Sign In

Remember Me

חומת ברלין – מציאות ודמיון

חומת ברלין – מציאות ודמיון

הנה משהו שלא ידעתם עליי: יש לי פטיש לדברים שקשורים למזרח גרמניה לשעבר.

במסגרת הפטיש הזה התחלתי לכתוב סיפורים קצרים, על בסיס סיפורים ששמעתי מאנשים שאני מכירה. הסיפורים הם על החיים שלהם, ממזרח ומערב לחומת ברלין. הסיפורים ששמעתי עד כה מרתקים, ואני מקווה לפרסם את כרוכת הסיפורים בקרוב. בינתיים, ספוילר לאחד הסיפורים 🙂

לפני שבועיים חברתי לאחד מחבריי, קלאוס, שגר בזמנו במערב ברלין. כשהחומה נפלה הוא היה בן 20, והוא בעצם נולד לעובדה שהחומה וההפרדה הן מציאות מוגמרת, ואף אחד לא מאמין שהחומה תיפול אי פעם, ובוודאי שמזרח גרמניה לא תקרוס. עבור כולם – ממזרח ומערב – כל דבר אפשרי, חוץ מהדברים האלו.

אבל לפני שאספר על הסיור שקיבלתי, אתן כמה עובדות על היום ההוא, ב-9.11.1989.
מזרח גרמניה סבלה ממכה של עריקות עוד משחר ייסודה, אך בשל יחס נוקשה מהשלטונות (לדוגמה, יורים במי שתופסים אותו, כולאים, מענים וכו') אנשים נרתעו מלעבור את הגבול בין הגרמניות. בשנות השמונים המאוחרות התעורר הזרם מחדש, והתחילו מחאות גדולות כנגד השלטון.
ב-9 בנובמבר 1989 החליט הפוליטביורו של מזרח גרמניה לתת הקלות נסיעה לאזרחי המדינה, וכינסו מסיבת עיתונאים על מנת להודיע לכולם. אבל מה? מי שנתן את ההודעה, גונתר שבובסקי, לא היה בישיבת הפוליטביורו ומההודעה השתמע כאילו מזרח גרמניה פותחת את גבולותיה, כשבעצם רק הוכרז על הקלות בנסיעה לאזרחי המדינה.

ההודעה ניתנה ב-18:50. ב-18:53 עיתונאי שאל ממתי הגבול יהיה פתוח ושבובסקי עלעל בניירותיו. משלא מצא תשובה לשאלה, הוא פשוט אמר "מיד." העיתונאים באולם מלמלו ודיברו אחד עם השני, והראשונים שיצאו עם ההודעה שמזרח גרמניה פתחה את גבולותיה היו AP. לקראת שמונה בערב כבר התחילו להתכנס עשרות מזרח גרמנים ליד מעברי הגבול העיקריים בברלין. לקראת חצות המספר כבר הגיע לאלפים, שדרשו לפתוח את המעברים.
השומרים לא ידעו מה לעשות, כי לא רצו לירות באלפים, וגם כי היה ברור שמשהו קרה, ובשלב כלשהו ניתנה ההוראה לתת להמונים לעבור (ולהחתים את הדרכונים שלהם בחותמת שחורה, שלא יוכלו לחזור).

כל נקודות מעבר הגבול הוצפו במזרח ומערב גרמנים שרצו להיות חלק מהרגע ההיסטורי, אבל התמונה הזכורה לכולם היא זו משער ברנדנבורג. הנה, בשבילכם, הבאתי עוד כמה 🙂

אחרי הרקע הקצר הזה (תאמינו לי שזה קצר, אני מסוגלת לדבר על זה שעות), נחזור לסיורנו.

יצאנו בבוקר לכיוון שפנדאו (שכונה במערב ברלין), וטיילנו לאורך האזור בו הייתה ממוקמת החומה. עברנו במקומות שפשוט לא ניתן להעלות אפילו בדמיון שהייתה שם חומה, או מדינה אחרת.

כך, למשל, עצרנו בנקודה מסוימת ויצאנו מהאוטו להשקיף על הנוף. קלאוס אמר לי שזו נקודת חומה מוכרת. עברנו את הכביש ומולנו עמק קטן, ירוק, נחמד. באמצע היו שני שבילים, שנראו כמו כבישים צרים שעבר עליהם הרבה, אבל בסך הכל נראה שלו מאוד. יש בתים מימין, בתים משמאל, אפילו בית ספר קטן.
אנחנו מסתכלים סביב ואז קלאוס מצביע לשביל הראשון ואומר: "רואה? כאן הייתה החומה המערבית." ואז הוא מצביע לכביש המקביל לו ואומר "וזו החומה המזרחית. בין החומות עבר הפטרול של המזרח-גרמנים."
אתם קולטים? מי שגר במערב יכול היה לעמוד ולהסתכל על החומה בלי חשש שמישהו יירה בו, ובמזרח לא היו יכולים אפילו להתקרב לאזור.

חזרנו לאוטו והמשכנו קצת הלאה. בכביש הראשי מתנוסס לו שלט, ואנחנו עוצרים לצילום. בנקודה זו התאחדו הגרמניות בשעה 00:32. תארו לעצמכם שאתם עומדים במקום ואתם יודעים ששם התרחש אירוע היסטורי. כמה הזדמנויות כאלו יש בחיים? כאן, ממש כאן.

בנקודה אחרת שעצרנו, פסטורלית אף היא, נראו בתים חדשים ונחמדים בצד אחד, והכביש בצד שלנו. באמצע עבר שביל שנראה כמו שביל לאופניים, או הולכי רגל. מסתבר שזה היה השביל בו עבר הפטרול באמצע החומות. כאן, מולי. כאן עברו החיילים המזרח-גרמנים וכאן ירו באנשים שניסו לעבור את החומה, אבל הבתים מכסים כיום את כתמי הדם.

עוד נקודת עצירה הייתה בשביל פטרול נוסף. הפעם- החומה בתוך יער. נסו לדמיין לעצמכם, למה להכביר במילים.

אחר כך נסענו לאגם שליד. קלאוס הבטיח שגם שם יש מה לראות, כי המזרח-גרמנים הציבו את הגבול גם באמצע האגם. החומה עברה בפארק שליד וממש לתוך המים. פעם זה היה אמיתי לחלוטין, היום צריך לדמיין, אבל לא בטוח שנצליח להבין איך זה נראה. הסתכלתי על האגם, על פס החומה שלידנו, ושוב על האגם. מי שם גבול באמצע אגם?? (מזרח גרמניה)

השנה חוגגים שלושים שנה לנפילת החומה. שלושים שנה. לפני שלושים שנה ברלין הייתה מחולקת בין שתי מדינות. היום אפשר לעבור מצד לצד, לא צריך לעצור את הרכבת באמצע, אין מעברי גבול. אנשים במזרח גרמניה יכולים לדבר בחופשיות, לא לחשוש מהשטאזי ולהיות בעלי הבתים של עצמם. פעם זה היה בלתי נתפס. היום זו המציאות.

ברלינאית ברמ"ח איברים ומגשימת חלומות

19
הגב

5 Comment threads
14 Thread replies
1 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
11 Comment authors
  Subscribe  
newest oldest most voted
Notify of

מאוד ממליץ, הוא מסוגל לברר מחירים ועלוית מחייה בחו"ל כמעט בכל מקום בעולם ובמחיר די סביר!
http://www.fiverr.com/s/bmy9jr

איזה כיף של פוסט.
בן הזוג שלי חי כילד בגרמניה המזרחית והיה בגן גרמני. הוא מספר סיפורים טרום – טרום נפילת החומה ולפני מספר שנים נסענו לראות את הבית שהם גרו בו והגן שלו. היה טיול מעניין מאד בו הוא סיפר כל מיני סיפורים סובייטיים…
כתבת מעניין, מחכה לעוד פוסטים 🙂

ערן

זה ממש מעניין! אני ממש אשמח ללמוד עוד על כל העניין של מזרח גרמניה, וספציפית על חומת ברלין. אני על קו ישראל-ברלין כבר איזה שנה, והאמת היא שבקושי חשבתי על האספקט הזה של העיר. עברתי כמה פעמים ליד הeast side gallery, והייתי במוזיאון בcheckpoint Charlie אבל פחות או יותר זהו. אני בקושי חושב על ההיסטוריה של העיר הזאת וחבל.. ממש מעניין

גרמניה היא דוגמא מצויינת של שיטות פילוסופיות שונות: סוציאליזם וקפיטליזם. אותם אנשים, אותה שפה, דת ותרבות שנחלקו לשני שיטות כלכליות במעין ניסוי גדול – אחת נכשלה כישלון חרוץ וגרמה למותם של מיליוני אנשים, השניה שגשגה ופרחה. עברו 30 שנה מאז ובמערב גרמניה שכחו מה היה במזרח… צעירי גרמניה (ואירופה בכלל) מתגעגעים לסוציאליזם. הם קוראים לזה "מדינת רווחה", אבל זה מכבסת מילים לפגיעה בזכויות החירות והקניין למען אידאל סוצאליסטי אוויל: שוויון. במזרח גרמניה כולם היו שווים, אבל עניים. מזרח גרמניה, צפון קוריאה, וונצואלה ואפילו הקיבוצים בזמנו בישראל הם אזהרה לכל אותם אנשים בארץ ובעולם שמפגינים למען "צדק חברתי" – גם הסוציאליזם… Read more »

ערן

תגיד, אתה מדבר מתישהו על משהו אחר? או שכל מה שהולך אצלך זו אותה מכבסת מילים על סוציאליזם מול קפיטליזם? לדעתי, גרמניה היום היא דווקא דוגמה מצוינת למדינה קפיטליסטית שמשלבת באופן נהדר אלמנטים סוציאליסטיים. בארה"ב, אם אתה לא מעל רמת הכנסה מסוימת, אתה עני מרוד, ובגלל שהמדינה לא דואגת לך בכלום החיים שלך פשוט מזעזעים. אין לך ביטוח בריאות, חינוך ציבורי מזעזע (כי כל מי ששווה משהו לומד בבתי ספר פרטיים), ואפליה בעוד אלף ואחת דברים. בגרמניה אני נהנה מחיים פשוטים, אבל נהדרים ומספקים. אני עבדתי בעבודה משרדית שלא מכניסה המון, אבל מספיק. עכשיו אני משקיע את כל הזמן שלי… Read more »

משעשע 🙂 מוצאת חן בעיניי התגובה שלך – היא מכניסה בי רוח לחימה.

ערן

איזה כיף לשמוע שהתגובה הרצינית שלי משעשעת אותך. כמו תמיד, אתה אוהב להקטין את האחר ונהנה להתנשא מעליו. אם תגובתי מכניסה בך רוח לחימה, איפה היא? אשמח לשמוע את הטיעונים שלך נגד מה שכתבתי.

אני נענה בשמחה לדו-קרב – כל חיי חיכתי לרגע הזה… משתמע מדבריך שאני מגן על העשירים רק בגלל שאני ממוקם, ציטוט: "בחצי העליון של הפירמידה", כלומר, תפיסת עולמי היא נגזרת של המעמד הכלכלי שלי, ולא חלילה פרי חקירה ומחשבה של שנים בהן גיבשתי את משנתי הליברטאנית. אז בנקודה זו אתה טועה, כי אתה מקטלג אותי למעמד כלכלי מסויים שיוצר, בעינייך, אינטרס מובהק להגן עליו רק מפני שאני שם. ככה אתה מסיר מעצמך את האחריות לבחון ולהתעמק ברעיונות שאני כותב מעבר לדברים שהרגיזו אותך בכתיבתי. אני מאמין בכל ליבי שזכויות האדם הטבעיות הם הבסיס לקהילה בריאה, משגשגת ושוחרת שלום. בקהילה שמכבדת… Read more »

ערן

עניין אותי לראות איך הפעם תצדיק את חוסר השוויון שבשיטה שאתה כל כך אוהב. אבל וואלה סליחה, שכחתי. לא אכפת לך משיוויון. כל כך נוח לך במקומך שאתה חושב ששיוויון הוא קונספט מוערך יתר-על-המידה. נו שוין. אני לא חושב, אני *בטוח* שהתפיסה הכלכלית שלך היא נגזרת של המצב הכלכלי שלך, כי אף אדם במצב סוציו-אקונומי בינוני עד נמוך יוציא מהפה שלו את השטויות הפוגעניות שאתה אומר. מה רע בזה שחינכו אותנו לעזור לעניים, לחלשים ולמסכנים? אלה אנשים שצריכים עזרה. אתה רואה את הכל דרך עיניים כלכליות, בלי שמץ של מוסריות ואנושיות. כאילו שאנשים עניים ממך הם אובייקטים. ברור שנעזור להם… Read more »

הלוואי שהייתי מולטי-מיליונר, אבל התפיסה הכלכלית שלי היא נגזרת של מנת המשכל שעומדת נכון למבחנים מאושרים על 142 IQ שהם קצת מעל ל- 2 סטיות תקן מעל הממוצע. אני לא אומר שהמוח שלי יותר גדול, אבל כנראה שיותר יעיל מ- 99% מהאנשים שאתה מכיר. זו הסיבה שאני ליברטריאני. שוויון הוא אידיאל שבמזרח גרמניה הצליחו ליישם בהצלחה ואפילו בנו חומה כדי להגן על גן העדן הסוצאליסטי… הנקודה שמבחינה עקרונית אין הבדל בין השוויון במדינות הקומונסטיות לבין תמיכה של 390 יורו שמקבלים מובטלי גרמניה של היום. מישהו שילם את הכסף הזה ואתה מצדיק את בזיזת הכסף מאנשים 'נחותים' כדי לתת אותו לאנשים… Read more »

*המשפט נמחק בשל שימוש בשפה לא-נאותה*
אם לא הבנת, אנחנו בני אדם.
יש חובה מוסרית לעזור לחלש והמסכן, כמובן בדרכים של עידוד יציאה ממעגל העוני(מציאת עבודה, עזרה בניהול משק בית – ממש כמו ארגון פעמונים בישראל)ולא בצדקה ישירה, חוץ ממקרי קיצון.
אצל בעלי החיים לעומת זאת, רק החזק שורד.
ככה אתה רואה את עצמך?

Flying Dutchman

סיפור מרתק. התגעגעתי למאמרים שלך. החומה אמנם הוסרה וגרמניה אוחדה מחדש, אבל הפערים בין מזרח למערב עדיין נשארו לפי מה שידוע לי. אומרים שעד היום יש הגירה פנימית ממזרח למערב בגלל קושי למצוא עבודה ובגלל שיש יותר עוני במזרח ואולי זאת גם הסיבה שתופעות כמו ניאו נאציזם מאוד נפוצות בחלק שהיה פעם גרמניה המזרחית.