על מכירות וחיות טרף

הייתם פעם במכירה פומבית של חברות תעופה? הייתי לפני כמה זמן באחת של לופטנזה, וזה אחד הדברים הכי הזויים אבר.

קודם כל, המכירה היא של כל תכולה שלא נדרשה על ידי הבעלים בתקופת זמן מוקצבת, שלאחריה חברת התעופה רשאית למכור את התכולה. מה זה כולל? אתם תמותו. טוב, אל תמותו.

התכולה כוללת מזוודות (שמציעים מחיר עליהן ולא יודעים מה יש בפנים), תיקי גב לילדים ומבוגרים, מגלשי סקי, לפטופים, אייפונים, טאבלטים, נעליים, מעילים, חולצות ומכנסיים, צעיפים, קופסאות סגורות ועוד ועוד.

לא יאומן שאנשים אשכרה משאירים את הדברים האלו, ולא מנסים אפילו לקבל חזרה!! חדשים!!

המכירה התקיימה בקניון גדול במזרח ברלין (כאילו, מזרח עמוק – שכונת מרצאן), וכפי שאתם רואים בתמונות, שלוש קומות היו עמוסות בקונים פוטנציאליים. הכרוז היה מהיר שאין דברים כאלה. ישב לידו בחור שכיוון אותו למקומות שהוא לא הסתכל, והכל הלך כל כך מהר, שלא הספקנו אפילו להגיב, שלא לדבר על להבין מה הוא אומר (טוב, יותר אני מאשר בעלי…). אנחנו באנו בכלל במחשבה של להוציא 50 אירו על משהו חמוד שנראה, אבל מה שהיה שם זה לא קונים פוטנציאליים. אלה חיות טרף אלה!!!

ברור שהיו שם כאלה שבאו בשביל לקנות באלפי אירו ולמכור אותם ברווח, אבל היו גם אנשים "סתם", ששילמו מאות אירו על קופסא אטומה, ובסוף גילו שיש שם בובות. מסכנים, ישבו לידנו אחרי המכירה כשאכלנו, פתחו את הקופסא הכי נרגשים, ואז גילו שתי בובות של דולפין ודובי. שילמו 200 אירו בשביל זה. דיכאון.

החלק הכי חמוד במכירה היה תיק גב לילדים של מיניונים. היה שם ילד שחיכה עם אמא שלו רק בשביל להציע על התיק הזה. הכרוז ראה את הילד, שהכי התרגש להציע מחיר לתיק שחיכה לו במשך שעתיים וחצי (!!), וביקש ממישהו לתת פייט. בחור צעיר הרים את השלט שלו, ומשם התגלגל. הכרוז עלה בסנטים, כדי שהילד ירגיש כמה שיותר פעילות, אבל שהמחיר לא יקפוץ לשמיים, והבחור שיתף פעולה. כשהגיע לעשרה אירו, הכרוז החליט שמספיק ואמר "פעם ראשונה.. פעם שניה.." ואז הבחור הציע עשרים אירו. הכרוז דפק לו מבט, ואמר שהילד זכה. כולם מחו דמעה וההתנפלות המשיכה.

לא הולכת למכירה כזו שוב בלי כיסא נוח. פסיכים.