אז למה דווקא גרמניה?

וובכן, נשאלתי זאת רבות בעבר.

אני חושבת שזה ענין של רצון.
מכיוון שאין לי אזרחות זרה ואין לי אפשרות להוציא דרכון אירופאי, רוב האנשים יחשבו שזה נובע מחוסר ברירה
להחליט שאני מגיעה ללמוד במדינה שבה אני לא אצטרך לשלם שכר לימוד, עם או בלי אזרחות.
אבל בפועל זה לא עובד ככה כי המצב הרבה יותר מורכב.

בגרמניה יש מגוון אוניברסיטאות ציבוריות שמאפשרות לימודים בחינם בתנאים מסויימים (או יותר נכון תחת דמי הרשמה מאוד מאוד מינימליים של 300-400 יורו שכוללים הרשמה לאגודת הסטודנטים, שימוש חופשי בכל מתקני האוניברסיטה, כרטיס נסיעה מלא לתחבורה הציבורית ועוד שלל הטבות).
מן הסתם חלק מהתנאים זה לעמוד בדרישות האוניברסיטה מבחינת ציונים וכו', פחות מעניין.
אבל מה שמעניין זה שרוב תוכניות הלימודים הן בגרמנית ואם רוצים להתקבל לאוניברסיטה צריך לעבור
מבחן שפה שנקרא TestDaf והוא בעצם קובע, לפעמים יותר מהציון עצמו, אם יש בכלל על מה לדבר מבחינת האוניברסיטה.
זה בערך כמו Ielts או Toefl במדינות דוברות אנגלית, רק שגרמנית זאת שפה יותר קשה שבדר"כ לומדים בהרבה פחות
זמן (משהו כמו שנה להגיע לרמה אוניברסיטאית.. פלוס מינוס), וזה גם בדר"כ לא מכין בצורה מספקת לאוניברסיטה.
זא"מ שזה רק מבחן שנועד לקבוע אם יש לי רמה מספקת כדי להתקבל, אבל מה עם ללמוד?
פה האירוניה.
גרמניה היא מדינת רווחה, האזרחים משלמים מיסים מאוד גבוהים כדי לקבל את מה שהם רוצים, שזה לרוב שקט ושלווה והרבה חופש ושמש.
זה דיי מתמצה בזה..
סתם, אבל ברצינות. ענין הסדר והבירוקרטיה שולטים פה בהכל, ואפשר לראות את זה בכל אספקט בחיים.
בגדול, גרמניה פועלת בשיטת תן וקח – אני אשקיע את השנים היפות שלי בשביל ללמוד גרמנית, כמה זמן שיקח,
כמה שצריך לשלם, בתמורה המדינה מוכנה לספק לי לימודים חינם, בתנאי שהתקבלתי. קאשבאק.
גרמניה מציגה מדיניות רווחה מאוד טובה ויעילה לאזרחים, ובדר"כ גם התושבים נהנים מזה לא מעט.
במידה ואני בוחרת להישאר בגרמניה גם אחרי הלימודים ולחפש עבודה, המדינה יותר מעוזרת לי למצוא, ולמעשה סוג של מחפשת בשבילי אם בחרתי להיעזר ב"לשכת העבודה" הגרמנית. זה משהו שנפוץ עבור אזרחים אבל לא בכל מדינה אפשר למצוא שירות כזה עבור מהגרים.

אז כמו שאמרתי, רצון.
אם גרמניה מוכנה לתת לי אפשרות לבנות בה את החיים שלי בצורה נוחה, שתהיה טובה לי גם לכיס וגם לנפש, למה לא?
אני מוכנה להשקיע.
בישראל הסיפור הזה של הלימודים כ"כ לא משתלם, העדפתי לעבור לפה וללמוד בשפה שבחיים לא למדתי, בטח לא דיברתי בה. זה אומר הרבה. בעיקר על ישראל.
כרגע אני בשלב לימוד השפה, לומדת גרמנית כבר כמה חודשים, נהנת, מכירה אנשים חדשים, ועושה גם דברים פחות כיפיים כמו להגיש בקשה להתקבל לאוניברסיטה. אז כמובן שאני גם בתקופת מבחנים ארוכה ופחות מלבבת.

לסיכום, אני רק רוצה לומר לכל מי שקורא פה ואולי מתלבט, או למי שכבר אחרי שלב ההתלבטות ומחפש,
אל תתיאשו!
אני יודעת כמה מתיש זה יכול להיות.
כשחשבתי על הנוחות היחסית לכאורה שישראל נותנת לי בענין הלימודים היה לי הכי קל לוותר על כל הרעיון ולומר שאולי
חרא לגור פה, אבל לאן כבר יש לי ללכת?
אז לא. זה לא נכון. אם אני- שאין לי אזרחות זרה, חסכתי לבד את כל מה שיש לי, לא נעזרת באף גורם וכנראה שיעבור
עוד זמן עד שאוכל להחשיב את עצמי ליותר מסתם כח עבודה זול, אם אני עשיתי את הצעד הזה, כנראה שכל אחד יכול.
זה רק ענין של מאמץ. אם אתם מוכנים להשקיע, זה יחזור אליכם. ובגדול.