לפני שלוש שנים בשהותיי בתאילנד התענגתי על טעמו של קוקוס טרי ורענן ומאז אני שומר לו חיבה. כשראיתי השבוע בחנות של טיב טעם בת"א בקבוק משקה קוקוס טבעי חשבתי לנסות, אך לפתע ראיתי את המחיר שהתנוסס על המדבקה: 19.45 ש"ח לבקבוק 414ml.
אני מבין קצת בכלכלה וסברתי שהמחיר הזוי, החלטתי לא לקנות. צילמתי את הבקבוק וכעת שיש לי נגישות למחשב בדקתי את מחירו של אותו בקבוק ב- Google Shopping, ארה"ב. המחיר הזול ביותר שמצאתי עומד על $2.05 שהם 7.47 ש"ח. פער המחיר עצום ועומד על 260%!!
זו המחשה נוספת ליוקר המחייה בישראל, בהמשך לעלות המרציפין שעליו כתבתי בגרמניה, גם בקבוק משקה הקוקוס הוא יקר, יקר מדיי. אבל איך זה?
למה בישראל כל כך יקר?
תאבת בצע? חמדנות? חזירים קפיטלסטים? ממש לא, בטיב טעם מוכרים חזירים למאכל. הסיבה שישראלי משלם יותר כסף עבור מוצר זהה מאירופי ומאמריקאי נובעת מהימים הראשונים של הקמת המדינה.
זה התחיל בשנת 1948 עם זקן אחד בשם בן גוריון, לרוע המזל הוא נבחר להיות לראש הממשלה הראשון של המדינה למרות שלא הבין דבר בכלכלה, אבל בקומבינות הוא התגלה כגאון.
לחברים שלו הוא סידר תפקידי שרים ואלו דאגו למקורבים שדאגו לחברים במעגל השני והשלישי ואלו סידרו למשפחה עבודה בחברה ובמפעל הממשלתי; בבנק, באגד, בחברת חשמל, בקופת חולים, באל על, ברשות השידור, בהסתדרות, בסולל בונה ובנמלים… לאחר שנים של עשייה מאומצת החברים של בן גוריון הקימו בישראל כלכלה סוציאליסטית, ריכוזית וענייה עם תוצרת ישראלית נחותה וכלכלת צנע שהזכירה את המודל שלהם לחיקוי: ברית המועצות לשעבר.
איך זה קשור למחירים של היום? תיכף תדע, המשך לקרוא.
עד סוף שנות השבעים הכלכלה הישראלית היתה פאר הסוציאליזם של מזרח התיכון: כלכלה ריכוזית, ענייה שנתמכת על-ידי הדוד מאמריקה. הישראלים היו עניים, אבל משום שכולם היו כאלו אף אחד לא התלונן.
במהלך שנות השמונים עברה הכלכלה הישראלית שינוי קוסמטי, הכוח עבר מהחברות הממשלתיות ששלטו במשק לתאגידים מונופלסטים ולקרטלים בפיקוח ממשלתי. כשאני מדבר על פיקוח, אני מתכוון פיקוח של המדינה לאסור כל תחרות. הרגולטור דאג אז (והיום) שאף בנק מתחרה לא יקום, שהמונופל של חברת החשמל ישאר, שהתחבורה הציבורית תישלט על ידי גורם אחד ושלא תיהיה תחרות בנמלים.
במהלך שנות התשעים המגזר הפרטי התרחב והייטק התחזק, דבר שתרם לצמיחה של כלכלת ישראל, למרות המגזר הציבורי המנופח.
אך עד להיום, בניגוד לדעה הרווחת, מבנה המשק הישראלי סוחב איתו אלמנטים סוציאליסטים מאז קום המדינה.
נכון לשנת 2013, המדינה מתערבת כמעט בכל תחום (למעט הייטק). המשק הישראלי מאופיין בריכוזיות, בקרטלים, וועדי עובדים חזקים, חוסר תחרותיות ופיקוח שחונק כל יוזמה. מי שאומר שיש בישראל קפיטליזם, כלומר "שוק חופשי", אינו יודע על מה הוא מדבר – מבנה המשק הישראל נשלט על ידי המדינה וגורם לכך שמחירי הדירות בשמים (93% מקרקעות בישראל שייכות למדינה, חוקי תיכנון ובנייה סוציאליסטים), שמחיר הקוטג' יהיה גבוה (העדר תחרות במחלבות, מכסי מגן עד 220%) וזה ההסבר מדוע מחירו של בקבוק משקה הקוקוס התנפח למחיר לא ריאלי.
הדרך שעבר בקבוק משקה הקוקוס הטבעי
בקבוק המשקה הגיע לנמל בארץ ישראל במחיר של 5 ש"ח. כשאין תחרות בין הנמלים כי כולם בבעלות המדינה, אין סיבה להתאמץ. עובד הנמל מקבל משכורת עתק ללא קשר ליעילותו עבודתו, אלא לפי מעמדו בוועד העובדים. הוא פורק סחורה לאט אך דורש שכר גבוה אותו משלם היבואן שהזמין את בקבוק המשקה וכך מתווסף למחיר הבקבוק עוד + 1 שקל שמשולם לנמל.
כאשר הסחורה נכנסת לישראל, המדינה גובה מכס כדי למנוע תחרות בין היצרן המקומי לבין היצרנים הזרים. המכס על מוצרים מחו"ל נקבע ברמה כזאת שהמחיר של בקבוק המשקה המיובא יהיה יקר יותר מהמחיר בקבוק המשקה של היצרן הישראלי "הלא יעיל" – וכך מתווסף למחיר המשקה עוד + 3 ש"ח
שמשולם למשרד האוצר.
כעת צריך להוביל את המשקה למחסנים של היבואן. רכבת ישראל נשלטת גם היא בידי המדינה ולכן, כמו בנמל, אפשר לקבוע מחירי הובלה מופקעים, הרי אין תחרות הודות לוועד העובדים הנמרץ וההסתדרות שמגנה עליו. גם אילו רצה היבואן לשנע את המשקה במשאית, הוא היה אמור לשלם את מיסי מחיר המשאית, התחזוקה ועלות הדלק – וכך התווסף למשקה עוד + 1 שקל שמשלם היבואן לרכבת ישראל.
סוף סוף ובשעה מאוחרת (בגלל הפקקים) הגיעה המשאית לחנות טיב טעם. החנות כידוע ממוקמת בישראל וזו הזדמנות מצויינת מצדה של הרשות המקומית לשחוט את בעלי הרשת בארנונה (כדי לממן את רבני העיר) ובתקנות שעולות המון כסף – וכך התווסף למשקה עוד + 1 שקל שמשולם לעירייה.
כמובן שצריך לשלם שכר לעובדי טיב טעם בגובה שהמדינה קבעה + 2 שקל, צריך לשלם קנסות לפקחי שבת שקונסים את הרשת בגלל שהם עובדים בשבת מרצון ולטובת הקונים, צריך לשלם מחיר מופקע לחברת החשמל והמים בבעלות ממשלתית כי אין אלטרנטיבה אחרת וצריך להתמודד עם עוד הרבה צרות צרורות שהמדינה האהובה עושה לרעתנו + 4 שקל וכמובן שגם היבואן רוצה רווח לעצמו + 2 שקל. והמחיר הסופי התגלגל מחמישה שקלים ל- 19.45 ש"ח, פי 2.6 יותר ממחירו בארה"ב הודות לחותם הסוציאליסטי שהטביע בן גוריון וחבריו במשק הישראלי הלא תחרותי. היום אנחנו משלמים על זה ביוקר.
יש רק נחמה אחת: אילו בקבוק המשקה היה כשר המחיר היה עולה בעוד + חצי שקל.
הגיע הזמן להגר, לא? 😀
