וואוו… עבר המון זמן מאז שכתבתי. החיים עמוסים והשגרה לא באמת מלאה באירועים מכוננים ששווים כתיבה. אז החודש ציינו (פחות או יותר) 4 שנות מגורים בקנדה. לפני ארבע שנים ריכזנו את החיים שלנו לתוך ארבע מזוודות ויצאנו לדרך חדשה. זה נראה כל כך מזמן ועם זאת את הימים הראשונים של המעבר אני לא שוכחת.
ארבע שנים חלפו ועדיין לא פעם אנשים שואלים אותי "אז איך החיים בקנדה". ותנו לי לגלות לכם משהו, החיים הם חיים. בסופו של דבר השגרה זהה (כנראה) בכל מדינה ואצלי היא מורכבת מהמשפחה, העסק, קרוספיט וזהו פחות או יותר. השגרה נראית הדבר הכי רגיל בעולם, עד שאני חופרת קצת פנימה ותוהה עם עצמי האם החיים השתנו או לא.
אני אתחיל מהנקודה הסופית – החיים שלי השתנו. לא רק שלי כמובן, גם של בן הזוג והילדים, אבל על עצמי אעיד שאני אחרת. אם בישראל כעסתי יותר, היום כמעט ואין בי כעס. אם בישראל הייתי נמנעת מללכת לסופר, כאן זה חלק מהיום יום שלי. אפילו העסק שלי השתנה ואני מתייחסת לדברים בצורה שונה. קצת יותר סבלנות, פחות לחימה והמון הקשבה. אני קולטת את זה מהלקוחות שלי. הם מדברים ואני מקשיבה. אני מדברת והרבה מהם מתפרצים. זה בסדר ואני לא כועסת.
כששואלים אותי איך החיים בקנדה קשה לי לענות תשובה קצרה, בין היתר כי נכנס מרכיב ההשוואה. לא שאני רוצה להשוות, אבל זה קורה מעצמו. למשל, אם כאן יש חניות רחבות, זה יחסי למקום אחר. אם כאן אנשים רגועים וסבלניים, זה ביחס לאנשים שלא, או לפחות ככה התשובה נתפסת. הפעם אני רוצה לא להשוות אלא פשוט לספר על החיים בקנדה לאחר ארבע שנים.
החיים בקנדה
החיים בקנדה טובים באופן יחסי. אני גרה במקום שהוא די חור (איזו עדינה אני), בבית פרטי משלי, עם רכב נחמד. אחד הדברים שמפתיעים אותי תמיד הוא שאני כאן. הרבה פעמים יוצא לי לכתוב ללקוחות "אני אהיה כאן כשתצטרך". שום דבר לא בוער ואם צריך, אפשר לחכות לזמן המתאים כי אני אהיה כאן גם אחר כך.
החיים פה נוחים. זה משהו ששמתי לב אליו כבר בתחילת הדרך וזה בא לידי ביטוי בדברים הקטנים. למשל, ה"הום דיפו" חותך עצים (פחות או יותר) לפי המידה שאני מבקשת, מה שאומר שאם אני צריכה מדף או משהו בסגנון אני יכולה להסתמך על החנות כאן ליד. דוגמה נוספת, הלכנו עם הקייאק לאגם ושמנו לב שיש שם עוד מלא סירות קטנות וקאייקים. שאלנו זוג האם זה בסדר להשאיר את שלנו והם ענו לנו לקשור אותו כדי שעובדי המקום לא יפנו אותו. לרגע לא עלה הנושא שמישהו יגנוב את הקאייק (ובאמת, מי יגנוב קאייק?).
האנשים בסביבה שלנו נעימים מאד. יש שיגידו שהם מנומסים יתר על המידה ושזה מסתיר סנוביות וריחוק. מבחינתי זה אומר לגור במקום שכיף לחיות בו. אגב, זה בא לידי ביטוי בחניה, בכביש, בחנות, בבית הספר (כשיש בית ספר אבל זה עניין לפוסט שלא בא לי לכתוב). החיים בקנדה הם חיים לכל דבר. הם חיים נוחים, הגיוניים ונעימים. לא תמיד כמובן אבל באופן כללי די טוב לי וזה מה שבאמת חשוב.
המלצות וחיות אחרות
מי ששואל אותי אם שווה לגור בקנדה או לא אני אגיד שני דברים. קודם כל – קנדה ענקית. זו מדינה גדולה שמה שקורה ומתרחש בפרובינציה אחת אינו דומה בכלל למה שקורה בפרובינציה אחרת. מזג האוויר, המשכורות, האנשים, אלו רק חלק מהדברים שמבדילים בין מקום אחד לאחר.
כל מקרה הוא מאד אישי ולכן אני אף פעם לא אמליץ לאנשים אחרים לעשות משהו ובוודאי לא את מה שאני עשיתי. עם זאת, אני יכולה להגיד שיש חיים אחרים ו(כמעט) תמיד יש עוד אפשרויות, למי שרוצה כמובן. 🙂
קודם כל, תודה רבה על הבלוג המדהים שלך, פשוט תענוג!
מה היו השיקולים שלכם בבחירת הפרובינציה? ובאופן כללי, איך היית ממליצה לאנשים לבחור לאיזו פרובינציה להגר?
היי החושב. תודה על התגובה, זה מעודד ומדרבן להשקיע בפוסטים נוספים. סליחה שלא הגבתי קודם ועכשיו לעניין – בחירת הפרובינציה. בזמנו ניו ברנסוויק הייתה הזדמנות טובה וקלה יחסית להגירה. ככה הצלחנו להגיע תוך שנתיים לקנדה. אני שמה לב שהרבה נוטים לחשוב על טורונטו וסביבתה כיעד מועדף להגירה. הסיבות לכך הן: קהילה ישראלית גדולה, טיסות ישירות לישראל ויותר הזדמנויות עבודה. אמר לי מישהו חכם: אם הייתי רוצה להיות קרוב לישראל וישראלים, הייתי נשאר בישראל 🙂 אני ממליצה לחשוב על מספר דברים: אפשרויות עבודה. אין מה לעשות, חייבים להתפרנס ובלי כסף יהיה קשה להחזיק את ההגירה. בפרובינציות קטנות יש פחות אפשרויות עבודה,… Read more »
היי מיטל, מה הכוונה שהפרובינציות הקטנות יכולות ל"דחוף" קדימה את התהליך? יצא לי לראות ביוטיוב תגובות של קנדים נגד הגירה, שטוענים שהמדינה שלהם כבר לא זקוקה למהגרים כמו פעם. מעניין לדעת למה
ישנן תוכניות של הפרובינציות והן "קלות" יותר למהגרים שרוצים להגיע לכאן. אין לי מספיק פרטים כי אני לא מתעניינת יותר בתהליך ההגירה עצמו, אבל באתר ההגירה אפשר למצוא יותר פרטים. לגבי זה שקנדה לא זקוקה למהגרים… לא סגורה על זה שזה נכון. כרגע עם הקורונה זה ככל הנראה בהחלט נכון ועדיין, הילודה פה נמוכה יחסית וקנדה קטנה מדי על השטח שלה וחייבת לגדול (30 מיליון איש על המדינה השנייה בגודלה בעולם). תמיד יהיו אנשים שלא יאהבו את המהגרים מחשש שייקחו להם את העבודה (עניי עירך קודם וכאלה). אין צורך להתייחס לאותם קולות ובכללי אני מוצאת שהידיים פתוחות, ישנה תמיכה רבה,… Read more »
מיטל – המון תודה על הכתיבה והתוכן.
גיליתי את הבלוג שלך היום וקראתי את כל הפוסטים מהראשון עד האחרון בזכות הכתיבה הנהדרת שלך.
הרבה הצלחה ובבקשה – תמשיכי לכתוב!
קנדה הקרה נשמעת אטרקטיבית, לאור הדיקטטורה ההולכת ומתהווית בארץ…
רק בריאות – וקורונה זה לא מגפה . פרופ' יורם לס הגדיר אותה – שפעת עם יחסי ציבור .
כמה ששמחתי לראות פוסט חדש,כבר כמה חודשים שאף אחד לא כתב.
תודה רבה רבה והלוואי שאזכה לקרוא על חוויותייך בקנדה לפחות פעם בשבועיים.♥☺
תודה ולוקחת לתשומת ליבי 🙂 אשתדל למצוא את הזמן לעדכן.
נהנתי לקרוא על חייך בקנדה. לא אחת אנשים מדברים על הקרות והצביעות של האוכלוסיה בצפון אמריקה. זה באמת תלוי איך מסתכלים על זה, אני פחות מתחבר למה שקורא בישראל ובמזה"ת לתרבות ה-"אח שלי".
אני לא מרגישה צביעות בכלל. יכול להיות שזו פרשנות שלנו כי אנחנו רגילים להתנהלות אחרת אבל זה רק כי אנחנו לא מפרשים נכון את מה שאנחנו רואים מולנו. תודה 🙂
וואו אני שמח לשמוע שאת נהנית איפה שאת נמצאת❤️☺️
מאחל לך להיות איפה שרק תרצי
תעשי רק מה שאת אוהבת, או לפחות גם תעשי מה שאת אוהבת
ותמיד חשוב לזכור שאין דבר העומד בפני הרצון
אפילו אם לפעמים החיים לא לטובתך
דווקא קנדה היא בין המדינות עם איכות החיים הטובות בעולם
למרות מזג האוויר לפעמים
אני באופן אישי המדינות הכי אהובות עליי הן ארה״ב, קנדה , הולנד וישראל
אבל לפעמים (אמנם לא תמיד) זה לא משנה איפה תגורי כל עוד את עם אנשים שאת אוהבת
בין אם הם חדשים לבין אם הם וותיקים
מזל טוב 🙂 ארבע שנים זו כברת דרך ועשיתם את זה! אני חושב שכשיש משפחה וילדים אז האפשרות לגור ב"חור" הוא אפשרות הגיונית, כל עוד יש אינטרנט 🙂 אבל אולי יום יבוא והילדים שלך ירצו את האקשן שיש בעיר הגדולה ויעבור לשם רחוק מכם… הישראלים אוהבים לפנטז שבמדינות המערב האנשים קרים, אבל זה לא מדוייק, כי אנשים שם (כאן בבריטניה) פשוט שומרים על הפרטיות שלהם מצד אחד אבל שמחים לסייע מצד שני. היום יצאתי ושאלתי אנשים זרים בסופר שאלה במסגרת מחקר שאני עורך, וכולם ללא יוצא מהכלל ענו לי בנימוס ואדיבות והיה אחד שאף טרח לחפש תשובה בטלפון שלו באינטרנט.… Read more »
קיץ שמח וקריר איש יקר.
אני חושב שהתפיסה של הישראלים
כלפי עמים אחרים כקרים נובעת מהשוני.
ישראלים יותר ספונטנים יותר וולגרים יותר זמינים.לעומת האמריקאים הקנדים למשל שהם יותר מנומסים מאורגנים ומכבדים פרטיות.אדם שאין לו גבולות כישראלי מצוי כשנתקל באדם עם גבולות הוא מרגיש מחסום וזה מוביל אותו למסקנה שהאדם שמולו הוא סנוב.אני חושב שהקנדים הם בני אדם רגילים לטוב ולרע אבל הם יותר רגועים ואדיבים.מפני שמזג האויר ממתן.והמרחב נותן סיפוק אישי.ישראל היא צפופה חמה ויקרה.וזה גורם לאנשים לחיות כמו במלחמה.לחטוף מיד.כדי לא להכליל יש הרבה מאוד ישראלים מנומסים ונחמדים וטובים.