המחסור בעובדים במקצועות הרפואה בקנדה הוא מן המפורסמות. קנדה משוועת לרופאי משפחה, אחיות, כוח עזר רפואי. לאחרונה זה הביא לסיטואציות שכמו נלקחו מתוך "ילקוט הכזבים" – ההתרחשויות מזכירות פלמ"חניקים, גונבים תרנגולות מהלול לקומזיץ.
דלדול השורות בתחום הרפואי קיים ברוב הפרובינציות, ובניופאונדלנד ולברדור באופן מיוחד. המחסור היה כרוני במשך שנים, אבל משבר הקורונה גרם לדברים להיות בלתי נסבלים. אלה היו בעיקר אחיות וכוח העזר – החיילים הפשוטים של המערכת הרפואית – שנשברו ועזבו. העומס היה בלתי נסבל, האחריות עצומה, המשמרות ארוכות והאחיות לא עמדו בעומס. היו דיווחים על הידרדרות בריאותית של אחיות, שברי מאמץ, סכרת, עלייה בשיעורי גירושין ועוד.
ההידרדרות דמתה לדומינו: ככל שעזבו עוד אנשי צוות רפואי, העומס נפל על פחות אנשים, שחוו עומס עוד יותר גדול והדברים המשיכו להשתבש.
במצב זה כל פרובינציה מנסה למצוא דרכים יצירתיות למלא את החסר, אבל זה היה אחד השיאים.
יחידת כוח האדם של מערכת הבריאות בפרובינציית ססקצ'וואן (Saskatchewan), יצאה לאחרונה למסע גיוס כוח אדם בפרובינציות אחרות של קנדה, מתוך כוונה מוצהרת להביא עובדים אליהם. בתגובה, יצאה משלחת של משרד הבריאות של ניופאונדלנד ולברדור למסע גיוס כוח אדם בססקצ'וואן, כמו צופיפניקים במשחק דגל: אתם לוקחים משלנו? אנחנו ניקח משלכם.
פרובינציית ניופאונדלנד ולברדור מציעה לרופאים ואחיות מענקים ותמריצים בסכומים של מאות אלפי דולר קנדי – עד מעל מיליון שקל לרופא משפחה.
ראשת איגוד האחיות כאן, מצידה איננה מתרשמת מהמהלכים ההדדיים: מה לראבק, היא אומרת (בערך). תדאגו לצוותים הקיימים, כל אחד בפרובינציה שלו, עיצרו את הנשירה שלהם, תהפכו את העבודה למשתלמת יותר, ובעיקר לשוחקת פחות – יבואו יותר אחיות ולא תצטרכו לגנוב כוח אדם זה מזה.
אני מביט בכל זה משועשע: כמו רס"פים לפני עלייה לקו, כל אחד משתדל כמיטב יכולתו "להשלים ציוד", בעדיפות – מחטיבה אחרת. גולני מצנחנים, צנחנים מגבעתי וכולם מהנח"ל.
אבל הנה שני הבטים פחות מצחיקים.
ראשית, במדדים של מספר אנשי צוות לאוכלוסיה, המחסור הוא קטן יותר מאשר בישראל. מה שמציל את הישראלים הוא שהם מוכנים יותר להוציא כסף מהכיס על רפואה פרטית, כי חלקם מוותרים על הרפואה הציבורית לעיתים קרובות. בקנדה האופציה לרפואה פרטית, כמעט איננה קיימת. אמנם, סה"כ ההוצאה לנפש על בריאות בקנדה, קטנה יותר – מה שמעמיד בסימן שאלה את הטענות ליעילות, כביכול של הרפואה הפרטית.
שנית, הממשלה אומנם נראית די עלובה ומצחיקה בפעולות הפאתטיות האלה, ואנחנו אוהבים לרדת עליה בנושא הזה ובנושאים אחרים כמו מצב הדרכים, הרגולציה הסביבתית, הטופסולוגיה הבלתי נגמרת ועוד. אבל בסוף יש פה ממשלה, שאשכרה מתכוונת לעשות משהו בתחום שעליו היא מופקדת! כלומר זה שיש שר בריאות, לא אומר *רק* שיהיו לו אתר אינטרנט, לשכה ונהג אלא גם שהוא יעסוק באופן מסודר ועקבי בבעיות של מערכת הבריאות. זה לא סתם מפתיע – זה די מדהים, ומי יודע, אולי זה ישמש דוגמה לממשלות אחרות, במקומות אחרים בעולם.
אני לא מכיר את מצב המערכת הרפואית בקנדה, אבל מהתבוננות במפה וידע כללי, הייתי משער שהמחסור בשני המחוזות המוזכרים נובע מהיותם קרים מאד ומרוחקים מאד, באופן כזה שפשוט אנשי רפואה פחות מעוניינים לגור בהם (ולגדל בהם את ילדיהם אם יש להם). אם השערה זו נכונה, אז פתרון אפשרי הוא כמו טבחים בצבא: ״שבוע שבוע״, כלומר, להציע לצוותים רפואיים שלמים לעבוד שבוע במחוז מרוחק, ואז להטיס את אנשיהם באופן מדורג (על חשבון משרד הבריאות) חזרה לטורונטו או ואנקובר (למשל). כמובן שצריך תמיד לדאוג שתהיה חפיפה חלקית של חלק מהצוות כדי שתישמר ההמשכיות במידע הרפואי בין חברי הצוות היוצאים לנכנסים. האם הציעו… Read more »
למה אין תודעת רפואה פרטית?
הביקורת העצמית על קנדה היא דבר חיובי, הרי המדינות הזרות לא מושלמות, אז תודה שהעלת את הנושא הזה.
אתה מחזיר אותי לתקופת הקורונה, נקודת שבר עבורי באמון באנשים, שרובם תמכו בהגבלות, ותראה מה קיבלנו – מחסור רפואי שקיים גם בבריטניה. אמרו לי בקופת חולים שבגלל הקוביד הרבה אחיות, ואנשי רפואה, כפי שכתבת, עזבו (ובצדק) והתור לרופא הוא ארוך למדיי.
הפתרון הוא רפואה פרטית וביטול הדרגתי של הרפואה הציבורית, אבל זה לא יקרה בימנו. אולי בכוכב אחר 🙂
ועדיין עדיף מישראל!
דווקא בתחום הרפואה, קצת בדומה לתחומי תשתיות שמהם נהנת אוכלוסיה רבה ומגוונת, הפרטה איננה הכיוון. אסביר ואדגים: בעולם המערבי (כולל יפן), בניגוד לארה״ב, הרפואה בעיקרה היא ציבורית, עם עלויות כמעט שוות לכל נפש, מתוך ההנחות ש: כולם חולים פחות או יותר באופן שאין לו קשר ישיר למעמד כלכלי (כמובן חוץ ממי שעני מאד, ועלול להיות חולה יותר בגלל תזונה לקויה ואולי תברואה לקויה) כאשר אנשים עניים חולים, הם עלולים להדביק גם אנשים עשירים גם כאשר עניים חולים, העדרותם משוק העבודה תשפיע בהכרח על העשירים בארה״ב, לעומת זאת, יש רפואה לעשירים או אמידים בלבד. מי שבמקרה יחלה עם ביטוח רפואי לא… Read more »
הרבה מיתוסים, מעט מאוד עובדות.
מערכת הבריאות בארה"ב היא הטובה ביותר בעולם.
אם היא יקרה, זה רק כאשר המדינה מתערבת וגורמת ליוקר הטיפול הרפואי, אחרת הטיפולים והשירותים בארה"ב זולים יותר מביקור פרטי במדינות אירופיות.
אנשים חייבים את המיתוס השקרי הזה שמערכת הבריאות בארה"ב כושלת, כי הם נאחזים במיתוס כדי לשמר את אמונותם בסוציאליזם. זה כמו להגיד: שוודיה היא מדינה סוציאלית.
אבי, לא אבקש ממך להתנצל על הבורות, אבל לפחות תצפה בווידאו הבא –
https://www.youtube.com/watch?v=Z4zseP7lhMc
הי הישראלי הנודד, ראשית, אני מוכרח להבהיר שאני בהחלט תומך בקפיטליזם ברוב התחומים, משום שזה המסלול ליעילות כללית וכלכלית לציבור הצרכנים ולתמורה הוגנת ליזמים/מפעילי השירות. אך אינני תומך בקפיטליזם במספר צר מאד של תחומים, ביניהם שירותי רפואה. (זאת אומרת שאינני ליברטריאן, אך גם לא סוציאליסט.) בנוסף, אני רוצה להבהיר שאינני תומך במצב הנוכחי המתדרדר של מערכת הרפואה בישראל. שנית, אני מודה לך על ההזדמנות הזו בה אתגרת אותי למצוא נתונים, משום שאחרי שהתאמצתי מעט, מצאתי כעט נתונים עובדתיים שמחזקים את טענתי יותר מבעבר. אני מעודד אותך להתבונן בטענות ובנתונים להלן, ולשקול שוב את איתנות עמדתך. לפני שאציג את הנתונים, אציין… Read more »
מעריך את תגובתך המפורטת! קראתי בעיון את ההשגות שלך כולל הקישורים. בעניין התגובה של משתמש יוטיוב stephenyorkshire3132, מישהו הגיב לו וכתב: i think you completely missed the point of this video, שאני דיי מסכים אליה. ירון מדבר על מערכת הבריאות בארה"ב שהיא הטובה בעולם אם ורק אם יש לך ביטוח בריאות, אחרת אני מסכים שהיא יקרה, אך רק משום הרגולציה המפלצתית בשוק הרפואה. אילו היית מסיר/מבטל את הרגולציה אז היתה לך מערכת רפואה לכל שכבות הציבור. אני אתן דוגמא את ענף ההלבשה שאינו מפוקח על ידי המדינה. יש חנויות זולות לשכבות החלשות Primark, עם מוצרים זולים ביותר. מברשת השיער שלי… Read more »
הי הישראלי הנודד, אמ;לק: בהמשך התגובה שלי כאן אני מעלה לדעתי מספר שאלות / השערות, שאין לי עליהן תשובות. לדעתי שווה להעיף בהן מבט. לפניהן אני כותב ״מבוא״, סליחה על החפירה. מבוא: זה נכון שירון ברוק הזכיר את הרגולציה הגבוהה (לדעתו) שעדיין קיימת במערכת הבריאות הרפואית בארה״ב, וגם שכ- 50% ממנה (לטענתו, הוא לא הציג נתונים) היא ציבורית. בוא נניח שמה שהוא מתאר אכן נכון. זה לכאורה ״ידוע״ שבתי חולים בארה״ב מנפחים עלויות של טיפולים רפואיים פשוטים (כמו שבר פשוט ביד) והמטופלים לא מתלוננים כי הביטוח שלהם משלם, וחברות הביטוח גם הן לא מתלוננות, אלא מגלגלות את העלויות העודפות המיתרות… Read more »
תודה על תשובתך המפורטת. זה מאתגר ומהנה לקרוא ולהשיב לך. העקרונות של השוק החופשי עובדים או שלא. אין מצב שבסקטור מסויים, כמו רפואה, חינוך, העקרונות לא יעבדו, אבל באחרים כן, הלבשה והנעלה. ייתכן שניתוח לב/מוח וטיפול בסרטן יעלה הרבה כסף, כל כך הרבה, שלעיניים במערכת קפיטליסטית לא יהיה יכולת לשלם עבורם. רגע! שמעת על עשירים שלא עושים ביטוח רכב? אם עשירים עושים ביטוח, למה שעניים לא יעשו? מסתבר שכולם עושים, פחות ביטוח חובה. אפילו בבריטניה הקומניסטית, יש ביטוחי בריאות פרטים בגוון כיסויים ומחירים, שזה אומר – תעשה ביטוח בריאות, כי שתזדקק לו, הוא יכסה את הטיפול החיוני. אני עשיתי ביטוח… Read more »
הישראלי הנודד, תודה על הדיון המעניין. אני מבין את טענתך הבסיסית, שאומרת שהתנהלות קפיטליסטית מלאה וטהורה אמורה לתעדף לא רק רווחים כלכליים ליזם/בעלים (כפי שאני טענתי), אלא באופן עקיף או ארוך-טווח, אמורה להכיל בתוכה גם תיעדוף מובנה ומלא לטיב בריאותם של המטופלים = המבוטחים, אפילו כאשר לא קיים בממערכת רגולטור קשוח (כמו שאני חושב/טוען שצריך להיות). גישה זו מניחה שאין כשל-שוק: תיאום-מחירים ו/או תיאום כלשהו בין היזמים/בעלים של החברות השונות, כלומר אין קרטל, וגם אין הצטמצמות של השוק (המערכת הרפואית) לכדי כך שתשאר רק חברה אחת (מונופול) או שתיים (דואופול). מונופול או דואופול יכולים לקרות במצבים שונים, למשל: חברות אחרות… Read more »
אתה מתנסח נהדר, וכותב לעניין. הנחת היסוד בפסקתך הראשונה שאתה מייחס לעמדתי: שהתנהלות קפיטליסטית מלאה וטהורה מיטבה עם כולם היא נכונה, כך אני סבור. אך אתה טוען שרגולטור עשוי לפתור כשלי שוק, כמו מונופול או דואופול. היות ואני תומך בשוק חופשי מלא, בכל תנאי, אז מצבים של מונופולים או כשלי שוק אחרים אינם מדאיגים אותי, היות ובסופו של דבר השוק החופשי יטב עם כולם, כולל הצרכנים/לקוחות ואף בעלי העסקים. אתן לך דוגמא לסתור את טענתך לגבי מונופולים: אתה מניח שמונופול הוא דבר רע. אז מספיקה דוגמא אחת כדי להפריך את ההנחה – גוגל היא מונופול גלובלי במנועי החיפוש בעולם. היא… Read more »
הישראלי הנודד, תודה על המענה המפורט. אני מוכרח להודות שהארת את עיניי לגבי מונופול (או כשל-שוק אחר) כאשר הוא מתרחש במערכת שוק חופשי טהור/מלא אמיתי באמצעות הדוגמאות שנתת (חיפוש גוגל, חיים בגרינלנד וליד הרי געש פעילים ובאיזורי הוריקן, וטיסה לקבר ר׳ נחמן). תודה. כאשר חשבתי עם עצמי מה מביא/הביא אותי לסטיגמה שלילית כלפי מונופולים (וכשלי שוק אחרים), התשובה שלי לעצמי וגם לך ואחרים, היא שבעולם המציאותי בו אנו חיים, רוב המונופולים שאני מכיר קיבלו ״הכשר״ כלומר לגיטימציה חוקית או דה-פקטו מטעם המדינה שהתערבה בשוק. לא רק בישראל, גם בעולם הרחב, כולל אירופה וכולל אפילו ארה״ב. כלומר הבעיה לדעתי, שבפועל אף… Read more »
מרתק לנהל איתך דיון בנושא – לפעמים אני חושב שיש אינטליגנצית סף מינימום כדי להבין את השוק החופשי, כי אלו מתחת רוצים שהממשלה תדאג להם, בטענה "שמגיע להם", זו גישה חסרת בגרות ומעידה על איטלגנציה לא מפותחת, בעוד אנשים שדנים ברצינות על השוק החופשי, ומבינים את התמונה המקיפה, בהכרח יחזיקו במנת משכל גבוהה יותר. זו השערה. אני בהחלט מתרשם מכתיבתך שיש לך אינטליגנציה גבוהה בהרבה מהממוצע, והייתי מוסיף את "הנוסע המתמיד" שגם איתו אני נהנה לנהל דיונים אלו. אכן, התרגלנו שמונופולים הם רעים בגלל, כפי שהסברת, רובם המכריע קיבלו הכשר מטעם המדינה. ואתה צודק שרוב המונופלים לא מתנהלים בשוק חופשי… Read more »
הישראלי הנודד, תודה על המחמאה. אני משתדל להקשיב לעצת סוקרטס: ״אני יודע שאני לא יודע״ (כלומר, תמיד כדאי ללמוד עוד, ולהיות ביקורתי למה ששומעים או חושבים שכבר יודעים). אין לי דיעה על נשיא ארגנטינה חבייר מיליי, מלבד השיער שלו — אם זה טבעי, כלומר לא פאה ולא השתלה, אז זה ממש מדהים! לגבי הספר Economics in One Lesson, by Henry Hazlitt: שים לב שקיימת מהדורה מ 1978 שבה עודכנו מספר סטטיסטיקות המובאות בספר, והתווסף פרק נוסף. הטענה היא שרוב תוכן הספר וטענותיו ממשיכים להיות תקפות גם ב 1978 (וגם כיום). רק התחלתי לקרוא את הספר ואין לי כרגע זמן להמשיך,… Read more »
אני מתעניין בשוק החופשי כבר עשרות שנים, קראתי המון, ואני ממשיך ללמוד. קראתי את התקצירים של הפרקים של הספר שהמלצת Economics in One Lesson – הם ברורים לי כי זו לא פעם ראשונה שנפגשתי בהם וחקרתי אותם בעבר. אני ממליץ לקשור את עמדתך הכלכלית עם עמדתך המוסרית ותפיסתך לגבי האינדיבדואל – זה ימנע ממך להישאב למלכודת של הליברטראנים (שפעם הייתי כזה) שמתעניינים ביעילות השוק נטו. כמובן שליברטראנים הם מאוד פרו שוק חופשי והלוואי שהיו לנו פוליטקאים כאלו, רק שלדעתי האובייקטיביזם הוא שלב מעבר לתפיסה הליברטארנית של הספר, משום שהוא לא מתייחסת אך ורק לכלכלה, אלא לחיים עצמם: מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה, מוסר,… Read more »
שפת התכנות שהייתי ממליץ ללמוד היא פייתון Python זו גם שפת תכנות כללית (כלומר לא רק לבינה מלאכותית), שהבסיס שלה לא קשה להבנה, בעלת ספריות שימושיות רבות בתחומים שונים. בנוסף, כמעט כל החבילות לבינה מלאכותית כתובות בשפה זו. כאמור, כפי שכתבתי בהודעה קודמת, אני סולד מהביטוי ״בינה מלאכותית״ כי הוא לטעמי מאד מתעתע ומוליך שולל. בשלב ראשון הייתי ממליץ ללמוד לתכנת בפייתון דברים ״בסיסיים״, כלומר תרגילים שעשויים להראות טיפשיים, אך הם חשובים כדי להבין כיצד לתכנת. כדאי גם להכיר מעט את matplotlib.pyplot המשמשת להציג גרפים (בשביל להציג ולהעריך תוצאות). בשלב שני, אופציונאלי (לא חובה), כדאי להכיר את הספריה המתמטית NumPy… Read more »
הסבר מצויין ומקיף 🙂 תודה רבה! התחלתי ללמוד פייתון, לפני שבועיים, כי זה מה שיצא לפי המחקר שעשיתי (התלבטתי בין פייתון ל- thinkScript) אבל לא הייתי בטוח אז תודה, עכשיו אני בטוח יותר). כן, פייתון נראת חביבה למדיי, כנראה שהוא הנחש שפיתה את אדם וחווה לנגוס את התפוח! ואני לא מתכוון להתעמק יותר מדיי, רק שיהיו לי הכלים הנדרשים הבסיסים להתמודד איתה, אך במידה ואגלה דרך לשלב אותה בתוכנת המסחר, אז אתעמק יותר. אני ממש בתחילת הדרך. כרגע כל החישובים הם ידניים, ונדמה לי ששילוב של תוכנת מסחר חצי אוטומטית (בלי קשר לבינה מלאכותית), יכול לעזור לי מאוד, ואם אוכל… Read more »
הישראלי הנודד,
אם אתה משתמש החלונות, אתה יכול לנסות את העורך notepad++ ובלינוקס את kate. לסביבת פיתוח טובה למדי אתה יכול לנסות את PyCharm. הביטוי בינה מלאכותית רומז שלמחשבים יש תודעה אבל אין להם לפחות כרגע, מה שאנחנו מגדירים כבינה מלאכותית הוא לא יותר מזיהוי של דפוסים או תבניות סטטיסטיות, וזה נכון לכל המודלים שנמצאים בשימוש כיום.
מלבד זאת רצוי שתקרא קצת תאוריה בנוסף לשימוש בספריות שהזכירו כאן כדי כדי שתבין איך דברים עובדים ומה צריך כדי להתאים אותם לצרכים שלך.
תודה תמיר!
אני מכיר את notepad++ אבל הוא אפרורי בלשון המעטה. אני משתמש בו לדברים בסיסים כמו HTML, CSS ומסמכים.
אז התקנתי את PyCharm ושיחקתי בו קצת, והוא בהחלט עונה לדרישותיי הויזואליות. יפיפה!!
השכלתי, תודה 🙂
הישראלי הנודד, אני תומך בכל מה שכתב לך תמיר. לגבי המושג ״בינה מלאכותית״ (Artificial Intelligence), בנוסף למה שכתב תמיר: כיום מודלי-שפה מתקשים לעתים בבעיות הסקה לוגית ובעיות של מכיל-מוכל (כי הם מנועים סטטיסטיים כפי שכתב תמיר) בצורה שאפילו ילד לא היה טועה. הם מייצרים מידע שנשמע אמין אבל הוא ״הזיה״ (hallucinated) ולכן צריך לבדוק לעומק כל דבר שיוצא מהם, שזה מנוגד לחסכון בזמן שהם מבטיחים. יש להם הטיות חברתיות (social biases) שנובעות מהמידע ששימש לאימון, והם כמובן לא ״מודעים״ לכך שיש להם הטיות אלה. בנוסף, למערכות שתפקידן לזהות עצמים, או לעשות דיאגנוזה, או לנבא אירועים, או לנבא מספרים, לעתים יש… Read more »
הבנתי אותך. ו- Machine Learning נשמע יותר מציאותי.
אני אפילו לא מבין למה ההשלכות של הפונקציה הזאת חשובות בתחום מתמטיקה הטהורה, אבל מתישהו אני אחקור קצת יותר 🙂 תודה!!
—
מצאתי דרך מהירה לשפר את הבינה המלאכותית 😀 קצת BDSM והיא תתקן כל טעות!
בנוסף לענייני תכנות, שכחתי לכתוב:
פונקציית זטא זה משהו במתמטיקה טהורה, אבל אין לו שום חשיבות בתכנות ולא בבינה מלאכותית. באמת קטונתי גם אני מלהבין את רזי הפונקציה החשובה הזו והשלכותיה, ובאמת סליחה על השימוש בשם המפוצץ הזה למי שזה פוגע בציפור נפשו.