טענתי פה במאמר קודם כי קיימת סתירה מהותית, בלתי ניתנת ליישוב, בין העיקרון המכונן של הציביליזציה המערבית המודרנית, לבין המסרים שבשמם נבחרו בני אדם לייצוג במוסד המחוקקים הישראלי, מתוך כוונה מפורשת ליישם אותם בזרוע המבצעת. אני טוען כי סתירה זו מתבטאת בעימות ולא בפשרה. יהיו פשרות מקומיות, אבל לא בין שתי ההשקפות אלא בין אנשים, והן אינן נובעות מנכונות להתפשר אלא ממאזני כוחות מקומיים.
אלה מילים גדולות, והשימוש בהן צריך להיות אחראי ולא-מעורפל. האם יש עיקרון מכונן לציביליזציה המערבית? מהי אותה ציביליזציה? למה המסרים שאני מדבר עליהם, עומדים בסתירה כל כך חריפה לדמוקרטיה ליברלית, כפי שטענתי? ולמי זה צריך להיות אכפת? ובסופו של דבר, מה כבר יקרה?
לתת תשובות מלאות ייקח לי חיים שלמים, כאשר חלקם ממילא מאחורי. גם החיים שעוד לפני, יצטרכו בחלקם להזדקק לפרנסה ולתחביבים אחרים.
לכן אני צריך לפשט את הדברים. החלטתי לבנות את הבסיס לטיעונים שלי, על כמה עמודים: מצד אחד להניח הנחות שגם אותן צריך להוכיח, אבל הן יחסית מקובלות. מצד שני, להראות מתאם חיובי חזק בין תופעות, כאשר מתאם חיובי כשלעצמו איננו מוכיח קשר סיבתי, אבל הוא מספיק חזק כדי לסייע בעקיפין.
במאמר הנוכחי אנסה להראות קשר בין דמוקרטיה לבין רמת חיים.
אתחיל במדד הפיתוח האנושי של האו"ם. למה דווקא שם? כי הוא מבוסס על מספרים, על כמויות שאפשר למדוד אותן: תוחלת חיים בשנים, השכלה בשנים, ורמת ההכנסה באותה מדינה. אלה מספרים די פשוטים, והנוסחה המתמטית המשקללת אותם לא מסובכת. בנוסף – אלה מייצגים של ערכים מקובלים כערכים חיוביים ומייצגים רווחה חומרית.
מולו הנחתי מדינות בטבלה לפי מדד הדמוקרטיה של מגזין האקונומיסט הבריטי. הדירוג נעשה על פי רשימה של קריטריונים שקופים, אבל ההערכה מתבצעת באופן לא שקוף. בנוסף לכך בהחלט לגיטימי לטעון שגם הקריטריונים מייצגים הטיה כלפי ערכים מערביים וקפיטליסטיים, ולכן יש לטענה אופי מעגלי-משהו.
יהיה לגיטימי לטעון, למשל, שזכויות אדם צריכות לשקף גם, זכות לעבודה ולשכר הוגן תמורתה, לא פחות מאשר זכות להפגין נגד ניסויים בבעלי חיים. אבל זה לא מה שעשיתי וכל אחד מהקוראים מוזמן לבנות טבלת השוואה משלו.
| מספר סידורי | מקום במדד הפיתוח | מקום במדד הדמוקרטיה |
| 1 | שווייץ | נורווגיה |
| 2 | נורווגיה | איסלנד |
| 3 | איסלנד | שוודיה |
| 4 | הונג קונג (סין) | ניו זילנד |
| 5 | אוסטרליה | קנדה |
| 6 | דנמרק | פינלנד |
| 7 | שוודיה | דנמרק |
| 8 | אירלנד | אירלנד |
| 9 | גרמניה | אוסטרליה |
| 10 | הולנד | הולנד |
| 11 | פינלנד | טאיוואן |
| 12 | סינגפור | שווייץ |
| 13 | בלגיה | לוקסמבורג |
| 14 | ניו זילנד | גרמניה |
| 15 | קנדה | אורוגוואי |
| 16 | ליכטנשטיין | הממלכה המאוחדת |
| 17 | לוקסמבורג | צ'ילה |
| 18 | הממלכה המאוחדת | אוסטריה |
| 19 | יפן | קוסטה ריקה |
| 20 | קוריאה הדרומית | מאוריציוס |
איפה נמצאת ישראל? במדד הדמוקרטיה ישראל זכתה במקום ה- 27 כ "דמוקרטיה פגומה" ("Flawed Democracy"). באיזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA), אין כלל "דמוקרטיות מלאות". ישראל ותוניסיה הן היחידות באיזור MENA שמקבלות מעמד של דמוקרטיה פגומה. גם משהו.
במדד הפיתוח האנושי, ישראל נמצאת במקום ה- 22 שהוא די-מכובד, רק מקום אחד מתחת לארצות הברית ומעל לאוסטריה, ספרד, צרפת ועוד חברות באיחוד האירופי.
עד כאן טבלאות, מכאן לשאלות קיומיות. איפה כיף לחיות? זה לא רק עניין של טעם והעדפה אישית. זה גם עניין של – האם כשאצטרך טיפול רפואי, אקבל אותו? האם אפחד מהמחט של הרופא, שמא היא מזוהמת? איפה ייתקע לי המחשב כי החשמל נופל? איפה יהיו לי חלפים לאוטו, שלא יהרגו אותי כשאנסה לבלום?
לא הוכחתי כלום – כאמור, מתאם חיובי איננו קשר סיבתי. אבל כדי לטעון את ההיפך – כלומר, שאין קשר בין דמוקרטיה לבין רמת חיים – צריך להתאמץ קצת יותר.
יפה כתבת 🙂 ואכן מתאם חיובי איננו קשר סיבתי. אולי אני הקורא היחיד באתר הזה שמרגיש אי נוחות מהשיטה הדמוקרטית? למה שהרוב יקבע מה טוב עבורי? גם אם 99 אנשים יחליטו שצריך לפתוח גן שעשועים לכלבים, אני מתנגד שיכפו עליי תשלום לגן הזה. אני רוצה להקים גן שעשועים לחתולים! לכן, יש שאומרים שדמוקרטיה זה לערוך הצבעה בין 2 זאבים וכבשה, ולשאול: "מה נאכל היום?". דמוקרטיה היא מנגנון נפלא בקהילות קטנות, שאתה, אני והחברים ניפגש בשביל המפורסם Duricle בקנדה, אז נערוך הצבעה דמוקרטית והרוב יחליטו לאיזה מסעדה ללכת, זה גאוני. אבל כשמדובר על המדינה, מה פתאום שהרוב שאני לא מכיר בכלל… Read more »
לא להגרר אחרי הסיסמאות הביביסטיות ! דמוקרטיה *אינה* הרוב קובע. דמוקרטיה היא מערכת של ביקורות ואיזונים.
אז למה המיעוט יקבע
מה פתאום תשמע למיעוט
זה הדדי
נכון, מאותה הסיבה של- 9 אנשים אין זכות לכפות על אדם אחד את הדעת הרוב, כך גם למיעוט אסור לכפות את דעתו על הרוב. אז מה הפתרון שלך? אם לרוב וגם למיעוט אסור אז מה אתה מציע? אני לא יודע אם תשיב לתגובה שלי ולכן אשיב – צריך לסלק את המדינה מחיינו, או במילים אחרות, להפריד את הדת מהמדינה, את הכלכלה מהמדינה, את החינוך והבריאות מהמדינה… ובמצב זה כל אזרח (אינדיבידואל) יבחר בעצמו מה הוא רוצה ובתרומה ישלם עליו. בצורה זו, של שוק חופשי מלא, החיכוך של האזרח עם המדינה יהיה אפסי (גם לידה, נישואין וקבורה יהיו פרטים), ובמקרים מאוד… Read more »
יש בזה הגיון במה שאתה אומר.
להפריט את הכל לגמרי.
הבעיה שהמדינה לכודה מאז ומעולם
בידי קבוצות אינטרסנטיות כאלה ואחרות
שמונעות תחרות אמיתית.
ולכן האזרחים לא מקבלים תנאי שוק חופשי.
למשל קוקה קולה מערימה קשיים על יבוא מקביל.
ויבואני הרכב.וכן יש קרטל בין הסופרים
יש פה בעיה רצינית לשנות את השיטה.
העניין שיש במדינה עוד הרבה נושאים
שאיני רואה כרגע איך מפרקים את זה
כי יש שני צדדים שמושכים לכאן או לכאן.
אל תאשים את קוקה קולה או חברות פרטיות אחרות, מניע הרווח הוא חיוני לקיומם. הנקודה היא שהמערכת הכלכלית והמשפטית צריכה לתמוך בשוק חופשי מלא, אבל בפועל, ישנם כל כך הרבה רגולציות בשוק שאי אפשר לקיים שוק חופשי באמת, וכתוצאה מכך אנחנו רואים עיוותים בשוק, שרוב האנשים מייחסים אותם לחזירותם של החברות הפרטיות ובעלי ההון. כשבפועל, הסיבה האמיתית לעיוותים היא התערבות המדינה. לצערי אי אפשר לשנות את המערכת בשנה אחת, זה יקח דור, אולי יותר, צעדים קטנים לקראת חברה וכלכלה חופשית יותר. מאז הקורונה אנחנו צועדים בדרך הלא נכונה, למשטרים יותר סמכותנים עם פגיעה מהותית בחירות הפרט. לכן, אני חושב שמוטב… Read more »
אם יש מתאם, יש תלות: זו עובדה מתמטית ואין צורך לנסות להפריך אותה. מעבר לכך, בודדות המדינות (ישראל, סינגפור, סעודיה והאמירויות) שאינן דמוקרטיות par-excellence ומעניקות לאזרחיהן איכות חיים ראויה (על פי הקריטריונים שהגדרת.
השפעת הדמוקרטיה על איכות החיים היא עקיפה: דמוקרטיה מביאה ליציבות שלטונית (ממשלות מתחלפות, אבל המוסדות ממשיכים כסדרם), ויציבות מביאה לגביית מיסים סדירה ואכיפת חוק עקבית, שבתורן מייצרות בטחון אישי ותפקוד מערכתי. הברדק ברחבי עולם מרמז שעדיין יש לדמוקרטיה לאן להתפתח, ובוודאי הגרסא הסהרורית של ה-"דמוקרטיה" הישראלית עם ריבוי מפלגות וקואליציות רופפות, ושרים נטולי כישורים ואינטליגנציה.
תודה על התגובה,
מתאם מעיד על סיבתיות אפשרית, אך אינו מספיק להוכחת הסיבתיות.
ידועה הדוגמה לפיה, הטמפרטורות העולמיות עלו בהתמדה במהלך 150 השנים האחרונות ומספר הפיראטים צנח. קשה לטעון כי הירידה במספר הפיראטים גרמה להתחממות כדור הארץ או שיותר פיראטים ישיבו אותה. אלא, הגורם לשניהם הוא התיעוש.
אז אתה מדבר על סיבתיות, כי לא כך זה נוסח.