהם במוסדות להשכלה גבוהה שהלימודים שם ברמה נמוכה משמעותית יותר מהמוסדות בישראל בתקווה שיום אחד הם יוכלו לקבל תושבות או אזרחות. רוב המהגרים האלה הם לא מישראל או מדינות אירופה אלא מהודו, סין ופילפינים, בקיצור רוצים לבחור מסביבה עניה. כי לעשירים בדרך כלל יהיה טוב בכל מקום. גם בהודו יש אנשים עשירים עם משרתים שלא חושבים בכלל על עזיבה למקום כמו ניו זילנד או אוסטרליה.

העיניין הוא שלפני המעבר לא משנה כמה מחקר אתם עושים ועם אנשים אתם מדברים יש אלמנטים שלא תוכלו לדעת עליהם עד שתחיו במדינה מספר שנים. על אמנטים אלה חשוב לי מאוד להרחיב.

האלמנט הראשון הוא כמובן התמעה התרבותית. כולם שמעו את הפתגם "ברומא התנהג כרומאי", עכשיו מן הסתם בראש שלכם יכול להיות נחמד להעשיר את את האופי שלכם בתרבות חדשה אולי קצת שקטה ומכבדת יותר מהישראלית. אך השאלה הנשאלת האם זה בכלל אפשרי עבורכם? זאת אומרת אם אדם אהב לאכול תפוחים כל חייו ולפתע הוא צריך להתרגל לאכול אננס, אבל לא משנה כמה שהוא אוכל את האננס, הוא לא אוהב את הטעם שלו. זה לא אומר שמשהו לא בסדר עם האננס, רק שזה לא מתאים לאדם הזה, והוא לא מצליח לקצר את הפערים.

אותו דבר לגבי מגורים בחו"ל, זה יגע בכם פשוט בכל מקום. במקומות עבודות אתם אולי הולכים להתעסק במקצוע שלכם (במקרה הטוב), אך מי הקולגות שיהיו איתכם? הם יספרו בדיחות ניו זילדיות, הם ישירו שירי מאורים, הם יהיו מאופקים וידברו תקשרות לא עקיפה ויראו לכם שהם אוהבים אתכם אך בפועל ירכלו מאחורי גבכם ויגידו כמה שאתם לא באים בטוב. ואת כל זה בסופו של דבר מרגישים. עכשיו גם אם כן אוהבים אתכם במקום עבודה, דרך התקשורת או האנשים שעובדים אתכם פשוט לא מעניין אתכם בידיוק כמו אותו אננס.

זאת אומרת שיחה שאפשר לנהל עם אנשים בישראל שכוללת עומק, הבנה תרבותית והפריולגיה להיות עצמך ולדבר עברית כבר אינה קיימת בחו"ל.

זאת אומרת על מנת ברומא להתנהג כרומאי צריך הרבה פעמים להיות שחקן. בשביל להיות שחקן זה לשלם מחיר מאוד כבד מבחינה נפשית.

כאשר שחקנים בהוליווד מגלמים דמויות בסרטים, משלמים להם מיליונים בעיקר מהסיבה הזאת, שזאת הקרבה מאוד רצינית לא להיות עצמך ולשחק בשביל הסרט. על מנת להיות שחקן כמהגר בחו"ל משלמים לרוב האנשים משמעותית הרבה פחות! וההקרבה היא תמידית ויומיומית!

בסופו של דבר אדם יכול להגיע לכזה מצב וחוסר חיבור למקום שכבר אין לו מוטביציה לדוגמא לקנות בית ולקחת משכנתא. כי אחרי הכל, למה שהוא יזמין אנשים שבסופו של יום הוא יוצא מחוק אנרגטית להיות בסביבתם?

הכל מאבד את הפואניטה כאשר חיים במקום הלא נכון, כאשר אתם בסטטוס מהגר, זר שאף פעם לא יראו אותו כמקומי, ולא משנה אם יהיו לו אזרחות או לא.

בהחלט כלכלית לפחות מבחינתי יותר קל להרוויח כסף בניו זילנד. גם יותר אפשרויות וגם העבודה עצמה קלה יותר מאשר אם ההיתם עובדים בישראל, חד משמעית. עם זאת רמת המקצועיות היא נמוכה יותר משמעותית מישראל כמעט בכל התחומים. כאשר עובדים בישראל אומנם עובדים קשה אך אדם מפתח את היכולות השכליות שלו ומתקדם. בניו זילנד כמות העובדים והמקצועות שיש להם שם יפה ומשכורת מכובדת היא גבוהה אך היא אינה אפקטיבית ותורמת לחברה כלל. התעסקות רבה ואיטית מאוד בפרוייקטים שלא יבילו לשום תוצאה זה דבר מאוד רווח.

אם אדם יתקשה תרבותית להתאקלם במקום החדש זה גם ישפיע על האפשרויות הכלכליות שלו להתפתח וגם עשיית נטוורקינג. זאת אומרת הוא יהיה תקוע במקום הרבה שנים שזה שווה לניוון. ניוון מקצועי, אישי, פסיכולוגי, חברתי וכלכלי. האם זה שווה את זה?

לעומת זאת בישראל בהחלט יש חסרונות רבים, כגון יוקר מחיה, פוליטיקה בעייתית, בעיות בטחון, אוויר מזוהם. זה בהחלט קיים. רק שבחו"ל היום יוקר המחיה במדינות המפותחות הוא גם גבוה.

אלמנט נוסף שהוא לא פחות חשוב זה הנושא הזוגי. יש אנשים שמהגרים עם בני זוג ויש כאלה שמהגרים לבד. אגיד חד משמעית שלאשה בנוגע להכרויות במיוחד אם היא נמצאת בגיל מתחת ל40 היא לא תחווה קשיים לצאת לדייטים. לעומת זאת לגברים במיוחד שהם מהגרים המשימה תהפוך להיות קשה יותר משמעותית. לאנשים מילדות תוכנתה חזות מסויימת מה נחשב מושך בגבר, אם אדם לא עונה על הקריטריון הזה בשפת הגוף, במראה, בדרך דיבור הסיכוי שאשה בניו זילנד תמצא גבר כזה מושך הוא אפסי. עכשיו לאנשים שנמצאים בזוגיות בחו"ל, מה קורה אם משהו ביחסים לא מסתדר והזוג נפרד? לאשה בדרך כלל יקח זמן קצר למצוא זוגיות חדשה בזמן שהגבר יכול לעיתים להישאר לבד שנים למרות שהוא מאוד רוצה זוגיות. עכשיו האם המצב שונה בישראל מהבחינה הזאת? איני יודע כי לא ההיתי בישראל מעבר לביקור של חודש חודשיים בשנה. אך במדינות מערב דוברות אנגלית אגיד חד משמעית שלרוב הגברים יהיה יותר קשה מהבחינה הזאת.

אני כן אוסיף ואומר שאני כן בעד הרפתקאה בחוץ לארץ. זאת אומרת איזה שהוא פרוייקט תעסוקתי לשנה שנתיים נשמע הגיוני בהחלט. טיול שנה שנתיים אני גם בעד. ניו זילנד היא מקום מעולה לטיול ותרבות הקמפינג והטראקים בניו זילנד מפותח מאוד. אך רצה לחדד שמעבר ארוך טווח לחו"ל עם סגירת גשרים בארץ כולל חשבונות בנק מכירת נכסים זה צעד שהוא מאוד מסוכן.  מסוכן בגלל הרבה מהאלמנטים שציינתי. אולי אם חלק מכם עושים השקעה כספית נכונה אולי זה יכול להיות בסדר, אך עדיין בירוקרטית וזמן שתשקיעו בזה המחיר הוא גבוה.

כאשר היגרתי קבוע לניו זילנד ההיתי בשנות ה20 שלי, ואני רוצה להגיד שמבחינתי להגר בגיל כזה היתה טעות. הטעות היא לא שאני מתחרט שהיגרתי, אלא זה שנשארתי מעבר לזמן הנכון. והזמן הנכון זה כאשר אתה מזהה את האלמנטים שדיברתי עליהם לפני ואז אתה יודע מתי לחתוך ולחזור למקום שאתה שייך אליו, שאתה יכול לדבר עברית, שיש אנשים קרובים אלייך כולל חברי ילדות ובסופו של דבר אתה יכול להפסיק להיות שחקן.

אסכם ואומר שהיום ברוב העולם "חרא" ובגלל זה עדיף את החרא שלך שאתה מכיר מאשר אחר.