הגירה לצרפת

צרפת, כמו איטליה, היא חלום לתיירים. כשמגיעים לטייל בפאריז או דרום צרפת, הטיול יכול להיות חלומי – הנופים, היין, האוכל, השווקים, האטרקציות. בתור מהגרים בצרפת הכל שונה, אולי חוץ מהנופים.
במאמר זה נסקור את צרפת כמדינה, על נתוניה, יתרונותיה וחסרונותיה, כך שתוכלו לקבל תמונה רחבה יותר של המדינה, אם אתם שוקלים להגר אליה. המאמר לא כולל רק "נתונים יבשים", אלא גם אנקדוטות מחיי היומיום והבחנות שרק מי שגר כאן יכול לספר לכם.

דרכון מדינה – צרפת

הרפובליקה הצרפתית היא מערב אירופה במיטבה, מכל הבחינות. היא חלק מהאיחוד האירופי, ומתגאה להיות מדינה בה הדת מופרדת מהמדינה (עד לרמת איסור לבישת סמלי דת בציבור), גם עם יותר מ-66 מיליון איש, במגוון דתות ודעות, עם חופש ביטוי רחב. צרפת היא רפובליקה נשיאותית דמוקרטית, עם שלוש זרועות שלטון. השפה הרשמית על פי חוק היא צרפתית, אבל בפועל תשמעו עוד בליל ענקי של שפות ברחובות, בין אם בפאריז ובין אם במרסיי, בין היתר בזכות כמות התיירים העצומה בצרפת. אבל, כן, גם כמויות המהגרים יצרו כאן מגוון רחב של תרבויות ושפות. אם תשאלו צרפתים "אמיתיים" הם כנראה יאמרו לכם שמי שגר בצרפת ולא מדבר צרפתית מזלזל בהם ובתרבות שלהם. כשהיה את הפיגוע במערכת העיתון "שארלי הבדו" לפני כמה שנים, ביקשו מהילדים בבתי הספר לצייר את תחושותיהם והסבירו ש"קיצוניים מנסים לפגוע בצרפת, אבל אנחנו לא ניתן להם".

האקלים הוא כמו בישראל, אבל בקיץ יכול להיות גם 38 מעלות בצל ואין מזגנים ובחורף קר (קצת הרבה). אם אתם לא רוצים להיפרד מהאקלים הישראלי, מישור החוף של הים התיכון הוא בדיוק בשבילכם (ניס, מרסיי וכו'). בקיץ יש מקומות שהעירייה מחלקת בקבוקי מים קרים בתחנות הרכבת הגדולות… מערכת התחבורה הציבורית נפלאה, גם בערים עצמן, גדולות כקטנות, וגם ביניהן ובין חבלי הארץ הכפריים יותר. תשתית הכבישים ברוב חלקי המדינה מושקעת, ובערים הגדולות לא צריך רכב כדי להתנהל בחיי היומיום (אבל אם ברכב, חשוב לזכור שנותנים זכות קדימה לאלו הבאים מימין). אפשר לטייל בסופי השבוע, ואפשר לעבור ממקום אחד לשני על פי הטעם האישי. האווירה בליל שונה לחלוטין מזו בפאריז, וניס שונה מטולוז, כמו שכל כפר שונה מאחרים באווירה שבו, באופי האוכלוסייה ובנכונות לקבלת מהגרים. גם השוני בין מקום למקום מצריך עדיין נימוס בסיסי, כמו לומר 'בונז'ור' לכל אחד ואחת, גם לכאלו שאתם לא מכירים. רבים אומרים שהצרפתים לא נחמדים למי שזר ו/או לא מדבר צרפתית, אבל מניסיוננו, יש ויש. בעיקר כשלומדים צרפתית, מספיק להראות נכונות ושליטה חלקית בשפה כדי שהאדם מולכם ייפתח ויחייך.

מערכת החינוך לילדים נחשבת לטובה מאוד, אך יש לקחת בחשבון שאיסור סממני הדת בא בבתי הספר הציבוריים הרבה יותר לכדי ביטוי, ולבתי הספר הציבוריים אסור לכפות דת, אלא לקבל כל דת שהיא, כולל מפלצת הספגטי המעופפת. יש תכנית לימודים שמעודדת שייכות ולאום צרפתי לפני כל דבר אחר. בתי הספר הפרטיים הם שונים, יש כאלו בסבסוד חלקי של המדינה, אבל שכר הלימוד בבתי הספר הפרטיים הוא לא בשמיים, ובשל כך הורים מעדיפים בתי ספר פרטיים על ציבוריים. יש בתי ספר דתיים, כולל נוצרים, יהודים ומוסלמים, והרמה משתנה בין בית ספר לבית ספר.

בצרפת יש קהילה יהודית גדולה מאוד, בעיקר בפאריז. יש כאלו בקהילה החשים מאוימים יותר ויותר בשנים האחרונות מגל אנטישמיות בצרפת (מה שמסביר את הגירתם של יהודים-צרפתים רבים לישראל בעשור האחרון), ויש כאלו שנוטים לייחס את הפחד לטרנד הכללי שפוקד את העולם בעשור האחרון. כל אחד ואחת עם הרגשתם, אבל עובדה אחת קיימת, והיא שיש הבדל בין צרפת של פעם לצרפת של היום. לטובה או לרעה, כל אחד ודעתו. הקהילה הישראלית גם היא גדולה, יחסית, ומתרכזת בעיקר בפאריז, אבל יש גם בערים קטנות יותר ברחבי המדינה. אפשר למצוא אותם בקלות בקבוצות בפייסבוק, בבלוגים ברשת ועוד.

המצב הכלכלי אינו רע במיוחד ולא טוב במיוחד. למצוא עבודה ברוב התחומים לא קשה יותר מישראל, והמכשול הוא בדרך כלל השפה והניסיון הרצוי. מצד שני, מי שמגיע למדינה לתקופה קצרה ומוגדרת לרילוקיישן לא יחפש מראש עבודה לכל החיים. המשכורות נעות גם הן מסקאלה של מינימום הכרחי לסביר פלוס, אבל טרם יצא לנו להכיר, בין חברינו הקרובים, מיליונרים שעשו את הונם בצרפת (יש כאלו, כמובן, אבל פשוט אנחנו לא מכירים אישית). בוודאי תופתעו לשמוע שעובדי הוראה מתוגמלים ביד רחבה, יחסית לישראל, ועובדים מעט שעות ביחס לעמיתיהם הישראלים. לדוגמה, שבוע העבודה המקובל הוא 40 שעות, שמחולקות בין הוראה פרונטלית לעבודה בבית על מבחנים, מערכי הוראה וכו', והשכר נע בין 1,800 ל-3,500 אירו.
יוקר מחיה, כמו בכל מקום אחר בעולם, הוא תלוי מקום. יש מקומות שיותר זול ויש יותר יקר. הפער מורגש גם בין אזורים שונים של העיר, כך שבמרכז של המרכז של פאריז יהיה סופר יקר, אבל בפרברים המחירים יותר הגיוניים.

לאוהבי הספורט – כדורגל הוא היסטריה לאומית בכל רחבי המדינה. יש חוגי כדורגל בכל מקום, ושידורי השיא הם של משחקי כדורגל לאומיים. על המונדיאל בכלל אין מה לדבר. במשחק הידידות בין צרפת לגרמניה לפני כמה שנים, היה פיגוע קרוב לאצטדיון, אבל אנשים דיברו עדיין על זה שצרפת ניצחה. סדר עדיפויות 🙂

מכשולים אפשריים: כמו שציינו קודם, מציאת עבודה כאן היא משימה לא-פשוטה, במיוחד לאלו שאינם דוברים את השפה, ואף אחד לא יכול להבטיח לכם וילה בפרובנס או בקתה בהרים. להגר למדינה כמו צרפת דורש המון סבלנות, וגם סובלנות, גם בהגירה לטווח ארוך וגם ברילוקיישן.

אם אתם מוכנים נפשית לעבור את כל המכשולים – לכו על זה!

מידע נוסף:

• מידע על סוגי הויזות השונות לאלו שאינם אזרחי צרפת ניתן למצוא כאן.
• מידע מאתר שגרירות צרפת בישראל ניתן למצוא כאן.
• מידע לגבי קבלת אזרחות צרפתית ניתן למצוא כאן.
• הבלוג של ונוס – בחורה צעירה שהיגרה לפריז ומספרת על החיים בצרפת מנקודת מבטה.