הגירה לגרמניה

הגירה של ישראלים לגרמניה לא החלה בשנים האחרונות. כבר עשורים שגרמניה מהווה יעד הגירה לישראלים, אבל הם עשו את זה די ב"שושו". בעשר השנים האחרונות גבר זרם המהגרים והתקשורת החלה להתעניין מי עובר לשם. אין מה להתרשם מהתקשורת הישראלית. הם מחפשים תמידית אחר אטרקציות, וכשאינם מוצאים, הם יוצרים. כך היה עם "סערת המילקי", "השיבה מברלין", "ברלינאים שובו לארץ" וכו'.

במאמר זה נסקור את גרמניה כמדינה, על נתוניה, יתרונותיה וחסרונותיה, כך שתוכלו לקבל תמונה רחבה יותר של גרמניה, אם אתם שוקלים להגר אליה. אלו לא רק "נתונים יבשים", אלא גם אנקדוטות מחי היומיום בגרמניה והבחנות שרק מי שגר בגרמניה יכול לספר לכם.

דרכון מדינה – גרמניה

גרמניה היא מדינה עצומה בגודלה, בכמות האוכלוסייה (יחסית לאירופה), בכלכלה ובמדדים כה רבים נוספים. גרמניה מחולקת ל-16 מדינות והיא רפובליקה פדרלית עם אוכלוסייה של 87 מיליון איש (נכון לסוף 2016). גרמניה אוחדה למדינה אחת בשנת 1990, לאחר שהופרדה רשמית לשתי מדינות בשנת 1949. גרמניה שימשה במשך שנים רבות כפני המלחמה הקרה בין המערב לגוש הסובייטי, ובעיקר החומה שנבנתה בברלין, שנפלה בנובמבר 1989.

השפה העיקרית היא גרמנית, והיא גם השפה אותה מחויבים פקידים בירוקרטיים לדבר עם כל אדם. יש ערים מסוימות בגרמניה בהן התושבים מדברים גם אנגלית (בין היתר ברלין, המבורג ופרנקפורט), אבל כמעט בלתי אפשרי להסתדר בגרמניה רק עם עברית.

מבחינה דמוגרפית, תושבי גרמניה מאמינים במגוון דתות. כמו כן, אתאיזם מאוד נפוץ בגרמניה (בעיקר במזרח גרמניה, אבל לא רק). ברמת העיקרון ניתן לומר כי גרמניה היא מדינה עם סממנים נוצריים, אבל יש אפשרות לקבלת ימי חופשת חג לכל דת (בכל מדינה בגרמניה יש חוקים אחרים לעניין), והיחס על פי חוק, ולרוב בפועל, הוא שווה לכולם. שימו לב שאם אתם מצהירים על עצמכם כבעלי דת מסוימת, חלק מסוים מהמיסים שאתם משלמים הולכים לקהילה הדתית אליה אתם משתייכים. אם אתם מצהירים על עצמכם כחסרי דת במהלך הרישום לעירייה, לא תשלמו את המס המדובר ("מס כנסיה"). אנקדוטה קטנה: בגרמניה אסור להפגין כנגד יהודים, אבל מותר כנגד מדינת ישראל.

האוכלוסייה בגרמניה מזדקנת, ולכן יש פתיחות גדולה למהגרים צעירים, שיקימו משפחות ויילדו ילדים. באופן אירוני משהו, גרמניה משמשת היום כדוגמה לאזור שהחלים במהירות ממלחמות אין ספור והפך להיות סמל לשלום, ולכן לא מדובר רק פתיחות למהגרים – גרמניה היא יעד מועדף על פליטים. משבר הפליטים הגדול האחרון חייב את גרמניה לפעולות מסוימות, שהורידו מפופולריות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שבשלטון הפדרלי (CDU/CSU), אך למרות התדמית שנוצרה בתקשורת הישראלית, אין פגיעה באיכות החיים של הגרמנים, גם לא בשל מיליון פליטים שברחו מסוריה, אפגניסטן ועיראק.

רוב האוכלוסייה בגרמניה תומכת בפתיחות למהגרים ופליטים, אך קיימת עלייה בשנים האחרונות, כמו בכל העולם, של הימין הקיצוני, שיוצא כנגד פליטים ומוסלמים בעיקר. אנקדוטה: יש ישראלים רבים שבחרו להצביע למפלגת AfD (אלטרנטיבה לגרמניה) בשל שנאת מוסלמים. עם זאת, התחזקות משמעותית של הימין הקיצוני לא צפויה להגיע למצב של שליטה במערכות הממשל, מאחר שמערכות החוק במדינה ערוכות לפעול כנגד מפלגות בעלות מדיניות קיצונית, מימין ומשמאל.

גרמניה היא מדינה ידידותית לסביבה ואיכות החיים בה מאוד גבוהה. מערכת התחבורה בגרמניה מתקדמת מאוד והתשתיות (ברוב חלקי המדינה) מצוינות. בנוסף, גרמניה היא מדינה סוציאלית, כך שבין היתר יש תמיכת סעד מצוינת לאזרחי המדינה, ובמידה מסוימת גם לאזרחי האיחוד האירופי (החוקים משתנים תדיר לגבי הנושא הנ"ל). לא מדובר רק בתמיכת סעד – חופשת לידה בתשלום נמשכת כשנה, ונהוג לחלק אותה בין בני הזוג.

מערכת החינוך מצוינת אף היא, אם כי ישראלים רבים טוענים כי היא נוקשה. החינוך הוא אכן חינוך חינם, כל עוד הוא ציבורי. עם זאת, חלק מהגנים ובתי הספר הפרטיים מתוקצבים אף הם על ידי המדינה (בדרך כלל חלקית). אין כיתות אולפן בגרמניה – יש גנים ובתי ספר דו-לשוניים (גרמנית ועוד שפה, אבל כמעט ואין גרמנית-עברית, או רק עברית- ואלו בדרך כלל שייכים למוסדות דתיים/חרדים), אבל הילדים נקלטים יחסית במהירות, בדרך כלל.

האם יש הבדלים בין המדינות בגרמניה?
יש הבדלים משמעותיים בין מדינה למדינה בגרמניה. ברלין אינה כמו כל שאר גרמניה, ומדינת שלזווייג-הולשטיין אינה ברנדנבורג או בוואריה. יש ויכוחים ושינויים בפסגת המדינות העשירות בגרמניה, אבל אין ויכוח על העיר הגדולה הענייה ביותר בגרמניה: ברלין. אחוזי האבטלה גבוהים מאוד, כמו גם אחוז מקבלי קצבות סעד.

מבחינת ויזות, אין הרבה הבדלים בין המדינות השונות בגרמניה, אך תמיד כדאי לעשות מחקר נוסף מעמיק באינטרנט.

מזג האוויר שונה אף הוא. יש חלקים רבים במדינה שהם משופעים בשלג וקור (לרוב), ויש חלקים מישוריים ושטוחים מבחינה גיאוגרפית ש"זוכים" להרבה פחות שלג. הרבה מן הערים מכילות פארקים ויערות, בעוד שהמרחבים הכפריים מציגים ירוק ועוד ירוק בעיניים.

ישנם גם הבדלים בין מזרח ומערב גרמניה. מזרח גרמניה נחשב באופן מסורתי לאזור מפותח פחות, עם פחות מהגרים ויותר "גרמנים", ואף על פי שכבר יותר מעשרים וחמש שנה הממשלה הפדרלית משקיעה מאמצים ניכרים והון ניכר בפיתוח, החלק המזרחי של המדינה נותר מאחור. עם זאת, ערים מזרח-גרמניות רבות, וביניהן דרזדן, פוטסדאם ולייפציג, מהוות בשנים האחרונות יעד משיכה לצעירים שמחפשים דיור זול בתנאים סבירים, ואין להם עניין מיוחד בחיי לילה סוערים כמו בערים הגדולות (למרות שפוטסדאם ידועה בחיי הלילה שלה!). גם ברלין נמצאת במזרח גרמניה, אך כיום כמעט ואין הבדלים בין החלקים המזרחיים והמערביים שלה, כפי שהיה בעבר.

במערב גרמניה נמצאות רוב הערים הגדולות והידועות של גרמניה, כגון המבורג, מינכן ופרנקפורט. עם זאת, בניגוד למחשבה המקובלת, לא כל הגרים במערב-גרמניה פתוחים יותר למהגרים ו/או דוברי אנגלית שוטפת. לכל עיר וכפר, הן במזרח והן במערב, יש את הייחוד שלהם. אם אתם אוהבים שקט וניקיון באזור מיוער, מינכן תוכל להתאים לכם בדיוק כמו פרייבורג. אם אתם עוסקים בפיננסים, המקום המתאים לכם יהיה כנראה פרנקפורט, ואם אתם עוסקים בטכנולוגיית דפוס, דיסלדורף תקרוץ לכם יותר.

מכשולים אפשריים: יש כמה חסרונות בהגירה לגרמניה. תנאי לקבלת חלק מהויזות לגרמניה הוא למידת השפה, ולאנשים רבים זהו מכשול לא קטן. מזג האוויר הוא קר יותר ממה שישראלים רגילים אליו בישראל (עדכון מהשטח: בינואר 2016 היה יום של 22-, ובאוגוסט 2015 היה יום של 40 מעלות. ואין מזגנים. טרו סטורי), ויש הרבה ביקורת על מי שמהגר דווקא לגרמניה, בגלל ההיסטוריה. אם אתם מוכנים נפשית לעבור את כל המכשולים הללו: לכו על זה!

מידע נוסף:

• מידע על סוגי הויזות השונות לאלו שאינם אזרחי גרמניה ניתן למצוא כאן.
• מידע מאתר שגרירות גרמניה בישראל ניתן למצוא כאן.
• מידע לגבי קבלת אזרחות גרמנית ניתן למצוא כאן.
• הבלוג של ברלנאית – ברלינאית ברמ"ח איברים ומגשימת חלומות