אתה ציירת את גרונבל

במדינה בה יום ראשון הוא יום שבתון, יום שני, זה היום השנוא על כולם. אך בניגוד לכולם, זה היום האהוב עליי ביותר בשבוע, כיוון שיש לי שיעור היסטוריה עם המרצה הכי מצחיק ומגניב שיש. מסייה קארה. הוא מעביר את החומר בצורה כל כך מעניינת, מרתקת, יש לו חוש הומור טוב והוא פשוט גורם לי לצחוק. ואני התלמידה המצטיינת של הכיתה, קיבלתי 19/20 במבחן ואני תמיד זאת שמשתתפת ואומרת לו דברים, שואלת שאלות וכד'. למרות הכל יש לי הרגשה שהוא שונא אותי חח.
קארה, carré, זה גם מרובע בצרפתית, ואני עד היום זוכרת את השיעור הראשון שלנו, בו הוא הציג את עצמו, "שלום לכולם, שמי קארה, כן, קארה כמו קארה [ריבוע]" חחח הוא פשוט מצחיק אותי. זה המורה האהוב עליי. בשיעור אחד הוא אפילו הציג לנו את תעודת הזהות שלו והסביר לנו איך נראת תעודת זהות צרפתית וממה זה מורכב, הסביר ממש כל סעיף וסעיף.

אתם בטח מבולבלים, איזה מורה להיסטוריה באוניברסיטה, ושואלים את עצמכם ממתי הספקתי להחליף תואר ולעבוד ללימודי היסטוריה, אז זהו, שבמהלך לימודי צרפתית יש לנו קורסים, 4 קורסים חובה, ו-4 קורסים בחירה. מהקורסים חובה : היסטוריה של צרפת, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע ודיבור, ניתוח טקסטים ודקדוק. ומהקורסים לבחירה, בחרתי ניתוח סיפורים, ניתוח סרטים, פרנקופוניה ופואזיה. בסמסטר הקודם זה היה ניתוח סיפורים, כתיבה יוצרת [לצערי לא יכולתי לבחור את זה הסמסטר], ספרות ועיתונאות. עיתונאות זה המקצוע השני שהכי הצטיינתי בו והמרצה רשמה לי במבחן שהיא נהנתה מאוד לקרוא את הכתבה שלי ושזה היה ממש מעניין וכאילו זה היה בעיתון אמיתי. ממש הוחמאתי.
בסמסטר הראשון הקורסים האהובים עליי היו היסטוריה וכתיבה יוצרת, הסמסטר הזה, לגמרי היסטוריה. כבר החברים לכיתה כבר יודעים, שונוס תותחית בהיסטוריה ושזה הקורס האהוב עליה. אני פשוט פורחת חח.
ירשתי את זה מאבא שלי שהיה מראה לי סרטים דוקומנטרים בערוץ ההיסטוריה מגיל קטן. אני זוכרת כשהייתי בוכה הוא היה קורה לי לראות איתו את ערוץ ההיסטוריה והיה מנחם אותי, היינו מדברים על טירות, מלכים, מצרים העתיקה ומה לא. ירשתי את התשוקה להיסטוריה מאבא שלי ובבית ספר תמיד הצטיינתי בהיסטוריה [של אירופה] ובמדעים.

"אתה ציירת את גרנובל" אמרתי למורה להיסטוריה שלי כאשר הוא צייר בערך מפה של צרפת, את פריז ואת ליון ; והוא אשכרה תיקן.
זה פעם שנייה שהמורה מצייר את מפת צרפת, מסביר על מעמדה של פריז וליון בימי הביניים, מצייר את המפה, אך תמיד מצייר את ליון יותר צפון-מזרחה ואני מעירה לו, "ציירת את גרנובל" והוא כזה ישר מוחק ומתקן. משום מה, זה מאוד משעשע אותי, ברמה שאני נזכרת בזה במקלחת ומתחילה להיקרע מצחוק. זה מדהים עד כמה שמורה גורם לאהוב את השיעור, אם יש לך מורה חרא אז גם השיעור נהפך לסיוט.

גרונבל [תמונה מהאינטרנט]

אז לימודי הצרפתית מתקדמים באופן מעולה. עברתי מבחן שפה לתעודת שליטה בצרפתית לכל החיים בשם DELF B2 בציון גבוה, מסובסד דרך האוניברסיטה כי אני סטודנטית לצרפתית. אני הייתי בשוק מעצמי והאחראית על המבחנים באוניברסיטה שלחה לי מייל כדי לברך אותי באופן אישי על הציון היפה. זו בעצם תעודה שלא רק אני יכולה להירשם איתה לאוניברסיטה, אלא גם מבחינה מקצועית, זאת ההוכחה שהנה, אני יודעת צרפתית. זה לכל תחומי החיים.
המבחן הזה היה לי קשה מאוד, והוא מורכב מ-4 חלקים : כתיבה, דיבור, הבנת הנשמע והבנת הנקרא. באופן מפתיע בדיבור קיבלתי את הציון הכי גבוה, 23/25. בניגוד למערכת הציונים בצרפת, שהניקוד המירבי הוא 20/20, במבחן הזה, שמחולק ל-4 חלקים, כל חלק הוא 25 נקודות, וביחד הם מרכיבים את הציון הכולל. צריך מינימום 50 כדי לעבור.
בתור מישהי עם בעיות קשב וריכוז, לקויות למידה ודיקלסציה קלה, אני יכולה להרגיע אנשים כמוני, שבחו"ל בהחלט מכירים באבחון שלכם ואתם בהחלט זכאים לאותם הטבות שקיבלתם בארץ. אני למשל זכאית למבחן מותאם, מילונית באנגלית ולהארכת זמן, בארץ משרד החינוך לא אישר לי מבחן מותאם וזה כמעט גרם לי להיכשל בבגרות בעברית, בצרפת נראה לי זה לא קיים; את המבחנים שלי אני עוברת בחדר שקט עם סטודנטים בעלי התאמות כמוני, עם הארכת זמן.
לכן, אני ממליצה לכם בחום לתרגם את האבחון שלכם ובאוניברסיטה כבר יפנו אתכם למי שצריך. בצרפת, בכל אוניברסיטה יש משרד מיוחד שמתעסק בסטודנטים נכים ובעלי לקויות למידה, והם אלו שעוזרים לי לעבור כל מבחן והם מקסימים, סבלניים, חייכנים, ממש בניגוד לארץ ששם תמיד צרחו עליי או גרמו לי להרגיש מוגבלת.

אני לומדת כאן בימי שלישי, האוניברסיטה הכי יפה בעולם

הקורסים שהכי קשים לי הם ניתוח טקסטים ודקדוק, טוב גם בארץ הייתי גרועה בזה, אין פלא שקיבלתי 60 בבגרות בעברית, בנס. אני הכי מצטיינת בכתיבה, אני מאוד אוהבת להתבטא בצרפתית ועצם זה שאני כבר כותבת סיפורים זה מקנא לי יתרון ענק ואני תמיד מקבלת את מירב הנקודות בכל מקצועות רבי המלל ובכתיבת מאמרים.

אז איך זה ללמוד בצרפת? שונה לחלוטין ממה שדמיינתי.
פריז זאת עיר מהממת, רק במרכז. ככל שמתרחקים אתם תראו מפעלים תעשייתיים ומלא זיהום אוויר, פקוק פי 2 מתל אביב ובקיץ תוסיפו לכל זה גם טונות תיירים. רוב הצרפתים לא גרים בפריז אלא מסביב, כמוני, כך שחצי מתושבי פריז אם לא יותר הם זרים, והצרפתים בעצמם בורחים מפריז. הכרתי בפריז חברה שגרה בטולוז, היא נולדה וגדלה בפריז אך עברה לטולוז, היא אמרה לי, "כולם פשוט בורחים לדרום צרפת". היא אפילו הציעה לי לעבור לטולוז, אבל כרגע אני מחוייבת ללימודים בפריז. ובאמת, ביקרתי אותה בטולוז וזה פשוט עולם אחר, זאת צרפת היפה, צרפת שדמיינתי וצרפת של הסרטים.
המבטא הדרום צרפתי הוא שונה לחלוטין מהמבטא הפריזאי הגס ועצבני, הוא עדין, מלודי ונשמע טוב באוזן. האנשים הרבה יותר חמים ונחמדים, כולם מחייכים ואפילו מישהי אמרה לי, "בכלל אין לך מבטא". ואני תקועה עם מבטא שוודי מוזר ואני אפילו לא שוודית !

חברה שלי עשתה לי סיור בעיר, ישנתי אצלה ואתם פשוט לא מאמינים כמה צרפתים מפוצצים באוכל. לפעמים הייתה לי הרגשה שהיא מנסה לפטם אותי חח, אני פשוט הייתי בשוק, לארוחת ערב היא שמה על השולחן חצי מהמקרר, לארוחת צהריים למחרת אכלנו ברווז והיא הציעה לי 3 סוגים של יין, ולקינוח 4 סוגים שונים של עוגות ועוגיות, ואז כשיצאנו להסתובב היא עוד הציעה שלי שנקנה קרפ … היה פאקינג דוכן קרפ כל שני מטר, ואני לא צוחקת. אבל אמרתי לה, לא תודה אני מפוצצת חח

ואז הגענו לקרוסלה והיה עוד דוכן קרפ. אמרתי לה, "הנה עוד דוכן קרפ", הפעם התקרבתי כדי להסתכל על הדוכן מקרוב ובסוף זה היה הדוכן של הכרטיסים לקרוסלה ם-ס ברחתי משם חח פאדיחות
הטיול בטולוז היה ממש מהנה, והכרתי צד שונה מצרפת "הפריזאית". כבר שעליתי למטרו הרגשתי שאני מתגעגעת, התאהבתי בעיר הזאת שאני מודה, משום מה לא חיבבתי אותה לפני שהגעתי. איכשהוא אני תמיד נופלת על הערים שאני הכי לא אוהבת בצרפת, ולומדת לאהוב אותם. נ.ב. הטולוזאים מתגאים בבניין העירייה שלהם, שנקרא הקפיטול (Capitole), כבר ביום הראשון בטולוז חברה שלי מיהרה להראות לי אותו, איך לא.

אז להיות סטודנט בצרפת … הסוד להצלחה … français, français et français. הכל פה בצרפתית, הצרפתים הם פנטיים לשפה שלהם וגם אם תראו שלט באנגלית, זה יהיה בשגיאות כתיב … כל הבירוקרטיה, כל הלימודים, הכל הולך בצרפתית. ולמרות הכל, התמורה היא ענקית, כיוון הלימודים כמעט בחינם, כל סטודנט זכאי [יותר נכון, מחויב] לביטוח רפואי לסטודנטים מטעם המדינה, בסכום סמלי של 250 יורו לשנה, סטודנטים מקבלים את אותן ההטבות בדיוק כסטודנטים צרפתים ואפילו כאזרחים. אפילו קיבלתי הנחת צעיר צרפתי, כניסה חינם למוזיאונים למיניהם ומה לא. השירות במשרד ההגירה מעולה באופן מפתיע, הפקידים לרוב חייכנים, סבלניים, מסבירים הכל. אבל בסופר לעיתים השירות מזעזע, ונתקלתי בלא מעט פקידים צבועים ומטומטמים שמחייכים חיוך צבוע ודורשים כאפה. ונחזור למשרד ההגירה, אפילו יש הסברים על הקיר איך להתאזרח בצרפת, והמשרד כולו חדש ומטופח, עם כל נוחיות – שירותים, מים וחדר המתנה עם כיסאות נוחים וחימום. הייתי בשוק. פשוט בשוק.

ודוגמא לשגיאות כתיב באנגלית ועל הדרך נחשפים לצד המצחיק של פריז … המטרו והרכבת. כל השלטים שלהם כתובים בכתב יד ובשגיאות כתיב. לעיתים נדמה שאפילו צרפתית הם לא יודעים. מריצים עליהם מלא בדיחות בחדשות ואני בעצמי נתקלתי בשגיאות כתיב ובשלטים מאולתרים ומקושקשים ונדמה שאין להם תקציב להדפסה. זה משעשע. [התמונה נלקחה מאתר חדשות] השנה נפלתי על הצפת הסיין המפורסמת שאני שומעת תמיד בחדשות, ובפעם הראשונה בחיי ראיתי איך זה באמת מאחורי הקלעים. לא משהו מיוחד, אין הצפות באוטובוסים וגם לא ברחובות, רק סגרו איזה 5 תחנות רכבת שלמזלי בקו שלא נוגע אליי.
ולמרות הכל לצרפת עדיין יש את הפאקים שלה, קשה למצוא דירה, קשה למצוא עבודה, הדיקדוק קשה ומעצבן, המנטליות הצרפתית לעיתים די מוזרה וגם האוכל שונה. וכן, הם אוכלים קרואסונים, קרפים ובאגטים כל היום. כן, מוכרים בסופר חלזונות קפואים [איכס] ויש פה מגוון רחב של אוכל מכל מיני סוגים, חוץ מאוכל גרמני. כי הם סתם רעים.

מסתבר שבצרפת הם בחיים לא שמעו על שניצל וצ'יפס, ספגטי ברוטב שמנת פטריות ושטרודל. אנשים תמיד שואלים אותי אם אני מפולין/שוודיה/גרמניה/ספרד. אפילו בחור אחד התחיל פשוט לדבר איתי גרמנית במסעדה, שאלתי פקידה שאלה ומשום מה התחלתי לגמגם מלחץ, והיא שאלה אותי אם אני מדברת ספרדית O_O

הצרפתים מעריצים את אנה פרנק, ואפילו גרתי בהתחלה ליד רחוב אנה פרנק, בחנות ספרים הבחנתי בגרסאות שונות של יומנה של אנה פרנק ובפייסבוק, במיוחד ביום השואה הבינלאומי שהיה לפני יומיים, חברים שלי לא הפסיקו לפרסם דברים עלייה ואפילו שמו תמונה שלה בתמונת פרופיל. זה פשוט מדהים.
המנטליות שלהם דומה קצת לזו של הישראלים, רוב הצרפתים סרקסטיים ואוהבים בדיחות שחורות, להתלונן ולצחוק על הממשלה, אבל בינינו, לא נתקלתי עוד באנשים שמתלוננים כמו הישראלים חח
הם אנשים חמים, אבל בעלי תרבות אירופאית. יחסית קל להתחבר אליהם, אם אתם לא ביישנים כמוני. אפשר להתחיל איתם שיחה באמצע בתור בסופר או במעלית והם זורמים, צוחקים ומאוד נחמדים. כבר קרה שמישהי החליפה איתי מספרי טלפון לאחרי 10 דקות שאנחנו מדברות ! ואני פשוט ממש ביישנית, הייתה נערה בגילי שעובדת במוזיאון ששאלה אותי שאלות ואני פשוט כל כך התביישתי במבטא שלי ועניתי לה ביובש כזה ובגמגום, אני מרגישה פספוס כי היא נראתה טיפוס נחמד שיכלה להיות חברה שלי ):

בקיצור, מדינה מוזרה. אבל זה מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת, ולמרות שיש כאן לא מעט חסרונות, עדיין היתרונות עולים על החסרונות. איכות חיים גבוהה יותר, יוקר מחייה זול יותר, מלא מאכלים שקשה להשיג בארץ [צ'יזבורגר במקדונלס ! וטעים פי 3 מהמקדונלס בארץ] והכי חשוב … חופש דת ופרטיות.