כבר תקופה לא כתבתי כאן בגלל שחיי בחו"ל הפכו לקשים נפשית. אומנם איני מצטער על חוויית ההגירה שלי אז אולי ההיתי צריך לסיים אותה מוקדם יותר.
אני אפרט.
מלכתחילה מטרת ההגירה היתה לשפר את איכות חיי בתחומים החיי העיקריים. התחומים הם: כלכלית, זוגית, חברתית, תעסוקתית ובריאותית.
אפשר להגיד שהצלחתי בכל המטרות האלה שהצבתי פרט לנושא החברתי אך משאר הבחינות הכל התרסק במהלך תקופת הקורונה.
בשנים הראשונות המצב הכלכלי בניו זילנד היה מצויין, היה שפע של עבודות, דיור בר השגה, חיי חבר'ה פרחו. או לפחות כך חשבתי.
מבחינת עבודה ופרנסה הכל הלך באמת חלק ונהנתי מאוד מהעבודה שעשיתי. גם בירוקטית מבחינת ויזות וקבלת תושבות הלך הכל מצויין. הנושא היחידי שאפשר להגיד שהתקשתי בו זה זוגיות.
סטטוס מהגר גבר עם מוצא ישראלי/ברית המועצות אינו מצג אטרקטיבי לנשים עם ההזנה הפמינסטית בניו זילנד. במשך השנים הראשונות ההיתי בלתי נראה כגבר לנשים הניו זילנדיות. הדבר הוריד את הבטחון העצמי שלי והערכה העצמית שלי כגבר והמוטיבציה לקניית בית ירדה משמעותית כי לא ראיתי טעם לחיות בבית גדול עם 4 קירות לבד.
נושא הזוגי לא ציפיתי שיהיה כל כך קשה מהבחינה הזאת טרם החלטתי להגר כי תמיד חשבתי שאני נראה טוב, פשוט לא לנשים ממדינה אנגלו סקסית כמו ניו זילנד.
מבחינה חברתית המצב לא היה טוב יותר. לקח לי מספר שנים להבין כיצד התרבות כאן מתפקדת, ואם מישהו לוקח ממך מספר ומבטיח לך להיפגש, הם עושים זאת מנימוס בלבד ולא כי אתה מעניין אותם. האנשים כאן מאוד סגורים ואינם פתוחיים לחברויות חדשות במיוחד לא עם מהגרים מהמוצא שלי.
רוב הישראלים שנמצאים כאן הם כבר עם משפחות וילדים, בגלל שילדים אני לא מתכנן אז אין משהו משותף שיכול לעניין אותנו וגם בכיוון הזה לא קרה הרבה. ישראלים בניו זילנד יש מעט בכל מקרה וההשקפות עולם שלנו שונות מאוד. אנשים עם השקפת עולם כמו שלי אינם שורדים בניו זילנד הרבה זמן. ניו זילנד זה מקום לאנשים מאוד קונפורמיים, ממושמעים ומנסים לעשות הכל לפי הנהלים ולפי מה שאומרים במדינה. את זה הבנתי מאוד בתקופת הקורונה.
לא מכיר מדינה שבה לנשים יש מעמד כל כך חזק משמועתית לעומת הגברים, שהגברים כבר החליפו תפקיד והפכו לנשים בעצמם.
תרבות הLGBTQ חוגגת ומקודמת במקומות עבודה, בבתי ספר ובקהילה. ערכי המשפחה ומה זה אומר להיות גבר ואישה, התפקידים האלה כבר מתבלבלים באופן מכוון מגיל קטן. איני רואה בסביבה כזאת מבחינתי מקום ראוי שארצה לגדל בו את ילדיי הפוטנציאליים וכן ארצה מקום עם השקפת עולם יותר מסורתית שהתפקיד של הגברים והנשים מאוד ברור. בזכות זאת האנושות הצליחה לצמוח ולהתרבות, ומה שאנחנו רואים היום במדינות מערב דוברות אנגלית שהאוכלוסיות כאן הולכות לכיוון הכחדה. הילודה נמוכה מאוד והפתרון שהמדינות האלה מבצעות זה להכניס כמו גבוהה מאוד של מהגרים עד מצב שהתשתיות לא עומדות בהן.
כתוצאה מכך היום בשנת 2024 החיים בניו זילנד ורוב מדינות מערב דוברות אנגלית הפכו לגרועים למדי בתחומים רבים, אך ההידרדות המשמעותית היא כלכלית.
כיום ישנו מחסור חמור בעבודות ומשרות פנויות בגלל שהכלכלה לא במצב טוב. בגלל שהביאו כ150 אלף מהגרים לא מקצועיים בעיקר מהודו לניו זילנד בשנה אחת שזה המון, על משרת ניקיון פשוטה יש כ500 מועמדים. להתקבל לעבודה או לקבל ראיון עבודה קשה מתמיד.
בגלל זה היום אזרחים/תושבים ניו זילנדים עוזבים בכמויות דומות של כ150 אלף למדינות אחרות כי השכירות, המזון, התחבורה והמחסור בעבודות הופך את החיים בניו זילנד לקשים ללא פרוספקט עתידי.
לגבי הפשע אני לא ארחיב בפוסט הזה אך מבחינה הזאת דברים גם הדרדו.
אז נכון היום בישראל המצב לא פשוט, גם יש בעיות בכלכלה וגם יש מלחמה. אך השאלה הנשאלת היא, האם במקום אחר טוב יותר? האם יותר טוב להגר למדינה דוברת אנגלית, להיות מהגר סוג ב' עם מעמד חברתי ולרוב כלכלי נמוך, לבזבז כספים רבים כדי להתקרב לרמת החיים שחייתם בישראל או עדיף לחכות שבישראל המצב ישתפר?
כמו שכתבתי מקודם, איני מצטער בכלל על ההגירה שלי. זה ניסיון מאוד חשוב שבלעדיו תמיד ההיתי חושב "מה היה קורה אם", אני רק חושב שאת סיפור ההגירה היה צריך לסיים מוקדם יותר.
אז אם אני עושה הערכה פשוטה ואני מסתכל על התחומי חיים שהצבתי לעצמי יעד לשיפור וצמיחה, זה הושג עד תקופת הקורונה, ומאז אין ממש צמיחה. הצמיחה היחידה שכן מתרחשת היא הבגרות וההשקפה הריאלית על החיים. באמת לראות את המציאות כמו שהיא ללא אידיאליזציה. ואני עשיתי אידיאלזציה מאוד חזקה להגירה כפי שתוכלו לקרוא בפוסטים הראשונים שלי. תהליך ההגירה ביגר אותי, פקח לי עיניים על הטבע האנושי וכיצד מרגיש מהגר סוג ב' ללא שייכות למקום שבו הוא חי.
אני מסכים איתך במאה אחוז. מה שאתה כותב פה זה נכון מאוד גם לגבי בלגיה (בעניין של המהגרים והפאן החברתי/זוגי). אני קראתי הרבה פוסטים ברדיט על בלגיה שהם לא חברותיים ולא מתערבבים עם זרים, וכמובן שזה בהרבה מדינות ככה, בעיקר בצפון אירופה. אני הייתי בבלגיה (אנטוורפן) שלושה שבועות והאנשים היו מאוד סגורים ומרוחקים, לא התחברתי שם בכלל למנטליות. לגבי עבודה, גם אני חיפשתי שם ולא מצאתי – התחרות עצומה וכמו שאמרת על כל עבודה יש 500 מהגרים שהם לא פחות מוכשרים ממך… מעבר לכך, כשלא יודעים את השפה המקומית (לא במקרה של ניו זילנד), זה די בעייתי ומפחית את הסיכויים… Read more »
אני בהחלט אשמח לפרסם. תכתוב לי למייל אם תרצה. אגב, אני לא חושב שהצלחה עם נשים זה רק כישרון טבעי. בעבר יצאתי עם בחורים בלבד, והעניין שלי במין הנשי היה אפסי, ורק שיצאתי מהארון (מגיי > לדו מיני) והתחלתי להתעניין בנשים, התחוור לי כמה נשים שונות מגברים (בעבר הייתי גיי פמניסט), ולא הבנתי למה אנשים טוענים שהמינים שונים, כמו הספר "נשים מנוגה גברים ממאדים". בניגוד מוחלט להצלחה שלי עם גייז, שהתחלתי לצאת עם נשים, הכישלונות היו קבועים. הבנתי שאני צריך להתנהל אחרת עם נשים. למדתי, יצאתי לדייטים כל שבוע, זה לקח כמה שנים וההצלחה עלתה דרמטית. אני לא חושב שאני… Read more »
תודה על התגובה, אבל איך בכלל אתה יוצא לדייטים וכל זה?
כי להתחיל עם נשים בקניון זה סתם מטומטם ובנות שונאות את זה… באפליקציות אין התאמות… זה לא שיש כזה איפה להכיר, אתה מבין?
לגבי הפיקאפ, ברור לי שזה שטויות במיץ.
רוב הנשים שהכרתי היו דרך אפליקציות היכרויות, ממוקד ונוח. היו מקרים שהכרתי באירועים חברתיים ואז ההצלחה בד"כ גדולה יותר מאשר באפליקציות, כי אם יש כימיה היא מיידית ואפשר להחליף מספרים. הדרך הכי טובה להכיר היא לארגן פעילות כלשהי, בעבר העברתי סדנאות וכך הכרתי עוד יותר אנשים.
תודה על התגובה
עברתי לשם רק לפני כמה ימים (אם כי ביקרתי מספר פעמים בעבר), אני צריך קצת יותר לחוות ולהתאקלם כדי להביע דעה מפורטת.
אני מאמין שאוכל לעשות זאת בהמשך.
במקום ליילל תעזוב למדינה אחרת. אם רע לך במקום שלך תעזוב ותתחיל חיים חדשים ואיכותיים יותר. קודם תבדוק איזו מדינה יכולה לתת לך חיים כאלה? אני עזבתי את ישראל ב-2005 לגרמניה, חייתי שם 11 שנים כמעט, עד שמרקל החליטה להפוך אותה למדינה מזרח תיכונית כמו ישראל ע"ע הצפתה במיליוני מהגרים לא חוקיים תחת הטייטל השקרי "פליטים". עברתי לאירלנד, שם החיים גם לא היו טובים מכל מיני סיבות (אירלנד בינתיים גם מוצפת כיום במהגרים כמו גרמניה). אז מערב אירופה גמור מהבחינה הזו. חייתי באירלהד כמעט 3 שנים עד תחילת 2019. כיום אני חי כמעט 5.5 שנים ברומניה כאן הכל בינתיים בסדר.… Read more »
איתי רייס? מה שלומך?
לא ידעתי שאתה פעיל פה באתר. עברתי לבוקרשט.
אתה בקשר עדיין עם מיכאל ירום? שמח לשמוע שהסתדרת פה ברומניה.
איתי, אני שמח בשבילך שהסתדרת!
האם תוכל בבקשה לכתוב מאמר בלוג המתאר את החיים כמהגר ברומניה, עדיף בתוספת המלצות? זה מסקרן אותי באופן אישי, תודה רבה מראש! (מפעיל האתר ״הישראלי הנודד״ ישמח לסייע לך)
יש לי חברה טובה שעברה לישראל בערך בגיל 6 עם המשפחה שלה, היא גרה לפני זה בכל מיני מקומות בעולם אבל היא במקור דרום קוריאנית. לפני כמה שנים היא עזבה בחזרה לדרום קוריאה לבד וכשהיא באה לבקר לא מזמן היא אמרה לי שהיא מצאה את המקום שלה שם, אנשים שם יותר ידידותיים (זה פקטור של אופי וכנראה גם גזענות שיצא לה חוות בישראל לא מעט) ובאופן כללי החיים שלה השתנו לטובה בפן החברתי והזוגי ובכללי. לעומת זאת אני גם מכירה מישהי שעברה לקנדה ומתלוננת לא מעט על הסגירות החברתית ונראה שהיא מרגישה קצת בודדה. נראה לי שזה עניין אישי וגם… Read more »
תודה על הפוסט והשיתוף. הפוסט שלך לא ברור לי. אני אענה לך את עמדתי בשאלה. (טרם השלמתי את ההגירה (זה מתעכב…) אבל אני כן כבר לפחות שליש מהשנה לא בארץ, ככה שאני כבר די שם. די מגובש. ומבין לא רע את השיקולים השונים. למרות ששוב, לא חויתי הגירה "על מלא" בעצמי.) אני אציג לך את השאלה שלי ככה: דני אכל כל חייו רק עוגות גזר. מגיל 0 אמו דחפה לו עוגות גזר. בשלב מסוים הוא הרגיש מיצוי. הוא הרגיש שלא טעים יותר. ופתאום הוא קלט שהוא אף פעם לא נהנה מעוגות גזר. לכן הוא החליט לעשות מעשה. הוא הלך וקנה… Read more »
בדיוק! כולם אומרים לו – בדוק מדינה אחרת. גם אני לא חושב שניו זילנד מתאימה לערכים שלו, או שזה בגלל הזוגיות.
אגב, אתמול כל כך התלהבתי ממיץ הגזר שהזמנתי, שהזמנתי אחד נוסף 😀 ממש טעים!
ביום שאני אפסיק לחבב מיץ גזר, אעדכן 🙂 בנתיים ממליץ!
לרוויה
אני אחדד את התיאוריה שלך. כאשר אכלתי את העוגת גזר, כל המרכיבים היו יודעים לי. אך כאשר עברתי לעוגת גבינה, הבנתי שזה תחליף גבינה ולא גבינה אמתית, בנוסף אמרו לי שיוסיפה לה מלח, אך לא היה שם מלח בסוף. זה ההגירה לניו זילנד.
Dude
נסה מדינה אחרת
ונקובר
פנסילבניה
ניו יורק
בניו זילנד – לא הייתי. ניו זילנדיות – לא מכיר. אבל תהיה גבר, לא מצאת מישהי בגלל "הזנה פמיניסטית" או כי פשוט אין לך את זה עם בנות? תאמין לי, "מגרש הבית" שלך (ישראל) כל כך לא הרבה יותר טוב מ "מגרש החוץ" שלך (ניו זילנד) – אני סטרייט ושנים רבות מאז שדיברתי עם בחורה: לא בקטע מיזוגני – אני באמת מרגיש שיש לרובן (לפחות בישראל) איזו שהיא דפקה. אפילו אלה שאינן "פרחות". ניתן לראות ירידה קשה באיכות הנשים (וגם באיכות הגברים) מלפני 20-30 שנה והיום: מהדיבור, לנראות החיצונית, לסגנון הלבוש, להתעסקות האובססיבית ברשתות החברתיות – הגברים נהיו קוקסינלים שמצלמים… Read more »
"(גם לגבר זה גועל נפש, אבל אישה שמחזיקה סיגריה זה כבר לא אישה…)" – יש לך גישה שובניסטית. לגבר זה מגעיל בדיוק כמו לאישה. אתה מבטל אישה רק בגלל שהיא מעשנת? כי אתה לא מעריך נשים, בעינייך "והבנות.. איבדו כל צלם אנוש". אם אתה מבטל, תבטל את שני המינים (כמוני). בעיניי אנשים מעשנים, גברים ונשים מחוקים. ואולי זו הבעיה? איזה אישה רוצה לצאת עם גבר שמתייחס ככה לנשים. מצד שני אני מסכים איתך, אצלי – המעמד, ההון, הקשרים של נשים מעולם לא היו שיקול אם הבחורה מתאימה או לא, אלא אישיותה, האיטלגנציה וגישתה לחיים. אך נשים רבות בודקות מה הן… Read more »
אישי היקר, סלח לי על שפתי. גדלתי במשק בית קשה. המקום שממנו הוריי הגיעו ידוע בשמרנותו, לא מדובר בצ'צ'ניה, אך המקום קרוב יותר לצ'צ'ניה מאשר לניו זילנד, דתית, גיאוגרפית, ותרבותית. בעקבות כך אני מבין את הכותב, שמוצאו מברית המועצות. אצלנו במשפחות אין דבר כזה הומו, אין דבר כזה סקס לפני הנישואים, הרבה דברים שלמערב נראים טריוויאלים, לא קורים במדינה כזאת. לגבי ההומואים? שונאים אותם רצח שם. צוחקים עליהם בלי הפסקה, מתעמרים בהם, מרביצים להם. מאיפה שהם באו היה בושה להיות הומו. בושה גדולה. אין סובלנות אפילו הכי קטנה להומואים. שמעתי שהתאבד שם לא מזמן איזה פעיל לזכויות הקהילה הגאה. אני… Read more »
מקום הולדתך אינו נותן לך פריבילגיה להיות גזען, ואני רואה שאתה משתדל שלא, אבל שפתך גורמת לתהיות. כמה שאני מבין אותך לגבי נשים, אני חושב שאנחנו צריכים להבין מה אנחנו רוצים מעצמנו, מה אנחנו רוצים מהן וכיצד להשיג זאת בדרך הוגנת. אני חושב שיש הבדל אבולוציוני בין גברים לנשים, שיוצר בהכללה הבדלים בתחומים קוגניטיביים. למשל, נשים טובות מאוד בתקשורת, בפעילויות מרובות ובניהול סיכונים, וגברים טובים בחתירה למטרה, בתפיסה מרחבית ועוד. לגברים ונשים איטלגנציה זהה, אך כל אחד חזק בתחומו. שוב, בהכללה. יש תמיד יוצאי דופן. בעבר, היתה אפלייה קשה נגד נשים (ולא רק), האפליה שלא היתה צודקת גרמה למאבק נגד… Read more »
שפתי גורמת לתהיות, זה נכון. צודק. אסור לי להיגרר לרמה הירודה של הגזענות והדעות הקדומות כלפי אנשים. כל קבוצת אנשים. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". וזה בדיוק מה שהרשויות במדינת ישראל שגם דוגלות בגזענות עושות לכולנו. מפרידות בין דם לדם (בענייני הגיוס) ובין דת לדת (בענייני הנישואין, הקבורה, והגירושין). אחד הסיבות שמעולם לא נקשרתי למדינת ישראל, לא התגייסתי (זה גם קשור לדברים אחרים), ולא הצלחתי להיטמע פה במאת האחוזים היא שאני חי במדינת היהודים (שהיא בראש ובראשונה של יהודים), אך איני יהודי. ומשום מה זה כזה הבדל עבור כולם. כל הזמן אוהבים לציין את זה. אני מבין, אנחנו מדינה… Read more »
ישראל מדינה גזענית בהגדרתה, כי היא מדינה ליהודים, זה ידוע, אז נתקדם לנושא שיותר מעניין – יחסים וזוגיות. אני מעריך את היכולות ההתבטאות המרשימה והכנה שלך. לפני שתאשים את עצמך, אתן לך דוגמא מחיי, אולי זה יעזור, אולי לא, אבל אנסה. נדמה לי שאנחנו מסכימים שלגברים ונשים יש תפקידי מגדר שונים, בעלי מיומנויות שונות. זה חשוב, כי הרבה אנשים, בעיקר נשים, ששוחחתי איתן ראו בכך תפיסה מיושנת ושובנסטית. הסברתי בתגובה הקודמת שלי, שיש לגברים ונשים איטלגנציה זהה, אבל אחד ואחת חזקים בתחומיו. רוב האנשים, גברים ונשים, נמצאים בממוצע, יש את עקומת הפעמון, תוכל לבדוק את זה באינטרנט, ואנחנו רואים שיש… Read more »
לכל מין/מגדר יש את התפקיד שלו שהוא חייב למלא עקב היותו כזה. מדוע? כי זו הנקודה.ככה החברה האנושית (בנוסף לאותם אינדיבידואלים עצמם) הגיעה לצמיחה בהון כלכלי ואנושי, תא משפחתי חזק, וחיי זוגיות בריאים. ברגע שזה הידרדר, כל מה שצמח התחיל לרדת. עבורי, נשים הן יותר רגישות, פגיעות, ועדינות, בגלל כל מיני תהליכים הורמונליים (שלא נמצאים בשליטתן), אבל גם יותר מחושבות, יותר מבינות בני אדם, הראש שלהן מסודר יותר, והן פחות לוקחות החלטות דפוקות. גברים יותר חזקים, קרי רוח ונצמדים ללוגיקה קרה במקום רגשות, אבל לפעמים הם גם הולכים ראש בקיר. לדעתי, אישה (אם היא מעוניינת בזוגיות) צריכה גבר שיעטוף ויכיל… Read more »
MRV,
אין לי ספק שיש לא מעט נשים ישראליות איכותיות. אני בטוח שתמצא כזו אם תחפש במקומות הנכונים. אבל אני בהחלט יכול להבין שבמציאות אלימה וברברית, הסיכויים לכך צנועים יותר מבעבר…
שפר עלי מזלי: בת הזוג שלי אינה ישראלית וגם לא יהודיה. אני יכול להעיד שהיא אחד הדברים הכי טובים שקרו לי אין פעם.
מסתבר, שניו-זילנד היא מקום שביעי בעולם במדד החופש הכלכלי והאישי.
נראה שזו מדינה נהדרת לגור בה.
ייתכן, שאתה צריך לחפש מקום שמתאים יותר לערכים שלך.
https://www.heritage.org/index/pages/country-pages/new-zealand
מדינות המערב משווקות את עצמן מצויין. ועם הטבע הנהדר של ניו זילנד זה עוד יותר פשוט. האשלייה היא חזקה. הבעיה היא בגלל שהמצב בעולם מחמיר בכל מקום מה שנשאר לעשות זה להתפשר על הרע במיעוטו. לגבי עזיבה למקום אחר, הכושר הכלכלי לאחר המכות שאנשים קיבלו לא תמיד מאפשרים להם לקום וללכת וזה התשובה ל"האם לא טוב לך למה אתה לא עוזב?" יש כאלה מילארדים של אנשים שכן רוצים לעזוב אך לא באמת יכולים בנסיבות שנקלעו אליהם. גם אני לפני המעבר קראתי כל מיני כתבות שרובם התגלו כבלוף מוחלט. מה שלא היה בלוף זה המחירים ההוגנים למחיה ביחס לשכר יתרון שנגמר… Read more »
אני מבין אותך.
המצב בעולם מדרדר מאז הקוביד, כמעט בכל המדינות.
וגם "המכות" שאנשים קיבלו מעייף אותם – אני מזדהה איתך.
איפה אתה עכשיו? בישראל, ניו-זילנד או …?
אתה מוזמן להתקשר בטלגרם
"הכפיית זריקות החלה ושם החלום התנפץ."
לא הבנתי מה הקשר בין להראות _קצת_ פטריוטיות / אחריות אישית בזמן משבר בריאות (זמני) כלל עולמי (שחלף) לבין התנפצות חלומותייך.
אתה מגדיר את זה זמני, בשבילי זה היה שיעור חשוב לחיים שאין ממנו דרך חזרה. ואל תדאג כבר מתכננים את מגפת הבלוף הבאה
זה עולמי, אתה מתאר מצב שהיה גם בישראל וגם בישראל פיטרו אנשים וגם כפו זריקות. פשוט לא בתקופה שביקרת בארץ. לא הכיסו אותי למסעדה כי לא הזרקתי. לא הכניסו אנשים לעבודה ובי"ס תיכונים למי שלא חוסן. זאת אשליה שזה ככה רק בני וזילנד. זה יכול לקרות בכל מקום.
נשמע שבאת עם הערכים הלא מתאימים וזה תמיד הדבר הכי קשה באינטגרציה במדינה אחרת. המון ישראלים (לא מדבר עליך אלא בכלליות) באים עם ערכים פרימיטיבים וברברים כמו ציונות ודיבורים על "אין כמו בבית" וכו' וכו' וכמובן שהם לא ישרדו בחול הרבה. ואם אתה רוצה לשרוד בניו זילנד אתה צריך להתאים את ערכיך לעולם הליברלי והמערבי הנקודה השנייה ניו זילנד באמת נהפכה מגן עדן למדינה שהאיכות חיים בה נמוכה, משבר דיור ובעיות כלכליות ומשברים בתעסוקה כמו שציינת. אני לא חושב שלחזור לישראל זה הפתרון הנכון עבורך כי תגלה חיש מהר כמה פה הרבה יותר גרוע. תנסה לעבור למדינה אחרת. אומנם כן… Read more »
מאמר אמיץ, מבין לליבך. בעוד אנשים שכחו את הקוביד, לי נשארה צלקת. התגובה הממשלתית והחברתית הלא רציונלית, המבוהלת והקולקטיבית נגד כולם פגע באמון שלי באנשים ובוודאי בממשלות שגם ככה היתה נמוכה. זה בהחלט השפיע, ואני מזהה שגם אצלי עד הקוביד בריטניה היתה חלום שהתגשם, אבל הקוביד ריסק משהו. זה לא אומר שבישראל היה יותר טוב, להיפך. הבנתי שבריטניה היתה מהמדינות הליברליות יותר ואיפשרה לאנשים שלא רצו לחבוש מסיכה, לא לחבוש, מתוך כיבוד זכויות האינדיבידואל. — לגבי נשים וגברים – הזוגיות בעולם המערבי נמצאת במשבר. אני מצטער בשביל הגברים הסטרייטים והמונוגמים שחלקם חיים בתיסכול מיני וזוגי מתמשך ואינסופי. אני לא מבין… Read more »
נשמע שניו זילנד מדינה ליברלית מידי עבורך.
לדעתי דווקא מקום כמו ישראל יכול להיות ממש מוצלח בשבילך, בגלל ההשפעה החזקה של הדת ערכי המשפחה המסורתיים מאוד נשמרים ובעתיד (כשהרבה מהחילונים הליברלים יעזבו) המדינה תהיה אפילו הרבה יותר שמרנית.
בתור אחד שקרא לפחות את רוב הבלוג שלך בעבר, ויצא לי לראות גם כמה סרטונים מערוץ היוטיוב שלך – אני מסכים עם מה שדניאל כתב. זה לגמרי אינדיוידואלי. יש אנשים שעבורם ניו זילנד תהיה המדינה האידיאלית. אני גם חושב שאתה קצת מחמיר עם עצמך. ייתכן שעבורך המדינה שהכי יכולה להתאים זו אוקראינה. אז נכון שיש שם מלחמה כרגע, אבל המלחמה תסתיים בסופו של דבר.
אני מברך אותך על השאלה, וזאת אכן שאלה חשובה: "האם בחו"ל טוב יותר?"
התשובה הינה אישית לכל אחד, הן בהתאם למצבו האישי והכלכלי.
אני מעודד הגירה, ושמח שרכשת נסיון חשוב
הייתי רוצה להדגיש שכל מהגר יחשוב טוב על התשובה לשאלה לפני שימהר לעשות זאת.
אני מצטער לשמוע שהגעת למצב כזה שאתה שוקל לעזוב את המדינה שאליה היגרת, אבל לדעתי המצב במדינת ישראל לא ישתפר בגלל שאותם אנשים שגורמים לה לשקוע לא יעזבו פתאום, הם רק מתרבים מדי שנה (ילודה וכל זה), אם הייתי בנעליים שלך הייתי מנסה להגר פשוט למדינה מערבית אחרת, בודק באיזה מדינות יותר פתוחים חברתית ומה מתאים עבורך בתור אדם שלא רוצה להביא ילדים לעולם וככה מתאים את עצמי למקום כזה.