Sign In

Remember Me

פני ה"גיבור" כפני העם – או: למה אין עתיד לישראל?

פני ה"גיבור" כפני העם – או: למה אין עתיד לישראל?

אני הולך לכתוב עמדה מאוד לא פופולרית. עמדה שיוצאת נגד כמעט כל מי שרואה עצמו "ישראלי" בשעה שכזו. כל מי שצופה בטלויזיה ומתמלא גאווה ענקית למשמע שלל סיפורי גבורה. לדעתי יש הרבה מקום לביקורת גם על חלק מסיפורים האלה – והאמת היא שהסיפורים האלה רק מאשררים שעתיד המדינה הזאת אבדון מוחלט. ותיכף תבינו למה אני מתכוון.

בחרתי להתמקד בסיפור "גבורה" אחד. אמנם נתקלתי בכמה סיפורים שונים בעלי אופי דומה, אבל הסיפור הזה מעיד אולי בצורה החזקה ביותר לטעמי על הכשל המוסרי העצום שקיים במקום הזה, ב"עם" הזה, במדינה הזאת.

ה"גיבור" תיבון

האלוף (במיל') נועם תיבון תוייג כגיבור ע"י הציבור הישראלי כבר בשעות הראשונות של המלחמה. הסיפור, בתמצית, הוא שתיבון יצא מתל-אביב בשעות הבוקר של שבת ה-7 באוקטובר לעבר עוטף עזה, על מנת להציל את בנו ונכדותיו שהתבצרו בממ"ד בקיבוץ נחל עוז. בשלב מסוים תיבון נכנס לקיבוץ, לחם במחבלים, השמיד את האויב, וחילץ מהבית את הבן והנכדים ללא פגע. הרגע ההרואי ביותר היה כאשר תיבון נקש על חלון הממ"ד מבחוץ ואמר: "אבא כאן".

תיבון התראיין בכל מקום. הוא זכה לסיקור תקשורתי עצום על הגבורה וההרואיות. הוא תיעד שלב אחרי שלב בסדרת כתבות שונות את מעשיו באותם רגעים של אומץ. הוא סומן כגיבור לאומי. הדמעות זלגו ללא לאות.

אבל אני – אולי כדרכי בקודש – תמיד בוחן את הדברים לעומקם. אני אף פעם לא מסתפק בשורות תחתונות אלא מעדיף ללמוד את פרטי המקרה. לא משום שאני חושד במשהו לא כשר, אלא בגלל שאני סקרן ולנוכח הרצון שלי להבין את כל מעטפת האירועים והנסיבות. זה עוזר לי להבין את היקף הגבורה ולהעריך אפילו יותר את הדמות. אלא שבמקרה הזה, כשלמדתי את המקרה קצת יותר לעומק – נראה לי שכל הסיפור הזה צריך להיות מסופר אחרת לגמרי. ולדעתי – עם כל הקושי שבדבר – גיבור אמיתי אין כאן. יש כאן, בעיקר, פושע.

עכשיו, בכל מה שאני הולך לכתוב אני ניזון מעדויות של אנשים, בין היתר תיבון עצמו (כפי שראיתי בכתבה בערוץ 12 ובכתבות נוספות שנעשו עליו). אני לא יודע אם העובדות המתוארות שגויות או לא מדויקות – ואם כן, אשמח שתאירו את עיניי ואתקן בהתאם. אבל חשוב להבין שהעד הראשי לסיפור הזה הוא תיבון שפשוט סיפר קבל עם ועולם, עלי מסך הטלויזיה, את הסיפור.

ה"גיבור" של הסיפור הזה, הוא אכן אדם אמיץ (אבל הוא ממש לא גיבור). הוא יצא מביתו בתל-אביב אל תוך התופת, בשעה שמסתובבים באיזור אלפי מחבלים חמושים, ללא נוכחות משמעותית של כוחות ביטחון. אבל מה שהוא עשה מכאן והלאה היה, לדעתי, בגדר פשע, לא פחות.

לפי המתואר (בין היתר על-ידו), תיבון הגיע לקיבוץ מפלסים כשהוא לובש מדי אלוף. הוא פגש במקום חיילים של אחת היחידות (מגלן כמדומני). הוא הורה (או רמז הוראה) לחיילים שהיו במקום להתלוות אליו לקיבוץ נחל עוז. אחד החיילים השיב את התשובה הנכונה (למרות שטעה בהמשך), וענה לו ש"יש בירוקרטיה" שצריך לעבור כדי שהוא יוכל להתלוות אליו. במילים אחרות, אותו חייל הבין את הבעיה. מפה לשם, תיבון ככל הנראה שכנע את החייל והמגבלה הוסרה. הנימוק היה "שבשעה כזאת אין בירוקרטיה". כמה נוח. הוא יצא עם החיילים שאסף אל עבר קיבוץ נחל עוז. מספר אנשים מספרים מעדות ישירה – שכאמור לא בדקתי אותה ואת נכונותה – שבשלב הזה הכוח הותקל, ויתכן שאפילו חטף פצועים/הרוגים. זה לא הספיק לתיבון והוא על-פי הנטען עבר לעבוד עם כוח אחר, צנחנים הפעם. הוא פיקד עליהם ופילס את הדרך בין הבתים אל עבר בית בנו. הוא נקש על החלון, שחרר את משפחתו ולאחר מכן שב אל הקיבוץ על מנת להמשיך להילחם במחבלים שהיו פזורים בשטח.

האיש גיבור! מה כואב לך?!

האמת היא שבימים האחרונים דיברתי עם הרבה אנשים על גבורתו של נועם תיבון. הדעה הנחרצת בקרב כולם – ואני מדגיש ממש כולם – היא שמדובר בגיבור ישראל. אלוף – על מלא מלא. אף לא אחד מהם – וביניהם גם כמה אנשים נבונים ומשכילים למדי – לא דיבר על הפגם המוסרי העצום שארע כאן, שלא לומר על הפשע שבמעשה.

ופה הבעיה שלי. הישראלי המצוי הוא בעצם קומוניסט. תפיסת השחיתות מושרשת עמוק בתוך העורקים שלו. הוא הפך אדיש לבזיזה, וגזל, גם כאשר מדובר על חיים ומוות. וזו הסיבה שבגללה איש אינו מבחין בפרצופו האמיתי של "גיבור" סיפורנו. איש אינו מבחין בכך שתיבון = ביבי. דרגות שונות ומשקפיים – אבל אותו DNA. אותם גנים שפלים של נפוטיזם כוחני ואלים, שלא יודע שובע גם בסיטואציה הנוראה מכל, כשמדובר בברירה בין דם לדם.

בואו ואסביר לכם מה הבעיה כאן. אולי אצליח לעורר מישהו מהתרדמת. תיבון, לפי הנטען ואפילו על-ידו, ניצל את דרגותיו, הגיע לשטח, והורה לחיילים (או רק ביקש מהם – זה בכלל לא משנה אגב) להצטרף אליו להציל את בנו. הוא לקח חיילים שמשרתים בצה"ל במשימה א', והסיט אותם למשימה ב', שהוא החליט שהיא חשובה ונעלה יותר. אדם אחד, החליט לתעדף את חיי בנו ונכדיו, על פני חיים של אנשים אחרים. וכדי שיהיה תוקף לתעדוף הזה, הוא השתמש בדרגות שלו.

אם היה לוקח את עצמו ואיזה חבר (אזרח) או שניים למשימת הצלה של בנו – אין עם זה שום בעיה. זהו אומץ וגבורה והייתי הראשון שמסיר את הכובע על המעשה. כמובן שאין לי גם שום ביקורת על האומץ והגבורה שהפגין – אם הפגין – לאחר ההצלה של בנו, אם נשאר להילחם ולהציל משפחות נוספות. הבעיה היא לקיחת חיילים אחרים שהיו באמצע משימה מבצעית אחרת, ותחת פיקוד של מפקדיהם, והצלה קונקרטית של היקר לו. הבעיה היא השימוש הציני בדרגותיו כדי להציל את מי שקרוב אל ליבו.

האם הנסיבות המקלות – באמת מקלות?

רבים מבני שיחי העירו לי שיש מספר אלמטים בסיפור שהם בבחינת "נסיבות מקלות":

– תיבון נלחם והרג מחבלים.

– הוא המשיך להילחם גם אחרי שחילץ את בנו.

– הוא סייע לחילוצם של אנשים נוספים בנחל עוז עוד לפני שחילץ את בנו.

– היה כאוס! היה בלאגן! לא היו הנחיות!

– הוא נלחם עם אקדח בלבד בתחילה.

– הוא גילה אומץ וגבורה כשאנשים אחרים ישבו בבית וצקצקו על המחדל. וכו'.

כל אלו – רבותיי – אינם משנים את המציאות. אינם משנים את העובדה שבוצע כאן פשע. אינם יכולים להפחית מחומרת המעשה. הם אולי "טיעונים לעונש", אבל הם בוודאי לא משנים את הפגם המוסרי העצום שבמעשה. ולמה? משום שכנגד הנסיבות המקלות האלה צריך לזכור שיש הרבה אולי שאנשים מתעלמים מהם:

– אולי החיילים שגייס לטובת חילוץ בנו היו יכולים להציל ילדים, זקנים ומשפחות אחרות מרצח/חטיפה?

– אולי המשימה שפיקד עליה היתה נמוכה בסדר התיעדוף – בגלל היקף הקורבנות הפוטנציאלי הנמוך?

– אולי היו עוד הרבה אנשים שהיו כלואים בממ"דים והתחננו לעזרה מהצבא – אבל איש עם דרגות לא היה שם כדי להציל אותם?

– אולי רמת הסיכון שבה היה נתון בית בנו של תיבון היה יותר נמוך מבתים/שכונות אחרים ברחבי העוטף?

למה אין שום עתיד לישראל?

הבעיה המהותית שניצבת מתחת לפני השטח, היא שרבים מהישראלים מזדהים עם נועם תיבון. הם בכלל לא מבינים – וגם לא מסוגלים להבין – מה הבעיה. הם טוענים בשצף קצף: "מה, אתה, לא היית מגן על הילדים שלך?!". אבל אני חושב שיש כאן שילוב של בורות, טמטום ותפיסה קומוניסטית. אנשים פשוט לא מסוגלים להבין מה זו שחיתות. מה זו אפליה. מה זה נפוטיזם. אנשים לא שמים את עצמם בנעליה של אותה אם של תינוק שאולי נחטף לעזה בגלל המעשה האנוכי והשפל של תיבון.

מנהיג הוא לא אדם שמנצל את המערכת לטובת משפחתו. אין שום הבדל בין ביבי, איש בזוי ושפל, שהמרחק בינו לבין מנהיג הוא כמזרח למערב, לבין תיבון. שניהם קורצו מאותו החומר. זה אותו החומר של כל שאר האינטרסנטים שעושים את עצמם גיבורים גדולים.

ביבי יום אחד לא יהיה יותר ראש ממשלה. ויבוא במקומו "מנהיג" אחר. תיבון לבטח יהיה אחד המועמדים הראויים ביותר לדעת רבים. אבל העובדה שאני כמעט היחיד שרואה את הפנים האמיתיות של "המנהיגים" הישראלים לא משנה את זה שאין שום עתיד לישראל.

אני יזם הייטק, נוסע מתמיד שטס מסביב לעולם. כיום אני חי בישראל, אבל נמצא על הקוים, בעיקר לארה"ב. נערך לעזיבה, אבל עוד לא יכול להשלים את התהליך מסיבות משפחתיות. אני איש מרכז-שמאל, קפיטליסט, שמאמין בחירות מוחלטת ובהתערבות מינימלית (אך לא אפסית) של המדינה בחיי הפרט. כבר שנים שאני מרגיש זר בישראל, ומחכה ומצפה כבר ליום שיבשילו התנאים לעזיבתי.

Subscribe
Notify of

26 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
דלית
Guest
3 months ago

אין לנו ארץ אחרת. נשאר ונלחם נגד הביביסטים ונגד הנפוטיזם והאדרתו של ״גיבור״ שניצל את כוחו לטובת משפחתו

Editor
Reply to  דלית
3 months ago

"לנו"
לכם אין ארץ אחרת.
לנו יש.
למה בתור בת אדם, שנולדה על פלנטת "ארץ" במערכת השמש, בגלקסיית שביל החלב, אני צריכה לחיות בפיסת אדמה בוערת בין 5 מדינות אוייב וארגון טרוריסטי שיושב על העורף, כשיש כלכך הרבה מקומות יפים בעולם, עם אקלים נעים, אנשים שפויים ופרקפסטיבות להתקדמות ?

דעה אמיצה
Guest
6 months ago

אני מתרשם מהאומץ שלך לחשוב מחוץ לקופסה זה מרענן. העניין שברגע האמת אנשים נוטים לדאוג למה שהכי חשוב להם. למשל אם אבד לך ארנק ולחבר גם ארנק אז כל אחד ישתדל לחפש קודם את הארנק שלו אחרי זה יעזור לשני.ככה הבן אדם בנוי לשרוד. גם עם קיצורי דרך וגם אם הוא נאלץ לפגוע בזולת מתוך הכרח או אונס.ולהרגיש לא נח עם כך אחר כך. זה מהות האדם.הוא קודם כל שם את עצמו לפני. כנראה שבמדינה שלא יודעת לדאוג לך בכל תחום. על האדם מוטלת חובה לדאוג לעצמו. ואיש איש לביתו. לצערי המדינה כבר לא קיימת מה יעזור הפיצויים למשפחות ההרוגים… Read more »

ליאם
Guest
6 months ago

ככה זה ישראלים, מעריצים גנרלים פושעים ואינטרסנטים. למעשה אני בכלל לא מופתע שהוא נהג ככה אך ורק למען האינטרסים שלו, כל אלופי צה"ל הם עם דם על הידיים בדרך כזו או אחרת ותמיד יהיו האנשים הסרוחים והבזויים במדינה מבחינתי. מגלגלים מליונים על דם יהודי ופלסטיני בעסקאות נשק. כל הצמרת שם שווה ליריקה על הרצפה בכל פעם שמזכירים את השם שלהם.

Editor
Reply to  ליאם
6 months ago

לא הייתי אומרת את זה יותר טוב.
קודם כל מי שמתגייס לצה"ל נלחם בשביל האינטסרסים של רבנים וגנרלים מושחתים, ובשביל לשמר את ה"עם" היהודי. וכמובן, מאחורי כל זה, הוא נלחם בשביל האינטרסים של ארצות הברית שרוצה לשמר את כוחה במזרח התיכון, בכך שהיא נותנת לזה שהקונפליקט הישראלי-פלסטיני נמשך שנים וגובה חיי אדם משני הצדדים. מצד אחד, הם יודעים טוב מאוד להיפטר מארגון טרור מסוכן באסיה ולהרוג את בן לאדן, אבל מארגון טרוריסטי בישראל הם לא מצליחים להיפטר, כאילו שיש להם אינטרס שהוא ימשיך להתקיים…

miri
Guest
7 months ago

אני מבינה את דבריך – ואפילו חשבתי בעצמי משהו דומה כששמעתי את אחד הראיונות איתו. אני כן רוצה להאמין שהתמונה מאיך שהיא מצטיירת מהכתבות שפורסמו לא מדייקת בתיאור הדברים כפי שקרו במציאות. אני מאוד רוצה להאמין שהכוח שהוא אסף איתו היה מבולגן וללא מטרה ייעודית – והצלת אנשים מסויימים מקיבוץ מסויים היא כן מטרה ספציפית – ובנוסף הצילו רבים אחרים בדרך. אני מאוד רוצה להאמין שלקיחת כוח האדם ממקום אחד והעברתו למקום אחר נעשתה מתוך הבנה שבאותו מקום בו הם היו – לא היה ניתן להציל עוד/ שהמצב שם היה מורכב ובאמת לא היה נכון שיישארו שם. אם הדברים הם… Read more »

Reply to  miri
7 months ago

כן, צבא בכאוס, על מה ולמה תקציב הביטחון כזה גדול? העיקר שעושים רושם ומשווצים בנשק אמריקאי.
צה"ל = צבא רוסיה, אחים תאומים.
חייל צה"ל = שטוף מוח כמו החייל הרוסי, אבל גרוע יותר, כי הוא מתפלל 3 פעמים ביום. שילמד מהמוסלמי, מתפלל 5 פעמים!

Admin
7 months ago

לא שמעתי על הסיפור של "תיבון", אז חיפשתי באינטרנט וקראתי קצת. מבחינה אישית, אני מעריץ את יוזמתו להציל את משפחתו! כל הכבוד. מבחינה חוקתית, זה נשמע כמו מדינה של חאפרים, מגיע איזה קצין בכיר, פוגש חייל אקראי וסוחב אותו לאיזה אינטרס אישי. אילו החיילים, טיבון ומשפחתו היו מתים, צה"ל היה מוציא דו"ח חריף שהוא לקח את החוק לידיים וצריך להישמע להוראות, אבל כולנו ידענו עוד לפני שצה"ל ידע, שהצבא הוא נמר של נייר, גם החמאס ידע. בזמן שבכירי צה"ל מזלזלים באוקראינה ומייחלים להפסדו, החמאס למד מהם ושלח רחפים שניטרלו עמדות תקשורת צהליות. ישראל היא מדינה של חאפרים, אז מה שעשה… Read more »

Reply to  הנוסע המתמיד
7 months ago

ההתנהלות חאפרית. מאיפה היה לו נשק? הרי צריך ללכת לבסיס, לחתום בנשקייה, ולעבור את כל התהליך עד שמקבלים נשק.
ומהבחינה האישית – הוא הציל את משפחתו, זה הדבר הכי מוסרי לעשות (וגם סרט הוליודי).
ברמה החוקתית – ייתכן שיש בעיה.
ברמה המנטלית – חבורה של חאפרים.

Last edited 7 months ago by הישראלי הנודד
Reply to  הנוסע המתמיד
7 months ago

כן, אני מבין, ניצול סמכות בוודאי. כלומר, אם הייתי חייל ומילואמניק היה בא ופוקד עליי להתלוות אליו, יש סיכוי סביר שהייתי מתעלם ממנו.

גד מר
Guest
Reply to  הנוסע המתמיד
6 months ago

למען האמת,שכשמעתי את תיבון מדבר יחד עם ישראל זיו,אמרתי שאין ספק שגם אני הייתי,עושה ככה ומציל או מנסה להציל את משפחתי,אבל אתם צריכים להבין שתיבון וזיו בני ה60,לקחו חיילים מבולבלים ללא שרשרת פיקוד,שנהרגה ברובה שהסתובבו כעדר ללא רועה,ולפחות ארגנו אותם להצלת חיים,של משפחותיהם,ואחר כך עזבו אותם,והחיילים לפי דברי הקיבוצניקים שהתחננו שיכנסו לקרב,בנחל עוז נשארו בחוץ.היתה פה פשלה ענקית,נכון שכל הזמן מדברים על גבורה של הקיבוצניקים,אבל לא ברור לי עד עכשיו,איך בקיבוצים שיושבים ממש על הגדר היו כיתות כוננות של 5 אנשים בלבד,עם נשקים תקולים,זה נשגב מבינתי כמו שאומרים.

אחד
Guest
7 months ago

הסיפור הרבה יותר מורכב…. נתחיל בזה שהשעות הראשונות היה כיאוס מוחלט! גופות בכל מקום כלי רכב שרופים ומלא מלא שרצים מחבלים עומדים ויורים בכולם כמו בשואה. מגיע נעם תיבון (נעם ולא נועם) ומתחיל להציל אנשים ועושה רונדלים להציל אנשים מהמסיבה נובה לכיוון בתי החולים הוא ואישתו. אישתו חיכתה באוטו כל הזמן הזה והוא חילץ אנשים. רק אחר כך הוא הלך וביקש מחיילים להציל את הבן שלו אמיר תיבון (כתב בארץ !). נכון מאוד ואתה צודק שהוא השתמש בסמכות הפיקודית לטובתו האישית אבל! אלה שעות קשות מאוד והכל בכיאוס! אתה לא יכול לדעת כיצד היית נוהג במצבו כשהנכדןת במקלט מאוימות וכל… Read more »

דויד
Guest
7 months ago

קראתי הכל, תכלס? אני לא רוצה להכביר במילים אתה פח זבל אנושי.

זבל מניאק
Guest
Reply to  דויד
6 months ago

אכן הזבל המניאק האנטישמי גוש החרר
צואה מצויה חרא עליו מסנן תגובות
טפו עליך ידרעק גיי קקן זירו אפס נעל

לסמרטוט המסנן
Guest
Reply to  זבל מניאק
6 months ago

אוי סמרטוט יקר
אני מחכה ליום שהאתר יסגר
מסננים חולירות

לנעל בית
Guest
Reply to  הנוסע המתמיד
6 months ago

מעניין שאת הקללות אתה לא מסנן.
יחתיכת אפס במסווה אינטלקטואלי.
שם עליך זין.יהיר מתנשא וסמרטוט.
אפס מאופס פחדן שמפחד להתמודד
ומציע לכולם לברוח משדה הקרב.
תבוסתן עלוב.