הטובות לשלטון

לפני כמה חודשים התמנתה בפינלנד ראש ממשלה חדשה, אישה בת 34 בשם סאנה מארין, והעולם מסרב להירגע. פינלנד ידועה כאחת המדינות הכי מתקדמות ומוצלחות בעולם, כלי התקשורת בכל העולם מלאים בכתבות מלאות קנאה במודל הנורדי ותמיד מתפלאים כשמשהו משתנה במערכת שמתיימרת להיות מושלמת.

הדבר שגרם להחלפת השלטון הפתאומית הזאת הוא שביתה ארוכה של שירות הדואר הפיני. כמו כל דבר אחר כאן הדואר ידוע באמינותו ודייקנותו, אם קרה וחבילה כלשהי לא הגיעה ליעדה זה עלול להופיע בחדשות, עד כדי כך התקלות של הדואר נדירות. ההשבתה שלו כל כך קרוב לעונת חג המולד פגעה בהרבה אנשים, אבל לא זה היה הקש ששבר את גב הגמל. חברת התחבורה הציבורית של אזור המטרופולין של הלסינקי החליטה להצטרף לשביתה, שביתת הזדהות כמו שזה נקרא כאן, ואז התחיל הכאוס האמיתי. רבים מתושבי הלסינקי והסביבה מתניידים רק באמצעות התחבורה הציבורית שהיא יעילה, מדוייקת ואמינה ואפשר לסמוך עליה לחלוטין, ולכן אינם מחזיקים רכב בכלל. רבים מאלה שכן מחזיקים רכב כדי לנסוע מחוץ לעיר בסופי השבוע ובחופשות משאירים את המכוניות בחניונים העירוניים, כדי לא לתפוס מקומות חניה בעיר. ביום אחד שבו התחבורה הציבורית לא פועלת אנשים לא יכולים להגיע לעבודה, ללימודים או לכל מקום אחר בלי מונית, לפחות עד החניון שהרכב שלהם נמצא בו. ביום אחד היו בכל האזור פקקים איומים (בדרך כלל לא קורה אפילו בשעות שנחשבות עמוסות) ועליה ניכרת בתאונות דרכים בגלל אנשים שלא נהגו הרבה זמן, אבל חוסר הנוחות שבכל העניין הזה היה דווקא דבר די שולי.

מה שנקרא 'המודל הפיני' וכל הטוב שהוא מציע מתאפשר, בין היתר, בזכות אחוזי שחיתות אפסיים ואמון במנהיגים ונבחרי הציבור, כלומר אם חבר פרלמנט או ראש הממשלה הבטיח משהו בתקופת הבחירות הציבור מצפה ברצינות שהוא אכן יקיים את הבטחתו ולא סתם יזרוק סיסמאות כדי לקושש קולות. לתושבי המטרופולין של הלסינקי הובטח לא פעם שאם הם גרים כאן לא יהיה להם צורך ברכב פרטי והם האמינו שככה זה באמת יהיה, כלומר הם סומכים על נבחרי הציבור שלהם. ביום אחד של שביתה בתחבורה הציבורית האמון הזה הופר, ובלי אמון הציבור לראש הממשלה אין זכות להיות בתפקיד הזה והוא מודע לכך. הפרלמנט דרש את התפטרותו והוא הגיש אותה בתוך כמה ימים, בנאום הפרישה שלו הוא התנצל בפני הבוחרים שלו על כך שהוא אכזב אותם והביע תקווה כנה שמחליפתו תעשה עבודה טובה יותר.
עוד לפני כל הבלגאן שנוצר בגלל השביתה בדואר ובתחבורה הציבורית כבר נשמעו קולות של חוסר שביעות רצון מתפקוד הממשלה, גם בתקשורת וגם מחברי הפרלמנט עצמם. הוחלט לקצר את חופשת הלידה ולהתחיל לגבות שכר לימוד באוניברסיטאות. עם קיצור חופשת הלידה עוד אפשר לחיות, אבל גביית שכר לימוד מפר את העקרונות החשובים של המודל הפיני שמעניק שוויון הזדמנויות לכולם. שכר הלימוד הוא תמיד נושא לוויכוחים בכל פעם שיש בחירות בפינלנד ואין ממשלה בעשר השנים האחרונות שלא נאלצה להתמודד עם הבעיה הזאת, אפילו שהנושא הזה קצת התקרר מאז שהוחלט לגבות שכר לימוד מסטודנטים שאינם אזרחי האיחוד האירופי.

לפני שמונתה להיות ראש הממשלה של פינלנד סאנה מארין היתה שרת התחבורה, ולפני זה היא היתה ראש העיר טמפרה. נושא התחבורה הציבורית קרוב לליבה מאוד, בעיקר מטעמים אקולוגיים. לפני שהיא נכנסה לתפקיד ראש העיר של טמפרה מצב התחבורה הציבורית בעיר היה זוועתי, כלומר נופל ברמתו מהלסינקי או טורקו והיא התחייבה לשפר אותה בקמפיין הבחירות שלה. היא אכן הובילה מהפכה של ממש בתחבורה הציבורית שם והשקיעה המון משאבים לפיתוח רשת שבילי אופניים באזור כולו (שלמען האמת כבר היתה קיימת אבל היה הרבה מה לשפר…). יותר מזה, היא נתנה דוגמא אישית לתושבים ובעצמה הגיעה למשרד שלה בעירייה ברכיבה על אופניים. על הרכב שהוקצה לה היא וויתרה בטענה שאין לה צורך בו כשהיא חיה בעיר ובשביל נסיעות מחוץ לעיר יש לה רכב פרטי שהיא מאוד אוהבת, חבל על כספי המסים ועדיף להשקיע אותם בשיעורי רכיבה על אופניים…
כזאת היא סאנה מארין, ממש לא הילדונת שעושים ממנה אלא מנהיגה מוכשרת שכבר רשמה לא מעט הישגים בקריירה הפוליטית שלה. דווקא היא זו שמונתה לתפקיד ראש הממשלה בזכות המוניטין שלה כמי שמקיימת את הבטחותיה ואפשר לסמוך עליה שתמשיך לעשות זאת. היא הקימה קואליציה שמורכבת מאנשים כמוה, שכבר הוכיחו שהם מודעים לכך שתפקידם הוא לשרת את ציבור הבוחרים שלהם ולא ההיפך. העובדה שהקואליציה הזאת מורכבת בעיקר מנשים צעירות מספקת כותרות למדורי פוליטיקה בכל העולם, וגם חומר ללא מעט בדיחות על חשבון הממשלה החדשה של פינלנד…

סאנה מארין מודעת מאוד לגילה הצעיר ולא מהססת לקבל עצות מפוליטיקאים וותיקים אבל מצד שני אין לה בעיה להשתיק את מי שמתנשא עליה, ויש גם כאלה. חוץ מכמה שוביניסטים מיושנים הגדולים שבמתנגדיה הם סוחרי רכב ונהגי מוניות אבל אפשר להבין אותם, הפעילות שלה לשיפור התחבורה הציבורית פוגעת להם בעסקים. ברור שאף פעם אי אפשר לרצות את כולם אבל כבר אחרי חודשים בודדים של פעילות היא כבר סומנה כמנהיגה אמיתית, כזאת שנותנת דוגמא אישית לאזרחים. באחד מאלף הראיונות שהיא נתנה היא אמרה שבתקופת לימודיה באוניברסיטה היא עבדה כקופאית בסופרמרקט והיא עצמה היא ההוכחה ליעילותו של המודל הפיני ולמה צריך להמשיך לתחזק אותו. היא גדלה במשפחה קשת יום ואם הלימודים באוניברסיטה לא היו בחינם בפינלנד אז היא כנראה לא היתה מצליחה לממן אותם, ובגלל זה חשוב שהם ימשיכו להיות בחינם כדי שלכל אזרח תהיה אפשרות לממש את הפוטנציאל שלו בלי קשר למעמד הסוציו אקונומי שאליו הוא נולד, כלומר שעם מספיק נחישות ועבודה קשה אפילו קופאית יכולה יום אחד להיות ראש הממשלה.

אני עצמי מאוד מרוצה מהגישה הזאת ובכלל מההזדמנויות שהמודל הפיני מציע, אפילו למהגרים. העיקרון של שוויון הזדמנויות הוא חשוב מאוד לפינלנד כחברה ולכן המערכת לא חוסכת במשאבים כדי להעניק אותו גם למהגרים, כדי שאלה ישתלבו במהירות כאזרחים מועילים. לי למשל הותאמה תוכנית אינטגרציה שאורכת שנתיים שבמהלכה אני צריכה ללמוד את השפה ולעבור מבחן הסמכה במקצוע שלי כדי שאוכל לעבוד בו ולא להיתקע לנצח בעבודות "של מהגרים". בזמן הלימודים קיבלתי קצבה שאפשרה לי ללמוד בראש שקט, קצבה שגם סטודנטים אזרחי פינלנד זכאים לה. לצערי זה לא בדיוק התאפשר כי בשנתיים מאוד קשה ללמוד פינית ובו זמנית גם לעשות את קורס ההסמכה (שגם הוא בפינית) אז דווקא כן עבדתי כקופאית לתקופה כלשהי, אבל אני לא מתבאסת יותר מדי כי אם אפילו ראש הממשלה עשתה את המסלול הזה אין שום סיבה שגם אני אעשה את אותו הדבר…