אני כותב מהדירה השכורה שלי מול חוף הים בתל אביב. זו שעת הצהרים, מזג האוויר מצויין והאוויר הקריר מהים מזכיר לי את אירופה.
אבל היום יום מיוחד, היום אני כלוא בתוך הבית כי המדינה החליטה מה טוב בשבילי ובשבילך – היא החליטה שחובה לסגור את החנויות ביום כיפור (ובתשעה באב) וגרמה למאות אלפי ישראלים להיכנס למסע קניות מאולץ כדי לשרוד את היום ההזוי הזה. יש לי חברים שטסו לחו"ל וחסכו מעצמם את האי נעימות. מזל שהמדינה לא סגרה את האינטרנט אז לפחות יש מה לעשות היום.
שבוע שעבר היה ראש השנה, ארבעה ימים החנויות סגורות וללא תחבורה ציבורית – אין דבר כזה בשום מקום אחר בעולם, למעט אולי, צפון קוריאה.
אין חוק שאוסר על נסיעה ביום כיפור, אז למה בעצם לא נוסעים ביום כיפור?
לפני שלוש שנים, היה ערבי מעכו שנסע ביום כיפור לבקר את החברים שלו. הוא מוסלמי, יום כיפור לא רלוונטי עבורו, סה"כ נסע במכונית אבל זו היתה סיבה למלחמה.
במדינה פשיסטית יש כל מיני חוקים מוזרים, בישראל המציאו את החוק "פגיעה ברגשות הדת" שדינה 3 שנות מאסר! אם אסע ביום כיפור, המדינה תאשים אותי בפגיעה ברגשות הדת ובדרך זו שוללת המדינה מאזרחיה את חופש התנועה למשך יום אחד בשנה. תחשבו על זה.
כבר צהרים, אני הולך לאכול סטייק,
בתיאבון! 🙂
נ.ב: יש תמיד את האנשים האלו שיגידו מה רע ביום אחד בשנה ללא מכוניות? ללא חשמל? ללא אינטרנט? ללא בשר? ללא סקס? אז התשובה שלי שמה שטוב להם שישאירו לעצמם. תנו לי לחיות…
