לפני שעוזבים את ישראל

אנו מעמידים לרשותכם צ'ק ליסט עם הסברים לכל שלב, עם הבחנה בין הגירה לתקופה קצרה (0-2 שנים), ארוכה (5-7 שנים) וארוכה מאוד עד תמידית (7 שנים ומעלה), כמו גם הבחנה בין רווקים (וזוגות ללא ילדים) ומשפחה עם ילדים. מדובר על צ'ק ליסט כללי, שמשמש אנשים בהגירתם מחוץ לישראל, לתקופות שונות, ולא על מקרים ספציפיים.

לפני שמתחילים, חשוב שתוודאו עם עצמכם שאתם שלמים עם המעבר/רילוקיישן/לימודים מחוץ לישראל. ניתן לקרוא עוד על הלבטים שלפני כאן.

רשויות

המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים

לפני שאתם עוזבים את הארץ, אתם מחויבים להודיע לביטוח לאומי שאתם עוזבים, בלי קשר לתקופה בה לא תהיו בארץ. קיים טופס בסניפי ביטוח לאומי ובאתר שלהם, אותו ניתן למלא. בחמש השנים הראשונות לאחר המעבר תידרשו לשלם ביטוח בריאות (בערך 100 ₪ לחודש- הסכום משתנה כל כמה חודשים). אלא אם ביטלתם את התושבות הישראלית (הסבר מפורט בהמשך). כמו כן, בחמש השנים הראשונות לעזיבתכם תידרשו לשלם עוד סכום קטן לביטוח לאומי (בערך 60 ₪ לחודש – הסכום משתנה כל כמה חודשים). שני הסכומים הנ"ל נגבים יחדיו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ומיועדים לשמר את הזכויות שלכם לכשתחזרו לישראל. יש להשאיר חשבון בנק פעיל או כרטיס אשראי פעיל, ממנו הם יוכלו לגבות את הסכום. שימו לב, הסכומים  הנ"ל נגבים ממי שאינו שכיר או אינו עובד במדינה אליה היגר. 

לישראל יש אמנת ביטוח סוציאלי עם 16 מדינות: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, פינלנד, סלובקיה, צ'כיה, צרפת, רומניה, שבדיה ושוויץ, כמו גם רוב חלקי קנדה (מלבד קוויבק). אם קיימת אמנה כזו, אפשר לעשות תיאום מס (גם לגבי ביטוח לאומי וגם לגבי מס הכנסה) והמדינה בה אתם משלמים מיסים תיקבע בדרך כלל על פי מקום המגורים. במקרה של שליחות מטעם המדינה או רילוקיישן קצר, המשכורת בדרך כלל תהיה בישראל (כלומר תשלום המיסים יישאר בישראל), כך שאין צורך בבדיקת אמנות. במידה שאין למדינת היעד שלכם אמנה עם המוסד לביטוח לאומי הישראלי, תידרשו לשלם בשתי המדינות עד אשר תבטלו את התושבות שלכם.

אין הבחנה בין תקופות הגירה ומצב משפחתי. התשלום מתבצע עבור כל תושב ישראלי שעבורו שילמתם כשגרתם בישראל, וכמובן שההורים משלמים עבור הילדים כל עוד הם אינם בגירים על פי החוק הישראלי, ואינם עובדים.

חשוב מאוד לסגור כל חוב עם המוסד לביטוח לאומי לפני העזיבה, ולקבל אישור בכתב על כך שאינכם חייבים שום כסף. לאחרונה התגלה כי המוסד לביטוח לאומי (ומוסדות אחרים בישראל) מאיים על הורים (שגרים בישראל) לבגירים (שגרים מחוץ לישראל) בשליחת מעקלים על חובות (אמיתיים או מומצאים) של הילדים הבגירים. זה לא תלוי ביטול תושבות, או ביטול אזרחות, כך שכדאי לוודא שאתם עוזבים את ישראל עם סימוכין, שיהיה תקף משפטית, על כך שאין לכם חובות כלשהם.

לפני שאתם עוזבים את הארץ, וכל עוד אתם נחשבים לתושבי ישראל, אתם מחויבים להיות בעלי כתובת תקפה בישראל. זו יכולה להיות הכתובת של ההורים, חברים או כל כתובת אחרת, כל עוד יש בה מישהו שיקבל דואר עבורכם, וניתן לכתוב אותה בתעודת הזהות. כמו כן, חשוב להשאיר ייפוי כוח למישהו שאתם סומכים עליו למקרי חירום בירוקרטיים.

ביטול תושבות במוסד לביטוח לאומי

ישנה אפשרות לבטל את התושבות הישראלית עבור אלו שאינם גרים בישראל. מבחינה רשמית, התושבות מתבטלת אוטומטית לאחר מגורים של חמש שנים רצופות מחוץ למדינה, אלא אם ביקשתם בכתב שלא לבטלה משום שאתם מתכוונים לחזור לגור בישראל. עם זאת, ניתן לבקש לבטל תושבות גם לפני תום חמש השנים, באמצעות מכתב רשמי לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב לכתובת מגוריכם הרשומה האחרונה, המפרט (יש לצרף גם אישורים) את הסיבות שמאפשרות להציב את מרכז חייכם במדינה אליה עברתם, ולא בישראל. טופס לביטול תושבות נמצא באתר המוסד לביטוח לאומי.

המשמעות של ביטול התושבות היא בעיקר כלכלית ורגשית. ברגע שמתקבלת בקשתכם לביטול התושבות (לפני תום חמש השנים מתאריך עזיבתכם את ישראל), המוסד לביטוח לאומי מפסיק לגבות מכם כסף מדי חודש בחודשו. בכך אתם חוסכים הרבה כסף, אך אם תחזרו לישראל זכויותיכם הבריאותיות לא יישמרו לכם (כלומר, תהיה לכם תקופת המתנה לביטוח רפואי, או שתצטרכו לשלם קנס כספי גבוה על מנת שיוותרו על התקופה הזו).

יש רבים המסרבים לבטל תושבות מבחינה רגשית, משום שעבורם, ביטול התושבות אומר שבכך ניתקו חלק מסוים מהישראליות שבהם, גם אם רק באופן פורמלי. אבל אל תדאגו, כל עוד רשויות המדינה מחזיקות בכתובת תקפה שלכם (דהיינו, תעודת זהות כחולה בתוקף), אתם רשאים להצביע בבחירות.

מס הכנסה

כתושבי ישראל המדינה מעניקה לכם שירותים ולכן אתם חייבים בתשלום מס עבורם. עם זאת, כישראלים המתגוררים במדינה זרה אתם יכולים להימנע מתשלום מסים במספר צעדים פשוטים. ראשית, אם אתם שכירים – דווחו למס הכנסה שאתם עוברים להתגורר מחוץ למדינת ישראל (בעבר ביטוח לאומי נהג לעשות זאת, ולאחרונה אנו שומעים על יותר ויותר מקרים שהם כבר לא עושים זאת). אם אתם עצמאיים (עוסק פטור, מורשה או חברה בע"מ) – התייעצו עם יועץ המס או רואה החשבון שלכם על המשך, הקפאת או סגירת הפעילות העסקית בישראל. דווחו לרשויות המס על מצבכם החדש ודאגו להשאיר כתובת דואר של המשפחה או חברים לקבלת הודעות עבורכם.
אם יש לכם הכנסות פסיביות מנדל"ן, הון, קניין רוחני או אחר – התייעצו עם יועץ המס או רואה החשבון שלכם. ייתכן שביטול תושבות ומגורים מחוץ לישראל, לפחות 182 יום בשנה, תפטור אתכם מתשלום מס על הכנסות אלו.

עם זאת, שימו לב שהחל מ-2016 (כולל) יצא תיקון חדש לחוק מס הכנסה, שלפיו יחיד ששהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר ומבקש לסתור את "חזקת התושבות" כאמור, דהיינו להוכיח כי מרכז חייו אינו בישראל, נדרש להגיש דו"ח לרשויות המס בישראל המפרט את העובדות שעליהן הוא מבסס את טענתו כי מרכז חייו אינו בישראל, ולצרף את כל המסמכים התומכים בטענתו. במידה והנישום לא יגיש דו"ח כאמור, הוא ייחשב כ"תושב ישראל" ותחול עליו חובה לשלם מס הכנסה בישראל.

מי שרוצה שהוראות החוק החדש לא יחולו עליו, חייב לוודא שבכל שנה הוא לא יהיה מעל 183 ימים בישראל, וכמו כן, שלא היה בישראל מעל 30 ימים בשנה מסוימת אם באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה במצטבר הוא שהה מעל 425 ימים. שימו לב לכך שרשות המסים סופרת את הימים בצורה אחרת ממה שחשבתם. אם לדוגמא, הייתה לכם טיסה מישראל לחו"ל בשעה 14:00 בצהריים, הרי שיום זה נספר כאילו הייתם יום מלא בישראל. לעמדת רשות המסים, אין חצאי ימים. אם הגעתם לישראל והחתמתם את הדרכון בשעה 23:45, הרי שגם יום זה ייספר לכם בישראל. פרטים נוספים:
http://relotaxes.com/residency-statements

גם עם מס הכנסה, כמו עם ביטוח לאומי, לכו לסניף הקרוב לביתכם, עוד כשאתם בישראל, ובקשו הנחיות בכתב וחתומות על מנת שלא להיקלע לבעיות וריבים איתם לאחר מכן. לכו אישית – לא לשאול באינטרנט ולא בטלפון. אם אחר כך הם יחליטו שלא באתם להם בטוב, תצטערו שלא השקעתם את הזמן הזה לפני שעזבתם.

רשויות נוספות

ארנונה, מים, אגרת רשות השידור וכל רשות אחרת שעולה בדעתכם, וגם אלו שלא – סגרו את כל החובות לפני עזיבתכם את ישראל, וקבלו אישור בכתב שאין להם תביעות נוספות נגדכם, ואין לכם חובות נוספים.

קופת חולים

באם אתם עוברים למדינה אחרת לתקופה הצפויה להימשך מעל לחמש שנים, מומלץ לבטל את החברות בקופת החולים, אלא אם אתם מבקשים להמשיך לקבל טיפולים רפואיים בישראל גם בתקופת שהייתכם מחוץ לישראל, כך שאתם ממשיכים לשלם את סכום החברות בכל חודש, עבור כל אחד מבני המשפחה. באם החלטתם כן לבטל, הודיעו לפני עזיבתכם לקופת החולים בה אתם חברים, כי אתם מעוניינים לעזוב את הארץ ולעבור למדינה אחרת. אל תשכחו לבקש אישור בכתב על הפסקת החברות בקופת חולים.

מומלץ לבקש טרם עזיבתכם מסמך באנגלית מרופא המשפחה, ו/או כל רופא רלוונטי אחר, המתאר את ההיסטוריה הרפואית שלכם, בעיקר אם אתם חולים כרוניים או בעלי היסטוריה רפואית מורכבת – מאחר שלעיתים ביטוחי הבריאות (ציבוריים ופרטיים) במדינת היעד דורשים מסמך (ותמיד עדיף לתרגם לשפה המדוברת במדינת היעד) שמוכיח את מצבכם הבריאותי טרם כניסתכם לביטוח. חבל לתרגם לפני שבאמת דורשים זאת מכם, מאחר שבדרך כלל התרגום במדינת היעד זול יותר מאשר בישראל.

מסמכים ותעודות

חשוב מאוד להוציא מאתרי הרשויות השונות, או מפקידים בסניפים, כל מסמך שנראה לכם רלוונטי למגורים במדינת היעד, לכל תקופת מעבר ובכל מצב משפחתי. המסמכים הבסיסיים הם:

• תעודת לידה לכל אחד מבני המשפחה
• תמצית רישום ממרשם האוכלוסין
• תעודת נישואין/גירושין (כולל האישור מהרבנות)
• תעודות השכלה ו/או מקצוע

חשוב לשמור העתקים של כל המסמכים, כולל דרכון ותעודת זהות – גם העתק פיזי וגם העתק במחשב.

רישיון נהיגה ורכב במדינת היעד

רישיון הנהיגה הישראלי נותר בידכם גם כאשר אתם עוזבים את ישראל, אלא אם מסרתם אותו חזרה בכוונה תחילה. ברוב מדינות העולם ניתן לנהוג עם רישיון בינלאומי עד חצי שנה מאז רישומכם כתושבים במדינה. שימו לב שברוב המדינות תידרשו להחליף את הרישיון למקומי תוך תקופה ספציפית.

ישנה אפשרות לבקש רישיון חדש בישראל, לאחר שאתם מצהירים שאיבדתם אותו. כך יהיו לכם שני רישיונות נהיגה, למקרה שתצטרכו למסור את הרישיון הישראלי בעת קבלת הרישיון במדינת היעד.

בנוסף, שימו לב למנהגים במדינת היעד. יש מדינות וערים בהן פשוט אין צורך ברכב, ואם דרוש לכם רכב ניתן לשכור אחד בגודל המתאים לכם, ועל פי הרישיון הקיים אצלכם.

מילואים

אם אתם נכללים בשירות המילואים, אנא דווחו ליחידה הצבאית שלכם שאתם עוברים להתגורר מחוץ למדינת ישראל. ככלל, המדיניות של צה"ל בזמן שהותכם מחוץ למדינה, היא להשאיר אתכם ביחידתכם בשנתיים הראשונות. לאחר מכן התיק שלכם יעבור לשלישות הראשית וייתכן שתשובצו ביחידה אחרת אם תשובו.

חיבורי חשמל

ודאו לפני המעבר אם שקעי החשמל במדינת היעד הם שונים מאלו המקובלים בישראל, מאחר שברגע שתגיעו כנראה תצטרכו להטעין את (לפחות) הפלאפון. כך, לדוגמה, שקעי החשמל באירופה אינם שונים מחיבורי הפלאפון בישראל, אך שונים בחיבור של מכשירים אחרים. בארצות הברית השקעים אחרים לגמרי. ודאו שלפני נסיעתכם יש עמכם מתאמים תקפים למדינת היעד.

כסף ובנקים (כולל כרטיסי אשראי)

לתושב ישראל המתגורר זמנית מחוץ למדינת ישראל (עד שנתיים) אנו ממליצים להשאיר את החשבון פעיל, על מנת לנהל את כספכם ולשלם את ההתחייבויות הכספיות בארץ. מומלץ להשאיר בעו"ש יתרה של לפחות 4,000 ש"ח להוצאות לא צפויות.

בקשו מסניף הבנק שלכם גישה לחשבון דרך האינטרנט (שם משתמש וסיסמה) כדי שתוכלו לעקוב מרחוק אחרי התנועות בחשבונכם. ניתן לבקש מסלול מופחת עמלות בשל המעבר, אך אנו לא יכולים להבטיח שבפועל פקידי הבנק יסכימו.

בתום השנתיים הראשונות בחו"ל ו/או בהתאם למצבכם והחלטתכם, כשכבר יש לכם חשבון פעיל בבנק זר עם היסטוריה חיובית של שנתיים והפעילות הכלכלית והעסקית שלכם מתקיימת ברובה מחוץ למדינת ישראל, ניתן להקפיא או לסגור את חשבון הבנק בישראל. כדאי לשמור תדפיסים של חשבונות העובר ושב וההשקעות שלך, כך שאם תשובו לישראל, תוכלו להציג אותם לבנקים, הם יבחנו את ההיסטוריה הבנקאית שלכם וייתנו לכם דירוג גבוה יותר לעומת לקוח חדש ללא היסטוריה מוכרת.

לכל מדינה בעולם התנהלות פיננסית שונה. כך, לדוגמה, בארצות הברית מתנהלים כמעט בכל מקום באמצעות כרטיסי אשראי, אך באירופה ממעיטים בשימוש בכרטיסי אשראי, ואף גובים עמלה גבוהה עבור השימוש בהם, על מנת למנוע שימוש עתידי. בתי עסק רבים באירופה מאפשרים שימוש בכרטיסי דביט מקומיים. יש הבדל בין כרטיס אשראי לכרטיס דביט. כרטיס אשראי מאפשר לכם להתנהל עם ראיה עתידית של החשבון, באישור מיידי של העסקה. כרטיס דביט לא מאפשר אישור עסקה אם אין לכם מספיק כסף בחשבון. כרטיס דביט מונפק באופן מיידי לכל אדם הפותח חשבון בבנק, אך כרטיס אשראי אינו מאושר אוטומטית לכל אחד. כך, מומלץ להגיע עם כסף מזומן במטבע של מדינת היעד לימים הראשונים שלכם, ועד שתתאקלמו מבחינה פיננסית. במקרה של רילוקיישן או הזמנה על ידי אוניברסיטה, יכול להיות שלמעסיק במדינת היעד יש מחלקה המסייעת ותומכת בתהליך המעבר.

לא לכל סוג מעבר יש צורך בחשבון במדינת היעד. כך, לדוגמה, משכורתו של שליח משרד החוץ משולמת לחשבון בארץ ברוב המקרים, כך שאין צורך מובהק (ואף לעיתים נאסר) בפתיחת חשבון בנק במדינת היעד. עם זאת, עבור לימודים והגירה לתקופות קצרות וארוכות יש צורך בפתיחת חשבון בנק במדינת היעד, ואף לעיתים זהו תנאי סף לקבלת ויזת שהייה. עבור המקרה האחרון קיימים בנקים ברוב מדינות העולם, שמאפשרים פתיחת חשבון בנק עם דרכון בלבד, על מנת לאפשר לאדם לקבל ויזת הגירה תקפה, עימה הוא חוזר לבנק ומאשרר את פתיחת החשבון.

במקרה הצורך תוכלו למשוך כסף ממכשירי הכספומט הרבים הפזורים בעיר, אבל קחו בחשבון שרוב כרטיסי האשראי הישראלים גובים עמלת המרה לדולר ועמלה נוספת על המרה למטבע המקומי. (כדאי לבדוק בבנק שלכם לפני המעבר). תהליך דומה עוברים גם בתשלום בכל כרטיס אשראי ישראלי לבית עסק במטבע "זר".

כאשר מדובר בהעברת כספים בנקאית (הלוך או חזור) – התהליך דומה בכל העולם: הכסף שאתם מעבירים ממדינה א' למדינה ב' עובר מהבנק שלכם אל הבנק המרכזי במדינה א'. משם הכסף מועבר לבנק המרכזי במדינה ב', ומשם לבנק אליו אתם מעוניינים להעביר את הכסף ממדינה א'. בכל התהליך הנ"ל כל בנק שהכסף עובר דרכו, לוקח עמלת טיפול, ושני הבנקים בקצוות אף לוקחים עמלת המרה, באם מדובר במטבע שונה.

אינטרנט, סלולאר וטלוויזיה

חישבו לפני המעבר האם אתם מעוניינים לשמור את מספר הטלפון הישראלי. באם כן, יש חבילות המאפשרות לשלם סכום מסוים בחודש והגביה נעשית על פי השימוש כאשר כרטיס הסים פעיל, בנוסף לתשלום החודשי. את הווטסאפ ניתן להשאיר בכל מקרה, אם אתם מעוניינים בכך.

ודאו לפני הנסיעה מהי המדיניות במדינת היעד לגבי אינטרנט וטלפונים סלולאריים. יש מדינות בהן מתאפשר למהגרים זמניים (רילוקיישן קצוב, למשל) להיכנס לחוזה עם חברה, ויש כאלו שלא מאפשרות ללא אישורים ובירוקרטיה. ברוב מדינות העולם יש חוזה פריפייד, שמאפשר הטענה דרך האינטרנט או בדרכים אחרות (כדוגמת טוקמן). בחנו בזהירות כל חוזה שאתם חותמים עליו – ודאו את תנאי היציאה שלכם מהחוזה, אם יש, ושאתם מוכנים לעקוב אחריהם. למשל, בגרמניה כל חוזה התקשרות בתחומים רבים מוגבל לשנתיים, וללא בקשה בכתב לביטול החוזה לפחות חודשיים לפני סיום החוזה, יש הארכה אוטומטית של החוזה.

בכל מקרה, אנחנו ממליצים לקנות סים מקומי לתקופת ההתאקלמות, ואז להחליט האם להתקשר בחוזה או להמשיך עם פריפייד.

בכל מקרה של התחייבות מול חברת כבלים, אם אתם נוסעים לתקופה קצרה, בקשו מהחברות בכתב להקפיא את החשבון שלכם וכך תחסכו מאות שקלים בכל חודש. אם אתם מתכננים להתגורר מחוץ לישראל יותר מחצי שנה, שקלו לסיים את ההתקשרות שלכם עם החברות, או להעביר אותה לקרוב משפחה או לחבר שיקבלו את השירות במקומכם וישלמו עליו.

הצעד הראשון הוא לבדוק את הוראות הקבע בבנק ואת החיובים בכרטיסי האשראי. הכינו רשימה של כל ההתחייבויות שלכם ובחרו אם להקפיא, להעביר לקרוב משפחה או לחבר או לסיים את ההתקשרות. בכל מקרה, הביטול מצידכם צריך להיות בכתב, וכך גם האישור מצד החברות השונות.

בנוגע לאינטרנט, המדיניות משתנה ממדינה למדינה. יש מדינות בהן אתם מחויבים בשירות אינטרנט מסוים בגלל שהתשתית בבניין שבו יש לכם דירה היא של השירות הזה. יש מדינות בהן אפשר להזמין התקנת אינטרנט והטכנאי מגיע רק לאחר שלושה חודשים (גם במדינות מערביות…).

שיתוף קבצים והורדות תוכן לא חוקי

בישראל תחום זכויות היוצרים פרוץ לחלוטין. עם זאת, יש מדינות רבות בעולם, בהן נהוג לשמור על זכויות היוצרים ולשלם תמלוגים. לפיכך, המדינות אינן מאפשרות הורדת ושיתוף תכנים בלתי חוקיים, ואף חוסמת בעצמה כל תוכן שדווח כלא-חוקי. חשוב לוודא לפני המעבר מהו החוק במדינת היעד שלכם, ונהגו בהתאם. כך, למשל, במדינה בה אסורים הורדת ושיתוף תכנים כדאי מאוד להסיר מהמחשבים שאתם מביאים איתכם (לפני שאתם עוברים) את כל תוכנות ההורדה והשיתוף, כולל טורנטים.

משלוח תכולה

אם אין לכם הרבה תכולה, הכי טוב וזול להביא איתכם מזוודות. אם נותרו עוד מזוודות בארץ- ישנה אפשרות לבקש מאנשים שמגיעים מישראל למדינת היעד להביא עבורכם את המזוודות הנותרות בטפטופים, בדרך כלל עבור תשלום או מתנה סמלית. אם אתם מעוניינים לשלוח כמות שמתאימה למכולה, אבל לא ממלאת מכולה שלמה – כדאי לחפש שותפים למכולה. אם החלטתם לשלוח ארגזים – ניתן לשלוח בדואר אויר (אף על פי שזה קצת יותר יקר מדרך הים) וזה אמור להגיע לכתובת היעודה בתוך שבוע עד שבועיים. מכולה מגיעה לאחר מספר חודשים.

באשר לחברות שילוח, יש רבות המובילות תכולה מישראל למדינות העולם. לא נזכיר חברות ספציפיות, אך המלצתנו היא לבדוק המלצות רבות ככל האפשר על כל חברה, בעיקר של אנשים שהשתמשו בשירותיהם. תמיד יהיו אנשים מאוכזבים מחברה זו או אחרת, ותמיד יהיו אלו המרוצים מהשירות. בסופו של דבר, אתם תהיו אלו שמחליטים.

היכרות מוקדמת עם מדינת היעד

פייסבוק וגוגל הם הכלים היעילים ביותר למציאת מידע על מדינות היעד, כדוגמת חוקים מקומיים. ניתן גם

למצוא חוויות מטיילים, אך אלו אינן רלוונטיות לאנשים שמעוניינים להגר לאותה המדינה. אם כן, היכן ניתן למצוא חוויות של אנשים שכבר עשו את המעבר וללמוד מהצלחותיהם וטעויותיהם?

ראשית, ישנם פורומים וקבוצות בנוגע לכל מדינה באתר שלנו. תוכלו לשמוע רשמים מאנשים, לקרוא בלוגים ולשאול שאלות. בנוסף, זהו מקום מצוין ליצור קשרים במדינת היעד, ובמקום הספציפי שאליו אתם מגיעים (לדוגמה, ניו יורק אינה לוס אנג'לס, מלבורן אינה סידני וברלין אינה פרנקפורט).

בפייסבוק יש קבוצות רבות הנקראות בוריאציות שונות של "ישראלים ב…" הקבוצות הפתוחות בפני כולם הן קבוצות שלא תמיד משקפות את אלו הגרים ביעד. הקבוצות היותר מועילות הן בדרך כלל סגורות או סודיות, וניתן לגלות אותן רק דרך מישהו שגר במדינת היעד וחבר בהן. כמו כן, לכל קבוצה יש בדרך כלל קבצים שכדאי לקרוא לפני פרסום שאלות. כמו כן, יש קבוצות מיוחדות לאמנים, מוסיקאים, הייטק וכו'.

שני צעדים נוספים שכדאי לשקול לפני מעבר הם שירותי הגירה בתשלום, כדוגמת יועצי בירוקרטיה והגירה ו/או עורכי דין או סיורי הכנה טרם המעבר. בררו האם קיימים שירותים כאלו במדינת היעד שלכם, והיעזרו בהם – זה שווה את הכסף שתחסכו בעזרתם. כך גם תוכלו ליצור קשרים ראשוניים, וגם לדעת ממקור ראשון כיצד להתנהל, כיצד להתאים עצמכם למנטליות החדשה וכו'.

חינוך לילדים

ברוב מדינות העולם לא ניתן לשמור מקום בבית ספר ו/או גן אם אתם עדיין לא תושבי המדינה. עם זאת, קיימים מקרים יוצאי דופן, בעיקר עם בתי ספר וגנים פרטיים, בהם ניתן לקיים את הליך הקבלה מישראל. אנו ממליצים לבדוק טרם המעבר כיצד עובדת מערכת החינוך במדינת היעד, ולאחר מכן להחליט על בית הספר או הגן הנכונים.

להארות, הערות ועדכונים, אנא פנו אלינו ונעדכן בהקדם. תודה.