Sign In

Remember Me

ארכיון

קיסר קנדי נולד

קיסר קנדי נולד

קיסר קנדי נולד למשפחתנו. חיכינו לו זמן רב. מאז ומתמיד רציתי משפחה גדולה ובוודאי לא "רק" שני ילדים והנה, בקנדה דברים התחילו לזוז וההריון הגיע. הכל היה בסדר. מערכת הבריאות התגלתה אליי, השוני בא לידי ביטוי. השוני נובע מכך שעד היום הכרתי מערכת אחת ופתאום התגלתה לי מערכת אחרת. קנדה מביאה אל חיי שינויים רבים. מאז המעבר אני מופתעת מכל מיני תפניות, נסיבות ו"תופעות לוואי" אישיות ומשפחתי...

קרא עוד »
בית חולים זה כיף

בית חולים זה כיף

ממש לאחרונה עברתי ניתוח באחת העיניים. עברתי שנתיים של גיהנום רק בשביל להגיע לניתוח הקטן הזה, שנראה כי מוכיח את עצמו. אבל הניתוח פה הוא לא העיקר. אני יודעת שסיפרתי כאן בעבר על מערכת הבריאות הברלינאית, אבל אני גם יודעת שתסלחו לי אם אספר שוב על נפלאותיה, כי הפעם זה האשפוז בבית החולים. המחלקה: עיניים כירורגית, אחת משתיים (שאני יודעת עליהן, לפחות). מספר חדרים במחלקה: 15. מספר מיטות בחדר: 2, אין יותר או...

קרא עוד »
התנהלות פיננסית בטורונטו

התנהלות פיננסית בטורונטו

אני די טוב בפיננסים – יכול להיות שלימודי הMBA תרמו לעניין, או שכמה שנים של ניתוח דוחות פיננסים של חברות בתור יועץ אסטרטגי עשו את שלהן, או שקיבלתי את זה מההורים. תמיד ידעתי לאזן בין היותי נהנתן באופן מופגן והיותי חסכן באופן פחות מופגן. בכל מקרה, בעוד בארץ הצלחתי לא רע, יש לי נכס מניב ואין לי חובות למעט משכנתא. אני ורעייתי סיכמנו ש״מה שבשקלים נשאר בשקלים ומה שבדולרים נשאר בדולרים״ – כלומ...

קרא עוד »
הירידה הפוסט וסובייטית

הירידה הפוסט וסובייטית

המושג לרדת אינו נכון כאשר עוזבים את ישראל הגזענות מתחילה במובן דתי אולי? שלושת הרגלים? נפולת של נמושות? ממש לא. האימפריה הרוסית הגדולה הייתה כל כך חזקה שלקחה מהאימפריה העותמאנית את חצי האי קרים, קווקז והים השחור! התפרקה אט אט בזכות לנין, טרוצקי וכו האימפריה הרוסית, העותומאנית, הבריטים, הצהרת בלפור ומלחמת דתות מקיימת בריחת מוחות מרוסיה, אנשים חשובים כמו דוד בן גוריון (האימפריה הרוסית), גולדה מאיר (...

קרא עוד »
לא מהגרים ללא מקצוע

לא מהגרים ללא מקצוע

לא מהגרים ללא מקצוע לארה"ב לא מהגרים בלי לדעת את השפה לא מהגרים סתם ככה רק כסף לא יעזור אלא אם כן זה המון כסף בואו נבהיר כמה נקודות ב2018 מערכת הבריאות בארה"ב עובדת הרבה יותר טוב מבישראל היא פחות סוציאליסטית ואוכלי חינם לא חיים וחוגגים עליה ועל שאר מתנות הרווחה… פה עדיף לעבוד ולרכוש ביטוח בריאות פרטי. הגישה היא בעצם: "אתה בריא? אתה צעיר? לך תעבוד ותשלם. בוא אפילו נממן לך את הל...

קרא עוד »
מי אני ?

מי אני ?

אני נכנסת לאמפי הגדול, כולם ממהרים לשבת ואני מבינה עד כמה אני פרט קטן וחסר משמעות, חלקיק אבק ביקום, לעומת החברה. אף אחד לא דוחף לי יותר את האף לחיים, כל אחד מתעסק בעניינים שלו. חלק מדברים אחד עם השני, חלק מתעסקים בטלפון שלהם, ואני רואה טיפוסים מכל הסוגים והצבעים. נוצרים, מוסלמים (אולי גם יהודים?), אפריקאים, ערבים, צרפתים ועוד. אבל בניגוד אליהם, אני לא נולדתי וגדלתי בצרפת, בניגוד אליהם, אני לא הדור...

קרא עוד »
בין שכירים לעצמאים

בין שכירים לעצמאים

כשאנחנו עוברים למדינה בלי עבודה מובטחת, זה מבאס. אנחנו יודעים שאנחנו רוצים ללמוד, לעבוד, להתחיל חיים חדשים – אבל מה לעשות, בישראל היינו שכירים, ועכשיו, מה נעשה? אז בישראל הייתי שכירה כל חיי. מגיל 16, כשעבדתי בפעוטון בהחלפת חיתולים, ועד שלושה חודשים לפני שעברתי לברלין, הייתי שכירה. גם לשירות הצבאי אפשר לקרוא שכירה, כי קיבלתי שכר (זעום של 300 שקל, אבל דיטיילז). לברלין הגעתי בכוונה לעשות דוקטורט, עד ...

קרא עוד »
במדינת הגנבים

במדינת הגנבים

בואו נשים את זה על השולחן. לא נשקר, לא נלך סחור וסחור. נסתכל על המציאות בעיניים ונודה באמת. כולם גונבים. אהה, כן, גם כולן. זה לא נעים, נכון? אולי גורם לכם להתפתל מעט, אבל אם תבחנו את עצמכם ותשאלו מתי בפעם האחרונה פתחתם אתר לא חוקי למוזיקה, לסרטים ואם אתם בעלי עסקים, מתי "עיגלתם פינות" עם מע"מ ושאר השטויות. נזכרתם? כן? גם לכם כבר יצא לגנוב? לא יצא לכם לגנוב? אם עוד לא יצא לכם לגנוב ו...

קרא עוד »
בואי, שרהל'ה, הולכים

בואי, שרהל'ה, הולכים

אני מקבלת המון אימיילים מאנשים שכל מה שהם רוצים זה לעזוב את ישראל, ומהר. "רק תתנו לנו איך ואנחנו עפים מפה" זה נוסח שחוזר על עצמו. אנשים בלי ניסיון מקצועי, בלי מינימום של דיבור אנגלית (לפחות), בלי תואר אקדמי, בלי כסף, ובלי דרכון זר. המצב בישראל הפך להיות כזה בלתי נסבל, שאנשים רק רוצים לעזוב, וכמה שיותר מהר. אני מבינה את זה. מי יודע טוב יותר ממני על הרצון לעזוב את מדינת ישראל, שרק התגבר במ...

קרא עוד »
לאף אחד לא באמת אכפת – פוסט מהבטן

לאף אחד לא באמת אכפת – פוסט מהבטן

לאף אחד לא ממש אכפת בקנדה איך אני אחיה את החיים שלי. כמובן, כל עוד אני שומרת על החוקים והכללים, אנשים לא מוצאים לנכון להגיד לי איך לחיות. זה נכון לכל כך הרבה דברים ונכון לדבר שרלוונטי במיוחד למצבי בשבעת החודשים האחרונים. זמן לשתף – אני בהריון הפכתי לאמא בגיל 24 ובגיל 27 הייתי אמא לשניים. תמיד רציתי הרבה ילדים (רציתי חמישה) אבל היו לנו חיים שלקחו אותנו לכל מיני מקומות. כשהיינו מוכנים לעוד ילד...

קרא עוד »