ניו זילנד היא גן עדן

אך הפעם זה גן עדן פנימי מבלי להתחשב שבחוץ בוער ומזכיר גהינום. איך הפכתי את ניו זילנד לגן עדן פנימי? מוזמנים להמשיך לקרוא.

כמו על רבים מאיתנו, התקופה של הקורונה השפיעה גם אלי. הממשלה בניו זילנד בשנה וחצי הראשונות התערבה בצורה מאוד מזערית בהשוואה לממשלות אחרות לדוגמא ישראל. אף על פי שההגירה הוקפאה ברובה וגבולות נסגרו, לרוב האזרחים החיים נמשכו כרגיל, ללא יותר מדי הגבלות.

בשנה לאחר מכן החל מאוגוסט 2021, החלו שינויים מאוד מהירים ומפתיעים שלא היו צפויים. זה דרש ממני לא רק כוחות מנטליים אדירים להסתגל. אלא לעשות שינויים גם באופן שבו אני חיי ומתקשר עם הסביבה.

אז בסוף 2021, נסעתי לדובאי, ישראל ואוקראינה בשביל לבדוק אופציות להתחבר לאירופה.

שהגעתי לדובאי, הזמן שם היה מאוד מפנק! מאוד איכותי וגם חופשי. עם זאת שהיו גם בדובאי הגבלות אך יכולתי ללכת לכל מקום בלי הגבלה! כולל EXPO 2020 שפשוט היה אירוע נהדר!!

מטייל בEXPO 2020

נהנתי מאוד מהמזון ומהאטרקציות שיש לעיר להציע, והתחלתי להבריא לאט לאט מהמאורעות שקרו בניו זילנד.

אוכל במסעדה לאחר חודשים של הגבלות

אחרי דובאי, נסעתי לישראל ונשארתי כ3 חודשים. היה מאוד כיף להיות עם המשפחה, היה כייף להיות בבית והתגעגעתי לחוצפה הישראלית. היה אפילו מצחיק לחוות את זה שוב. במהלך הזמן השהות עשיתי את הוידאו הבא שמשווה את היתרונות והחסרונות של ישראל מול ניו זילנד:

עם זאת שבישראל עדיין היו מגבלות קורונה, החופש שהרגשתי היה משמעותי יותר. הישראלים הם אנשים שממעטים לציית, ואם אומרים להם לשים מסיכות, הם שמים, אך לא על האף או על הסנטר. בעוד שבניו זילנד עשו לי דרמה של ממש במוסך.

טיילתי במקומות האהובים עליי בישראל – אילת, ים המלח, צפון הארץ, חיפה, תל אביב, אשדוד.

רמת הגולן חורף 2022, אני מתגונן מה"וירוס" בטבע הישראלי

התמונה היא אילוסטרציה לגבי כך שאנשים שוכנעו שלשים כיסוי פנוי בטבע זה נחוץ. אך בפועל מאוד נהנתי מהטבע בחורף בגליל והגולן, הטבע היה מאוד יפה ואפילו קרוב לטבע הניו זילנדי!

האם נדבקתי ב"קורונה"?

שהגעתי לארץ זה היה דצמבר 2021. חודש לאחר מכן התחלתי להרגיש לא טוב פיזית, התחילו לי כאבי שרירים בגב התחתון. שהלכתי לרופא הוא בדק לי את הגב ואמר שהכל בסדר, עשה לי בדיקת קורונה ואמר שאני חיובי. וכך קיבלתי סטטוס "מחלים" בישראל שאיפשר לי להכנס לכל מקום בישראל. הכאבי גב במשך יומיים היו מאוד קשים שלא יכולתי לשבת. היה לי כאב ראש למספר שעות אך חוץ מזה לא היו לי שום סמפטומים אחרים. האם זה היה קורונה? לפי הרופא כן. אז הנה סימנתי וי על עוד סיפור מסתורי שבגללו עשו דרמה בקנה מידה עולמי.

באותו זמן לא ראיתי שום אפשרות מבחינתי לחזור לניו זילנד, אך כן ההיתי מעוניין לבדוק אפשרות למחיה קבועה באוקראינה. אז נסעתי לאוקראינה בפברואר.

אוכל בננה בקייב בחרישטיק

מאוד שמחתי לחזור לכאן והתחלתי להפתח לאפשרויות השונות של המגורים במדינה. ואז הגיע הודעת טקסט ממשרד החוץ בישראל אליי לטלפון. הודיעו לי שמומלץ לכל האזרחים הישראלים שנמצאים באוקראינה לקחת טיסה לישראל בהקדם בגלל שתתרחש פלישה רוסית לאוקראינה. שתבינו, בפברואר 2022, הכוחות הרוסים הקיפו את גבולות אוקראינה בצבא שלהם. האווירה היתה "אין מצב שהם יפלשו לאוקראינה". אנשים חיו בעיר כרגיל. אני אישית גם לא האמנתי שזה ירתחש, אבל סמכתי על המודיעין של ישראל ופעלתי לפי ההוראות. כמה ימים לאחר שחזרתי לישראל החלה המלחמה ושדות התעופה נסגרו. ומכאן כל התוכניות לגבי אוקראינה הלכו פייפן.

שינוי מדיניות ההגבלות בניו זילנד

בו זמנית בניו זילנד שינו את מדיניות ההגבלות. באותו זמן זמן רק תושבים ואזרחים היו יכולים להכנס לניו זילנד ללא מיץ פייזר, אך הם עדיין היו חייבים לשריין מלון קורונה ולהיות סגורים שבועיים וכמובן לשלם כ4 אלף דולר על השהות. אני סירבתי לחזור למדינה בתנאים כאלה. אך בלב הפלא, הם הורידו את הדרישה הזאת ואפשר היה לקבל מספר בדיקות ביתיות ולדווח את התוצאות. בנוסף במדינה שיחררו את ההגבלות בקהילה, אך עדיין היתה מדיניות של דרכון ירוק. יחד עם זאת החלטתי לחזור לניו זילנד כי ההיתי מוגבל בזמן כמה יכולתי להשאר בישראל או מחוץ לניו זילנד. כאשר אתם חיים בין מספר מדינות תמיד צריך לשים לב כמה זמן מותר לכם להישאר בכל מדינה מבלי שרשויות המס יסתכלו עליכם כתושבי מס. וכך קניתי כרטיס טיסה חזרה לניו זילנד.

חזרה שוב לגן עדן או לגהינום?

נתחיל מזה שחזרתי לניו זילנד, האם ציפתי לחזור לגן עדן או שוב זה הגיהנום?
לא היו לי שום תוכנית ארוכת טווח מה לעשות. הרבה מתכונתיי רוסקו בגלל השינויים הגלובאליים. אחת התוכניות שנשארו יציבות ומוצקות כסלע הן תעודות הביטוח בדמות של אזרחויות ותושביות. תמיד אמרתי לאנשים שחשוב מאוד להיות שייך בירוקרטית לכמה שיותר מדינות. דרכונים ואזרחויות נותנות חופשת בחירה וביטחון במידה ואחת המדינות יוצאות מתפקוד תקין. (אתם רואים מה קורה ברוסיה לאנשים שהם בעלי דרכון יחיד, ארחיב על זה אולי בהמשך).

הפוקוס שלי השתנה ללחיות כאן ועכשיו, איפה שטוב לי, ולעשות מה שטוב לי. הבנתי שאני צריך פסק זמן לעכל, לשחרר ולעבד את מה שקרה. הבנתי שאני צריך להפסיק בנתיים ליצור תוכניות חיים משמעותיות בזמן שהפצע מדמם. ליצור משהו מופלא במצב כזה מאוד קשה כאשר התדר הרגשי נמוך. בגלל המסע המגוון שעשיתי בניו זילנד ברחבי שני האיים, היו לי לא מעט אפשרויות לחליט איפה לעשות את הליך הבראה. בפועל החלטתי להשאר באוקלנד, איפה שהוא קרוב לשדה תעופה. אוקלנד זה העיר הגדולה ביותר בניו זילנד שנמצאת בחלק הצפוני של האי הצפוני. במרץ 2022 עדיין בניו זילנד היו הגבלות, והמשחק עם המסיכות והבדיקות המשיך. אחרי ששריינתי 8 ימים להשאר בAIRBNB, בתום אותם ימים, החלטתי להישאר בRETREAT CENTER. להיות בעיר אך יחד עם זאת בטבע.

זה הנוף שאני מתעורר אליו כל בוקר

היה מוזר מאוד לחזור שוב למקום הזה, אך בגלל שמרכז החיים שלי עדיין היה בניו זילנד, זה היה הדבר הכי פשוט פסיכולוגית לעשות.

מה קרה לקבוצת ההגירה בפייסבוק?

בגלל כל השינויים שקרו בשנים האחרונות, המהות של הקבוצה היתה לעזור לישראלים שמעוניינים לגור בניו זילנד לעזוב. לי היתה אש בוערת מאוד להתהליך כי בפועל כן הצלחתי להגר באופן מוצלח לניו זילנד ללא עזרת עורך דין או סוכנות כלשהיא. כל התהליך והתוכנית בניתי ויישמתי לבד באופן מוצלח (מוזמנים לקרוא את הפוסטים הקודמים). אחרי השהות שלי בישראל, הבנתי שהפערים באיכות החיים בין ישראל לניו זילנד הצמטצמו משמעותית. ולכן בשביל רבים, לא ראיתי את הצעד של הגירה לניו זילנד ישפר את חייהם. לכן בפועל כל התהליך של ההגירה, ההשקעה הכספית, הפיזית, הפסיכולוגית לא היתה שווה את זה לרוב האנשים. יש אנשים מסויימים שאיכות חייהם ישתפרו משמועתית גם היום, למשל רופאים שיהגרו לניו זילנד יחוו קפיצה מאוד גבוהה באיכות חייהם. אך בשביל זה אצטרך לפתוח קבוצה של "רופאים מהגרים לניו זילנד". נכון להיום מבחינתי אין כיוון או אסטרטגיה ברורה לקבוצה, אך אני פתוח להצעות של המשתתפים לאן הם חושבים שכדאי לקחת את זה.

הפוקוס שלי היום השתנה למשהו אחר לחלוטין. החלטתי קודם כל לשנות השקפה של איך שאני רואה את ניו זילנד, ולהתחיל משינוי פנימי. משהו בהתנהגות של "להאשים" מישהו אחר חוץ ממני לא ישב אצלי טוב. כן קרו המון דברים שאינם הוגנים, אתיים, ואפילו אכזריים. מצד שני מה יעזור לי להתלונן על זה? מה שכן יעזור זה לפעול ולחשוב אחרת, כי זה מה שבשליטה שלנו כבני אדם. ומכאן החלטה תפנית חיובית בחיי. על התובנה הזאת אני מספר בוידאו הבא:

יצאתי לדרך חדשה. התחלתי לראות ולהיות אסיר תודה על כך שהכניסו לחוק את המנדטים ש"פלטו" אנשים כמוני מהמערכת. החיים החלו להשתפר באופן פנסטי. ניו זילנד בשבילי התחילה להפוך שוב לגן עדן, אך יותר פנימי מאשר חיצוני. ועל כך אכתוב בפוסט הבא, כיצד החודשים הראשונים אחרי החזרה עברו עליי.