Sign In

Remember Me

ארכיון

לאף אחד לא באמת אכפת – פוסט מהבטן

לאף אחד לא באמת אכפת – פוסט מהבטן

לאף אחד לא ממש אכפת בקנדה איך אני אחיה את החיים שלי. כמובן, כל עוד אני שומרת על החוקים והכללים, אנשים לא מוצאים לנכון להגיד לי איך לחיות. זה נכון לכל כך הרבה דברים ונכון לדבר שרלוונטי במיוחד למצבי בשבעת החודשים האחרונים. זמן לשתף – אני בהריון הפכתי לאמא בגיל 24 ובגיל 27 הייתי אמא לשניים. תמיד רציתי הרבה ילדים (רציתי חמישה) אבל היו לנו חיים שלקחו אותנו לכל מיני מקומות. כשהיינו מוכנים לעוד ילד...

קרא עוד »
אז מאיפה להתחיל ?

אז מאיפה להתחיל ?

Le supplice du visa – עינוי הויזה זה שסבא רבא שלי היה ליטאי לא מזכה אותי באזרחות ליטאית … סבתא שלי זקנה ואין לה כוח להיכנס לכאב ראש הזה שנראה לה מיותר, ולצערי גרמניה לא פועלת כמו ספרד ומחלקת אזרחויות למי שמוכיח שיש לו שורשים בגרמניה … בצרפת כל הזמן מתייחסים אליי כגרמניה, אפילו אם אני אמרתי להם שאני מישראל … אחרי שנייה הם שוכחים ושוב שואלים אותי שאלות על גרמניה ואפילו מישהי ...

קרא עוד »
לא התחתנו בישראל…

לא התחתנו בישראל…

הערה לפני שאתחיל: זהו אולי הפוסט שעשוי להישמע הכי פוליטי מצדי כי בדרך כלל אני מציגה רק את ההגירה ללא דעות עוקצניות. אולי זה פתח של תוכן חדש שבא לי כן להוציא החוצה ואולי זו תהיה מעידה חד פעמית, נראה בעתיד. אז נתחיל… אני בעניינים…. יש לי מעל 1400 חברי פייסבוק. אני עוקבת אחר חלקם וחלק עוקבים אחריי. ברור לי שאני לא חשופה (בצורה הדדית) לכל אותם אנשים, אבל ממה שאני חשופה (לאנשים ולקבוצות), א...

קרא עוד »
ביטוח גניבות

ביטוח גניבות

לנטליה גנבו את התיק – לא בתחתית או ברחוב מפוקפק.. במשרד! מישהו נכנס למשרד, עבר בין מספר אנשים, מצא חדר ריק מאנשים ופשוט אסף את התיק עם המחשב הנייד, עם ipad, עם ארנק, וכו׳ וכו׳.. לפי דעתי המקרה הזה מייצג את הרע בקנדה ואת הטוב בקנדה. איך בחברה שבה מועסקים רק סינים ורוסים, איך אדם שחור מצליח להסתובב 30 דקות בלי שאף אחד ישאל מה יש לו לחפש שם? למען הסר ספק אין לי בעיה עם שחורים, סינים או כל מוצא/...

קרא עוד »
אין ייאוש בעולם

אין ייאוש בעולם

לא ידעתי אם לכתוב את הפוסט הזה. אם יש מקום שאני שונאת לעורר בו סערה זה האתר הזה. אני חושבת שעצם קיום האתר הזה כבר מעורר בלאגנים אצל אנשים שלא מצליחים להבין אנשים שרוצים עתיד טוב יותר לעצמם ולאחרים, ואיך זה אפשרי מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אנחנו מנסים לשמור את האתר מפוליטיזציה של המאמרים, ובאמת לשמור על רמה מקצועית גבוהה, ושירות עם חיוך, למרות שאנחנו עושים הכל בהתנדבות (כולל המענה לשאלות וכתיבת התכנ...

קרא עוד »
הטוב, הרע והלא נורא – שנתיים בקנדה

הטוב, הרע והלא נורא – שנתיים בקנדה

עברו שנתיים. האמת, זה נראה שאנחנו כאן הרבה יותר מזה. עם הזמן אני מפסיקה לחקור ומתחילה לחיות. דברים קטנים כבר לא מפתיעים אותי כפי שהפתיעו כשרק הגעתי ודברים גדולים מרגשים כנראה באותה מידה שהיו מרגשים בכל מקום אחר. עם זאת ועל אף שסף ההתרגשות כבר לא אותו הדבר, התחושה היום יומית החזקה ביותר, היא שהגעתי למקום הנכון. מה בסך הכל אני צריכה בחיים… (הטוב) האיש ואני נסענו לעוד נסיעה יום יומית רגילה ודיס...

קרא עוד »
כל הזמן מתלוננת

כל הזמן מתלוננת

פעם אחת חברתי האמריקאית אמרה לי, שאין אנשים שמתלוננים יותר מהאמריקאים. השבתי לה בלי להסס שהיא לא ראתה עד כמה צרפתים מתלוננים.אז, נפל לי האסימון, אני מדברת כמו מקומית. את חברתי האמריקאית הכרתי לפני 4 שנים באינטרנט, היא גדולה ממני בשנה, ואנחנו מדברות בצ'אט מידי פעם ושואלות לשלום כל אחת. כשהכרנו התביישתי לומר לה שאני מישראל אז פשוט אמרתי שאני מצרפת, ומאז "השקר" לא התגלה והמשכנו כך. יותר דיב...

קרא עוד »
קפה בצפון אמריקה

קפה בצפון אמריקה

היגרתי לטורונטו ב2017 – לא כי היה לי רע בארץ, לא כי אני חושש לעתידה של הארץ, לא כי אני חושב שבקנדה טוב יותר, ועוד כל מיני דעות השוואה בין הארץ לחו״ל… היגרתי פשוט כי ״למה לא?״ – אני ורעייתי צעירים, בלי ילדים, ורוצים להתנסות בכל מה שיש לעולם להציע כל עוד אנחנו יכולים – אם יהיה כיף, נישאר, ואם לא – נחזור! לחיות בטורונטו זו חוויה מעשירה מאד, שגרמה לנו להעריך דברים מסוימים בארץ ...

קרא עוד »
על פריון בעבודה

על פריון בעבודה

לעבוד בדאון-טאון טורונטו, ובכלל בתרבות אמריקאית, שונה בתכלית מלעבוד בארץ. אני מנוסה בעבודה במספר מקומות באירופה ובשנה האחרונה גם בקנדה. אחת הדרישות להתקבל לעבודה פה היא "ניסיון עבודה אמריקאי" – כלומר כולם הפנימו שעבודה בצפון אמריקה שונה מעבודה בחצי כדור הארץ השני. אני עובד באיזור הפיננסי בלב טורונטו – במקום שגורדי השחקים מסתירים את השמיים. במקום שבו בשעות הבוקר קשה לחצות את ה...

קרא עוד »
מה… אין מסיבות סיום?

מה… אין מסיבות סיום?

את שנה שעברה סגרנו בלי לשים לב. בכל זאת, שנה ראשונה, אבל עכשיו, אנחנו סוגרים שנה שנייה בבתי הספר ולא סתם. הבת שלנו תסיים את החטיבה ותעבור לתיכון והבן מסיים את בית הספר היסודי ועובד לחטיבה. זהו שינוי משמעותי בחיים של שניהם. אני זוכרת את מעבר בתי הספר, הוא היה משמעותי ברמה האישית, ולא רק. ברמה היחצ"נית, יש תפקיד לסוף השנה. למעשה, מאז שהילדים שלי נכנסו למערכות (אפשר לקרוא לפעוטון מערכת, נכון?) מ...

קרא עוד »
כדורגל ופוליטיקה במלחמה

כדורגל ופוליטיקה במלחמה

היום מתחילים משחקי המונדיאל, והמדינה (ואני) בטרפת. כל ארבע שנים (אם נהיה הוגנים, אז כל שנתיים – ביורו גם), גרמניה נכנסת למוד של גאווה לאומית וכולם מתעסקים רק בדבר אחד – המאנשפט (הנבחרת הלאומית). אבל בואו נלך קצת אחורה. אני חובבת כדורגל גרמני כבר הרבה מאוד שנים. השחקן הראשון שהתחברתי אליו היה מיכאל באלאק, שהצית אחד מהויכוחים הכי קשים עם חברה שלי, שבאה ללמוד סימסטר קיץ בישראל. היא שנאה את באלאק, ושע...

קרא עוד »
יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

יש לי עסק קנדי (ורו"ח אופטימי)

לאחר התלבטויות ושיקולים שונים החלטתי לעשות מעשה ולהעביר, באופן רשמי, את העסק שלי לקנדה. אפשר להגיד שמבחינות רבות, הכל על הנייר בלבד, כי אני אמשיך לעבוד עם הקהל בישראל ואמשיך לתת שירותים בעברית. זו השפה שאני שולטת בה ואין כמו האינטרנט כדי ליצור עסק שיכול לעבוד מכל מקום בעולם. מבחינת הרשויות, בכל מקרה יש לי חובת דיווח בקנדה וישנה "השלמת" מס בין המדינות. אחרי כמעט שנתיים בקנדה (וואוו, שנתיי...

קרא עוד »