Sign In

Remember Me

פרק שלישי: המציאות האורווליאנית

פרק שלישי: המציאות האורווליאנית

תארו לכם אדם משנות החמישים של המאה ה- 20. ציירו לעצמכם אותו כאיש משכיל ורחב אופקים, אשר מבקר באופן קבוע בספרייה ציבורית. דמיינו כי אתם פוגשים אותו ומצליחים לגרום לו להאמין כי הגעתם מהעתיד, שבעים שנה קדימה. ספרו לו כי בעתיד, יש בכיסו של כל אדם מכשיר שיכול לגשת אל כל עולם הידע האנושי הקיים, ולשלוף כמעט כל פיסת מידע בזמן קצר ביותר.

ואם ישאל האיש משנות החמישים: ומה עושים אנשים בעתיד באותו מכשיר? בעיקר, תיאלצו לומר לו: צופים בסרטונים על חתולים מצד אחד, ומצד שני נכנסים לריב עם זרים גמורים ורחוקים מהם, בנושאים שאין להם שום ידע בהם.

אני סקרן לדעת, לצורך התרגיל, כיצד היה אותו אדם מגיב.

נזכרתי בסיפור זה כשקראתי את ביקורתו של אדם רז על התרגום החדש של "1984" מאת ג'ורג' אורוול. לדעת אדם רז, יש לפרש את "1984" כתיאוריה פוליטית, ופחות כרומן.

ישראל ואוקייניה

אני נזכר במה שאורוול כתב על החומר המופץ באמצעי התקשורת: "לרוב החומר שעוסקים בו אין כל קשר לשום דבר בעולם האמיתי, אפילו לא קשר מהסוג שיש בשקר ישיר". אורוול מתאר את התקשורת כטכניקת שליטה, אשר ייתרה במובן רחב (לא לחלוטין) את הצורך באלימות פיזית בוטה. האלימות אמנם קיימת ברקע, לצורך הפחדה: מצב המלחמה המתמיד, שבו הניצחון המיוחל המכריע, צפוי להתרחש בעתיד – תמיד. אווירה של "עיר נצורה", סגרגציה חברתית, שנאה מתוזמנת מטעם השלטונות נגד קבוצות מוגדרות ועוד – אלה אינם מקרים או אפיזודות בחיים אלא אמצעים למשטור חברתי.

ארכיטקט הריבוד החברתי והאבסולוטיזם הצרפתי, הקרדינל רישלייה, הסביר זאת כך (תרגום חופשי שלי מאנגלית):

"כל המדינאים מסכימים, כי כאשר העם שרוי ברווחה יתר על המידה, בלתי אפשרי לשמור עליהם בגבולות חובותיהם. הסיבה לכך היא בערותם ביחס למעמדות האחרים, המתורבתים ומחונכים יותר, ואם לא יישאו בעול כלשהו, לא יישארו בתחומים שהוגדרו להם… התבונה אינה מרשה לשחרר אותם מהעול… אם יינתן להם פטור ממס הקרקע, ייחשבו בעיני עצמם לחופשיים ממשמעת" (אותו רישלייה העלה את המס על הקרקע (taille) כמעט פי 3 בתוך כ- 15 שנה).

( במאמר מוסגר ניתן להשוות את המיסוי על הקרקע למע"מ על מזון, חשמל ואמצעי קיום אחרים: מדובר למעשה במס גולגולת, שכן כדי שלא לשלם אותו יש להפסיק להתקיים. מדינות רבות ובהן קנדה, בהן קיים מע"מ או מס קנייה דומה לו, מקיימות מס בשיעור אפס על מוצרי יסוד. לא כך ישראל, בה הפטור היחיד ממע"מ ניתן על פירות וירקות, מסיבות שאולי אינן לחלוטין קשורות למדיניות קוהרנטית. )

ורישלייה ממשיך: "האיכרים כמוהם כפרדות, המנוחה מקלקלת את מידותיהם יותר מאשר עבודה קשה". אמנם, אמר, יש לנקוט איזון בין הלחץ על "המעמד השלישי" לבין יכולת עמידתו; אולם זאת כדי להמשיך לעשות בו שימוש מועיל.

המלחמה כאמצעי שלטוני

המלחמה המתמשכת (מלחמת 30 השנים) שנקט רישלייה מתוארת אמנם כמלחמת דת, אבל רישלייה הקתולי, תמך בפרוטסטנטים ובסולטן הטורקי המוסלמי נגד שליטים קתוליים בשם המדינה הצרפתית. במילים אחרות, הדת היתה תירוץ, כאשר מטרת המלחמה היתה ליצור מחסור מתמיד במשאבים הדרושים לצורך קיום. מנגנון המיסוי מצידו תרם לטיפוח הריבוד החברתי באמצעות האיום בעוני. כל אלה נתפסו כאמצעים לגיטימיים לצורך שימור השלטון והמאבק בכל גורם שאיים על חלוקה מחדש של הכוח, כגון הפרלמנט הצרפתי של המאה ה- 17. על המלחמה אמר רישלייה: "המלחמה היא אחד השבטים אשר נשאו חן מלפני האל, לייסר בהם את בני האדם".

ואילו אורוול כתב: "מאמץ המלחמה תמיד מתוכנן כך שיבלע כל עודף שנותר אחרי שצורכי האוכלוסייה היסודיים סופקו… יש מחסור כרוני של מחצית מצורכי החיים; אלא שזה נתפש דווקא כיתרון". המלחמה, כתב אורוול, מכוונת כלפי נתיני המדינה-עצמה, לא נגד האויב שעליו אין יודעים הרבה. תפקידה לקיים את הסדר החברתי, לא לנצח: "יש צורך במלחמה שתימשך לנצח ובלי ניצחון". ( במאמר מוסגר שני, כאן ניתן אולי להשוות מול אמירתו של קיסינג'ר כי לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים, ומול שימור הסטטוס קוו מול מדינת חמאס בעזה ואף מימון של משטר זה, תוך כדי קיום "סבבים" של ירי טילים והפצצות-מנגד, מדי פעם ).

חזרה לבערות: חוקי החינוך-חינם של המאה העשרים, איימו על הבערות שעליה מושתת השעבוד. בעיה זו, כך נדמה, מוצאת לה פיתרון בטיק-טוק, טוויטר, אינסטגרם וכיוצא בהם: הם אינם מוחקים ידע קודם, רק שוטפים את ה- Stack במידע חסר רלוונטיות.

שטף המידע הלא-רלוונטי, הוא כלי חשוב במניעת היווצרותה של אלטרנטיבה ביקורתית. אין זה משנה כלל אם השימוש בכלי זה נעשה בכוונת-מכוון, או שהוא מהווה כזה רק בדיעבד: התוצאה היא הקובעת. אם הכלי מהווה הצלחה במובן של שימור הסדר החברתי, השימוש בו ממשיך. במילים של אורוול: "בטווח הארוך, חברה מעמדית תיתכן רק על בסיס עוני ובורות".

בערות היא כוח

במאה העשרים ואחת קיימת במדינה החברה ב- OECD, אוכלוסייה המהווה חלק גדל והולך של תושבי המדינה, בה הבערות היא חלק אינהרנטי ולגיטימי-במופגן של הזהות האישית. מדובר כמובן על החברה החרדית, אבל לא רק בה: ישראל היא המדינה היחידה אולי ב- OECD, שבה יש מבחני בגרות נפרדים לגברים ולנשים. ההשכלה, אם מותר לדבר כך, הנרכשת במוסדות חינוך דתי-לאומי, במקרים רבים איננה מאפשרת הכרות עם עולם מודרני.

הלחץ הכלכלי והריבוד המעמדי מתבטאים במצוקה, באיום קיומי-כלכלי לגווניו. איום זה נע בין קצוות, כאשר דאגות הפרנסה המוצגות כטריוויאליות מכילות מנעד, מניסיון לחסוך לדירה לילדים ועד דאגת הצעירים החוזרת בסוף כל חודש, שמא הכסף לא יספיק לשכר הדירה. מולן בקצה השני  קיים חוסר ביטחון תזונתי והעדר יכולת לרכוש תרופות חיוניות. חוסר הביטחון התזונתי נמצא בהתאמה לשייכות\זהות לאומית ובכך מגדיל את פוטנציאל הנפיצות החברתית.

לעלות על מטוס

והנה, בעוד המדיניות הכלכלית המשולבת במדיניות חוץ\ביטחון מהדקת את השליטה בבני אדם, חלקם אשר מסוגל לכך, מוצא את הדרך החוצה.

אשר שכטר תיאר את הדילמה בכתבה בעיתון הארץ, במלאת שנתיים למחאה החברתית:

"… הרוב היו בני 20 פלוס, שקועים בחובות, שחיו מהלוואה להלוואה, שהסתכלו בחרדה על מצב העו"ש שלהם בבנק כמעט בכל לילה, במיוחד בימים שלפני מועד התשלום של שכר הדירה. כל החיים לימדו אותם שאם ילמדו קשה הם יצליחו, שעבודה קשה משתלמת ועוד קלישאות שלא עמדו במבחן המציאות. סיכוי לרכוש בית בימי חייהם הם ידעו שאין להם, וגם התחושה שאת המינוס אפשר לנצח הלכה ופחתה מיום ליום. וחשוב מכך: לרבים מהם היו חברים שדיווחו שבניגוד למה שההורים סיפרו להם, מעבר לים דווקא קל יותר.

כולם, ללא יוצא מן הכלל, שקלו להתחפף מכאן. חלק רצו ללמוד בחו"ל, חלק סתם חלמו לעבור לברלין ולחיות כמו אמנים, חלק בדקו הזדמנויות עבודה בחברות בינלאומיות – חלק אפילו קנו כרטיסים. מבין אלה, היו גם כאלה שקנו כרטיסים וביטלו אותם באותו קיץ של 2011. המחאה, אותה התעוררות שלרגע נראתה כמו מהפכה, היא ששכנעה אותם להישאר ולהילחם. מאז הספיקו חלק מהם לחדש את הכרטיסים, לעלות על מטוס ולנסות את מזלם במקום אחר …"

קיכלי הסהרון היה – לא לפי הסדר – יזם, חבר קיבוץ, מנהל הנדסה, מדריך טיולים, מפקד בצבא, פקח ברשות שמורות הטבע, חקלאי, צולל, צפר, ועוד כל מיני.  הוא אב לשלוש בנות מחוננות, עובד וכותב במקום רחוק וקר.

Subscribe
Notify of

23 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Admin
24 days ago

זה מעניין לפי מה שכתבת: "צופים בסרטונים על חתולים מצד אחד, ומצד שני נכנסים לריב עם זרים גמורים ורחוקים מהם, בנושאים שאין להם שום ידע בהם." – נדמה לי שאני עומד בסטנדרט הזה, אני צופה בסרטוני חתולים שזה נכון, ואין לי את "האמת המוחלטת" אם יש בכלל כזו, אז אולי גם הסעיף השני תקף לגבי. ואם מותר להגיב כהמשך ישיר למה שהמין האנושי נוהג לעשות בחייו המשעממים 🙂 הוא שאני מסכים איתך שבערות היא דרך מצויינת לשלוט באנשים ואפילו לסגור להם את העסקים ולכלוא אותם בבית (ראה מקרה הקורונה). כשאנשים צריכים לעבוד בשביל לסגור את החודש, למי יש כוח וזמן… Read more »

לא שייך
Guest
24 days ago

אין שום בעיה להיות דתי או חרדי
ולרכוש השכלה גבוהה וידע נדרש
הדת לא מתנגשת עם מתמטיקה
או רפואה או הסטוריה.
כך שניתן להיות דתי וחרדי ומשכיל
זה לא סותר בכלל.והראיה שיש המון
דתיים משכילים בכל ענפי המקצוע.
הם מונו לפי כשרונותיהם ולא פוליטית
או פרוטקציה.אצל החרדים לימוד ההשכלה
חדש יחסית וגם הם יגיעו להישגים גבוהים.
הפרדה בין המינים אינה מונעת רכישת השכלה
ידע ומקצוע.אין קשר בין הדברים.הוכח עובדתית
שכיתה של בנים לבד הגיעה להישגים גבוהים
יותר מאשר כיתה מעורבת בנים ובנות ואז
הבנים עסוקים בבנות ולא בלימודים

Reply to  לא שייך
24 days ago

יש לנו מחלוקת רצינית עם המשפט "הדת לא מתנגשת עם מתמטיקה". דת, כל דת, היא מטבעה לא רציונלית. אלפי שנים שהמין האנושי התקדם בצעדי צב, משום שהדת סרסה את החשיבה החופשית וכתוצאה מכך המדעית. ראה תקופת ימי הביניים שנקראת גם כתקופת האופל, אלו היו אלף שנים שהמין האנושי לא התקדם בכלל שהכנסייה שלטה בכוח בחייהם של האנשים. רק בתקופת הרנסאנס ואחריה שזכויות האדם (מושג לא קיים בדת) החלו להתפתח, המדע התפתח יחד. (וגם אם חתן פרס נובל למתמטיקה היה יהודי חרדי, זה לא הופך את הדת למדעית) אם בישראל היו חיים חרדים בלבד – ישראל היתה ברמה הטכנולוגית של סעודיה.… Read more »

Last edited 24 days ago by הישראלי הנודד
רגע 1
Guest
Reply to  הישראלי הנודד
23 days ago

אני חושב שאתה לא מכיר את העולם החרדי באמת מלבד ידע ציבורי כללי. החרדים אינם מיקשה אחת.הם כל כך הרבה מגזרים ותת מגזרים.הם ימין קיצוני.ימין מתון.שמאל ושמאל קיצוני.הם ערב רב של אנשים.נטורי קרתא. ברסלב.חבד.ליטאים.שסניקים.חסידים. חלקם חוזרים בתשובה.יש אקדמיה לחרדים. יש המון חרדים עובדים.יש חרדים מודרנים חבד למשל מתגייסים.יש תופעת גיוס של חרדים. יש חרדים קיצונים הם מיעוט.והרוב שוחר שלום. הבעיה של החרדים היא העסקנים ששולטים בה. רוב החרדים שומרי חוק בעד המדינה והצבא. ורשויות החוק.רובם המובהק אנשים טובים ושקטים. הם גם בעד שלום ואפילו החזרת שטחים רק אם יהיה באמת שלום.אני בטוח שניתן לייצר שיח שיהיה ניתן להגיע להבנות ולהכיל… Read more »

Last edited 23 days ago by רגע 1
מבין
Guest
Reply to  קיכלי הסהרון
22 days ago

אני לא נובח על עץ לא נכון. אני לא נובח ואתה לא עץ. אני אמרתי שהחרדים הם שבויים בידי עסקנים שמנהלים את חייהם. ומציגים אותם בעיני הציבור בצורה מסויימת. ולכן מאוד קשה לייצר שינוי אמיתי פנימי כתוצאה מהלך הרוח של העסקנים מצטיירת תמונה לקויה ולא אמיתית. לצערי אנשים ניזונים מסטיגמות וממגמתיות והאמת אינה לכאן או לכאן. אני מאמין שעם הזמן גם החרדים יהיו גמישים יותר ומכילים יותר ופתוחים וקשובים יותר לצרכי האוכלוסייה הכללית. וזה יקרה כשיהיה יותר ציבור חרדי מודרני. ועסקונה צעירה ודינאמית שתחליף את הגווארדיה הישנה הלא גמישה זה תהליך איטי ועיקש שיקרה צעד אחר צעד. הספרדים החרדים למשל… Read more »

Last edited 22 days ago by מבין
Reply to  קיכלי הסהרון
22 days ago

אני מבחין שאתה נוטה להטיל ספק כמעט בכל דבר, ואולי אתה ממשיך את דרכו של סוקרטס שמעדיף לשאול ולתהות מאשר להסיק מסקנות מוחלטות.
"בנושאים שבהם אני עוסק ביום-יום, מתי לאחרונה קראתי משהו שהיה עד הסוף מדוייק, מייצג איזושהי מציאות שבאמת קיימת באיזשהו מקום?"

אז אני רק רוצה להעיר שישנם דברים שאנחנו לא יכולים להטיל בהם ספק, הם ברורים, הם מוחלטים, והטלת הספק וחוסר הנכונות להגיע למסקנות נחרצות מוביל לשום מקום. לפעמים, אני רוצה לומר, אנחנו צריכים להביע עמדה חד משמעית שמתיישבת עם המציאות, כי המציאות היא האמת ועולם הדמיונות הוא פנטזיה. (שזה הניגוד בין אריסטו הרציונלי לאפלטון המיסטי).

Last edited 22 days ago by הישראלי הנודד
הערה
Guest
Reply to  קיכלי הסהרון
22 days ago

הבנתי את הבדיחה.המציאות היא שאנחנו חיים במדינת ישראל.ויש בה כל מיני סוגי אנשים. הדמיון זה להלחם בהם.עם מה? אבן סכין רובה? הם לא יעלמו.ואני מציע פשרה בוא נמצא מכנה משותף.משהוא באמצע.אני לא חי בדמיון על מלחמה טוטאלית.על אמת אחת.זה לא קורה במציאות.לבוא ולבטל או ללעוג למי שטוען אחרת. זה לחיות בדמיון שאני הצודק וכל השאר שוטים מדומיינים.הזויים.זאת היא המגמתיות. אני ואפסי עוד.אז אני מציע למצוא דרך ששני הצדדים.לא יתנגשו.אלא יחיו זה לצד זה אולי במסגרת אחת כוללת.ומסגרת שניה פרטית. זה לא סותר.איש בדרכו למען מסגרת כוללת זה אפשרי בדו שיח.בהבנה.הכלה.וקבלת האחר אני לא מציע לחילונים כולם לרדת מהארץ ולא שאני… Read more »

הסבר
Guest
Reply to  קיכלי הסהרון
22 days ago

כוונתי לאני לא נובח- אני טוען לעניין לא מתלהם.
ואתה לא עץ הלא נכון-הכוונה שאתה כן העץ הנכון
ויש מה לדבר איתך בנושא.
כרגע העסקנים לא פתוחים לשינוי
אולי עם הזמן הם יוחלפו בהנהגה מתונה.
לכן צריך לקרב את החרדים בדרכי נועם
ללמוד השכלה להתגייס.
לא מתוך התגרות אלא בדרך שקטה ויעילה.
יקח הרבה זמן לציבור החרדי לעכל שינויים
אם שליש מהעם יהיה חרדי
הרי שכדאי למשוך אותו לצד שלנו
ולא לחפש גושי עימותים.
כל כוונתי למצוא דרך של פיוס.
ואני מאמין שטיפה ועוד טיפה תעשה חור בסלע.
לא הכל זבנג וגמרנו.

Reply to  הסבר
22 days ago

הכת החרדית תיכחד, זה ברור, אבל זה יקח זמן, ולמי יש כוח לחכות? גם הטאליבאנים בסעודיה, אירן ותימן יכחדו עם הזמן… רוצה לומר, שמה שאתה אומר זה נכון אבל לאנשים שמהגרים אין שום רצון להעביר את כל החיים שלהם בישראל, כי כפי שציינת זה לא "הכל זבנג וגמרנו". מעבר לכך, האתר הזה הוא אתר שמעודד הגירה ואם זה לא מתאים לך אתה מוזמן לחפש אתרים אחרים. אין טעם לנהל דיונים על החרדים בישראל, זה מסיט את הדיון מהמטרה של האתר. אני תומך בחופש הדעה והביטוי, אבל משום שאתר לרדת מהארץ מתעסק בהגירה, אנחנו לא מדברים על שפנים או על כוכבי… Read more »

Last edited 21 days ago by הישראלי הנודד
Tomer
Guest
25 days ago

מאוד אוהב את הכתיבה שלך: הצבת פה סטנדרט שלא הכרנו לפני. למסר אני פחות מתחבר: ישראל יורה לעצמה ברגל עם החיזוק המתמשך של החרדים. הסטטוס קוו של בן גוריון, והפוליטיקאים מאז ועד ימינו שהמשיכו "לשמן אותם" והקריבו את עתיד המדינה בעבור אתנן פוליטי, יזכרו בסופו של דבר כמי שהביאו את סופה של מדינת ישראל כיישות דמוקרטית. עד כאן אני איתך. מעבר לזה, אני לא מאמין בקונספירציות שקשורות באובססיית שליטה: לא בהקשר של הקורונה ולא מהזווית הצבאית או הכלכלית. ישראל היא מדינה שמתמודדת עם קשיים יחודיים אובייקטיביים, ועדיין האזרחים שלה נהנים מרמת חיים (להבדיל מאיכות חיים) מהגבוהות בעולם. שנינו קנדיים, אבל… Read more »

Kek
Guest
Reply to  Tomer
25 days ago

לא ממומנות ? אז מה כן מביטוח הבריאות , בקנדה שלא כמו בארה"ב.

Tomer
Guest
Reply to  Kek
24 days ago

תורים לרופא משפחה ורופאים מומחים, מיון (לא עלינו), אשפוזים, ניתוחים וכיוצא בזה: כל אלה לא יעלו לך פרוטה (וביטוח הבריאות הממלכתי הוא "בחינם" בכל הפרובינציות: דהיינו יורד לך מהמיסים, אבל אין "מס בריאות"). תרופות מרשם מכוסות לרוב בקרוב ל-100% למי שבאמצעותו ביטוח מורחב (סטנדרטי בכל מקומות העבודה כמעט), ולרוב מי שאין (וסטטיסטית אלו בעלי ההכנסה הנמוכה), יש Pharmasave שמכסה 80% מעלות תרופות מרשם. אני לא בטוח לגבי זה (לשמחתי לא מכיר על בשרי), אבל נראה לי שיש איזשהו גבול עליון לכיסוי של ה-Pharmasave, ואם אתה סובל מבעיה כרונית כמו סוכרת או מחלה ראומטולוגית, ההשתתפות העצמית יכולה לעשות לך חור רציני… Read more »

Kek
Guest
Reply to  קיכלי הסהרון
24 days ago

אז? איפה אתה נמצא אם כן ,במצפן הפוליטי?

Reply to  קיכלי הסהרון
21 days ago

אם כך, מעניין איפה אתה ממוקם 😀
https://www.politicalcompass.org/test