הזכות להכרה עצמית – חירות לא מוכרת

כששואלים אדם מסויים ממדינה מסויימת, ב99 % מהמקרים הוא יגדיר את עצמו בהתאם לסביבה בה גדל וחונך, אפילו אם זה לא בהיכרח ארץ המוצא שלו. למשל, תשאלו בן אדם רנדומלי בפולין, רוב הסיכויים שהוא יגיד שהוא מגדיר את עצמו כפולני וקתולי. תשאלו בן אדם אקראי במרוקו, הוא יגיד לכם, ברוב המקרים, שהוא מגדיר את עצמו כמוסלמי ומרוקאי.

מהמאה ה-19 מכירים את הזכות לעם כהכרה עצמית. אבל מה עם הזכות לבן אדם עצמו להחליט מי הוא ולאן הוא שייך ? והזכות כמובן לעבור מקבוצה לקבוצה, שהייתה קיימת מאז ומתמיד, אבל בכל מקרה מתעלמים מזה.

הרבה לפי המונדיאליזציה, אנשים היגרו. וזה מה שהתקשורת וכל מיני ארגונים כמו wokisme מנסים לגרום לנו לשכוח בכך שהם עסוקים בלשכתב את ההיסטוריה ולשנות אותה, במקום להשקיע את כל האנרגיה המבוזבזת הזאת בלקדם את האנושות ואת החברה ולהפוך את העולם למקום טוב יותר לדורות העתיד.

כך שאפילו לפני 300 שנה ואפילו לפני, מצאתי עדויות על מהגרים בצרפת בספרייה הלאומית (גישה חינמית באינטרנט). כך למשל, רופא צרפתי מאמצע המאה ה-17 סיפר שהוא טיפל בסטודנט פולני חרוץ ושקדן. סטודנט גרמני לרפואה בצרפת כתב יומן אישי כבר במאה ה-16. ובחור צרפתי יצא למסע בסין במאה ה-18 וכתב על זה ספר שפורסם בצרפת.

אנשים תמיד אהבו לנסוע. אבל מה קורה עם אנשים שמחליטים להתמקם במדינה מסויימת לצמיתות ? הם מתחתנים, מולידים ילדים, והילדים כבר מקומיים. אם הם לא עוזבים, הם יתערבבו עם המקומיים, וכבר בדור השלישי, אתה מקומי לכל דבר.

וכך זה מגיע למצב, שצאצאים לאנשים שעלו לארץ בשנות ה-50, נהפכו כבר ל"צברים" (שונאת את המילה הזאת) ומגדירים את עצמם כישראלים (ויהודים לכל דבר) בלי לשאול את עצמם, ובלי להתעניין אפילו, במשפחה שלהם שחיה בפולין / גרמניה / מרוקו / איראן במשך יותר ממאות שנים. בעיקר בארץ, אנשים לרוב מתעלמים מההיסטוריה המשפחית, ומגדירים את עצמם קודם כל שישראלים / יהודים. כי זה מה שחפרו להם מגיל קטן, מוחקים היסטוריה משפחתית של 2000 שנה ומחליטים בשבילם שהם ממוצא "יהודי". וכמובן, הם נותנים לדת שלהם הם נולדו להגדיר אותם. כי אין דבר כזה עם יהודי. יש דבר כזה עם עברי, שכבר לא קיים יותר, כי כמו כל עם בעת העתיקה, הוא התעררב עם המקומיים. לכו תמצאו לי בחור גאלי, ויזיקוטי או סלטי טהור 100 % ? בהצלחה.

שניפגשתי לראשונה עם חברתי הספרדיה ב-2017, שאנחנו עדיין בקשר, היא הציגה את עצמה כ "ספרדייה וקתולית". אני הצגתי את עצמי כ"חסרת דת, וישראלית, אבל רק מבחינת אזרחות". היא לא הבינה, ואז הסברתי לה שמבחינתי ההורים שלי היגרו לישראל, אין לי שום קשר רגשי ושום קשר גנטי לארץ, מבחינתי זה כמו ארצות הברית, ואני מגדירה את עצמי כאירופאית, מאיפה שבאה המשפחה שלי. היא הבינה אבל הודתה שמעולם לא נתקלה בזה. מבחינתה, היא נולדה בספרד, וכך ההורים, הסבים, ועוד מלא דורות אחורה. אבל אני, אני בת מהגרים. ואני מחשיבה את עצמי ככה, כי נולדתי וגדלתי במדינה שהיא לא שלי לא מבחינה גנטית ולא מבחינה תרבותית, וסבלתי ממשבר זהות קשה ולא הצלחתי להשתלב בחברה. היום אין לי אף חבר ישראלי שגר בארץ. עם המשפחה כמעט ניתקתי קשר, חוץ מההורים והצד של אבא, כי להם לא עשו לובוטומיזציה עם ציונות. אמא שלי לצערי קצת מושפעת מהקולגות בעבודה, כי שהיא העזה להגיד לי, לפני כמה חודשים, שבצרפת יש אנטישמים, כאילו שהיא שכחה לגמריי כמה קיבלו אותה יפה כשהיא ביקרה בצרפת וכשידעו שהיא יהודיה, ושאני גרה פה 6 שנים. העמדתי אותה במקום, וכמעט בעצבים, אמרתי לה שאני לא רוצה לשמוע יותר את השטויות האלו, ושלא תעיז להגיד לי באותו משפט "אנטישמיות" ו"צרפת". אבא שלי גם עבר שטיפת מוח, כי הוא צופה כל היום בחדשות. אבל אני בטוחה, שאם יעבור לצרפת, אפשר עוד לרפא אותו. אני ציינתי להורים שלי כבר שאין לי שום כוונה לחזור לארץ, ואם הם רוצים שאטפל בהם כשיהיו בפנסיה, או להיות עם הנכדים, אם יהיו לי, הם יצטרכו לבוא אליי.

ובדיקת הדנא שלי הוכיחה שאני 100 % אירופאית, שילוב של יהודים ולא יהודים מצרפת והולנד ועד רוסיה ופינלד. אז מה אתם באים לי לז*** בשכל מגיל קטן שאני ישראלית ויהודיה ומכריחים אותי לשכוח מאיפה אני באה, את התרבות והמסורת שלי, בעזרת גזענות, הפחדה (כולם אנטישמים שמה, רדפו את ההורים שלך… סבתא רבא שלך ניצולת שואה) ועוד הפחדות ושקרים ?

המסר שאני מנסה להעביר כאן, שאפילו ב-2023, הזכות להגדרה עצמית ואידיוודואלית היא לא מוכרת. אנשים עדיין מסתכלים על הקבוצה, על הדת, כסממנים וקריטרוינים בכדי להגדיר מישהו, בלי לשאול אפילו את הבן אדם אם הוא באמת מזדהה עם הערכים האלו שכופים עליו. וזה רק כי הוא נולד במדינה מסויימת, וזה לרוב עם התעלמות מוחלטת עם העובדה שיכול להיות שהוא בן מהגרים. במילים אחרות, בגלל שההורים שלי החליטו להגר לישראל ולא למדינה אחרת, אז נידונתי להיוולד בארץ, נידונתי לחיים של סבל במדינת אוכלת יושבייה שבה חם כמו בגיהינום, עם מנטליות של כפר ערבי נידח ופנאנטיות דתית טאליבנית, שמגיעה עד לעולם העבודה (למשל, לאסור על העובדים להביא אוכל לא כשר לפסח בחופש פסח, זה פשוט חוצפה). נידונתי לטראומות והתקפי חרדה קשים, לעובדה שאני צריכה לעבור טרפתיה וטיפולים פסיכולוגים ושהמילה "ישראל" גורמת לי בעצמה לחרדות.

אני הקורבן של הגישה הקבוצתית הזאת. אני לא בחרתי להיוולד בארץ, כפו את זה עליי. לא רק שכפו את זה עליי, אתם עוד מכריחים אותי להזהות עם זה, ולאהוב את זה ? לא רוצה. מה תעשו לי ? גם את הדת כפו עליי. אם הייתי נולדת במדינה מתוקנת באירופה או בצפון אמריקה, הייתי אומרת שאני לא מאמינה ביהדות וזהו, היו עוזבים אותי ולא מכריחים את עצמי להגדיר את עצמי כיהודיה בעזרת מניפלוציות, הטפות מוסר וכיוצא מזה. היו מסתכלים עליי כחסרת דת ומכבדים את ההחלטה שלי. רק בישראל זה פשע, רק בישראל אני "כופרת", "לא מכבדת", ו"מכחישת שואה". ועוד אחרי זה, מעיזים לומר לי ש"חבל שהיטלר לא סיים את העבודה".

אני בן אדם בשם עצמי. ומגיל קטן סבלתי מגזענות קשה כי ההורים שלי באו מאירופה. הכריחו אותי לשכוח את הזהות שלי, את השפה שלי, את התרבות. עד כדי כך שזה נהפך לבושה. רק בצרפת למדתי לאהוב את מי שאני, ולהעריך את התרבות של המדינה ממנה ההורים שלי באו.

לפני שבוע הייתה לנו ארוחת משותפת עם הקולגות ופגשתי בסטאז'רית חמודה, צרפתייה ממוצא מצרי. היא אמרה "נולדתי בצרפת, גדלתי בצרפת, אני צרפתייה וזאת האזרחות היחידה שלי. אבל, אני אוהבת לדבר על מצרים, אני אוהבת לבקר את המשפחה במצרים, אני אוהבת את האוכל המצרי, ובאופן מפתיע, את האוכל הצרפתי אני שונאת". אני כלכך הזדהתי עם המילים שלה. לא אמרתי לה, אבל הרגשתי שזאת אני שמדברת. הבחורה שנולדה וגדלה בארץ, אבל שונאת כל מה שקשור לארץ, אבל לדבר על אירופה, האוכל האירופאי, התרבות, ההיסטוריה, עושה לי כלכך טוב.

ההבדל בין ישראל לצרפת, שהצרפתים הקשיבו לה ושאלו אותה שאלות, בלי לשפוט. בניגוד לכך, בארץ, כשהייתי במקומה, זכיתי להערות בוטות, לאנשים שצעקו עליי ש"תגדלי תביני" ו"את חיה בסרט" ו"את נולדת כאן וזאת המדינה שלך כי את יהודיה" ועוד כל מיני הערות מאנשים שכניראה המקום היחידי בו ביקרו בצרפת היה דיסנילנד. למיטב ידיעתי אני כבר בת 27, אז כן, אני גדולה. ואני לא מתכוונת לחזור.

ומי אמר שאני יהודיה ? למה אנשים צריכים להחליט בשבילי מי שאני, רק כי נולדתי במדינה מסויימת ולדת מסויימת ? ורק כי המדינה מחליטה לשים לי בתעודת לידה "לאום יהודי" למרות שאין דבר כזה ובלי לשאול אותי אם אני רוצה שירשמו שאני יהודייה במסמכים רשמיים ? כמה נילחמתי על זה עם משרד הפנים ולשווא, וזה כמו להילחם עם קיר !

למה בתור בן אדם בשם עצמי, אין לי את הזכות להגדיר את עצמי כפי שאני מרגישה, וכפי שאני רוצה ? למה תמיד קבוצה, קבוצה, קבוצה. ואם יש קבוצה אחרת שאני אוהבת, במקרה שלנו, צרפתים, אז אני נהפכת לחלק מהם. אני מאמצת את התרבות ב- 100%. אנשים תמיד עשו את זה ותמיד יעשו, זה מה שההורים והסבים שלנו עשו כשהם היגרו לישראל (ואני בכוונה לא אומרת "עלו", מילה שהרגילו אותנו להשתמש, אבל ביננו, מישראל, אין לאן לרדת, אם לא מחשיבים מדינות ערב ואפריקה). להם מותר ולי אסור ? רק כי אמא שלי יהודיה ? רק כי ספר שנכתב לפני יותר מ-2000 שנה החליט בשבילי שאני צריכה לגור במקום מסויים, כי אמא שלי וסבתא שלי יהודיה ? ומה עם הרצון האישי שלי ? ומה אם אני לא רוצה ?

למה בישראל, הדת מגדירה קודם את הבן אדם, ולא האזרחות ? למה בצרפת, אתה מגדיר את עצמך קודם שצרפתי ואז יהודי, נוצרי, מוסלמי, חייזר ? רק בישראל, אתה קודם יהודי. אבל אני לא רוצה להיות יהודיה. לא בחרתי את זה. ישלי סלידה גדולה מהדת הזאת.

אני גם רוצה לשכוח את הישראליות. חוץ מהאתר הזה וקבוצה של ישראלים בצרפת, אני לא גולשת בשם פלטפורמה בעברית ופלטפורמה ישראלית. אני מדברת על ישראלים שבאמת גרים בצרפת, וכבר כמה שנים ברמה שהם אימצו את המנטליות והתרבות, ולא פוצים עם דרכון אירופאים ו-2 מילים בצרפתים שחופרים "תעזרו לי למצוא עבודה, ישלי דרכון אירופאי, מגיע לי, ישלי פריוולגיות!".

אילו הייתי יכולה, הייתי שוכחת את השפה העברית. עוד סממן שנכפה עליי, שפה שאני לא אוהבת, שפה ענייה באוצר מילים, שפה שאין לה שום שימוש בחו"ל, אלא אם כן החלום שלך זה ללמד עברית בתיכון יהודי ולעשות תעמולה ציונית לכמה יהודים ממורמרים ולמכור להם שקר. איכס.

למה ב-2023, אנשים עדיין מתקשרים להבין, שרק הבן אדם עצמו מגדיר את עצמו כפי שהוא. ולא הקבוצה שהוא בא ממנה או שחושבים שהוא בא ממנה, רק בגלל שהוא נתקע שמה ?

רק אני מגדירה את עצמי. לא אף ממשלה, לא אף קבוצה ולא אף דת. אני נתקעתי במדינה מסויימת בגלל חוסר מזל. וזהו. חיו ותנו לחיות. לא חסר יהודים פנטיים בארץ שיגנו על אידולוגיה שקרית כמו קתולי צרפתי במאה ה-16 שרוצח פרוטסטנטים.