Sign In

Remember Me

ארכיונים

מדינת ישראל לא תקרוס – אלא תתייצב לגובה של כל מדינה ערבית ממוצעת אחרת

מדינת ישראל לא תקרוס – אלא תתייצב לגובה של כל מדינה ערבית ממוצעת אחרת

מתחיל להסתמן הכיוון אליו הולכת ישראל. אם פעם הייתי בתחושה שישראל הולכת להיות אימפריה במזרח התיכון, ולאחר מכן חשבתי שהיא עומדת לקראת השמדה וכיליון, היום התחזית שלי היא שישראל עומדת להתייצב. היא תיחלש מאוד בהשוואה לשיאה ובוודאי ביחס לפוטנציאל שהיה לה, אבל היא לא תקרוס. היא פשוט תאבד מקרנה לאט לאט, ותתייצב לה כמו כל מדינה ערבית ממוצעת. לא חלשה מידי ולא חזקה מידי. סטייל ירדן, מצרים או מרוקו. קודם כל מ...

קרא עוד »
קטן ביפן

קטן ביפן

היומיום היפני הוא יעיל, מתחשב, שקט וקטן. בחדר בית מלון סטנדרטי לעיתים קרובות אין ארון או שידה, כלל. אין מקום לזה, תסתדר עם המזוודות. "קרש גיהוץ" הוא לוח מתקפל קטן בגודל חולצת טריקו. הברז של המקלחת הוא גם ברז הכיור – הבורר קרוב מספיק לשניהם… כשנכנסים למעלית, לא עומדים קרוב מדי לדלת אלא תמיד נותנים קודם לצאת. נכנס אדם אחרון? מישהו מיד ילחץ על כפתור סגירת הדלתות כדי לחסוך כמה שניות המ...

קרא עוד »
השנאה בת שנות אלפיים

השנאה בת שנות אלפיים

*ייתכן שזו לאו דווקא בעיה ישראלית, אך דווקא כישראלי אני סובל ממנה מאוד. השנאה. השנאה היא הלך הרוח בישראל- ואני מאמין שכל ישראלי מושפע ממנה. אנחנו עוברים הרבה זמנים לא פשוטים במדינה הזאת, וזה בהחלט פוצע את הנפש. גם אלה שאומרים ש"יהיה בסדר" מצטרפים למועדון. יש הרבה דברים שכואבים לי בחיים במדינת ישראל. יוקר המחייה, השחיתות, המלחמות, מזג האוויר, הרשימה לא נגמרת. אבל, הדבר שהכי כואב לי הוא הש...

קרא עוד »
"אתה לא באמת תהגר בסוף"

"אתה לא באמת תהגר בסוף"

ביקורת נפוצה למאמרים שלי באתר, ודאי אלו העוסקים במודל ההגירה ההיברדית (או "השקטה"), היא שבסופו של יום, אחרי כל הדיבורים והמאמרים המרגשים – עוד אשאר בארץ. אני אמנם מדבר רבות על הרצון להגר, אבל דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. עכשיו, אני יכול לבטל את הביקורת הזה בהינף יד, ולהגיד: נו שויין. אבל אני חושב שנכון להידרש לביקורת הזו, להתייחס אליה, ולקלף אותה. צריך להביט פנימה: האם יש בביקורת...

קרא עוד »
מדריך: מודל ההגירה ההיברידי

מדריך: מודל ההגירה ההיברידי

באחד הפוסטים הקודמים שלי, תיארתי אובזרבציה עצמית שהגעתי אליה בשנים האחרונות, לפיה – אף על פי שטרם עזבתי את ישראל בצורה רשמית (בבחינת ניתוק תושבות), אני כבר זמן מה חי חיים כפולים. כבר זמן מה אני בגדר 'יורד', למרות שמעולם לא באמת עזבתי. ניהלתי שיחות רבות עם מכרים שונים בחודשים האחרונים, בפרט עם התעצמות המהלכים הפוליטיים והתפשטות הסרטן הממאיר הפופוליסטי בישראל. ותוך כדי שיחה עם חלק מהם החלטתי ל...

קרא עוד »
למה אני אנטי-ציוני?

למה אני אנטי-ציוני?

הסיפור של המפעל הציוני יגיע בתוך עשור או שניים אל מותו הידוע מראש. הציונות נכשלה וקרסה לתוך עצמה. אין לה – ומעולם לא היתה לה – תוחלת אמיתית. הציונות היא דרך לא חכמה במיוחד של אנשים שתופסים מעצמם חכמים ליצור דבוקה של אנשים, בעלי חזון, תפיסה ובעיקר גורל משותף, ולקבץ אותם ביחד תחת מטריית הגנה אחת. הרעיון הוא יפה, אוטופי, אבל נאיבי. הרעיון הזה לא באמת יכול להחזיק מים, והוא גם כרוך בבעיות מ...

קרא עוד »
נאום צלב הברזל

נאום צלב הברזל

התיזה ששימשה נקודת מוצא למאמר "מלחמות הוויסקי", היתה רוצה לומר משהו כזה: הרצף שבין חברה פשיסטית לדמוקרטית, הוא למעשה הרצף של ייצוג האינטרסים הממשיים של בני האדם. זאת אומרת לא מדובר בשני "מצבים" בינאריים וסטטיים כביכול – דמוקרטיה או פשיזם. על הרצף הזה אפשר לומר כי מדינות כמו טורקיה וישראל נמצאות בשלבי מעבר מתקדמים, ואילו דנמרק וקנדה רחוקות מהן (לאן הן מתקדמות? זו שאלה אחרת). אם ...

קרא עוד »
בתוך מוחו של פופוליסט

בתוך מוחו של פופוליסט

מדינות העולם המערבי חוות תופעה שמכונה "נסיגה דמוקרטית". זו תופעה שבמסגרתה נשחקים אט אט מרכיבים דמוקרטיים שונים בשלטון, וההמון הולך ומתנתק מזכויותיו האינדיבידואליות. לכאורה, מדובר בפעולה מנוגדת לאינטרס האישי של כל אחד מיחידי אותו המון. אבל עדיין, ההמון מוצא עצמו מריע לה. איך זה קורה? הליברלים, משום מה, מופתעים אדם ליברלי בישראל (או בכלל בעולם המערבי) מוצא עצמו מופתע ומבולבל, כאשר מנהיג פו...

קרא עוד »
מלחמות הוויסקי, או: עם יהודים כאלה, מי צריך ערבים

מלחמות הוויסקי, או: עם יהודים כאלה, מי צריך ערבים

העיתון "יו אס ניוז אנד וורלד ריפורט" (נחמד לי להעתיק באותיות עבריות), דירג לאחרונה – כמו שעושים זאת מן הסתם מלאנת'לפים אתרי חדשות וסתם קליק בייטס – את מדינות העולם לפי איכות החיים בהן. לפי אותו עיתון, מס' 1 היא דנמרק, מס' 5 היא קנדה. זה לא העניין – קנדה עצומה, יש בה כל מיני, ההומלסים בכל מיני ערים בטח לא יסכימו, ואת דנמרק אני מכיר עוד פחות (האם גרנלנד נחשבת, עם כל הבעיות שלה? אין לי מושג...

קרא עוד »
הבוז לישראליות

הבוז לישראליות

עוד כישראלי-בהווה (בקרוב-ישראלי-לשעבר) אני יכול לומר שהבחנתי בתופעה די משונה ומוזרה – אני חש סלידה, בוז ואפילו תיעוב לישראליות. אני מרגיש נבוך ומבויש כאשר שואלים אותי מאיפה אני, ואני מתבייש לראות ישראלים, ואפילו רק את דגל המדינה, כשאני מסתובב ברחבי העולם. התופעה הזאת מאוד לא ברורה לי, אבל היא עמוקה וחזקה אצלי במיוחד. בגדול אני מחבב את עצמי מאוד, אבל אם יש דבר שאני שונא לגביי – זה את הי...

קרא עוד »
על החיים ועל המוות

על החיים ועל המוות

ואז אמא שלי נפטרה. הזיהום שהרג אותה התפשט מהר יותר מקצב הטיפול. היא ישבה במיטה ודיברה, וממש רגע אחר כך, תוך זמן די קצר התמוטטו כל המערכות החיוניות והיא נפטרה. לכאורה לא היינו צריכים להיעצב – כי היא חיתה חיים מלאים וארוכים, ובשנים האחרונות החיים שלה היו פחות איכותיים. והנה הגיע מוות די מהיר, בלי לעבור תקופה ארוכה בכל מיני מצבים שאני לא רוצה לחשוב עליהם, כי זה לא נעים. אבל בכל זאת מדובר במוות, אתם י...

קרא עוד »