Sign In

Remember Me

עוד שנה, פחות שנה

מאת: מיטל אור / עוברים הלאה

הנה משהו שחשוב לשים לב אליו – זמן.

רוב הישראלים אוהבים שהכל קורה להם מהר, או במילים אחרות (של סבא שלי)- אם אפשר מחר, אז למה לא אתמול. קראתי לא מעט על קנדה ואם יש משהו שהבנתי הוא ששם הזמן עובר לאט יותר.

אז אנחנו החלטנו להמשיך ולחיות את חיינו בקנדה (החלטה שלקחנו ממש לפני 4 חודשים) ואני לפעמים לא מצליחה להבין מתי אני כבר אהיה שם.

אני מספרת לעצמי סיפורים כמו על כך שהבת שלנו כבר גדולה (10 נכון לרגע זה) וכמה כל שנה חשובה ועוד המון סיפורים שמסבירים, בעיקר לי, למה אני צריכה לעבור מקסימום בעוד 10 חודשים לקנדה.

אז היום האיש שלי עצר לי את המחשבות ושאל אותי- "מה באמת יקרה בעוד שנה". שאלה מצוינת (או מעצבנת, תלוי באיזו שעה אני כותבת ובאיזו שעה השאלה עולה) והתשובה אליה ממש ברורה- לא יקרה באמת שום דבר. כמובן, אם תיפול כאן פצצה גרעינית אז ממש חבל על המאמצים שלנו לעבור לקנדה, אבל זה כבר לא ישנה הרבה בכל מקרה.

כדי לסבר את האוזן אני אסביר בפשטות שעל מנת לעבור לקנדה יש שני מסלולים עיקריים שייתכן מאד שאחד מהם או שניהם ישתנו בשנת 2015. המסלול שאליו אנו ניגשים הוא המסלול הפרובינציאלי של NB ובמקרה זה, אנו ניגשים למבחנים בסנט ג'ון על מנת לקוות שבאמת שם נמצא את הבית השליו שלנו.

עד כה, מה שאני יודעת על המסלול הפרובינציאלי למעבר לקנדה הוא שקודם כל יש להגיש בקשה לפרובינציה. לאחר מכן ניגשים לביקור ומבחן קבלה (כן, צריך לטוס לקנדה לשם כך). לאחר מכן יש לחכות שהתיק יגיע לארץ ולעבור בדיקות רפואיות.

בין לבין- יש תשלומים שונים לבצע, הרבה אישורים וניירת שיש לארגן (לימודים, דירה, בנקים ועוד…), הוכחות שונות שיש להעביר (כמו למשל תעודת יושר מהמשטרה) ובקיצור, מעניין.

ולגבי זמנים- לא ממש ברור כמה זמן לוקח כל שלב. אנחנו קיבלנו את הזימון שלנו לראיון בסוף חודש אוקטובר ולאחר מכן נצטרך להפיק מסמכים שונים ולקוות לטוב. אז זה ממש לא ברור מתי אנחנו נעבור לקנדה, חלק תלוי בנו וחלק במהירות של הקנדים (אחרי שנחזור אני אוכל לוודא כמה אני סומכת על המהירות שלהם).

האפשרות היחידה לזרז את תהליך המעבר הוא לקבל הצעת עבודה ממעסיק קנדי לאחר שנקבל את האישור של הפרובינציה (משמעות הדבר היא לחכות לבדיקות הרפואיות בחו"ל ולא פה). כלומר, לאחר אישור של הפרובינציה אפשר לבוא לעבוד בקנדה אם מוצאים מעסיק. כרגע- הכל תלוי באיש (או ליתר דיוק במעסיק הפוטנציאלי שלו שאנחנו כמובן לא מכירים) ולכן המחשבה היא שביולי 2015 נהיה בקנדה.

עם כל זאת, עדיין יש בי תקווה שנפיק את המרב מהסיור שלנו ונצליח למרות הכל להקדים את המעבר ליולי 2014 (אבל זו תקווה שאני שומרת לעצמי ולנו בלבד).

< למאמר הקודם     |     למאמר הבא >

אני מקווה שהפוסטים שלי יעודדו אותכם ויעניקו לכם השראה להגר וגם למצוא את האושר האישי שלכם :) קריאה נעימה.

הגב

היה הראשון להגיב

הודע אל
wpDiscuz