מאמר אורח מאת Cosette
מאז שגיליתי שיש לי שורשים בצרפת הייתה לי מטרה אחת – לחזור לארץ אבותיי. התחלתי לחקור עוד יותר על התרבות הצרפתית עלייה גדלתי, לחקור על המורשת ועל המדינה וככל שידעתי יותר כך התאהבתי. גיליתי, כמו כגורל, שמקומי בצרפת, ובלי ידיעתי גדלתי על התרבות הצרפתית. כאשר דיברתי עם צרפתי מקומי גיליתי שגדלנו כמעט על אותם הדברים, אותם מאכלים, אותם סיפורים ותוכניות ואפילו אותן בדיחות.
בכל מקרה זה ידוע מה הדעה הרובצת על צרפת בישראל. שהם מגעילים, אנטישמים, גזענים וגסי רוח… אבל אני כבר ממזמן הבנתי שהכל בול שיט.
יש לי חברים רבים בצרפת, ורובם מתעניינים מאוד בישראל ובתרבות ומסתקרנים, ואלו שלא מכבדים אותה כמו כל מדינה אחרת. אני אפילו מכירה כמה ישראלים שחיים בצרפת והם מספרים דברים שונים לחלוטין ממה שהתקשורת מוכרת לנו.
אז כן, כל השמועות על צרפת האנטישמית והשחורה הינם פרי עטה של התקשורת המטומטמת של המדינה הזאת, שמזמן הפסקתי להאמין לה.
הידעתכם שבצרפת כל עובד זכאי ללפחות 30 ימי חופש בשנה? הידעתם שבצרפת עובדים יכולים להחסיר מהעבודה באופן מוצדק כדי לטפל בילדיהם החולים?
הידעתם שהלימודים בצרפת הם מהטובים בעולם והם גם במחירים יחסית זולים ? היעדתם שצרפת היא מעין מדינת מהגרים [למרות שהם לא מודים בכך] ? יש שם אנשים שהיגרו ממדינות שונות, כבר נתקלתי באיטלקים, פולנים, רוסים ואפילו בקוריאנים ! וכולם אזרחים צרפתים.
בצרפת יש את המאפים הטובים בעולם, רוב היצירות הספרותיות הטובות בעולם הן פרי עטם של סופרים צרפתים [מי לא מכיר את les misérables?]
ובנוגע ליהודים. אני אומנם מתחברת לדת הנוצרית, אבל ליהודים שביננו, הרי לא סתם בצרפת יש את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה. אני מכירה אישית יהודי צרפתי ויש לו חיים טובים מאוד והרבה חברים. הממשלה הצרפתית מכירה בדתם ונותנת להם לחיות לפי דתם ומתחשבת בצריכהם כמו שמירת שבת וכאלה. כל הסיפורים על אלפי יהודים צרפתים שמהגרים לישראל, בין אם זה נכון או לא, זה עניינם האישי. לפני כמה ימים ראיתי שהדליקו חנוכייה ענקית בפריז [אני עוקבת אחרי אתרי חדשות צרפתיים].
אז מה אני עושה כדי להגשים את החלום?
דרכון צרפתי לצערי אי אפשר לקבל משורשים… זה שסבא של סבא של סבא של סבא עזר למשל לנפוליאון לא יקנה לי אזרחות, אבל, בצרפת אוהבים מאוד אנשים שרוצים להפוך להיות צרפתים ולאמץ את התרבות, ובצרפת יש חוק נפלא ומבורך שאם אתה לומד שנתיים באוניברסיטה ומוציא תואר, אתה זכאי לאזרחות.
והנה, זאת הדרך שלי למטרה. למזלי אני דוברת צרפתית מאוד טובה, ובעזרת קצת עזרה מחברים, עם כסף שחסכתי ועם כוח רצון חזק, אקווה להגיע לצרפת.
את המכתב הזה אני כותבת מכל ליבי, בחדר שלי בבית הוריי. אני אומנם עדיין צעירה [בת 18], אבל ממוקדת מטרה כבר מגיל 9. התייאשתי להיות "שרת החוץ" של צרפת ולהסביר לישראלים הבורים שכל הסטיגמות על צרפת אינם נכונות, עייפתי מתגובות רעות ומתגובות שיכיבכול באות "להגן עליי."
אני שמתי לב שאני הראשונה שכותבת כאן על הגירה לצרפת, אף אחד כניראה לא העז להגר לצרפת בגלל הסטיגמות או מסיבות אחרות, ואלו שכן הם מעטים מאוד.
אבל אני מקווה לשבור את הסטיגמות הנוראיות ולחשוף בפניכם מדינה עם תרבות ואומנות טובה, אוכל טוב, אנשים נחמדים ולבבים ונופים עוצרי נשימה. אם אתם טיפוסים של אמנות איכותית, ספרות, אוכל והיסטוריה, צרפת היא בשבילכם.
אני יודעת מה אני רוצה. ואף אחד לא יוריד אותי מהדרך למטרה. קיבלתי פטור מהצבא ואני גאה בכך, ומקווה בקרוב להתחיל את התהליך של לימודים בצרפת.
בקיצור, מקווה שהסיפור שלי עורר השראה במישהו, כמו שאני קיבלתי השראה רבה מהסיפורים כאן.
רק רציתי להכניס את צרפת "למפה" ולהעיד שהיא לא מה שחושבים עלייה…
שלכם,
Cosette 🙂
שלום קוסט,
אשמח לשמוע באיזה שלב נמצאת ההגירה שלך לצרפת.
תודה
וואו איזו אלופה!
אני חושבת על מעבר לצרפת אם הצרפתית שלי מאד בסיסית. חשבתי בהתחלה על כמה חודשים ללמוד שם צרפתית בצורה הרבה יותר טובה ולהתעניין במכינה לתואר ואז לחזור בפעם השניה ולעשות את התואר ולקבל אזרחות=חלום.
אשמח לקבל את המייל שלך/טלפון על מנת להתייעץ לגבי לינה/לימודים/עבודה וכו׳
את מוזמנת לשלוח לי הודעה פרטית באתר, אתן לך את המייל שלי.
אני אוכל להגיד לך באיזו מכינה הייתי ולהסביר לך על התהליך
לכל המעוניינים והמעוניינות- ניתן לשלוח לונוס הודעה דרך טופס צור קשר, והאימייל יועבר אליה.