Sign In

Remember Me

למה אני מעדיפה ללמוד בחו"ל?

למה אני מעדיפה ללמוד בחו"ל?

לימודים בחו"ל זה תהליך לא פשוט בכלל. זה דורש הרבה סבלנות ויכולת להתמודד עם כשלונות ודחיות. אבל למרות הכל, אני אחרי הכל מעדיפה ללמוד בחו"ל ולא בארץ. הרי למה שבחורה צעירה תרצה לנסוע ללמוד במדינה אחרת, רחוק מההורים והמשפחה ומה"חברים" [אם אפשר לקרוא להם ככה] ?
זה ראשית נובע מהעובדה שככל שמהגרים צעירים יותר, כך קל יותר להשתלב בחברה ובמדינה. ולפי דעתי, הדרך הכי טובה להגר היא דרך לימודים. אתם יכולים ללמוד כל דבר, משפה ועד רפואת שיניים. אבל, ויש אבל גדול, כדי ללמוד בחו"ל עליכם לשלוט באנגלית ברמת שפת אם או בשפה המקומית ברמת שפת אם. זה שאתם יכולים לראות סרטים בלי כתוביות ולהבין הכל זה לא בדיוק מספיק. שפה אקדמאית היא לפעמים שונה מהשפה שבקולנוע ומשפת היום יום, ועליכם להיות בעלי היכולת להתבטא באופן מושלם באנגלית/שפת היעד ברמה גבוהה. עליכם להיות בעל רמה של C1 לפחות. יש מדינות שידרשו B2, אך הכל תלוי מדינה ותלוי מוסד לימודים.

יש לי טראומה קשה ממוסדות לימודים. סבלתי מבריונות בבית ספר, ממורים שמתעלמים ממני ושלא שמים עליי, ושאפילו לעיתים משתפים פעולה עם ההצקות. הייתה לי מורה שהייתה פשוט מפלה בין תלמידים, היו לה תלמידות שהיו מקבלות פטור משיעורי בית, תפקידים מכובדים בטקסים ומה לא, ואני הייתי הקורבן. היא נהנתה להזמין את אימא שלי כל שני וחמישי על כל פיפס. ובעיקר להתלונן לה שאני לא מכינה שיעורי בית ושאני בעייתית, למרות שההפך הוא הנכון. ירדו עליי, המציאו לי שמות, זרקו עליי אבנים, גרמו לי לרצות למות, גרמו לי להסתגר בבית במשך ימים שלמים עד שבלית ברירה חזרתי ללימודים, גרמו לי להרגיש שאני לא שווה כלום, גרמו לי למחשבות אובדניות, להתחרט על זה שנולדתי, גרמו לי להרגיש מפגרת ומטומטמת ושאני חריגה ולא בסדר. אני עדיין מפחדת שיקרה לי אותו הדבר אם אלמד בחו"ל, אבל יותר רגועה כיוון שהמערכת שונה, המנטליות שונה והאנשים שונים.
רציתי להתקבל למגמת גרפיקה בתיכון. יש לי ידע בפוטושופ ובעריכת סרטים, ואני יודעת לצייר. לא קיבלו אותי, בלי שום סיבה. פשוט לא קיבלו אותי, והיו חייבים לציין את זה מול כל הכיתה, שגם ככה הייתה תמיד משפילה אותי. אנשים שלא יודעים לצייר קו התקבלו, והם אפילו ציינו, שלא צריך שום ידע באומנות. ואותי לא קיבלו. על מה, סתם כי הם רעים. את החלום הזה כבר נטשתי. הבנתי שאומנות וגרפיקה זה תחום רקוב מהיסוד.
אני הייתי בין התלמידים הכי חכמים בכיתה ב', שלחו אותי לתוכנית מחוננים. הייתי גאונה במתמטיקה, בכיתה ב' כבר התעסקתי בחומר של ד', אבל לא התקבלתי לתוכנית הזאת. למה? כי שוב, העברית דפקה אותי. ואגב, המתמטיקה שלי התדרדרה עם השנים, כי יש לי בעיות קשב וריכוז וכל השיעור הכיתה לא הפסיקה להרעיש ולצעוק, והמורה בניסיונות נואשים להשתיק אותם. ככה שבסופו של יום מצאתי את עצמי ב-3 יחידות, כשהיה לי פונטציאל לחמש, רק בגלל הילדים בכיתה.
אני גם לא מעוניינת שידחפו לי אדיאולוגיה ציונית ויהודית לתוכנית הלימודים כמו שעשו לי בבית ספר. אני רוצה ללמוד במוסד חילוני באמת.

אני רוצה לפתוח דף חדש. אני בסה"כ רוצה שיתנו לי את ההזדמנות להוכיח את עצמי, להתקדם ולהשתפר. מה שבארץ היה לי חסר כל השנים. דיכאו לי את כל החלומות, את כל הכשרונות וגרמו לי להרגיש לוזרית.

שמתם לב וודאי שיש לי קצת שגיאות כתיב בעברית, למרות שאני מדברת בשפה הזו מגיל קטן ושנולדתי בארץ [כשנולדתי ההורים שלי היו עולים חדשים ודיברו איתי בשפה אחרת], אני מתקשה בעברית. קשה לי להתבטא בעברית, קשה לי לרשום מאמרים בעברית, אני תמיד שוכחת מילים ותמיד נתקעת. יש לי קצת שגיאות כתיב. לעומת זאת, שמתי לב שבאנגלית ובצרפתית זה כמעט ולא קורה לי. אני יכולה להביע את עצמי בחופשיות. במתכונת קיבלתי 48. בנס עברתי את הבגרות האחרונה בעברית, עם ציון של 60 כשאני יודעת בקושי חצי מהחומר של כיתה י'. המקצוע הזה תמיד היה לי קשה וגרם לי לבכות לא פעם.
יהיה לי קשה מאוד בלימודים אקדמאים בארץ אם אני מתקשה ככה בעברית. אבסורדי קצת, לא? אני לא מוכנה לעשות פסיכומטרי, מהסיבה שאני רואה שבחו"ל אין להם תנאי קבלה מלבד בגרות. זה לפי דעתי מבחן מטופש ומיותר, קשה ויקר, שלא משקף שום טיפת אינטליגנציה. צריך לבטל אותו. הוא גם מגביל במה שניתן ללמוד. אני מרגישה שזה באמת לא הוגן, שאני צריכה לקרוע את התחת בשביל הזכות הבסיסית ללימודים גבוהים, כשבחו"ל הם מתקבלים רק על סמך בגרות, ויכולים לבחור מה שהם רוצים !!! [לפחות ככה באירופה ובקנדה] בארץ אני צריכה להשלים יחידות, גם אם יש לי ציונים טובים, ולקרוע את התחת שוב ולחזור לחומר שאני כבר שמחה ששכחתי. אני רוצה להכנס ללמוד מה שבאמת מעניין אותי ולא להתעסק שוב בחומר של תיכון. זה עניין של מלא מלא כסף. ומן הסתם שאני לא רוטשילד.

בנוסף, אני לא הייתי בחו"ל פאקינג 10 שנים. הביקור האחרון היה באיטליה ובארה"ב, ומאז אני תקועה בארץ, באותה העיר. אני רוצה לצאת, לראות עולם. להכיר אנשים חדשים ואולי גם למצוא חברים אמיתים ואפילו אהבה. בארץ אני בודדה. אני מוקפת בחברים צבועים שעושים לי טובה שהם מדברים איתי, כשאני צריכה אותם הם לא שם והאנשים היחידים שיש לי, הם המשפחה שלי. אין לי חיי חברה, אני תקועה תמיד בבית. אני רוצה לגלות עולם, לטייל, להכיר אנשים עם תחומי עניין כמו שלי ואנשים שבאמת אפשר לדבר איתם, ולא אנשים דו פרצופיים שהיום הם החברים הכי טובים שלך ולמחרת מגרשים אותך.

יש לי חברים בחו"ל שהכרתי באינטרנט. המנטליות שלהם באמת שונה. הם אנשים מקסימים שבאמת מתעניינים בשלומי, שולחים לי ברכות שגורמות לי לבכות מהתרגשות ביום הולדת ומעודדים אותי כשאני מדוכדכת, ומנסים למצוא פתרונות. בניגוד לאנשים בארץ, שהם כאן דו פרצופיים, לא שמים עלייך, מרכלים מאחורי הגב ונעלמים כשאתה צריך אותם. לא יודעת איך זה אצלכם, אבל בסביבה שלי זה ככה. ואני טיפוס די חברתי אבל מופנם, כזאת שמנסה להסתדר עם כולם.

מהפן הכלכלי, שכר הלימוד בחו"ל [לא בארה"ב] הרבה יותר זול מהארץ. אין מבחן קבלה שעולה כמו סופ"ש באילת, אין שכר לימוד מטורף ובואו נוסיף לזה את יוקר המחיה, יוקר הדיור ואת החום המגעיל כאן. עוד סיבה.

ובקיצור, למה כדאי ללמוד בחו"ל?

א. אין פסיכומטרי. אם לא מחשיבים את ארה"ב, ברוב המדינות כיום אין דבר כזה מבחן קבלה לאוניברסיטה, ואם הוא קיים הוא לא כזה קשה ולרוב מיועד לתושבים מקומיים [בבלגיה למשל יש מבחן קבלה לתושבי האיחוד, אך משום מה מי שלא חי באיחוד מקבל פטור מכך]. זהו מבחן קשה מאוד, שמנסה באופן נואש להפעיל את התאים האפורים של המוח, בשאלות מטופשות ולא הגיוניות שצריך תואר שלישי בעברית כדי להבין, ובבזבוז זמן יקר ומטורף של התלמיד ואת כספו. זהו מבחן מיותר שלא משקף אפילו לא אחוז מהאינטליגנציה שלנו, ואת הממציא שלו צריך להעלות על המוקד.

ב. שכר הלימוד – יקר, גבוה, לא הגיוני. למה אני צריכה לשלם עשרות אלפי שקלים שבאירופה אני יכולה ללמוד במחירים מצחיקים של כמה מאות יורו גם אם אני לצערי [עדיין לא] מתושבי האיחוד או למי שאין לו [כרגע] דרכון אירופאי ? עם כל הכבוד, אני לא פרייארית. אני שמה את טובתי לפני שאני מרצה אנשים שאני לא מכירה אפילו.

ג. האיכות – רוב האוניברסיטאות כאן לא איכותיות, ונותנות תארים אחרי קורסים מיותרים וכמובן תארים שאפשר להשתמש בהם רק בישראל, כמובן שכל מי שלומד לתואר כאן בסוף מוצא את עצמו עובד במשהו אחר, שזה בכלל מצחיק כמה שזה עצוב. אוניברסיטאה בחו"ל מלבד שהיא בינלאומית ופתוחה לכל אדם מכל מדינה, לא משנה מה, היא מעניקה לך תואר בינלאומי. אנשים יותר יתרשמו מאדם שיש לו תואר מאוניברסיטה באירופה או ארה"ב מאשר אוניברסיטת תל-אביב, שאף אחד לא מכיר אפילו, לא? היא נותנת לך את ההזדמנות להכיר אנשים מכל העולם, את המקומיים ולצאת עם תואר איכותי ומוכר, וכל זה גם לא בסכומי עתק. היא מאפשרת לך לעבוד בקמפוס, לגור במגורי סטודנטים ולהנות מחיי חברה ופעילויות שניתן לראות דוגמא להם בסרטים האמריקאים הקלאסיים.
קנדה למשל מציעה לסטודנטים אפשרות לעבוד חצי משרה בלימודים ובמשרה מלאה בחופשים.

ד. הרצון להכיר תרבות אחרת, לשפר את השפה. כששואלים אותי למה אני מעדיפה ללמוד בחו"ל, במיוחד כשאני נחשבת עוד צעירה, אני תמיד עונה : "אני רוצה לשפר את הרמה של השפה שלי, אני רוצה להכיר חברים, להיחשף לתרבות אחרת ולראות עולם". וכן, לפעמים אני מקבלת מבטים שכאילו אמרתי שאני רוצה לרצוח את ההורים שלי, לגלח את הראש ולהצטרף לדעאש. זאת בושה? זאת בושה לטייל ולראות עולם? לימודים בחו"ל מאפשרים לנו להיחשף לתרבות אחרת, לגור במקום אחר למשך תקופת זמן ארוכה, להכיר את הרגלי החיים, תרבות האוכל וכד', לפגוש סטודנטים מקומיים ומכל העולם ובעיקר גם לטייל ולראות עולם! שום דבר אחר לא יחליף את החוויה הזאת, במיוחד לא אונירסיטה מפוקפקת שצריך לעבור טונות פקקים כדי להגיע אליה, ומחכים לך שם ערסים או ישראלים שחצנים וסנובים מלאי פטריוטיות וגאווה. לא תודה.

ה. המבחר. בחו"ל תגלו תארים ותוכניות לימודים שאפילו לא קיימות בארץ. המבחר ענק ועצום ולא נגמר, ותוכלו לבחור בלי שמבחן מטופש יגביל אתכם. תוכלו לעסוק במקצוע שתמיד חלמתם, ללמוד דברים שלא הייתם מעלים בדעתכם למצוא בארץ ולקבל ידע מקצועי. נכון ללמוד עיצוב אופנה ברומא נשמע הרבה יותר מלהיב? ומה אם ללמוד קולינריה בצרפת? תוכלו לגלות תחומים שהם הרבה יותר מפותחים מהארץ, כמו צילום, תאטרון, אמנות ואפילו אסטרונאוטיקה!
גילוי אישי : מה שאני רוצה ללמוד, לא קיים אפילו בארץ.

אז מה צריך כדי ללמוד בחו"ל בעיקרון?

כמעט כל האוניברסיטאות בחו"ל מקבלות סטודנטים זרים. זה עושה להן תדמית טובה, זה משפר את היחסים הבינלואמיים וגם נותן הזדמנות למאות צעירים לפגוש אנשים מכל העולם. לפחות כל אוניברסיטה מציעה תוכניות באנגלית, ויש אוניברסיטאות שמקבלות סטודנטים זרים שמוכיחים שליטה גבוהה בשפה המקומית, כמו גרמניה וצרפת, למשל.
הדבר הכי חשוב קודם כל, הוא השפה. הדבר השני הכי חשוב, הוא תעודת בגרות. בלי זה יהיה לכם כמעט בלתי אפשרי להתקבל ללימודים בחו"ל.
אתם צריכים להוכיח שליטה ברמה של כמעט שפת אם באנגלית או בשפה המקומית, במבחן שפה. יש אוניברסיטאות שמתפשרות על B2, כל מקרה לגופו. אני עשיתי מבחן שליטה ברמה הצרפתית שנקרא TCF. המבחן הזה הכרחי מאוד כדי להתקבל לאוניברסיטאות בצרפת ובקנדה [קוויבק]. ואיך אפשר לשפר את הרמה של השפה שלכם ? לחיות אותה, לאכול אותה, לנשום אותה. כתבתי מאמר שלם עם טיפים שאני מקווה שיכולים להועיל לכם (:
יש אוניברסיטאות שפחות מסתכלות על הציונים, אבל חשוב שתהיה לכם תעודת בגרות מלאה. אם אין לכם, אין ברירה, תצטרכו להשלים בגרויות בארץ. את הבגרות אתם צריכים לתרגם לאנגלית/לשפה המקומית. אם אתם לא סגורים באיזו מדינה אתם רוצים עדיין ללמוד, אני ממליצה לכם לתרגם לאנגלית. זה יחסוך לכם הרבה בעיות וכאבי ראש. אם לפתע תצטרכו לתרגם לשפה המקומית, תרגום זה שטויות.
התרגום חייב להיעשות ע"י נוטריון מוסמך. אני ממליצה לכם לפנות לרשימת הנוטריונים דרך שגרירויות. אלו האנשים הכי אמינים ומוסמכים, ולרוב הם הרבה יותר זולים מהשוק. אני תרגמתי את הבגרות שלי לצרפתית דרך נוטריונית משגרירות צרפת. יש רשימה באתר שלהם באינטרנט. העניין עלה לי בסביבות 300-400 שקל.

לאחר מכן, רק נותר לחפש מוסדות לימוד רלוונטים ולחטט באתר שלהם. כמעט בכל אתר של אוניברסיטה/מכללה יש הסבר לסטודנטים זרים כיצד הם יכולים להירשם. אם אתם עדיין מרגישים תקועים ומבולבלים, אל תהססו ליצור איתם קשר. רוב מוסדות הלימודים באמת עונים לכם תוך זמן קצר באופן מפורט ולעניין, בסבלנות רבה ומשאירים גם אפשרות לשאול עוד שאלות. מניסיון אישי.
סיפור אישי, רציתי לברר על לימודים בגרמניה והלכתי לאיבוד באתר של אוניברסיטת ברמן. שלחתי להם מייל וכבר למחרת ענתה לי בחורה שהסבירה לי הכל באנגלית, באופן מפורט וגם השיבה לי לעוד שאלות ששאלתי. למה בסוף לא בחרתי גרמניה? כי הרמה שלי בגרמנית מזעזעת, ומפאת זמן אני מעדיפה כבר להסתפק בידע שיש לי בצרפתית, ופשוט לשפר את השפה, מאשר ללמוד עוד שפה חדשה ולדחות את הלימודים עוד שנתיים-שלוש. בלי קשר אני בכל מקרה רוצה ללמוד גרמנית חח

והכי חשוב, כוח רצון וסבלנות. לא כל מוסד יקבל אתכם מיד. לעיתים תצטרכו לחכות קצת זמן לתשובות וזה יכול להיות מעיק ומרגיז, יכול להיות שתסבלו דחייה ולפעמים עד כמה שהרמה של השפה שלכם מושלמת, לעיתים יכולים לפסול אתכם על ממש הפרש של כמה נקודות במבחן. בסופו של דבר, הדבר שהכי קובע לפי דעתי ומניסיון אישי, זה הרמה שלכם בשפה.

אם יש לכם שאלות אשמח לענות לכם.

VENUS

מאת
אני לא באה להראות את הצדדים היפים בסיפור ההגירה כפי שרבים נוהגים לעשות. אני באה להראות לכם מנקודת מבט של מישהי צעירה, עד כמה זה קשה ומאתגר להגר. אני רוצה לתת את התקווה לעוד אנשים בגילי וגם צעירים יותר, שלא רואים את עתידם בארץ וחולמים להגר בעתיד.

הגב

6 תגובות ב "למה אני מעדיפה ללמוד בחו"ל?"

הודע אל
מיון לפי:   החדש ביותר | הישן ביותר | לפי מספר הצבעות
אם את באמת רוצה שהמדינה שאת רוצה תקבל אותך בלי בעיות בהנחה שאת מתכוונת אל מדינות מפותחות מאוד- ארהב, קנדה, גרמניה וכו'), אני מציע לך לשוות את התואר הראשון בארץ ורק אז, תואר שני בחו"ל ו/או דוקטורט. משם כבר הסיכויים שלך להשתקע במדינה גבוהים יותר. תחשבי על זה את מי יעדיפו? מישהי ש'מסתננת למדינה (במרכאות כמובן!) או מישהי שכבר עשתה תואר במדינה שלה והיא רוצה להמשיך הלאה באוניברסיטה נחשבת יותר במדינה מתקדמת יותר. דבר שני מאיםה הבאת את זה שהאוניברסיטאות פה מאוד יקרות ובחול זולות יותר (שוב, בהנחה שאת מדברת על מדינות מתקדמות): בארץ תואר עולה כ-10,000 שח לעומת אוניברסיטאות… קרא עוד

כשכתבתי 30-70k התכוונתי בדולרים כמובן!

חלומי הרטוב להגר שלא על מנת לחזור.
וזה רק בגלל האישיות שלי שמתחברת לחול.
חול מקום ענק.בוא אתה נעלם בתוך
המסה האנושית העצומה.
וטוב לי באנונומיות שלי.
כאן המדינה קטנה וצפופה ומעיקה ודביקה.שם יש גודל.מרחב.וחופש.
ולא מעניין את הסבתא יוכנה שלי
כל הפוליטיקה בגרוש.
רוצה לחיות ניאטראלי מכל הקשקוש הזה.
נקווה שהחלום ימומש.ותוכנית המגירה
תשלף מהמגירה.בקרוב מאוד

מאוד מאוד מזדהה עם כל מילה אשר רשמת. מרגישה אותו דבר ועוברת את מה שעברת. מתחילה לאבד תקווה שאני אשאר במדינה הנוראית הזאת לנצח. אשמח לדבר איתך בפרטי ואולי לקבל עצות

מאוד התחברתי לסיפור החיים שלך! מאוד דומה למה שאני חווה כבר שנים ועדיין ממשיך לחוות… הדבר היחידי שנותן לי תקווה זה החלום ללמוד בחו״ל לעזוב את הארץ ולהתחיל הכל מחדש!!! כל מילה שכתבת כאילו נכתבה עליי! מאחל המון בהצלחה!!!!!!

סיפור החיים שלך ריגש אותי מאוד, ואני מקווה מאוד שאכן תגשימי את החלומות שלך כמו שתמיד רצית. נשמעת שאת בחורה מוכשרת מאוד שפשוט עדיין לא פרצה לעולם אבל אני יודע שאם לא תוותרי ותפתחי דף חדש תראי לכולם מיהי ונוס האמיתית! סומך עליך 😉

wpDiscuz