ב- 15 למאי, שבועיים אחרי נחתתי השניה בלונדון יצאתי לחופשה בפרנקפורט. (למעבר לפרק הקודם)
פרנקפורט. צילום ממגדל המבקרים בעיר
עמדתי בעמדת התצפית במגדל והשקפתי על הנוף, ואז התחוור לי שאף אחד מהבניינים בתמונה אינו שלי (לחץ על התמונות בפוסט כדי להגדילם)
הפגשתי את החברים הטובים שלי בדירת פאר גדולה, מרווחת, מודרנית ומצויידת במרכז העיר, בה אני נופש. אנחנו אוכלים בחוץ, בעיקר בשר אדום, מטיילים הרבה, מזג האוויר בשבוע האחרון חם ונעים.
ארוחת הבוקר בבית בפרנקפורט
בפינה השמאלית עליונה זו חמאה כי Butter is better
הכרתי ברכבת התחתית בחורה ששמה Tanya, שם יפה ליפיפיה. היא נולדה באי "קרים" אותו אי אוקראיני שרוסיה כבשה לפני כמה חודשים. אבל זה לא מפריע לנו לאהוב, גם אם שיננו יודעים שזו אהבה קצרה.
ביצי שוקולד שקניתי ל- Tanya בדייט הראשון
איזו בחורה לא אוהבת ביצי שוקולד?
הקלות של טיסה מעיר אירופית אחת לעיר אירופית אחרת מעניקה לי השראה שאלו החיים שאני רוצה לחיות. אפשר לטוס באירופה במחירים נמוכים מאוד:
במקרה שלי לקחתי טיסה מלונדון לפרנקפורט של חברת התעופה הזולה Ryanair בעלות של 19 פאונד לכיוון אחד (לזה יש להוסיף את מחיר הנסיעה לשדה התעופה שעומד על 10 פאונד + זמן של שעתיים נסיעה, תיק יד קטן עד עשרה ק״ג בחינם אך מזוודה במשקל של 15 ק״ג או 20 ק״ג כבר תעלה 30/20 פאונד בהתאמה (כלומר העלות הכוללת היא בין 30 – 60 פאונד לכיוון).
משאית גרמנית משוכללת עם איש מלגו
אם רוצים אפשר לפרק לאיש הלגו את הסולם מהיד
חווית החופשה שלי כאן בפרנקפורט שונה מאוד מהבית החדש בלונדון, משום שבלונדון אני חי בשכונת עוני שרוב תושביה נראים מיואשים ובפרנקפורט אני בחופשה עם Tanya והחברים.
מסקנה: מוסר ההשכל הוא לא איפה אתה גר, אלא מה אתה עושה. וזה תקף גם לחיים בישראל. יכול להיות טוב בישראל, אבל טוב יותר כאן 🙂
מעבר לפרק האחרון – דירה, עבודה וכל השאר.
