הביקור הראשון שלי ביפן

במשך שנים פינטזתי לטוס לחופשה ביפן, אבל זה לא יצא לפועל, אולי בגלל תוכניות גרנדיוזיות, ציפיות לא ריאליות והמתנה אינסופית לתזמון המושלם. ואז באופן הכי לא צפוי טסתי לטוקיו במאי 2023, ולא כי תיכננתי מראש, אלא משום שהייתי צריך לחדש את ויזת התייר בתאילנד. טיסה של שש שעות מבנגקוק והגשמת חלום ישן נשמעה קוסמת. הייתי עמוס מאוד בימים שלפני הטיסה, אז את המזוודה הכנתי רק בבוקר לטיסה, את הדירה מצאתי ב- Booking, והגעתי לטוקיו בערב.

כבר בביקורת הגבולות ראיתי שליפנים סגנון משלהם. אחיות לבושות בוורוד קיבלו את פניי וביקשו לבדוק מצב בריאותי כללי. אף אחת לא שאלה על קוביד, אז את הסיבה נשאיר להם. תוך 2 דקות הבדיקה הסתיימה והגעתי לביקורת הדרכונים. השוטר (הצעיר) היה חביב במיוחד, הביע עניין רב במטרות הביקור, סיפר בדיחה והצליח לצאת מהשבלונה של שוטרי שדות התעופה עם פנים רציניות.

בשדה התעופה בטוקיו הדבר הראשון שקניתי היה כרטיס סים מקומי עם אינטרנט. לתיירים הם מוכרים טכנולוגית 4G ללא שיחות, אינטרנט בלבד. אולי אפשר למצוא דור חמישי עם שיחות במרכז טוקיו אבל לטיול שלי זה הספיק.

עם אינטרנט מצאתי את הדירה שלי בטוקיו, עכשיו צריך למצוא את הקו הנכון במטרו, שזו חוויה בפני עצמה. המטרו היה קצת מסובך, לפחות בהתחלה, עם כרטיסי נייר דקים שאותם מכניסים לשער בכניסה, והם יוצאים ממנו מחריץ אחר, ואם לא לקחת אותם בזמן, המכונה תבלע אותם… זה קרה לי פעם אחד, ואז נוסע מקומי ראה אותי מסתבך, והזמין את הפקח, שפתח את המכונה ומסר לי את הכרטיס חזרה. את הכרטיס צריך כדי לצאת מהמטרו.

כרטיס נסיעה מנייר ברכבת התחתית של טוקיו.

כתושב לונדון, שמכיר היטב את הרכבת התחתית, המטרו בטוקיו היה מרתק. הוא מייצג את האישיות של העיר/מדינה. למשל, בלונדון, הרכבת התחתית מאוד תכליתית ונקייה, בפריז העיצוב יותר אומנותי והאווירה היא יותר משוחררת ובטוקיו היא מורכבת וניתן להגיע ביעילות מנקודה A ל- B ביותר מדרך אחת, אולי כי היפנים אוהבים דברים מורכבים.

בבית הקפה הזה רובוטים יפנים ישרתו אותך

מזג האוויר במאי היה מצויין. ומשום שהגעתי מבנגקוק ושם היה 36 מעלות שהרגיש כמו 46 מעלות המעבר ל- 24 מעלות בערב היתה נהדרת. אם אתם יוצאים לטיול ביפן, אז החודשים הטובים ביותר הם אפריל-מאי ואוקטובר-נובמבר.

אנשים ידידותיים להפליא

יש מיתוס על יפנים שהם אנשים סגורים, ביישנים ומופנמים, ואולי זה נכון, אבל החוויה האישית שלי היתה שונה לחלוטין, מספר פעמים עצרתי באמצע הרחוב לבדוק איפה אני בגוגל מפה, ואנשים עצרו מיוזמתם ושאלו אם אני צריך עזרה. בחנויות השירות הוא מדהים.

היפנים שיכללו את הנימוסים עם קידה עמוקה שהיא בעיניי מרשימה מאוד. הם ידידותיים, חייכנים ונראה שהם מאושרים. מצד שני, ליפנים יש כמה שריטות, למשל; הבחנתי בהתנהגות תבניתית רובוטית שמגדירה למשתמש היפני כיצד להשתמש בשרירי הפנים כדי להביע הבעות פנים ספציפיות – תראו את זה בעיקר אצל מבוגרים, כי נדמה לי שהדור הצעיר מנסה להימנע מכך. (למשל שהם מהרהרים – הם מטים את הראש, מגלגלים את העיניים למעלה ואז משמיעים קול "ממממ…") אחרי פעמיים שלושה אתה מרגיש שהם מזייפים. שהם מופתעים, אתה לא מופתע – כי יש להם הבעת פנים תבניתית להביע הפתעה, לא כי הם באמת מופתעים, אלא כי הם אמורים להיראות מופתעים.

ויש את המחקרים שטוענים שהיפנים הם העם הכי לא מאושר בעולם, ויפנים שעובדים שעות עד שהם מתאבדים. כנראה שאלו שבדיכאון לא פגשתי.

אוכל נהדר

אני לא חובב גדול של דגים ומעולם לא הייתי. אבל לדג היפני הטרי מהשוק יש טעם עמוק ומדהים. האיכות של האוכל היפני הוא הגבוהה ביותר שטעמתי. ולא רק טעים, אלא גם זול בהשוואה ללונדון (או בוודאי לישראל).

הרבה פרסומות מחוץ למסעדות. הזמנתי את המנה הזאת…

ולא התאכזבתי. אחד הדגים הטעימים ביותר שאכלתי.

מגוון עשיר טעים מאוד של קינוחים

מי שחובב בשר ודגים ימצא ביפן מגוון מפתיע של אפשרויות. היפנים גם מתמחים בקינוחים, הייתי ממקם את יפן במקום השני, לאחר צרפת, מבין המדינות שביקרתי.

התאהבתי בבטטה מתוקה

את הבטטה הזאת קניתי מהסופר, ולמרות שהיא לא נראת משהו, היא היתה טריה וטעימה להפליא

בחורות יפניות

מהמעט שראיתי הן היו ידידותיות מאוד, אולי משום שאני זר, אבל תמיד היו מוכנות (ומוכנים) לעזור בכל שאלה. אמנם רבות לא מדברות אנגלית טובה והן ביישניות, אבל אין בעיה ליזום שיחה ולדבר איתן. אם אתה מתעניין בתרבות יפן, ורוצה להכיר יפנית, למרות כל האזהרות ששמעתי, אני בהחלט חושב שזה אפשרי במקומות הנכונים, כמובן לקשר רציני.

אחרת, יש את האיזור של החלונות האדומים שנקרא Kabukicho, שם תמצאו בעיקר זרות (סיניות, קוריאניות, טיוואניות) שעובדות בזנות תחת מכון עיסוי בבעלות זרה (לא יפנית), שנותנות, לפי מה שקראתי, שירות גרוע, וגובות סכומים מופקעים לתיירים. נראה שלמקומים יש את האזורים שלהם, שם הם נפגשים עם יפניות במחיר סביר.

אבל החלק היותר מעניין, הוא בתי הקפה שיפניות צעירות מתלבשות בבגדי אנימה ומציעות שתייה וצילומים משותפים. אתה משלם בין 2,000 ל- 6,000 ין יפני (50 עד 150 ש"ח) לשעה עבור קפה ושיחה עם יפנית שלבושה בתלבושת חתולית סקסית. באיזור הטכנולוגיה שנקרא Akebonobashi יש מלא בתי קפה כאלו, שהרבה מקומיים הולכים לשם לדבר עם יפניות. פגשתי ברחוב בחור יפני שמנמן שהזמין אותי ללכת איתו לבית קפה אחד, שם חיכו לנו שלושה בחורות, מזגו קפה ושוחחו איתנו על כל דבר שרצינו. לגברים היפנים שפגשתי שם, היו אלבומים עם מאות תמונות היסטוריות של יפניות שהצטלמו יחד בתנוחות שונות עם בגדים כמובן.

עשרות בתי קפה של מלצריות יפניות לבושות בסגנונות שונים

הבחורה היפנית החביבה הזאת הכינה קפה דיברה, רקדה וצחקה במשך שעה

באותו אזור יש את חנויות הסקס המרשימות ביותר שראיתי, במחירים זולים . סט שלם של 10 אביזרי BDSM במחיר כולל של 150 ש"ח, בישראל רק השוט היה עולה 150 ש"ח.

בובות מין לאלו שמאסו בבחורות שמתחזות לגברים (או 'פמנסטיות' במילה אחרת). 100 אלף יין והיא שלך.

רוצה לנסות?

הגימיק הכי נפוץ הוא תחתוני נשים משומשות להרחה. זה מעניין, שהיפנים שיכללו את אמנות המין לרמות שהמערב לא הגיע אליהם. הרבה גברים שאני מכיר לא יעלו על הדעת להריח תחתוני נשים משומשות ואני חושב שזה קשור לטאבו שיש למין בדתות המונותאיסטיות שמגיע לשיא באקט האיוולי והברברי של כריתת איברי מין של תינוקות לזכרים = ברית מילה. בכל מקרה, מי שחופשי באופיו ובריא בנפשו ימצא ביפן נישות סקס שאינם קיימות במערב.

תחתון משומש בן יומיים עם ריח טרי, אבל מי שמעדיף תחתון לאחר מחזור ימצא את מבוקשו תמורת אלף יין

יש עוד הרבה מה לכתוב על יפן, למשל הרחובות הראשיים עם שלטי הניאון ותמונות האנימה נראו כמו ביקור בכוכב אחר, רמת הדיוק שלהם לפרטים, השירותים עם זרמי הסילון ועוד, אבל ביוני חזרתי ללונדון לאותה דירה ליד Tower Bridge, ושנה הבאה אבקר ובוודאות ביפן (ותאילנד). אבל אולי גם בטייוואן או סינגפור, תלוי לפי מזג האוויר.

כשחזרתי מטוקיו לבנגקוק, הכינה לי החתולה בבית הפתעה =(^_^)=

זה היה פוסט עדכון קצר, כי אני מאוד עסוק, שבוע הבא נוסע לחופשה של שבוע בסקוטלנד, וחודש הבא לשבועיים בפריז. אמשיך לעדכן, מקווה שבקרוב 🙂