אם עוד היה לי איזשהו בדל של ספק ברצון להגר מישראל, בחודשים האחרונים גם הוא נמוג לחלוטין. מבחינתי, בהסתכלות אל עבר עתיד המדינה, רק אפשרות אחת באה בחשבון – לברוח מכאן, וכמה שיותר מהר. המתמטיקה של הדמוגרפיה אנשי מרכז שמאל משחקים בנדמה לי. המציאות טופחת על פניהם נכוחה אבל הם עסוקים בשכנוע עצמי או בניסיונות לשכנע אחרים. אבל אי אפשר לשחק עם המספרים. יותר נכון, אפשר אולי לשחק איתם, היום. גם, בקושי....
קרא עוד »
במדבריות המזרח התיכון ישנה מערה קטנה ושמה ישראל 🇮🇱. אנשי המערה, בני ישראל נצר לשושלת מפוארת מימי בית המקדש בארץ כנען, התחלקו לשתי שבטים: היהודים והעברים. העברים חצבו במערה מנהרה לתפארת. בעוד הראשונים, היהודים, יצאו מהמערה לבחון את השטח העוין במדבר, לעיתים הם הותקפו על ידי אנשי מערות אחרים שנראה שהם סוגדים לעכברים, כי תמיד שהם תקפו הם צעקו "עכבר גדול!", אולי משום שהעריצו ע...
קרא עוד »
כששואלים אדם מסויים ממדינה מסויימת, ב99 % מהמקרים הוא יגדיר את עצמו בהתאם לסביבה בה גדל וחונך, אפילו אם זה לא בהיכרח ארץ המוצא שלו. למשל, תשאלו בן אדם רנדומלי בפולין, רוב הסיכויים שהוא יגיד שהוא מגדיר את עצמו כפולני וקתולי. תשאלו בן אדם אקראי במרוקו, הוא יגיד לכם, ברוב המקרים, שהוא מגדיר את עצמו כמוסלמי ומרוקאי. מהמאה ה-19 מכירים את הזכות לעם כהכרה עצמית. אבל מה עם הזכות לבן אדם עצמו להחליט מי הוא...
קרא עוד »
אחד הדברים שהכי שכנעו אותי לעזוב את ישראל היתה ההתבוננות על החברה הישראלית בעשור החולף בהשוואה לחברה הישראלית שבה גדלתי לפני כמה עשורים. מבט על כך מלמד שהחברה הישראלית כיום היא נוראית אבל היא עדיין לא בלתי נסבלת. אך העניין החשוב הוא המגמה. הגרף ברור, ואם ללמוד מהתהליך שעברה המדינה, בתוך עשור-שניים אולי שלושה לעתיד, החברה הישראלית תהפוך לחברה שלא ניתן עוד לחיות בה לאיש כמוני. חברה שבה אהיה מיעוט קי...
קרא עוד »
ניופאונדלנד רחוקה מלהיות הפרובינציה הנחשקת ביותר בקנדה. אבל ככה זה עם מקומות פחות מבוקשים – אלה המקומות שיותר קל להגיע אליהם באופן חוקי. אחר כך עם תושבות קבע אפשר לעבוד בכל מקום אחר בקנדה, ואחרי עוד כמה שנים, עם אזרחות אפשר לעבוד גם בארה"ב. ובסופו של דבר, צוואר הבקבוק איננו רק ההזדמנות מבחינה חוקית או כספית, אלא גם העיתוי. מה שקורה בישראל על כל ההיבטים המוכרים, בשום מקום אחר זה לא נגמר אחרת. ...
קרא עוד »
במשך שנים פינטזתי לטוס לחופשה ביפן, אבל זה לא יצא לפועל, אולי בגלל תוכניות גרנדיוזיות, ציפיות לא ריאליות והמתנה אינסופית לתזמון המושלם. ואז באופן הכי לא צפוי טסתי לטוקיו במאי 2023, ולא כי תיכננתי מראש, אלא משום שהייתי צריך לחדש את ויזת התייר בתאילנד. טיסה של שש שעות מבנגקוק והגשמת חלום ישן נשמעה קוסמת. הייתי עמוס מאוד בימים שלפני הטיסה, אז את המזוודה הכנתי רק בבוקר לטיסה, את הדירה מצאתי ב- Booking...
קרא עוד »
רבים מהישראלים רואים בציונות סיפור הצלחה: מדינת ישראל, בית לעם היהודי, תחיית השפה העברית, ארץ האבות, צבא הגנה לישראל, תקיעת שופר בירושלים, וכו' – כל אחד מאותם סמלים אייקונים שמייצגים את החזון הציוני הטהור. וכל אלה, לכאורה, התגשמו מעל ומעבר לציפיות. אלא שהפרויקט הציוני כשל לראות צעד אחד קדימה. הרצון לממש את החזון הציוני היה מסובך כל כך, מאתגר כל כך, בלתי סביר בעליל בנסיבות של אירופה של תחילת ...
קרא עוד »
בניגוד ליורדים רבים, סיפור ההגירה שלי מישראל מתחיל הרבה שנים לפני ההגירה עצמה. אני למעשה עוד רק בראשיתו. טרם עזבתי את ישראל. אבל אני כבר לא יכול לחכות לעזוב. קודם לכן יש לי כל מיני משימות לעשות – בין היתר להיות כאן בשביל ההורים שלי שכבר די מבוגרים. בגילם הם לא יוכלו להצטרף אליי לשום מקום, ולעזוב אותם כאן זה לא אפשרי. מעבר לזה יש לי כאן עסקים, משפחה, חברים – אבל לכל זה עוד אוכל למצוא פת...
קרא עוד »
דני נוחת במדינה זרה דני נוחת במדינה זרה. במדינה הזרה נוהגת תרבות שונה ומשונה. לפיה, 3 פעמים ביום כולם צריכים לצאת אל הרחוב, להסתובב במקום ולשיר תפילה בהלל המלך: "המלך שלנו הוד רוממותו, נועדנו כולנו למצוות קיומו. הו אדוננו מלך המלכים, אנחנו שלך לנצח נצחים". כשדני נוחת במדינה הזרה הוא נדהם מהטקס ההזוי והוא עוד יותר נדהם שהטקס הזה מעוגן בחוק. וזה כולל חובה גם על תיירים וזרים. כולם כולל כולם...
קרא עוד »
מאמר זה נכתב כתגובה למאמר מאת "הנוסע המתמיד: רק הרוב קובע". כשנוטעים בננות, צריך לקבל החלטה על אופן ההשקיה. ההחלטה מתקבלת תוך כדי הפעלת שיקולים מקצועיים: צרכי הצמח, תכונות הקרקע, מאפייני אקלים, תקציב קיים, לוחות זמנים להשלמת הפרויקט ועוד. אלה שיקולים שיש מי שמתמצא בהם יותר, ויש מי שאיננו מתמצא בהם כלל. עוד לפני כן יש לקבל החלטה האם ההשקעה במטע בננות היא הדבר הנכון. אולי השטח מתאים יותר ל...
קרא עוד »
אני תמיד חושד ולא מקבל כמובנות מאליהן מוסכמות חברתיות. לא מתוך עצם הפקפוק, אלא משום שיש משהו במה שמוסכם ומקובל על הרוב שעושה לי תחושה של עדריות מסוימת. אחד הדברים שאני הכי מפקפק ובז להם הוא ערך הלאומיות. נולדת צהוב דני אוהד מכבי. הוא היה מגיל מאוד צעיר הולך למשחקים ולא מפספס אף משחק בית של קבוצתו האהובה. מאז שהוא זוכר את עצמו, דני לובש צהוב בימי שבת. הוא עוטה על עצמו צעיף ועושה את הדרך לאצטדיון לר...
קרא עוד »
בואו נדבר נושא טאבו ורגיש בארץ ובאירופה, השואה. כמו בארץ, גם באירופה, כשמגלים שאתה יהודי אשכנזי, יש איזשהיא ציפיה שתתעניין בשואה ושתהפוך למעין אקטיביסט בשביל זכרון השואה. יש את הסטיגמה הזאת שדבוקה לאשכנזים, שאנחנו אובססיבים לשואה וכל הזמן מחפשים בקטנות לציין את זה. וזה מרגיז. זה למה אני לא מציינת זאת בפעם הראשונה, רק לאנשים שאני מכירה ממש ממש טוב. נמאס לי מסטיגמות. וזאת באמת סטיגמה. בנוסף, אני שמת...
קרא עוד »