כשקיבלתי סוף סוף תושבות לשנתיים הייתי בעננים. זאת אומרת כמעט שנתיים שלמות בלי כאבי ראש של בירוקרטיה לחידוש ויזה, ושסוף סוף יש לי כרטיס שהוא מעין תעודת זהות. ממש מקווה שאוכל לקבל תושבות ל-5 שנים. אבל ידעתי שזה לא נגמר רק כאן. המטרה הבאה : למצוא משרת סטודנט לסופי שבוע דבר ראשון, עליי להשקיע בלימודים, להוציא ציונים טובים (כי אני רוצה לעסוק ביחסים בינלאומיים ולצערי הכניסה לתואר שני סלקטיבית), וזה למרו...
קרא עוד »
אני נכנסת לאמפי הגדול, כולם ממהרים לשבת ואני מבינה עד כמה אני פרט קטן וחסר משמעות, חלקיק אבק ביקום, לעומת החברה. אף אחד לא דוחף לי יותר את האף לחיים, כל אחד מתעסק בעניינים שלו. חלק מדברים אחד עם השני, חלק מתעסקים בטלפון שלהם, ואני רואה טיפוסים מכל הסוגים והצבעים. נוצרים, מוסלמים (אולי גם יהודים?), אפריקאים, ערבים, צרפתים ועוד. אבל בניגוד אליהם, אני לא נולדתי וגדלתי בצרפת, בניגוד אליהם, אני לא הדור...
קרא עוד »
במדינה בה יום ראשון הוא יום שבתון, יום שני, זה היום השנוא על כולם. אך בניגוד לכולם, זה היום האהוב עליי ביותר בשבוע, כיוון שיש לי שיעור היסטוריה עם המרצה הכי מצחיק ומגניב שיש. מסייה קארה. הוא מעביר את החומר בצורה כל כך מעניינת, מרתקת, יש לו חוש הומור טוב והוא פשוט גורם לי לצחוק. ואני התלמידה המצטיינת של הכיתה, קיבלתי 19/20 במבחן ואני תמיד זאת שמשתתפת ואומרת לו דברים, שואלת שאלות וכד'. למרות הכל יש ...
קרא עוד »